חוברת מספר 49 שנת 2013הָיוּ לְחַיָּה יְרֻקַּת הָעַיִן
צַמּוֹת שְׁחוֹרוֹת לְחַיָּה אֲחוֹתִי.
בְּבַיִת מָט לִנְפֹּל בִּסְמוֹצָ'ה שְׁתַּיִם
שָׁם גָּרָה חַיָּה וְגִדְּלָה אוֹתִי.
עִם שַׁחַר כְּבָר הָלְכָה מִמֶּנִּי אִמָּא,
לִקְנוֹת, לִמְכֹּר, לָשֶׁבֶת, לְחַכּוֹת.
לִפְנֵי הָנֵץ חַמָּה אִמִּי הִשְׁכִּימָה,
לִשְׁלַל יוֹמָהּ כַּמָּה פְּרוּטוֹת שְׁחוּקוֹת.
וְחַיָּה הִיא לְבַד הָיְתָה נִשְׁאֶרֶת
עִם כָּל אָחֶיהָ וּמַאֲכִילָה,
וְהִיא הָיְתָה שׁוֹמֶרֶת וּמְשׁוֹרֶרֶת
שִׁירִים יָפִים לִשְׁעַת הָאֲפֵלָה.
הָיָה לְחַיָּה יְרֻקַּת הָעַיִן
שֵׂעָר שָׁחוֹר לְחַיָּה אֲחוֹתִי.
וְהִיא אֲפִילוּ לֹא הָיְתָה עֲדַיִן
בַּת עֶשֶׂר חַיָּה כְּשֶׁגִדְּלָה אוֹתִי.
וְהִיא נִקְּתָה, בִּשְּׁלָה וְגַם טוֹרַחַת,
חוֹפֶפֶת אֶת רָאשֵׁינוּ הָרַכִּים,
וְרַק אֶת זֹאת הָיְתָה תָּמִיד שׁוֹכַחַת –
שֶׁיְלָדִים זְקוּקִים לְמִשְׂחָקִים.
אָחוֹת הָיְתָה לִי יְרֻקַּת הָעַיִן,
אֲבָל טְרֶבְּלִינְקָה בָּא לְכַלּוֹתָהּ,
וְרַק אֲנִי נוֹתַרְתִּי בֵּינְתַיִם
בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לִזְכֹּר אוֹתָהּ.
שִׁירִי בְּיִידִישׁ בְּוַדַּאי יַגִּיעַ
מִכָּאן, בְּעֵת קָשָׁה וּמַחְרִידָה,
הַיְשֵׁר לִימִין הָאֵל שֶׁבָּרָקִיעַ,
שֶׁבּוֹ תֵּשֵׁב בִּתּוֹ הַיְחִידָה.
מיידיש: בני מר
שוב אני משתאה על כך שמרשתת בעברית יוצרים רבים לא זוכים לפרסום עבודתם או למידע מועט עליהם. דווקא הלר, משורר אידי שזכה לתרגומי שיריו ראוי ליותר תשומת לב. שני השירים קשורים לשואת יהודי אירופה, אבל שניהם מציגים גיוון פואטי בלתי רגיל, ידיעת המתח הבלתי נסבל בין פאתוס וסינטמנטליות.
