יום שלישי, 24 באוקטובר 2023

316 - דל"פ

 מגה פיגוע בהסברה הישראלית, כך כונה הראיון של יוכבד ליפשיץ.

איך העזה בכלל ליצור סדק בנרטיב: חמאס=נאצים.

מייד יצאו כל מחפשי האשמים, הראשון שנלכד במלכודת העכביש הוא גל הירש, יש בי שמחה רבה לאידו.

לדעתי, החמאס לא נאצים. יש להם דעות גזעניות קיצוניות לא רק לגבי יהודים אלא לגבי כל מי שאינון מוסלמי כמותם, ממש כאמם האידיאולוגית, אל קעידה.

די מצחיק שחברי ליכוד, ביביסטים בנפשם, מסרו אותנו לידי הנאצים, קוננו עלינו ועל הורינו שלא נרצחו ע"י הנאצים, פתאום הנאצים זה רע? לא מכשיר לטיהור האשכנזים והמשתכנזים?

הנסיון ליצור שנאה בסיסית ואכזרית כלפי החמאס היא תרגיל רע ביצירת דעת קהל. כי איפה ה"עליונות המוסרית" שלנו, כשאנו טוענים שהערבים נולדים לשנוא יהודים, הא?!




315 - סתיו בחלונך ובלבבי

 

החלון שלי פתוח אל רקיע תכלכל-מאפיר.

ריחות של סתיו, שקט של סתיו, חמימות של סתיו.

אני אוהב חורף יותר מכל עונה אחרת, ולוואי ויגיע במהרה. מרקי העוף, מרקי הירקות העשירים, פסוליה וגרבנסוס [שעועית וחומוס בהתאמה] עם עצם, תרד, ורוטב עגבניות מבושלים שעות, והבית נמלא בחמימות רק מריחם.

הסתיו אינו עונה של עצב, ליריות, תוגה ומלנכוליה רומנטית.

במזג האוויר שלנן סתיו הוא חיים ומבשרם של החיים. זו תקופת הגשם, הצטברות שלג על הרי החרמון שאח"כ, באביב מפשירים וזורמים לירדן. סתיו הוא דומוזי, אותו אל חקלאות ופריון כנעני, שבדומה לפרספוני חוזר מעולם המוות עם בוא הסתו[החורף] וחוזר לעולם המוות באביב כשפרספוני יוצאת אל העולם.

אבל השיר הזה תמיד מתנגן בראשי