יום שלישי, 27 בספטמבר 2022

200 - ראש השנה

 חככתי בדעתי אם להעלות פוסט משנת 2019, בה התחיל בלוג זה לפעול או להקדיש את בלוג 200 לחגיגת ראש השנה של השבט.

אז - 27.9.2019 [תשע"ט] פרסמתי את הבלוג הזה:

ישראל דושמן - שנה חדשה

זה השיר שהבאתי ממנו -
פה בארץ חמדת אבות
תתגשמנה כל התקוות
פה נחיה ופה ניצור,
חיי זוהר חיי דרור.
פה תהא השכינה שורה
פה תפרח גם שפת התורה.

נירו ניר ניר ניר
שירו שיר שיר שיר
גילו גיל גיל גיל
כבר הנצו ניצנים.

נירו ניר ניר ניר
שירו שיר שיר שיר
גילו גיל גיל גיל
עוד יבואו זרעונים.

ואני רוצה להעלות גם כמה תמונות מארוחת החג. במקרה דנן, לא אעלה תמונות ילדים, כי לא בכולן נמצאים רק נכדיי.






יום שבת, 24 בספטמבר 2022

199 - ממש לקראת ראש השנה הקרבה

 יש לי חברים, יש לי תלמידים שנסעו אתמול חו"לה ויחזרו במחצית אוקטובר, לאחר חופשה ארוכה.

כמה ימי לימודים הם יפסידו?

שבוע ראה"ש - 3 ימים

שבוע כיפור - 4 ימים

מ- 9 באוקטובר חופשה.

עכשיו, בשביל 7 ימים נבטל חופשה?

אמנם למורה יש תוכניות, באמת. למשל ביום שני אחרי ראש השנה - כתיבת תשובה על שיר שנלמד וציון, לכיתה השניה - נתחיל ללמוד שירה, שיר של אבידן - בעיות אישיות.

יש מערכת עבודה א-סינכרונית, כך שהילדים יכולים לכתוב תשובות - גם מהנייד - ולענות על משימות.

סוגיית החופשות מעולם לא טרדה מנוחתי, כיוון שאני מורה, כך שילדיי מעולם לא הצטרכו להיעזר בשומרים, בייבי סיטר, או  לקחתם למופעי ההבל הידועים בחגים. בחרנו דווקא תיאטרוני בובות קטנים ואיכותיים, הצגות של אורנה פורת, הצגות שהתיאטראות הממוסדים הכינו. מוזיאונים בכל הארץ.

אהה, אריק, אתה מתחמק מהשאלה.

לא מתחמק, כבר עניתי - זו לא בעיה שלי בעיית סינכרון החופשות. הבעייה שכן עולה היא הזלזול של החברה בעבודת המורים, כרגיל. חוסר הבנה עמוק של מה שנדרש ממורה במהלך שבוע עבודה מלא. [אתם מגדלים את הילדים, אתם מכירים אותם, ואם אתם לא מסוגלים להחזיק אותם, אפילו סופ"ש - לפעמים, תחשבו עלינו. ביתר שאת זה נאמר להורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, חנ"מ.]

אבל זה גורר אותנו שוב לסוגיות אחרות, שדעתי עליהן ידועה מזמן. המורה הישראלי הפך לפקיד במשרד החינוך. רמת הדרישות ממנו ירדה פלאים, כל דובר.ת עברית עילגת לא מתבייש.ת ללמד עברית, ספרות וכו' אשר על כן, מה הוא יותר מ-בייביסיטר? והגננת - המקום הכי מסוכן בעולם לילדים ישראליים הם פעוטונים וגני ילדים.

אז אני לא מבין, על מה התלונה של ההורים? אהה, שלא תהיה לנו חופשה. "הגם הם באצילים?"



יום חמישי, 22 בספטמבר 2022

198 - הרהורי שווא

 אני בתקופה בה הכובד של העולם על עפעפיי [ לאה גודלברג, "כבד על עפעפינו העולם" ], וכובד זה צובע את הכל בצבע אפור לא נעים. 

יוצא אדם מביתו, ביום שמשי, חמוש במשקפי שמש שמשנים צבעו של עולם לצבעים עזים, רוטטים ומלאי חיים יותר, אך בלבו יש אבן כבדה, שלוחצת כלפי מטה, מכאיבה בשיפולי הבטן, ואפילו האשכים מצטמקים להם מחרדה.

מבט מפוכח במציאות חיי מצביע על אפס סיבות לחרדה, כלומר קונקרטיות, מיידיות, עכשוויות.

