יום ראשון, 27 באוקטובר 2024

427 - נולד לי נכד חדש

 סוף סוף, אחרי למעלה משנה של מסע התעברות נולד לי נכד מקסים ויפה.

בשבת, בצהרי יום [12:25], בניתוח קיסרי. שלוש שעות אחר כך כבר שוטט ברחבי המבואה למיון יולדות בשיבא, עת אמו התאוששה מהניתוח.

היו שם:

סבתא וסבא מצד האבא

אחות אחייניות ואחיין, גיס

סבתא מצד האמא, אחות וגיס

אבל האמת, רק שתי הסבתות נשארו עם היולדת וה"יולד" מיום חמישי ועד שבת, בה נולד "שורש" [שם זמני עד הברית].

סבא אריק יהיה הסנדק. כבר הייתי סנדק פעם, של הנכדן שלי. זו חוויה מוזרה. אנשים עומדים בתור ע"מ שאברך אותם. זה מעיק עליי, כי אני לא מאמין בהבלים הללו [שמים נפתחים... סיכוי שהברכות יצלחו..], אבל בני קבע: אתה תהיה סנדק, כי כך זה! וכל נסיונותיי להעביר את הכבוד למחותן שלי עלו בתוהו, כי גם הוא חושב שזה תפקידי, והוא לא "יגזול" ממני את הכבוד.



על אף היות בני ובת זוגו חילוניים למהדרין, הילד יומל כדת משה וישראל. אני נזכר באמי ע"ה שאמרה לי פעם: מלנו אתכם כדי שהילדים לא יציקו לכם כשתשתינו אתם יחד. מהצד השני, אני מבין, או כך סיפרו לי, שהחוויה המינית אצל זכר נימול קטנה בהשוואה למי שאינו נימול.

כך או אחרת.

השמחה ממלאה אותי.

יום רביעי, 23 באוקטובר 2024

426 - על החלטות של בני אדם ועל החלטות של חיות

 לאחרונה אני מזמין את עצמי לשיעורים שנתן פרופ' יובל נוח הררי

מיותר לציין שאני מעריך מאוד את תפיסת העולם שהוא מציג, את הפרשנות שלו את ההיסטוריה האנושית, ובניגוד לרבים התוקפים את דבריו ללא הרף וטוענים לשטחיות, אני דווקא רואה בו איש מעמיק מאוד, שאינו כבול לנורמות, לסטריאוטיפים ולדעות הקדומות של העולם האקדמי.

קראתי מאמר בשם: אלוהים לא משחק בקוביות": בין כישלון מומחים בפסיכולוגיה בישראל וכישלון המומחים הצבאיים ב-7 באוקטובר -  שכתב ד"ר אבשלום גליל* 

בקבוצה בה אני חבר התפתח דיון סביב המשפט הזה, שהבאתי מדברי ד"ר גליל, בו המושג אבולוציוני הפך למוקד השיחה.

אין ספק שלמומחיות בתחום מסוים יש ערך רב בקבלת החלטות. אולם, אליה וקוץ בה: כאשר אדם הופך למומחה בתחומו, חשיבתו לגבי המקרה נעשית אוטומטית יותר, והמשאבים שהוא משקיע במחשבה פוחתים. אופן חשיבה אוטומטי זה וההטייה הנובעת מכך היא בלתי נמנעת ומקורה אבולוציוני (5Santos & Rosati, 201)
* * *
לטקסט זה עלתה התגובה המתבקשת:
. חבל שלא הסביר את ה"אבולוציוני".

והאבולוציוני הפך לנושא השיחה:



בינתיים רפרפתי בחלק מהמאמרים העוסקים בפן הזה של קבלת החלטות. בהמשך למחקרים של טברסקי וכהנמן בנושא קבלת החלטות (שגויה) במין האנושי נעשית עבודה גם במינים אחרים. ומסתבר שבמינים אחרים קבלת החלטות לא תמיד דומה לזו של בני אדם. מדובר בעיקר במאזן סיכון כנגד תמורה. ומכיוון שהדמיון חלקי מסיקים שיש גורם אבולוציוני.

