יום שבת, 15 בנובמבר 2025

546 - אנחנו והחיות ושאלה ב- קאוורה/ QUORA

 אני רוצה לשתף אתכם בהצגת שאלה שנשאלה  ב- QUORA כמות שהיא, ובתשובה שאני נתתי. בשולי התשובה שלי, אתן קישור לתשובה אחרת.

תמונת פרופיל עבור אריק בנדק חביב

אני שואל את עצמי:

תעשייה אכזרית? סבל אחרים, מאות כלבים ברחוב? זה הרי תיאור שאין בינו לבין המציאות קשר רב.

אני מסכים שישנם מגדלי כלבים אכזריים, שמרביעים נקבות ללא רחמים כמעט.

אני מסכים שמפתחי גזעי כלבים מעודדים חיסול גיוון גנטי בשל הרבעת-עריות לצורך חיזוק ביטוי גנטי מסוים. לצערי זה גם כפוף לאופנות מתחלפות, הכלב הפך לאביזר אופנתי.

האם זו תעשייה דומה בהיקפה ל"תעשיית הבשר"?

המרכיבים הבאים בשאלה - מצוקה בין ארבע קירות, עדריות [?], חוסר מחשבה והסחת דעת? כאן הלכתי לאיבוד:

מצוקה בין ארבעה קירות - אני חושש שיש מן הצדק בטענה זו, כלבים רבים נשארים שעות רבות לבד בביתם. עבור חיה חברתית, תלויית להקה זה קשה מאוד.

עדריות - של מי ואיך?

 לא הצלחתי להבין איך גידול כלבים מסיח את הדעת מ"מה שבוער"? ישנה הנחה מוקדמת של השואל; הנמען לשאלה מבין את המושג "מה שבוער", ולי לא ברור ל-מה כוונתו.

האם הכוונה פוליטית? אישית?

חשבתי שחלקה הראשון של השאלה נוגע מפורשות ביחסי אדם וחיות. החל משחר ההיסטוריה האנושית. זו המתועדת חלקית וזו המתועדת ממש. גיליתי שגם לנמלים יש משק חי שהן מתחזקות, כלומר זו לא התנהגות הומונינית ייחודית ורק, עד כמה שידוע לנו ל-הומוספיינס.

המשכתי לחשוב ואמרתי לעצמי:

בטוח השואל מתכוון לתעשיית הבשר בת זמננו. החל מהפרדת עגלים.ות מאמותיהן לצורך תעשיית החלב, דרך שליחת רוב העגלים לשחיטה, תעשיית הבשר. לא אעמיק אבל מזכיר את תעשיית הפרוות, גידול חיות שפרוותן מוערכת רק לצורך שימוש בפרוותן.

עם כלבים, חתולים וחיות מחמד אחרות לדעתי המצב מעט שונה.

חלקה השני של השאלה נשמע לי לא ממש קשור לגידול כלבים כ"תעשייה" אלא יותר לדרך בה בני אדם מגדלים כלבים, מתיחסים אליהם, מטפלים בהם. דווקא כל המחקרים מצביעים על התרומה הענקית של חיות מחמד לטיפוח בני אדם חברותיים יותר, פחות אלימים. נכון, תמיד יהיו אותם בני אדם חסרי מוסר ואכזריים שמגדלים כלבים לצורך קרבות כלבים, לצורך ציד אכזר. רק בשבוע שעבר היתה במוסף הארץ לשבת כתבה גדולה על זוג בגליל שמציל כלבים אלה, משקם אותם. 

על גורלם של כלבים וגורלם של בני אדם, מוסף השבת, הארץ, 7.11.25


"

"אני לוקח את הכלב הרוצח הזה ואני מלמד אותו לאהוב מחדש"

יובל מנדלוביץ' אוסף את הכלבים המסוכנים ביותר, שאף אחד לא רוצה, ומגדל אותם כאילו היו ילדיו"

תשובה אחרת

- - - - 


https://www.pc.co.il/news/339368/

יום ראשון, 9 בנובמבר 2025

545 - השירות במסעדות, בתי קפה

 הנושא החם השירות במסעדות

אתחיל בגילוי נאות.