  • איראן עוד רחוק קצת
  • בחירות, עוד חודש, אין סיבה לפחד מהביב וכנופייתו עדיין [לחץ נורמלי מותר]
  • סוכר במצב טוב. 
  • משקל נשאר כמות שהוא כבר למעלה מחמש שנים, מתחת ל- אוביסיטי
  • שתי כיתות נהדרות - הרפורמה לא מתחילה להפחיד אותי
  • אין בעיות כלכליות
אז למה? ולך תסביר לנכד שלך למה אין לך מצב רוח ללכת לגן המשחקים, ואז תלך אתו, נגרר אחריו כשה המובל לגזיזת שערותיו. והבת שלך מלאה שמחת חיים, והבן שלך תן לו הזדמנות והוא יסביר לך למה אתה מדוכדך. לא רוצה שהוא יסביר לי.
ואולי הגיע הזמן להחליף את התרופה נוגדת-החרדה?

יאללה שולח פקס למרפאה לבריאות הנפש בבני ברק.



יום שבת, 17 בספטמבר 2022

197 - ממש לא

 אבל ממש לא -

אף אחד לא צריך לבקש ממני סליחה,

 ואין עליי לבקש סליחה מאף אחד.

איזה מזל שאני לא מאמין שטויות של היהודים.

196 - ממש לא בשולי הספרות

 היום כבר ברור יותר מהי הרפורמה שמובטחת לילדי ישראל.

תכניות לימודים קשוחות, כמעט ללא אפשרות לשנותן. 

בדיקת ביצוע התוכנית באמצעות 3 מבדקים מתוקפים - כלומר, עבודות שנכתבו על ידי ראמ"ה [זו רשות המדידה של משרה"ח - רשות ארצית [ל]מדידת הישגים], ייבדקו מדגמית, ובמקרה של הטייה, חוסר התאמה ייתכן וכל הציונים יבוטלו. עד הים לא ראיתי שציון נמוך שניתן לתלמיד בביה"ס מציון הבחינה שימש עילה לצינון מחדש.

שלוש העבודות המתוקפות חייבות לשקף: עבודה יחידנית, עבודה שיתופית ומבחן אחד, וסוגי העבודות נתנים לבחירה,[בהיה"ס מזמין את העבודות הרצויות לו] ואפשר להכין תלמידים אליהן, ואין עדיין מושג קלוש איך מבצעים אותן, נפתח פתח ענק לרמאות ממדרגה ראשונה.

 [ לא ארחיב]

חוץ מזה הם ממליצים על בחינות, בחנים כמיטב המסורת הקודמת לרפורמה.

אוי לאן נפלנו וצנחנו.

פקידי ספרות וציונים. מישהו חושב שבמאבק על אחוזי בגרויות מישהו לרגע יהסס מלרמות את המערכת בכליה שלה?

יום ראשון, 4 בספטמבר 2022

195 - ממש לא בשולי עולם הספרות

 אני מזמין אתכם לקרוא קטע מחוזר משרה"ח בנוגע ל"התחדשות הלמידה", השם המכובס של של רפורמת יש"ב [יפעת שאשא ביטון]. מי שרוצה ללחוץ יותר על ביטוי כעסו יקרא לה: רפורמת בי"ש. [בושה]

שם החוזר שנשלח לכל מחנהלי בתי הספר, לכל רכזי המקצוע ולכל מורי המח"ר. החוזר נשלח ע"י -

מדינת ישראל, משרד החינוך, המינהל הפדגוגי, סמנכ"לית בכירה ומנהלת המינהל הפדגוגי 

מתווה ההיבחנות מחזורים 2025-2023

זה החלק שחשוב לי לדון בו - אכנס בין הסעיפים ואעיר הערותיי:

 הגדרות : 

א. מערכות בית ספריות מקוונות – מודל משרד החינוך, Google ,Microsoft.

זה המצב כיום ברב בתי הספר. אין יותר עבודה אנלוגית על מערכות, שעות מורה וכו'

 ב. המחוון: כל מטלה תכלול 10 פריטי הערכה שיפורטו על ידי מפמ"רי המקצוע בהמשך.

אני חוזר ושובר את ראשי- איזה 10 פריטים יהיו בכל מטלה "מתוקפת" [כלומר שנכתבה על ידי פקידי ראמ"ה]: אמצעים אומנותיים, מיומנויות [כמה ואיזה], ו.. 


 ג. בקרה חיצונית: המשימות השונות ידגמו על ידי אגף הבחינות לצורך בקרה חיצונית מכלל בתי הספר בכלל מקצועות המח"ר. הבקרה תתבצע על ידי מעריכים מתחום הדעת אשר הוכשרו לנושא והיא תתמקד בעיקר במידת ההתאמה בין איכות התוצר לציון שניתן על ידי המורה בהלימה למחוון שנקבע. בתום תהליך הבקרה, המורה יקבל משוב אשר יכלול את ההיבטים השונים שנבדקו.