אני מצרף תרגום לעברית של הסינופסיס מהקישור באנגלית. [תרגום ע"י CHATGPT:

בני אדם מגלים מגוון של הטיות כאשר הם מקבלים החלטות כלכליות. אנו סוקרים מחקרים עדכניים על מקורות קבלת ההחלטות של בני האדם על ידי בדיקה האם הטיות דומות בבחירה נצפות גם בפרימטים שאינם בני אדם, קרובי משפחתנו הפילוגנטיים הקרובים ביותר. אנו מציעים שמחקרים השוואתיים יכולים לספק תובנות לארבע שאלות מרכזיות בנוגע לטבע ההטיות בבחירות של בני האדם, שאי אפשר לענות עליהן על ידי מחקר של המין שלנו בלבד. ראשית, מחקרים עם פרימטים אחרים יכולים להתייחס לאבולוציה של ההטיות בבחירה אצל בני אדם ולזהות מגמות משותפות לעומת מגמות ייחודיות לאדם בקבלת החלטות. שנית, מחקרי פרימטים יכולים להגביל השערות לגבי המנגנונים הפסיכולוגיים שעומדים בבסיס ההטיות הללו. שלישית, השוואות בין מינים קרובים יכולים לזהות מתי מנגנונים שונים עומדים בבסיס הטיות דומות על ידי בחינת התפצלויות אבולוציוניות באסטרטגיות הבחירה. לבסוף, עבודה השוואתית יכולה לספק תובנות לגבי הרציונליות הביולוגית של חוסר רציונליות כלכלית. [ לא ברור מכאן, מהו היסוד האבולוציוני]

לצורך כך החלטתי להביא את יובל נוח הררי -

 אני מקשיב לפודקאסט של יובל נוח הררי משנת 2013, כשעוד היה מרצה באוניברסיטה העברית.
בפרק השלישי של הפודקאסט הוא מסביר לעומק את השינוי שעבר ההומוספיינס לפני בערך 100,000- 70,000 שנים.
הוא קורא לזה מהפיכה לשונית, בה נוצרה גם השפה הפיקטיבית. שפה העוסקת בדברים לא קיימים -אגדה, תכנון עתידי וכו'. לטענתו [על סמך תיאוריות שונות] חיות מקובעות בתוך ה-DNA שלהן ואינן יכולות לפרוץ ממנו החוצה, בעוד ההומוספיינס בשל השפה הייחודית הזו, שאפשרה לו גם התאגדויות של למעלה מ100 פרטים, כבר לא פועל רק עפ"י הצו הגנטי. הוא טוען, שההיסטוריה האנושית, של ההומוספיינס מתחילה רק לפני 70,000 שנים. עד אז, המחקר הביולוגי הוא המתאים.
במלים אחרות - השוואה בין קבלת החלטות של בעלי חיים לבין קבלת החלטות של בני אדם בעייתית. לחיות אין את אותו מרווח קוגניטיבי ששמו "שפה פיקטיבית", לפחות, כפי שהוא מסייג, עד כמה שאנחנו יודעים.



הספקתי לקרוא שבוחנים קופים מסוגים שונים.
עד כמה שידוע לי לקופים בהחלט יש גם אינטליגנציה וגם שפה.
אפשר לבחון את מנגנוני ההחלטה שלהם לעומת אלה של בני אדם.


 אין להם "שפה פיקטיבית", כלומר, שפה שיכולה לגרום להם ליזום שינוי פעיל ומתוכנן, שאפילו מנוגד ל"ביולוגיה של המין", כמו למשל "נזירות" שמנוגדת במהותה לצו הגנטי של השרדות.
הררי טוען שגם לחרקים ולחיידקים יש שפה. ההבדל הוא - בין שפה מתארת רק מציאות לבין שפה העוסקת ב"לא קיים".
אגב הצליחו לפענח חלק משפת קופי המקק, חלק מיללות החתולים.
בוודאי שאפשר ליצור השוואה בין קבלת החלטות של עדר זברות לבין קבלת החלטות של קבוצת בני אדם. באיזו רמה חברתית או יחידאית מדובר?
הררי מדבר שמבחינה ביולוגית גרידא, הביולוגיה מסבירה את התנהגות היחיד. אבל כשעוברים למנגנון קבלת החלטות של קבוצה, רשת חברתית, המון, הביולוגיה לא מסוגלת להסביר היטב. הוא ממשיל את זה לכתב ספורט שנשלח לסקר משחק כדורגל, וחוזר עם התיאור: על המגרש יש משחק בתוך גבולות המגרש. זה נכון מאוד, אומר הררי, אבל האם זה כל מה שמתרחש?

