הנושא החם בשרביט הוא שעון חורף.
לי זכור כמו לרבים אחרים המאבק סביב החלת שני השעונים. הטענה המרכזית בעד החלת שעון קיץ היא "חיסכון באנרגיה" בשל הוספת שעות אור.
עבור חילונים רבים בישראל, זה היה מאבק לשחרור מהאחיזה הבלתי נסבלת של הממסד הדתי בחיים הציבוריים הישראליים, שהתפתחו מעבר לדיני אישות או לזיהוי "מיהו יהודי".
במבוא לדו"ח "משרד הפנים הוועדה לבחינת ההסדרים למשך התקופה הראויה להפעלת שעון קיץ בישראל" שכתב שמואל אבוהאב, נכתב מפורשות:
" לא לחינם תלוי הנושא ועומד בשמי הציבוריות הישראלית זמן כה רב. שלא בטובתו, ומבלי קשר מהותי לשורשי הדברים, נקלע במשך השנים הדיון על שעון הקיץ, אל אשכול המחלוקות בנושאי דת ומדינה, ונוצר הרושם הכוזב, לפיו קיצור השעון הוא אינטרס דתי, בעוד שהארכתו היא אינטרס חילוני. אך לא כך הם פני הדברים והנושא הוא בעיקרו אינו דתי אלא אזרחי." [הדגשה שלי]
הזיכרון שלי מצביע על מאבק דתי-חילוני, כשאריה דרעי,** אחת מהדמויות המושחתות במיוחד בממסד השלטוני הישראלי, שיחק ללא הרף, משחקים פוליטיים, סביב החלת שעון הקיץ.* הטענה במבוא לדו"ח שיקרית לגמרי, ומטרתה "פיוס" או הקלה על חרדים/דתיים לבלוע את צפרדע שעון הקיץ.
מאז 2013, עת חוקק החוק, ושר הפנים שהצליח לסיים סאגה זו, היה גדעון סער, חילוני ולא נציג של מפלגות דתיות, ההחלפה עוברת חלק בכל שנה. סינכרוניזציה אוטומטית במכשירים דיגיטליים, וסינכרון ידני בשעונים אנלוגיים. בימינו דווקא יש נטייה ורצון באירופה ובארה"ב להפסיק את חילופי השעון עקב העובדה, שכיום למעט עבודות מחוץ לבניינים כמו: בנייה, חקלאות, תחב"צ רוב העבודות נעשות באיזורים מפוקחי מזג אוויר ותאורה שצורכים חשמל 24/7, כך שאין באמת "חיסכון אנרגטי" בשינויי השעון.
נשאר אם כך הסיפור האישי.
לכל אחד יש הסיפור הקטן והאישי שלו על בלבול.
הנה אנקדוטה,
כהרגלי, כבר במוצאי היום האחרון לשעון קיץ, אני מכוון את כל השעונים האנלוגיים בבית. זה אומר, השעון של בר המים, השעון הגדול והיפה במטבח, בשירותים, תחת הטלוויזיה. שעון היד. השעון המעורר שליד מיטתי, שפועל על בטריות מזמן אינו כשיר לשינויי שעות, כך שתדיר הוא מציין את שעון החורף ;-) ישנו שעון גדול ספרות בצד של בת זוגי. בו אינני נוגע.
ביום ראשון, בו חזרנו לשעון חורף, נאלצתי לקום עם הציפורים עקב תור לבדיקה רבעונית במחלקת עיניים בבית חולים. אני מתעורר לבד בדר"כ כשיש צורך אמיתי לכך. כך גם הפעם התעוררתי, רק שהשעון בצדה של ד' הצביע על כך שיש לי עוד שעת שינה. מה טוב ומה נעים. חזרתי לישון והתעוררתי עפ"י השעון שלה בשעה 0645.
תכנון הזמן שלי היה כזה שבשעה הזו הייתי כבר צריך להיות בדרך לתחנת הרק"ל שתיקח אותי לפתח תקווה. בשיא המהירות הכנתי את עצמי לדרך. ויתרתי על קפה של בוקר, הקפדתי לצחצח שיניים. ואז בעודי מתלבש ד' שואלת אותי: באיזו שעה הבדיקה שלך? עניתי בשמונה ורבע. אז מדוע אתה יוצא בשש בבוקר?
אז.. הרווחתי את השעה. קפה בניחותא, תגלחת במתינות, עיתון בוקר.
--
*דבר, 11.8.1983, שר הפנים, יוסף בורג [מפד"ל]
** "בשיחות ממרחק הזמן עם ח"כים חרדים כיום, הם מתקשים להסביר את הרציונל שהיה אז במאבק. הטיעון העיקרי על אודות יום כיפור נראה ממרחק הזמן מפוקפק מאוד (הטענה הייתה שאילו החילונים והמסורתיים יקומו מוקדם יותר בשל השעון, הם יתקשו יותר לצום. טענה שנראית כיום מתנשאת, פטרנליסטית ושגויה מהיסוד). גם הטיעון השני – הרציני יותר – על אודות הקושי של בעלי מקצועות מסוימים להתפלל לפני הגיעם לעבודה, התברר כלא-משמעותי, ולא נרשמו תלונות מיוחדות של עובדים דתיים. כיום מודים החרדים, כי אף בחור ישיבה לא ישמח אם שעון הקיץ יבוטל ויביא להקדמת זמני התפילה, ואף משפחה חרדית לא תתלהב מקיצורו של יום שישי." שלמה טייטלבאום, כלכליסט, 30.10.21
https://did.li/vVUIw