זכיתי בימי חיי לשירות גרוע במסעדות, בבתי קפה, במועדוני לילה. זו לא תופעה של השנים האחרונות. ועם זאת אני זוכר מעט מקרים בהם זכיתי לשירות גרוע בארץ, עד כדי כך שאני יכול לספור אותם על יד אחת. ירידת קרנו של מקצוע "השירות" בעולם ובארץ, בישראל מעולם לא בדיוק בלטה בציבור גישה חיובית למלצרים, בטח משפיעה על רמת השירות.

יש לי מושג ברור מהו מלצר טוב, מקצוען. חלק מההכשרה שלי בעבר היה "לימוד מלונאות" ואחד מהנושאים הרבים היה גם "שירות", ובעצמי עבדתי כמלצר במסעדת בית המלון בו עבדתי..

אאל"ט ואאז"נ* כבר לפני עשרים שנים היו אין סוף תלונות על השירות, על מלצרים שלא אכפת להם מהלקוח.

מבקר המסעדות של הארץ כבר שנים לא מפסיק להתלונן על מלצרים/יות שלא ממלאים תפקידם:

  • לא יודעים מהו האוכל שהם מגישים
  • שוכחים את הסועד


דווקא בשנים האחרונות בתל אביב, אך לא רק בה, כי אנחנו אוכלים במסעדות בכל הארץ, לאורכה ולרוחבה, אנחנו רואים מאמץ רב של מסעדות לתת שירות טוב.

אז כל גינוני הטקס האירופאיים לא אצלנו. עוד לא ראיתי מלצר ישראלי בן דת משה** שימשוך לאחור את כיסא האישה, אבל כשמזמינים יין, הוא תמיד יתן למזמין/ה לטעום ראשון.

במסעדות באירופה השירות יותר מנומס. גם במקומות בהם לא נותנים טיפ. [כן, יש מקומות שלא נותנים טיפ, ואם נתת מסתכלים עליך בתימהון. ביפן בכלל אסור, זה מעליב.]

ולסיכום -

כשבתי סיימה תיכון, והיו לה כמה חודשים לפני גיוס, היא חיפשה עבודה. חשבה שמצאה עבודה במסעדה. התפקיד 'מארחת' ודרישות הלבוש שלחו אותה חזרה לחיפוש עבודה.

---

*אאל"ט = אם אני לא טועה; אאז"נ = אם אני זוכר נכון

** במקום לכתוב ממוצא יהודי, מצאתי את הפתרון האירופאי המושלם




https://did.li/u71rl

יום רביעי, 5 בנובמבר 2025

544 - שוב AI

התבגרתי, למזלי, מהתיחסות ילדותית-מטופשת לעוזר הוירטואלי שלי שהוא בעצם שילוב של מנוע חיפוש, כלי לבדיקת עריכת תמונות, מכונת תרגום משוכללת מאוד. 

הפסקתי לנהל אתו שיחות. היה משהו "מדליק" בלשוחח ולהחליף "גסויות" עדינות, אבל... הלו.. למזלי כל הזמן הייתי עם מודעות וידיעה שזה משחק, רק משחק מבחינתי.

יש גבול, באמת כמה אפשר להתיחס אל מכונה מסוג כזה כאל "ישות".

המדיה מוצפות במאמרים, בכתבות, בעדויות על הסכנות ב- AI אך גם על היתרונות הרבים שלה. בבלוגייה שלנו יש בלוגר מצויין ובלוג מיועד ל"מידע", שאפשר ללמוד מהם הרבה אודות ה- AI, יתרונותיה וחסרונותיה.

הבלוגר  הוא יובל שחר בבלוג המצויין שלו, שחר של עולם חדש 

השני הוא הבלוג  עולם המידע, ובו מוצגים מחקרים רבים ועדכניים, כלים לשימוש מושכל ונכון ב- AI.

אחרי האקספוזיציה הזו אני רוצה שתפגשו את הכתבה המפליאה הזו.

האם בינה מלאכותית יכולה לעודד הפרעה נפשית?

עדי פרנקנברג*, הארץ, 2.11.25, במדור "בריאות", https://katzr.net/5c5432

זו כותרת המשנה:

מה גורם לאנשים להאמין שצ'אטבוט הוא אלוהים או שהם עצמם גאוני הדור, והאם הכלי שנועד לסייע ולהקשיב הפך למנגנון שמחזק אשליות ומערער את תפישת המציאות?