והנה אתר שמספר לנו על כך שחיות מקבלות החלטות גם כקבוצה -

השורה התחתונה

איך להקות של בעלי חיים מקבלות החלטות? לרוב באחת משתי דרכים: מעקב אחר חבר להקה מנוסה או עריכת "הצבעה". בשני המקרים באות לידי ביטוי חוכמה קבוצתית או חוכמת המונים, המשקללת את הניסיון המצטבר וההעדפות של בני הלהקה לתוצאה אחת, בין אם הבחירה היא במדיניות (מה לעשות) - ובין אם במנהיג, שלא יהיה חסין מ'הדחה' אם יאכזב את חברי הלהקה.



https://animals-now.org/flock/


יום שבת, 19 באוקטובר 2024

425 - המשפחה המורחבת

 התמזל מזלנו וצאצאינו התחתנו עם בני זוג שהגיעו ממשפחות מסורתיות או דתיות סובלניות.

שתי משפחות שהן בעצם שבטים, כי אם מקבצים את בני המשפחה יכולים להגיע למאה ואף ליותר בני אדם.

משפחת גז ומשפחת אלקסלי.

גם ד' וגם אני הגענו ממשפחות שמרביתן נעלם והושמד באירופה בזמן הנאציזם או באמפריה הסובייטית, בעיקר תחת שלטון של סטאלין.

לצערי, אבי היה מנוכר למשפחתו הגדולה [חבי"ף], מרד באביו האלים והגיע לארץ. למעט דוד אחד שאף הוא עלה לישראל, ואחי אבי, כל שאר המשפחה התפזרה ברחבי העולם. ואין האחד יודע על משנהו.

מצחיק אותי שיש חוקרי החבי"ף האיזמירי חסרי כל מודעות לצאצאיו החיים בישראל או בצרפת או בעלי רשת מלונות באמריקה הלטינית.[לא יודע אם זה נכון או זו אגדה משפחתית.] כי החבי"ף הוא שבט ענק. שני ענפי משפחה כבירים יצאו ממנו, אבל בניגוד לסבתי שהקפידה לזכור את כל הגניאולוגיה המשפחתית שלה, עד הבעש"ט [עוד אגדה משפחתית?], אצל אבי המרד היה כלכך חריף, שגם כאשר חזר לשם משפחתו המקורי, ובמשרד הפנים תיקנו ל-חביץ, הוא כבר לא טרח לתקן.

וכל זה על מנת להדגיש את כמות השמחה שיש בנו מהרגע שהתקבלנו לשתי המשפחות בלב שלם. אף אחד לא מוטרד מהחילוניות האקסיביציוניסטית שלנו, מהיותנו "שמאלנים". נדמה לי שאחד היתרונות של ד' ושלי היא הנגיעה העמוקה בתרבות ישראל ובמקורות יהודיים. [למדתי מחשבת ישראל באוניברסיטה, למדתי תלמוד יחד עם חברים, התמחיתי באגדות היהודים, בספרות יראים, ואני עמוק בתוך חקר היהדות, המקרא, תיאולוגיה יהודית. ד' חברת נפש ממקום עבודה עם נשים דתיות ומסורתיות, ובהיותה אדם פתוח היא עורבה בסיפורים, בויכוחים, בדעות שונות של פוסקי הלכה וכו']

ביום רביעי הוזמנו אל המחותנת גז, אם חתני.

קיבלנו ארוחה עשירה וטעימה. לדעתי בסגנון ישראלי יותר מטריפולטאי. לא היה קוסקוס למשל. אבל היה קידוש כמובן וקויימו מנהגי החג.

ביום חמישי הוזמנו אל המחותנים אלקסלסי, הורי כלתי, בירושלים, לחצר הרחבה ומסבירת הפנים. האוכל היה מרוקאי מסורתי, אבל עם תוספות ישראליות מובהקות. קידוש כהלכתו ומנהגי סוכה קויימו.

כשחזרנו מירושלים שאלה אותי ד' - איזו ארוחה היתה טובה יותר?

שמחתי לענות לה, כל ארוחה היתה אחרת ונהדרת. בכל ארוחה שמחת האירוח, אהבת האדם, הסובלנות והכבוד ההדדי מלאו אותנו. חשבנו בינינו לביו עצמנו - האם באמת אין ביכולת האמצע המתון הישראלי להתנער מ"הפרד ומשול" ששולט בנו ע"מ להמשיך שלטון ממשלת הזדון, העוול והחורבן?





יום שישי, 18 באוקטובר 2024

424 - מתי המלחמה תיגמר, האם תיגמר?

 הנושא החם בשרביט שלנו הוא - 

הנושא החם - האם המלחמה הזאת תיגמר? / עורך מוטי אורגד


תיגמר? לא תיגמר?
באחת התגובות של מוטי לאחד הפוסטים שלי הוא כתב שהוא חושש מאוד שהמלחמה תימשך, כמו בדיסטופיה של אורוול, 1984, ע"מ לשמור על שלטון המעמד השליט ומנהיגו.