זה הסעיף המקדים לסיף הדרקוני הבא. ראמ"ה והמשרד נוטלים מהמורים את אפשרות הציינון האוטונומית שלהם, במשימות של ראמ"ה. יהיה מחוון [מחוון הוא דף עם הנחיות ברורות ומדויקות איזה ציון לתת לתשובה של תלמיד]. הבעיה היא - שמחד גיסא המורה אמורה לבדוק את משימות ראמ"ה ולתת ציון [לציינן] ומאידך גיסא - אם הוא לא עומד בתנאי המחוון, ציוניו יבוטלו לאלתר.

 ד. משוב: במידה וימצא חוסר הלימה מובהק בין התוצרים להערכות שניתנו ע"י בית הספר, משרד החינוך רשאי לנקוט במספר פעולות התערבות החל בליווי צמוד של ביה"ס, וכלה בקביעת ציוני הבקר כציון המטלה.

זה הסעיף הדרקוני, ביטול ציוני המורה, אשר בראמ"ה החליטו שציוניו אינם הולמים. אתם מבינים - המורה שמכיר את תלמידיו, ויודע שציון כזה או אחר קריטי לתלמיד, יהפוך ל"חסר אמינות" כי לא עמד בדרישת הפקידים שאינם בכיתתו.

יודגש -

ראמ"ה לא בודקת את כל העבודות שמוגשות, אלא רק מדגם מכל בית ספר. ראמ"ה תפרסם מחוונים והתוויות רק מינואר 2023, עד אז, תפעילו משימות פנימיות, שאין חובת דיווח עליהן.

אז מה יש לנו?

לימודי ספרות יפרשו על פני 3 שנים, כמו שהיה לפני כעשור וחצי שני עשורים. 3 שנים, 60 שעות בשנה, 180 שעות סה"כ.

לא תהיה בחינת בגרות. תהיינה 3 משימות חיצוניות, שאחת מתוכן תהא מבחן! 2 אחרות לפי הנתיב שביה"ס בוחר לעבוד [רגיל, דיגיטלי, מתווה דרך], שתבדקנה ע"י ראמ"ה, ועוד 3 משימות פנימיות לפי החלטת מורי ביה"ס.

בכיתה יב' תלמידים יגישו עבודה בינתחומית, שאותה יבדקו בראמ"ה = רגע זה לא כמו בגרות?

תוכנית הלימודים קשוחה לגמרי! רק במסלול השלישי ישנה אפשרות להכין תוכנית בית ספרית, אמ-מה רק על 25% מחומר הלימודים.

מסקנה חד משמעית:

משרד החינוך והיושבת בראשו לא מאמינים למורות ולמורים, לא לעבודתם, לא לבחירות שלהם ובוודאי לא לציונים שהם נותנים. אבל כדי שלא יואשמו בביטול ציוני המורים, 40% מהציון יהיו כתוצאה מציונים פנימיים. במלים אחרות:

ברפורמת פירון הצליחו לשכנע מורים ומורות לעשות מאמץ עליון לתת ציון פנימי של 80 לפחות [ 24 נקודות נקיות מוספות לציון חיצוני משוקלל עם המגן], כך גם יקרה עכשיו. ודוק 40% זה נתח גדול יותר מ- 30% בציון הסופי.

ציון נוסף יהא ציון העבודה בכיתה יב'. עכשיו יש טבלה המפרטת בדיוק מה הערך של כל משימה חיצונית לציון הסופי, שמאפשרת משחקים אינסופיים, וכמובן וכרגיל - ציונים ללא קשר למציאות.

הרפורמה היחידה הנחוצה היא העברת האוטונומיה המוחלטת על תוכנית הלימודים למורי הספרות! יש לתת התוויה כללית, כזו שתקבע תקופות או ז'אנרים מבלי לקבוע את שם היצירות. אם ישנו איזה טקסט ספרותי שהוא מוסכם על כולי דעלמא [נגיד שייקספיר, באנגלית] הוא יצורף. אבל אין כזה, למעט התנ"ך. ביאליק ועגנון עדיין נתפסים כיוצרי חובה מכונני אתוס לאומי או תרבותי, אבל גם לגביהם אין הסכמה על "מהי היצירה שחובה ממש ללמד!

