אין ברירה חובה להציג את הרמאות הפדגוגית הפוליטית של השרה, ד"ר שאשא-ביטון במלוא כיעורה וסכנתה.
רפורמת יש"ב [התחדשות הלמידה במקצועות מח"ר, כלשון השפה הביורוקרטית הנקייה והמכובסת] הינה הרחבה וחיבור של רפורמת פירון ושנתיים בחינות בגרות ב-זום בזמן הקורונה.
במקצוע שלי, ספרות, מחד גיסא הוצגה תוכנית לימודים מפוארת בפרק השירה, באמת ובתמים ומאידך גיסא הוצגה הדרך לא ללמד אותה, או את רובה.
במה דברים אמורים:
עפ"י עקרונות הרפורמה תלמיד אמור להיבדק בשלוש מטלות מתוקפות, כלומר נבדקות ע"י ראמ"ה [המוסד "המדעי" של משרה"ח למחקר, הערכה, תכנון בחינות, פרוייקטים וכו'], וגם לא כל התלמידים ייבדקו, אלא באופן מדגמי.
שלוש המטלות מתחלקות לשתיים - אחת ששמה מבחן מתוקף ששווה 30% מהציון ושתי מטלות קטנות, כל אחת שווה 15% מהציון. סה"כ 60% מהציון חיצוני ו- 40% פנימי. אף אחד לא בודק את המטלות הפנימיות, מאגר המטלות באתרי מפמ"רים מציגים מטלות מטופשות כמעט ברמה של איתור מידע, ומכיוון שאין ביקורת, יקדישו המורים את הזמן לעבודה על המטלות המתוקפות.
התוצאה המיידית, כמו ברפורמת פירון - תלמידים ילמדו רק 3 פרקים מהתוכנית, עפ"י החלטת ביה"ס. החלק החיצוני יצומצם למינימום הכרחי, כלומר: 2 סיפורים במקום ארבעה, רומן אחד במקום 3, מחזה אחד במקום שניים. יתרה מכך, אם מחליטים ללמד את פרק השירה, רבים מוותרים על פרק אחד משלושת המרכיבים את פרק השירה השלם, וגם שם מלמדים את המינימום ההכרחי.
הרפורמה החדשה אפילו את זה מורידה מסדר היום. בסוף השנה רוב בתי הספר יכתבו מבחן מתוקשב/מתוקף, הפעם כי הוא לא ממוחשב. רק תחשבו על כמות המחשבים שחייבת לפעול בו זמנית בבית הספר, רוחב הפס שמשרה"ח צריך להפעיל על מנת להכיל קרוב ל- 10,000 נבחנים, נגיד - ולכן יכתבו על נייר.
המבחן עצמו מבקש 2 סיפורים או אם פרק השירה - 3 שירים. אין שום תנאי לגבי חיתוך היסטורי, העדפה תמטית - כלום. ושאר השירים? אהה במטלות הפנימיות, שאף אחד לא יבדוק מלכתחילה. התוצאה הברורה, מנהלי ביה"ס יעודדו שרלטנות כרגיל, העלאת ציונים כרגיל לשם מולך הבגרות.
השרה העתידית, לפי השמועות, היא מירי [רקב] רגב, שענין חינוך ותרבות הם לא בדיוק מעלותיה הגדולות. היא כבר הבטיחה להחזיר את הבגרויות, להעמיק את הקשר ליהדות וכו'
צפו פגיעה במקצועות האזרחות, מבחנים מעודדי הקאה ושינון. אפס מחשבה חופשית. לא רק אני קראתי את האח הגדול.