באחת מהתגובות שלי לאמפיראטי כתבתי שאני חייב להיות אופיטימי, כי אם אוותר על האופטימיות המסקנה היחידה האפשרית לחפץ חיים היא הגירה מיידית, כמו ישראלים רבים שעשו זאת כבר.

הפעם במקום להקים מושבה יהודית משגשגת במצרים, בקהיר ובאלכסנדריה אתונה היא הכתובת. לא ברלין על אף הנהירה של "מורדים בעיני עצמם" כפי שהיטיב להגדיר יוסי אלפי במופע שלו עם הגבעטרון, שקדים וצימוקים.

במלים אחרות, לא נביא אני ואפילו לא בן של נביא [אמנם נכד של מקובל ופותח מזלות, מתעסק בקבלה עממית ובמגיה לבנה], אין לי שמץ הבנה בכלום. יש לי ראש ויש לי מחשבות.

ברור לי שרה"מ מסוכן מאוד, ממליץ לקרוא אצל עופרה עופר אורן בבלוגה "סופרת ספרים" את הפוסט של ד"ר גלי מיר-תיבון: מר הפקרה, מורשתו של נוטש חטופים, שם היא מסכמת בקיצור וביעילות את כל העובדות והדעות אודותיו מהשנה האחרונה.

אז מה?
האם רה"מ הוא טרוצקיסט לטנטי או מגשים חזונו של מאו, דינמיקה מהפכנית, מניעת יצירת רוטינה, קביעות, נורמות כדי למנוע הפיכת השלטון למושחת? הוא לטנטי, בהחלט, טרוקצקיסט ו"טרוריסט"א-לה-באחטין.  רק שטרוצקי בטח מתהפך בקברו כשהוא מבין לאן הימני, הקפיליסט, חובב השררה ומנעמי השלטון לקח את האידיאולוגיה המהפכנית שלו.

אני חושב שהחברה הישראלית ברובה סולדת מקיצוניות, והיא סובלת מאוד מהמצב הקיים כעת. הצבא על אף כל גדרות החוקים שמוצבים לו הוא עדיין צבא של "מתנדבים בכוח החוק", והחיילים חוזרים לביתם.

התגובה אתמול, הציבורית, בעקבות הריגתו של סינוואר מצביעה על רצון עמוק לסיים כבר ולחזור למלחמות היהודים הקטנוניות.


https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%97%D7%91%D7%A8%D7
%94_%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%AA_%D7%9C%D7%9E%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%AA

יום רביעי, 16 באוקטובר 2024

423 - "איך מנצחים את החרדה"?

 אחד מהביטויים האהובים עליי במיוחד הוא: אלוהי הדברים הקטנים או ורסיה אחרת: אלוהים נמצא בפרטים, או ברך את החסדים הקטנים.

משנכנסנו לשיפוץ כמו תמיד זמן שיפוץ הוא זמן חרדה בשבילי. הפעם אני ביקשתי, לא "הופל עליי", אבל המהירות בה הכל התרחש תפסה אותי בלתי מוכן.

במלים אחרות:

שלושה ימים אחרי שאמרתי לד' - צריך לשפץ את השירותים, כבר הגיע הקבלן, ואחרי יומיים התחילו לשבור, ועכשיו שבועיים אחרי הכל גמור ונקי, והפלא ופלא אני רגוע.

בשבועיים האחרונים התמודדתי בלי סוף עם חרדה קיומית. כל חדשה, כל טיל, כל רקטה או כטב"מ עוררו בי תחושה של "סוף עולם", ולא רק אלה שהגיעו לגוש דן.

והנה הכל נגמר אצלי בבית, וחזר הביטחון אליי. זו תקופת "אופוריה" עבורי, שבפני עצמה לא רצויה, אבל כמו שהחרדה נשלטה בכוח כנראה כך גם האופוריה.

חג שמח לכם.




יום ראשון, 13 באוקטובר 2024

422 - חג האופניים?

 יום כיפור בערים חילוניות הפך זה מכבר ל"חג האופניים". קשישים כילדים מנצלים את הכבישים הריקים לרכיבה על אופניים. במיוחד במטרופולין דן בין הערים: תל אביב, גבעתיים, רמת גן [לא יעזו להכנס לבני ברק], בת ים.