ומדוע זה לא בשולי עולם הספרות -

חלק גדול מאזרחי העולם האורייניים, כאלה שעוברים מערכות חינוך מוסדיות לא יפתחו ולו ספר אחד או יקראו את מילות השיר שהם שרים במועדון, שלא להזכיר שירה אומנותית. הזמן והמקום היחיד בו הם יפגשו את שפתם הטבעית בצורתה הנאצלת והמושלמת הוא בבתי הספר. יוצא מכך, שכל בחירה ביצירה של יוצר מצביעה על כך שהממסד מעריך את היוצר הספציפי הזה, והאחרים נעלמים להם לתהום נשייה, או לדיונים עקרים באקדמיה, מבלי שתהא להם איזו השפעה מחוץ לאקדמיה.

אשר על כן, קבלת המורה כאדם האמון על מקצועו, למדו כמו שצריך, למד פדגוגיה, כתיבת תוכניות לימוד, עריכת סקרים, חיפוש חומרים שונים, היא אבן יסוד להרחבת העולם התרבותי של התלמידים, לחשיבה ביקורתית מחוץ לשיח הממסדי ולהכרות עם משורר נהדר אבל שחכמי המשרד לא ממש חפצים ביקרו.

יום שבת, 3 בספטמבר 2022

194 - "היות אדם" או "היות על-אדם"

 קראתי בעיון רב את הפוסט הפותח נושא זה של הבלוגיה שלנו, ונטיתי להבין את המסר כמסר אקזיזטנציאליסטי מובהק, אם כי, משמעות המושג "אקזיזטנציאליזם" הוא קיום/יש, ואמפירטי התכוונה למשמעות ההופכת את המצב הביולוגי הבסיסי של כל חי, לפחות אצל בני אדם [מה אנחנו יודעים בכלל על החיות?] לעשיר יותר, מורכב יותר.

אני מניח שמשפטים כמו: לחיות כדי לחיות; לחיות כי זה מה שיש, אינם משפטים שמשתלבים עם הנחות היסוד בטקסט של אמפירטי, מה גם שהוא עולה מתוך התנגדות חריפה ל: יעד, מטרה, שכנראה יש בהם משהו מדכא משמעות[?] וצומח מתוך תמיכה במילה "תכלית".

הגישה הטלאולוגית [תכליתנית] הזו מלווה את הפילוספיה האנושית מאז ומעולם. מה זו תכלית? מהן המלים הנרדפות ל-תכלית? האמת אני מבולבל ממנה לגמרי. דווקא את המילה "משמעות" אני מכיר היטב, בטח מקריאת ויקטור פראנקל, אבל גם מפילוסופים רבים במהלך 3000 שנות כתיבה פילוסופית על החיים.

לענ"ד אין לחיים שום תכלית, למעט אולי התכלית שהציג דוקינס בספרו על הגן האנוכי. שמירה על שלשלאות גנטיות, שהן החיים.

מעניין לבדוק מהן תשובות התכלית שניתנו לנו:

דע את עצמך, עשיית הטוב, עבד ה', גאולה אישית דרך ישו[פאולוס], קוגיטו ארגו סום, הציווי המוסרי של קאנט, הקפיצה האבסורדית, חירות, אבסורד וברוח הקפיטליזם המודרני ועידן הדלי - אגואיזם חומרני ונרקסיזם אדולצנטי. ויתור מוחלט על האני [בודהיזם], גלגולי חיים עד נירוונה - ואלה רק חלק מהתשובות שאני מכיר.

ואלה תכליות שיוצרות משמעות.

אישית, בגיל בו מתעצבות בפעם השניה המערכות הרוחניות והמוסריות של האדם, גיל התבגרות שני [אחרי גיל שנתיים שהוא גיל ההתבגרות הראשון] זכיתי להכיר את באלזק, ואחריו עולם ענק של ספרות צרפתית עשירה עד לבלי הכלה כמעט.

העולם הצרפתי העניק שמות, דוגמות והסברים לחידות החיים אתן התמודדתי, לכאבי הגדילה, הלב ולאסונות אתם התמודדתי. שם הוא משמעות. שם הוא תכלית או הכללה המאיר את אירועי היומיום הבנאליים בצבע מסוים, בצבע בו אדם בוחר לצבעו.

אני מבקש מעט מאוד מהבחינה הזו. אינני על-אדם, כלומר אמן המעצב יום יום את חייו מחדש [ניטשה], איני חי תחת עריצות החירות [סארטר], איני מודע באופן חד לכך שהטבע אדיש  לגמרי אליי, ויתקיים היטב גם בלעדיי. אני כן רוצה בכל בוקר כשאני מתעורר להתבונן בראי, לקרוץ לעצמי, לחייך אל הדמות במראה ולומר לה: צאי לדרך, היית בסדר גמור עד עכשיו.


וה"אום" הזה על צווארי כבר למעלה מעשור.