עם זאת, בבלוג של עופרה עופר ישנו סיפור השיר
"חיה אחותי" ובו גם השיר באידיש -
צַמּוֹת שְׁחֹרוֹת לַאֲחוֹתִי, לְחַיָּה, הָיוּ לָהּ שְׁתֵּי עֵינַיִם יְרֻקּוֹת. וְהִיא גִּדְּלָה אוֹתִי וְאֶת אַחַי אָז בַּמַּדְרֵגוֹת שֶׁל סְמוֹצֶ'ה, הַחוֹרְקוֹת. כִּי אִמָּא, כְּבָר לִפְנֵי עֲלוֹת הַבֹּקֶר, כְּשֶׁרַק הֵאִיר בָּאֹפֶק, נֶעֶלְמָה אֶל הַחֲנוּת לִמְכֹּר וְלֹא בְּיֹקֶר – כַּמָּה פְּרוּטוֹת שְׁחוּקוֹת בִּשְׂכַר יוֹמָהּ. וְחַיָּה לְבַדָּהּ הָיְתָה נִשְׁאֶרֶת עִם כָּל אַחֶיהָ וּמַאֲכִילָה, שׁוֹמֶרֶת עֲלֵיהֶם וּמְשׁוֹרֶרֶת שִׁירִים יָפִים בִּשְׁעַת הָאֲפֵלָה.הָיָה לְחַיָּה יְרֻקַּת הָעַיִן, לְחַיָּה אֲחוֹתִי, שֵׂעָר שָׁחֹר אָרֹךְ. בַּת עֶשֶׂר חַיָּה לֹא הָיְתָה עֲדַיִן וּכְבָר גִּדְּלָה אַחִים לְאֵין עֲרֹךְ.וְהִיא נִקְּתָה, בִּשְּׁלָה וְגַם הִגִּישָׁה וְאֶת רָאשֵׁינוּ הַקְּטַנִּים טִפְּחָה. אֲבָל שֶׁהִיא עַצְמָהּ יַלְדָּה הִכְחִישָׁה וּלְשַׂחֵק אִתָּנוּ שָׁכְחָה.אֶת חַיָּה אֲחוֹתִי וִירֹק עֵינֶיהָ שָׂרַף אָז בִּטְרֶבְּלִינְקָה גֶּרְמָנִי. ———————-וְאַף אֶחָד, אֶת חַיָּה שֶׁאֵינֶנָּה, כְּבָר לֹא זוֹכֵר בָּאָרֶץ – רַק אֲנִי.
שִׁירַי בְּיִידִישׁ נִכְתָּבִים אֵלֶיהָ, לָכֵן, בְּעֵת קָשָׁה וּמַחְרִידָה. כִּי בַּשָּׁמַיִם, לְיַד אֱלֹהֶיהָ, יוֹשֶׁבֶת הִיא, בִּתּוֹ הַיְּחִידָה.
| מײַן שוועסטער חיה מיט די גרינע אויגן,
מײַן שוועסטער חיה מיט די שוואַרצע צעפּ –
די שװעסטער חיה, װאָס האָט מיך דערצױגן אױף סמאָטשע־גאַס, אין הױז מיט קרומע טרעפּ.
די מאַמע איז אַװעק פֿון שטוב באַגינען, װען אױפֿן הימל האָט ערשט קױם געהעלט. זי איז אַװעק אין קראָם אַרײַן פֿאַרדינען דאָס בידנע־דראָבנע גראָשעדיקע געלט.
און חיה איז געבליבן מיט די ברידער, און זי האָט זײ געקאָרמעט און געהיט. און זי פֿלעגט זינגען זײ די שײנע לידער, פֿאַר נאַכט, װען קלײנע קינדער װערן מיד.
מײַן שװעסטער חיה מיט די גרינע אױגן, מײַן שװעסטער חיה מיט די לאַנגע האָר – די שװעסטער חיה, װאָס האָט מיך דערצױגן, איז נאָך נישט אַלט געװען קײן צענדלינג יאָר.
זי האָט גערױמט, געקאָכט, דערלאַנגט דאָס עסן, זי האָט געצװאָגן אונדז די קלײנע קעפּ. נאָר שפּילן זיך מיט אונדז האָט זי פֿאַרגעסן – די שװעסטער חיה מיט די שװאַרצע צעפּ.
מײַן שװעסטער חיה מיט די אױגן גרינע, אַ דײַטש האָט אין טרעבלינקע זי פֿאַרברענט. ———————————–
און איך בין אין דער ייִדישע מדינה דער סאַמע לעצטער, װאָס האָט זי געקענט.
פֿאַר איר שרײַב איך אױף ייִדיש מײַנע לידער אין טעג די שרעקלעכע פֿון אונדזער צײַט.
בײַ גאָט אַלײן איז זי אַ בת־יחידה – אין הימל זיצט זי בײַ זײַן רעכטער זײַט.
|
| | |
--------------
ביוגרפיה באנגלית, מהאידיש לקסיקון - BINEM HELER https://katzr.net/29cff7
ויקיפדיה - ממש קצר - https://katzr.net/de26c5
עפרה עופר אורן - סיפורו של שיר - בינם הלר - חיה אחותי , https://katzr.net/5dfe46