הנכד שלי קיבל הדרכה אישית צמודה מאימו ע"מ שלא יזדקק לגלגלי עזר - ואכן כבר ראיתי תמונות וסרטונים.

כהרגלי מדי יום לצאת להליכה הקבועה שלי שמתי לב שהרחובות לא היו מוצפים בבני אדם. היו התגודדויות, חבורות של ילדים ומעט הולכי רגל כמוני.

עדי בבלוג שלה, תיירת אחרת, ציינה בפוסט שלה - יום כיפור והמלחמה-  את הדממה הלא אופיינית ליום כיפור.

דממה בגבעתיים לא היתה.

הנה כמה תמונות







יום שישי, 11 באוקטובר 2024

421 - 51 שנים

 הנושא החם הוא 

יום הכיפורים בצל מלחמה ארוכה שלא נגמרת / עורך טליק חרובי


נושא זה מתחבר אצלי ליום כיפור 1973, לאותה מלחמה בה אחי נפל.
מדי שנה אני כותב פוסט לזכרו, וגם השנה אני כותב, מתוך כאב נורא, שיתכן ומותו היה לריק.

אחי ואני באנו מאותו בית חילוני, ליברלי, שונא כפייה דתית אך מעריך אנשים שחושבים אחרת ונותנים לחיות. היו לנו שכנים כאלה, למדנו עם ילדים דתיים, מסורתיים. דבר בילדותנו לא הכין אותנו לזרמי העומק הלאומניים, ההזויים והמוסתים. גם מעולם לא ראינו בו איזה "חג" שמחייב אותנו כחילונים למשהו חריג. עוד יומיים חופשה מהלימודים, מהעבודה ותו לא.

כשהוא הלך להילחם באותו יום כיפור הוא כמו היום, רץ להגן על המדינה, על הוריו ואחיו, על חברתו. האם העלה בדעתו מדינה המפקירה חטופים? אפשרות פוגרום בתוך גבולות המדינה, שנאה יוקדת בין חלקי אוכלוסיה שונים, המתוזמרת היטב ע"י  רה"מ שלמד היטב "הפרד ומשול"?

מהו יום כיפור עבור אלה שנמצאים בשלטון?
באסון צפת הם הזדרזו לברוח מאחריות כמו מאש [סמכות אינה אחריות אמר אז שר המשטרה כיום יו"ר הכנסת], כיום ממשלה שלמה בורחת מאחריות. החל ברה"מ וכלה באחרונת שרות הכלום.

האם לרגע הצביעות והדביקות הלאומנית-דתית תיסדק, האם לרגע שרת התחבורה שנפשה לה בבודפשט תפסיק להפריש חלות ולהקדיש שנייה לאחריותה המלאה לאסון אוקטובר 2023?

יום כיפור מעולם לא היה עבור בני משפחתי בעבר ובת זוגי כיום משהו "מיוחד".  תמיד הצחיקה אותי ה"צדיקות" ובקשות הסליחה המגוחכות שאנשים מבקשים, בדיעבד. למה? כי כולם ככה, כך ענה לי תלמיד לפני עשרים שנים.

צריך להתבונן במלחמה כיום לא דרך עיניים דתיות, לאומניות אלא דרך עיניים ספקניות, ביקורתיות כאלה שהרציונליות מנחה אותן ולא טקסים פאגניים משמשים להן ציוני דרך.


https://www.vaad-katzir.org.il/objDoc.asp?PID=925237&OID=1272498&DivID=1

יום שני, 7 באוקטובר 2024

420 - פוגרום 7 באוקטובר 2023

 אני מפרסם את מחזור השירים שכתבתי בעקבות יום נורא זה


"צִפּוֹר זָהָב! עוּפִי, חוּגִי", ח"נ ביאליק, "בין נהר פרת ונהר חידקל, [1906]



*

צִיצִית דּוּכִיפַת

-מְחַטֶּטֶת בְּגֶזַע  

אֲדָמָה זָעָה

*

ועַל הֶעָנָף

-יוֹשֶׁבֶת לָהּ דּוּכִיפַת  

מֵת קוֹלָהּ בְּ-בּוּם

*

שֻׁלְחַן הַשַּׁיִשׁ

-וְעָלָיו סֵפֶל קָפֶה  

דּוּכִיפַת נָסָה

*

נָס צִפּוֹר הַזָּהָב

-אֶל הַדָּרוֹם בּוֹ שֶׁמֶשׁ  

מֵאִיר כִּתְמֵי דָּם

*

הַנֶּשֶׁר נוֹחֵת

-דּוּכִיפַת הַזָּהָב  

מִסְתַּתֶּרֶת בַּצֵּל

*

שִׁירֵי תְּשׁוּקָה


-מְמַלְּאִים צַמְּרוֹת עֵצִים

 

?שָׁבָה דּוּכִיפַת


דוכיפת היא הציפור הלאומית של ישראל.


