המלצה
מה אכפת לכם מהמלצה ארוכה יחסית.
צפינו עם חברים בסרט "חמדה" של שמי זרחין בכיכובם של ששון גבאי ואסי לוי.
הסרט מתעסק בסוגיות מורכבות רבות - כמו יחסי אב-בן, מכור להימורים שברח מהארץ עם בנו. אם נכדו נפטרה, והוריו מממנים את כל החובות שלו למי לא?!
גיבור הסרט, או האנטי-גיבור הוא ששי מפריפריה "לא קלאסית", מהמושבים הוותיקים, שמדבר עברית צחה וערבית שוטפת וחייו בפרק זמן קצר, של שבוע בערך, חנוכה..
החמדה כפי שהוא מסביר למתנחל בשיעור תורה היא סיבה לחיים.
פתיחת הסרט ממסגרת אותו בהקשר של אין אונות, תחושות אשמה קשות, הנכד יפה התואר, הזכרי, שאולי מייצג את אותה חמדה שנעלמה-לששי בעקבות הניתוח שלו. כמובן שמי שרוצה יכול להרחיב לאלגוריה או לסמליות של התפרקות דור האבות, התפרקות תנועת המושבים מנכסיה, כש-ששי מסמן את דור האבות, שנולד עם המדינה ודרור, הבן, את דור הבנים שנטש את המושב, אבל נשען במלוא כובדו על אביו.
הנכד שמופיע לפתע, יופיו המלאכי, המתיקות השופעת ממנו הוא כמו "התחדשות", סיבה לחיים, תשוקה חסרת שובע לחיים. חמדה.
בתוך השבוע הזה, מתגלים "סודות" שאינם סודות, מערכות יחסים "לא מוסריות" כתוצאה מחולשה, ותחושת אשמה עמוקה של ששי.
הסרט מסתיים פעמיים:
במכונית בלילה ששי ואפי. ההחלטה של ששי לא לוותר ולהשיג את החמדה.
סיום שני, עומרי [במלעיל - יש כאן משחק מורכב על השם הישראלי כלכך אך גם על השיר המפורסם של אום כולת'ום - אינתא עומרי, אתה חיי!] פוגש את חמדה במלרע בשדה התעופה.
זהו!
- - - -
אני ממש רוצה לציין לשבח את המשחק המופלא של ששון גבאי, בכיתי פעמיים בסרט.
אסי לוי עושה תפקיד מעולה.
הקאסט לשם שינוי לא מורכב מדוגמניות ומדוגמנים, וכך אנחנו זוכים לתצוגות משחק עמוקות וטובות.
האם יש מסר לסרט?
זה סרט טרום ה- 7.10.23. הוא מנסה להציג ישראליות נורמלית עד כמה שניתן, של ישראלים שחיים ברחבי ישראל ולא בבועה התלביבית. כלומר מהבחינה הזו זה סרט חברתי שמשרטט את המעמד הבינוני הישראלי, אותה התישבות עובדת, איכרים, חברי מושב שירדו-שיורדים מנכסיהם, העסוק בדאגותיו "הקטנות".
אפשר גם לשייכו לז'אנר - דרמת משפחה, סודות, יחסי אבות-בנים/בנות, התפרקות המוסד הפטריארכלי לגמרי, אולי אפילו גם בחברה הערבית.
חייב לציין, שלאורך הסרט היתה לי תחושה שאני קורא סיפור של א"ב יהושע. משהו בשפה, בעלילה ובעיצובה הזכיר לי סיפורים של אב"י [א"ב יהושע].
ממליץ בכל פה.
