413 - נחלת יצחק

 מסלול ההליכה היומי שלי הוא מרחוב כצנלסון בגבעעתיים מערבה לכיוון שכונת נחלת יצחק התלאביבית. זמן הליכה 45 דקות, מרחק כ- שלושה קילומטר.

אני מקיף מרובע שצלעו המזרחית גובלת עם מערב גבעתיים וצלעו המערבית היא רחוב יגאל אלון, אחד הרחובות העמוסים בתל אביב.

צלעו הצפונית היא רחוב עמק ברכה וצלעו הדרומית רחוב נחלת יצחק.

קצת על השמות:

שכונת נחלת יצחק הוקמה ב- 1925 מזרחית לנחל איילון: שכונת נחלת יצחק היא שכונה במזרח תל אביב שהוקמה בשנת 1925 מזרחית לנחל איילון (ואדי מוסררה, כיום נתיבי איילון) כמושבה חקלאית, על ידי קבוצת יהודים שבאו מקובנה. השכונה סמוכה לשכונות ביצרון ורמת ישראל.

השכונה נקראת על שמו של יצחק אלחנן ספקטור, בעיקר ספרו "נחל יצחק". 

גבולה המערבי של השכונה רחוב עליית הנוער הוא המשכו של רחוב ערבי הנחל, חלקו המערבי שייך לתל אביב וחלקו המזרחי הוא של גבעתיים. במדריך הרחובות נכתב עליו:

"מפעל הצלה שנועד לחלץ בני נוער מאירופה והבאתם לארץ ישראל. ראשיתו במבצע בהנהגת רחה פראייר להעלאת ליית הנוער (14) ב 3 צעירים יהודים מחוסרי עבודה מגרמניה ב–.1932 עם עלות ישראל. ראשיתו במבצע בהנהגת רחה פראייר להעלאת צעירים יהודים מחוסרי עבודה מגרמניה ב–.1932 עם עלות הנאצים לשלטון ב–1933 הוגברו ההכנות לעלייה, ועל הארגון בני נוער, לא רק מגרמניה אלא גם מאוסטריה, צ'כוסלובקיה, ניצחו הנרייטה סולד* וארגון הדסה*. עד פרוץ מלחמת העולם השנייה נקלטו בארץ–ישראל כ–5,000 צעירים, ובמהלכה נוספו עוד כ 10000 מפולין ורומניה. עד פרוץ מלחמת העולם השנייה נקלטו כ–15,000 ילדים ובני נוער, רובם כמעפילים."

המשכו של רחוב כצנלסון בגבעתיים הוא רחוב עמק ברכה, כך כתוב עליו במדריך הרחובות של תל אביב:

"עמק ברכה (15) ג 3 מהרחובות ששמותיהם מליצות מן הספרות הרבנית. וכן מקום בהרי יהודה, כנראה בין ירושלים וחברון. נזכר בתנ"ך פעם אחת בלבד, וזיהויו אינו ודאי: בעקבות ניצחון שנחל יהושפט מלך יהודה על בני עמון ומואב נאמר, "וביום הרבִעי נקהלו לעמק ברכה, כי שם ברכו את ה', על כן קראו את שם המקום ההוא עמק ברכה עד היום" (דברי הימים ב, כ)."

רחוב יגאל אלון, אחד מעורקי התחבורה והמסחר העמוסים ביותר בתל אביב וגם ארוך מאוד. הוא מקביל לנחל איילון. בקטע ההליכה בין עמק ברכה למחלת יצחק, הצד המזרחי הוא בעיקר בתי מגורים וצידו המערבי בנייני תעשייה, מוסכים, מגרשי חנייה, מחסני חשמל ;-)

על רחוב נחלת יצחק הרחבתי בהסבר של שם השכונה

בין רחובות נחלת יצחק ועמק ברכה מחברים שלושה רחובות: שביל החלב, פרי מגדים, חפץ חיים

 "החפץ חיים"

הכחול הוא ברחוב נחלת יצחק, הלבן הוא ברחוב עמק ברכה. נכון זו אותה עירייה.

שם ספרו של הרב ישראל מאיר הכהן (1933-1839), ראש חפ ץ חיּים (15) ג 3 ישיבת ראדין ומחכמי ההלכה הבולטים בדור שלפני השואה. נודע בענוותנותו הרבה והדגיש את הצד המוסרי בעשייה היומיומית. ספרו זה עוסק בעיקר בהלכות לשון הרע ורכילות, ושמו שאול מהפסוק בתנ"ך: "מי הָאיש הֶ ָחפֵץ הוא פירוש על שולחן ערוך* - אורח חיים. על שמו הקיבוץ מדּבֵּ ר מרמה" (תהלים, לד). הידוע בספריו, משנה ברורה, ֵ חיים, אוהב ימים לראות טוב - נצור לשונך מרע וּשׂפָתֶי^ הדתי, חפץ חיים מדרום לגדרה שעלה על הקרקע ב–1944. בסמוך רחובות נוספים בשמות ספרים - מעבר יבוק, חיי אדם - ואף בהם תזכורת לקשר בין החיים והמוות בגלל בית העלמין הסמוך. 

הרחוב השני שמחבר את שני הרחובות הוא פרי מגדים

פּרי מָגדים

ספרו של יוסף תאומים (המאה ה–18), יליד גליציה שהיה רב בלבוב ובפרנקפורט על האודר, ובעל סמכות רבה בהלכה. הספר הוא פירוש לשולחן ערוך של רבי יוסף קארו*, ושמו נגזר מהתנ"ך, .... בסמוך רחובות נוספים על שמות ספרים ולקטים  שמות ספרים, לקטים וכתבי עת, ובהם מנורת המאור ופאת השולחן.

הרחוב השלישי הוא רחוב שביל החלב

לא נראה לי שצריך לכתוב הרבה על הגלקסיה שלנו, ובכל זאת - 

שביל החלב (15) ג 3 בשכונת נחלת יצחק היו רפתות ומחלבות רבות, שסיפקו את תוצרת החלב לתל–אביב. בשנות החמישים של המאה העשרים נאסר לגדל פרות ביישובים עירוניים - ותושבי נחלת יצחק סגרו את הרפתות. הביטוי המרומז בשם הרחוב הוא שמה של מערכת ענקית של ערפיליות, כוכבים ואבק שהשמש וכוכבי הלכת, וכדור הארץ בכללם, מהווים חלק ממנה. חוצה את השמים כעין פס מקצה אל קצה, ומכאן שמה; זכתה להסברים מיתולוגיים בימי קדם. בפי חז"ל נקרא "נהר די נור" - נהר של אור. 

אגב מחלבה אחת נשארה פועלת, ברחוב יגאל אלון ושמה - המחלבה של הרב החלבן, ומחלבת טרה עבדה שנים ברחוב יגאל אלון עד שעברה לאשדוד.

שאר הרחובות יוצאים מצדי הצפוני של רחוב נחלת יצחק, אבל לא מגיעים לרחוב עמק ברכה.

יש להם שמות יפים מאוד:

בפוסט הבא, אתעמק קצת בבתי העסק השונים לאורך הרחוב. יש כמה עם שמות ממש יפים.

קישור למדריך הרחובות תל אביב