יום שבת, 5 באוקטובר 2024

419 - מה נאכל היום?

 הנושא החם בשרביט הוא 

העדפות או בחירות באוכל / עורך מוטי אורגד


מבחינתי זו הצעה למבט אחורנית, לכמעט 70 שנים של אכילה, לשינוי סגנונות, לשינויי טעם, למרד אישי ולמרד חברתי.

 מעדיף להתייחס לחודשיים האחרונים, ולשינוי הדרסטי באורחות האכילה שלי וסוגי המזון שאני אוכל כעת.

אתחיל בהצהרת "מי אני":

  • לא כשר באופן מוחלט, אפילו הפגנתי במיוחד. [כריכי נקניק וגבנ"צ לעבודה, וחבר חוזר בשאלה שאהב לנגוס בהם, כדי "להרגיש את החטא".]
  • סולד ממתוקים
  • אוהב חטיפים פיקנטיים או מלוחים [ Savory] 
  • אוהב פירות ים ודגים 
  • אוהב בשר צאן [עזים, כבשים] בקר
  • מת על כרעי תרנגולת, קורקבני הודו, כבדי עוף ביין
  • מוצרי חלב על כל סוגיהם ומיניהם
  • אוהב ירקות, המון ירקות, כמה שיותר - בעיקר עגבניות[על אף היות העגבניה פרי ולא ירק, אצלי לנצח תשאר ירק], קישואים, חצילים, חסה, בצל, שום, פרסה[כרישה], כרוב-ית, תרד, תפו"א, פקעות סלרי וקולורבי, לפת
  • אוהב פירות, המון פירות - בעיקר פרי הדר, אפרסמון, אפרסקים, אבטיח, מנגו, קוקוס, וגם זיתים
  • אוהב מאז ילדות קיטניות - שעועית יבשה על מגוון צורותיה, עדשים [עדשים, בצל, כמון, שמן זית, מלח, פלפל, אבקת מרק - א -מחייה. למרק יש להוסיף שמנת מתוקה, מעט לימון, הרווחתם חורף חם ונעים בבטן.]
  • השילוש הקדוש של התורכי הזקן: פטרוזיליה, שמיר, סלרי. אני מוסיף כוסברה
  • שמן זית, שמן שומשום, שמן חמניה ותירס ואפילו קנולה לא מזוככת.
  • לא אוהב חלקי פנים, למעט כבד בקר. [פעמיים התורכי בישל מעדן מבחינתו: מוח וריאות. עם הריאות עוד הסתדרתי בערך, עם המוח לא יכולתי, אז לא.] לא אוהב חלקים חיצוניים כמו: אוזניים, אף, איברי מין, זנב. צווארי עוף לא מטרידים אותי, אבל לא אוכל ראש של דג.
מעולם לא סבלתי מ"מה לאכול". עקב המגוון העצום של סוגי מזונות שאני אוהב כל אפשרות סבירה בעיניי.

אבל, לבריאות יש חלק מרכזי בבחירת מזונות. לפני כעשור עברתי הדרכה של תזונאית-קלינית, כלומר תזונאית שלא הסבירה כלום, רק אמרה: כך תאכל. עבורי, כאדם שמתקשה מאוד עם סמכות לא מנומקת אלה היו מתכונים בעלמא, גם לא טרחתי לקרוא אותם או לפעול לפיהם. הדבר היחיד שלמדתי ממנה היא לזהות מתי אני רעב ומתי אני צמא ולהקפיד לאכול כשאני קם.

שמרתי על מצב סוכרתי "סביר בעיניי" עד שהבנתי שאני עומד לאבד את ראייתי, ולכן עברתי לתפריט נטול סוכרים, שמשמעותו:

  • כל דברי מתיקה באשר הם החוצה
  • מזון עתיר פחמימות רק דגימה על הצלחת
  • דגנים בכמות קטנה בתוך סלט ירקות
  • פרוסת נקניק, פרוסת גבנ"צ, ירק
  • פריכיות - בשמחה
  • אגוזי פקאן/מלך בכמות של עד 10 יחידות
  • יוגורט דל שומן/קלוריות
  • יחידת פרי או עדיף חצי יחידה
  • בשר דגים, עוף, בקר/צאן/חזיר רק בבישול נטול שומנים מן החי [כולל חמאה שמקפיצה טעמים או שמנת] וכמעט לא מטוגן בשמן
ולעת עתה אני עומד, עם התרופות [לא מתכונן לוותר עליהן, עד אשר האנדיקרינולוג יגיד לי לוותר] במצב סוכרתי של אדם בריא.

בניגוד לאנשים שנמצאים בדיאטה קפדנית אינני מפחד מאוכל. יש בי יכולת להיאטם לפיתויי מזון. כך כשהולכים למסעדה ואני אוכל סלט [לא אכפת לי מהרוטב, כי הוא חלק מתזונה כוללת ומחושבת, ואני לא בדיאטת הרזייה ], חלבון ובלי פחמימות, אפילו לא מדגן מלא. קינוח לא, ושתייה רק מים או סודה. אני לא מדבר על האוכל, ובסביבה שאני חי בה לא מסתכלים אף פעם על הצלחת שלך.

מה כנראה לא אוכל אף פעם -
כלבים, חתולים, ציפורי שיר, קופים. לאחרונה החלטתי שגם תמנונים לא אוכל, בשל הזדהות עמוקה שלי עם היותם יצורים בעלי תודעה ומוח בלתי רגיל.
לא ברור לי עדיין אם אסכים לתזונה מחרקים, אבל אם יתברר לי שהטעם טוב ושזה טוב לשמירת מאזן הסוכר, אני בעד.



https://katzr.net/8e8fb8

יום חמישי, 3 באוקטובר 2024

418 - מה למדתי מתחזיות עתיד לגבי מצבנו בחודשים הקרובים ובשנה הבאה, תשפ"ו

 אז מרים בנימיני העלתה איזו תחזית שנתית למזל שלי.

אבל לצערי לא העלתה תחזית שנתית למדינה, מעניין למה?

הלכתי לי לחפש אתונות - 

עמי גוטמן מ"מעריב" מסכם תחזית מעוררת אימה כך:

ומילה חשובה לסיום, ישראל עוברת תקופה קשה, אבל יש לה מפת לידה מאד חזקה. זה, כבר לא ענין של תקופה, זה לנצח. לכן לנצח נתקיים, ולנצח כל הזמן נגדל ונצמח. יש תקופות של נסיגה, ואנחנו באחת כזאת. אבל על כל צעד אחורה, יבואו שניים קדימה. ועוד נפרח הרבה מעבר למה שהיה כאן ב-6 באוקטובר שעבר" [ https://katzr.net/44b335]

ציפורה רומן ראיינה שלישייה ב- YNET -

מקורי: "מדינת ישראל נולדה עם אורנוס ("כוכב המהפכות") בתאומים, והבעיה היא השכנים שסובבים את גבולותינו. אורנוס רוצה שנשתחרר מהבעיה הזו. ב־7 באוקטובר, כשעוד כוכבים נמצאו במצב מאפשר, קיבלנו חלום בלהות בגבולותינו. אורנוס יעזור לנו להשתחרר מהשכנים. זה יתחיל במאי 2025, כשמצב הכוכבים ישתנה. התהליך יימשך שבע שנים, ישנה את גבולות הארץ, ואחת מהתוצאות תהיה הקמת מדינה פלסטינית וסוף לסכסוך. נקודת האור היא שבמאי הכוכבים מבשרים שכוחנו מתחזק מאוד. ישראל תנצח ותכניע את אויביה, ורק אחרי זה נגיע להסכמי שלום בגבולות. יש למה לחכות, אף על פי שמדובר בתהליך שייקח זמן רב".
אבירם: "מדינת ישראל נמצאת בתהליך של סיום מחזור חיים בן תשע שנים. במאי צפויה תחילתו של עידן חדש - תשע שנים חדשות עם ממשלה חדשה ודמויות חדשות בכנסת".
"הלחימה תימשך לסירוגין עד ינואר לפחות, והמצב הטראומטי ימשיך ברצף עד מרץ־אפריל 2026", אומרת פרץ. "אז ייכנס לפעולה כוכב פלוטו שמתאר הסכמים ושיתופי פעולה, ואלה יובילו לשקט ולביטחון. מרץ 2026 הוא נקודת מפנה עולמית: שיתופי פעולה והסכמים רחבים צפויים החל בתאריך זה". [https://www.ynet.co.il/laisha/article/skcuodppa]

פנינה כץ מצרפת מפה אסטרולוגית -
היות והפלנטה תשהה בשנתיים הקרובות,  מול הירח במזל אריה בבית המשילות,  של מדינת ישראל. היא מסמלת סוף תקופה ותחילתה של חדשה ואחרת – מדובר בשינוי עמוק ומשמעותי במדינה. שינוי המתקשר לנושא גאופוליטי והחלטות לגבי השטחים, גבולות המדינה, גבולות המתקשרות למדינות השכנות היושבות על הגדרות, מה שישליך על אופייה הביטחוני, פוליטי, חברתי וכלכלי של מדינת ישראל.  התהליך  בשלב הראשון, יתרחש בשנים בין ה-2026-2024. כמו למשל, ייתכנו הסכמים עם מדינות במזרח התיכון שייאלצו את ישראל ליצור פשרות המעוררות התנגדות עזה בחברה הישראלית. מכיוון שהפלנטה מתנהלת לאט, אך בכוחנות רבה,  היא צורבת את חותמה ההיסטורי. אירועים שיתרחשו תחת השראתה של פלוטו במזל דלי  בשנתיים הקרובות, יצרו אבולוציה בחשיבה ויעצבו את החברה בישראל מחדש. דבר לא קורה ביום,  או תוך חודש. התהליכים מתקדמים לטווח הארוך והמגמה תשבור את אופייה החברתי/כלכלי הקיים וייוולדו בהדרגה חוקי חברה חדשים. למשל, מותה של החברה הפאודלית והמלוכנית בביקור האחרון של פלוטו בדלי [לפני כמאתיים שנה], מסוכרן עם מותה הפוטנציאלי  של האוליגרכיה הפיננסית שמנוהלת בעשרות השנים האחרונות עי קומץ  אנשים בעולם, שינוי זה מתבקש ע"י תהליך פלוטו בדלי העסוקה במהותה ביצירת חברה שוויונית מבחינת הזדמנויות. התהליך מושפע מאופייה הפסיכולוגי כלכלי-חברתי, כשהפלנטה מגיעה למזל דלי,  היא עוברת תמורה בתהליך אבולוציוני הדרגתי. בעוד 20 שנה ייוולדו ילדים לעידן חברתי/כלכלי אחר לגמרי. ולא יאמינו איך חיינו או שרדנו באופן הנוכחי .  [https://did.li/HVVCN]
האחרונה: יעל אלואה כהן

ברוכים הבאים לשנה חדשה, שנה שלא הכרנו כמותה – שנה עם שינויים של אחת לדור. ואנחנו בהחלט רוצים לדעת איך להתכונן לקראתה!
כן כן , תתכוננו לשנה מטורפת, גדולה, אחרת. ובעיקר תחליתו של מאיץ הזמן.

עכשיו אני בטוחה שחלקכם נעים באי נוחות בכיסא, ואומרים – מה שנה מטורפת? מה שנה של שינויים? אנחנו עדיין אוספים את השברים של השנה הקודמת. נכון, לקח לי הרבה זמן לשבת ולכתוב את התחזית הזו, (ותיכף נשוחח על איך היא הולכת להיות טובה ומרוממת ולא ההפך). כי בתוך המציאות היומיומית שלנו כאן, קשה לראות את התמונה הגדולה. אבל ככל שנעשה רגע זום אאוט, נביט על התהליך הרחב יותר, על השינוי הגלובאלי, ככה נבין יותר את הכיוון האישי שלנו.

השנה הזו, מביאה איתה שינוי של ארבעה כוכבים גדולים ובעלי השפעה רחבה גלובאלית.
ארבעתם עוברים ממזל עם אנרגיה נקבית למזל אנרגיה זכרית. וארבעתם גם יחזרו למזל הנוכחי לתקופה לפני שהם יתחילו את הסיבוב המלא שלהם במזל החדש. מה זה אומר עבורנו – שאנחנו לוקחים תנופה לעבר שינוי גלובאלי מאוד גדול. שינוי שיכול להיות מה למדתי?כאוטי, אבל יותר מכך יכול להיות מדהים, עוצמתי ומשנה תרבויות.[ https://did.li/wtix5]

מה למדתי?

1. הבנתי שעד מאי יהיו ככל הנראה עוד הרבה מלחמות, טילים וסכנת נפשות ממש.

2. מחכים לשינוי אדיר, אצל אחד רק בעוד 7 שנים יסתיים, או אז גם תהא מדינה פלסטינית, ישראל אחרת, משטר וממשל וחברה אחרים לגמרי.

3. להתכונן לרע מכל.


מומלץ להכנס לקישור - 

https://www.oryada.com/year-2025.htm