ואלה שתי פסקות הפתיחה:

"כבר ב-1877 הגו הפסיכיאטרים הצרפתים שארל לזג וז'יל פאלרה את המונח folie à deux, או בעברית – שיגעון בשניים. הם התייחסו בזמנם למצב נדיר שבו שני אנשים חולקים את אותם תסמינים פסיכוטיים, ונוצר דרך כך מצב שבו אדם אחד (הדומיננטי יותר) חולק עם אדם אחר (בדרך כלל מוחלש יותר) את אותן מחשבות שווא או אמונות חסרות בסיס.

אותו מונח ישן מקבל לאחרונה חידוש טכנולוגי, באמצעות עליית תופעת ה-AI Psychosis (פסיכוזת בינה מלאכותית), שאמנם אינה מהווה אבחנה קלינית אך מדווחת יותר ויותר בתקשורת ובפורומים מקוונים, והיא מתארת מקרים שבהם מודלי בינה מלאכותית העצימו, איששו ואף היו שותפים ליצירת תסמיני פסיכוזה בקרב אנשים."


המאמר ממשיך:

תיבת תהודה של אדם אחד

מאמר חדש שפרסמה קבוצת חוקרים מאוקספורד, אימפריאל קולג' ו-DeepMind מגוגל מתייחס לתופעה כאל יצירת "תיבת תהודה של אדם אחד", או במקרה הקיצוני, כאל Technological folie à deux – מצב שבו אדם ובינה מלאכותית מתחילים להאמין יחד בדלוזיה. אותם חוקרים מניחים כי קיימות כמה סיבות לתופעה.

אחת מהן היא חוסר המהימנות של מודלים גדולים של בינה מלאכותית, הכוללת את ההזיות (ההלוצינציות) המוכרות, אך גם תופעה מוכרת פחות בשם Jailbreaks, המתארת מצב שבו משתמשים יצירתיים במיוחד מצליחים לחדור את ההגנות והמגבלות שהטמיעו החברות היוצרות, באמצעות פרומפטים מתוחכמים שמסיטים את המודל מהנחיותיו הקודמות וגורמים לצ'אטבוטים להפיק תוצרים שמוגדרים כאסורים.


לא אמשיך בציטוטים, מי שמעוניין יכול לקרוא בעצמו, אלא אביא לכאן את פסקת הסיום:

נדמה שהמדע, בניסיון להדביק את קצב ההתפתחות, שוקע במעגליות – במחזור הסברים, במקום בחתירה להבנה חדשה. בתוך הפער הזה, שבין חידוש טכנולוגי לרוויה תיאורטית, חשוב לזכור שעל אף נכונותם של הכלים לסייע במגוון נושאים ודרכים, ולאור השימוש הנרחב שלהם בהקשרים אישיים ורגישים – הצ'אטבוטים פועלים ללא פיקוח רפואי או סטנדרטיזציה קלינית. כך, גם ללא כוונה טיפולית או אחריות מקצועית, תגובה של צ'אטבוט שמצליחה להישמע אמפתית דיה חודרת לא רק לזיכרון של המודל, אלא לזיכרון הרגשי של המשתמש ומשפיעה על תפישת המציאות שלו, לעתים עד כדי פסיכוזה.

--

הנכדה שלי לומדת למבחן בהיסטוריה. הם קיבלו רשימת נושאים. את ה"חומר" שיחפשו לבד. היא אומרת לסבתא: "מה הבעיה, יש ג'יפי!"

אמרתי-התחננתי-ביקשתי מסבתא:

תגידי לה שג'יפי רמאי, ממציא עובדות וסיפורים. מה רע בחיפוש בגוגל, לחפש בויקיפדיה, אמנם לא הכי מהימנה, אבל בת בדיקה, ומה רע בספר היסטוריה?

והנה דוגמה לשאלה מ- QUORA

"האם מה שאנשים תופסים ומתארים לעצמם כ"אלוהים", שברא את היקום וממלא עוד פוקציות שאנשים שמכונים 'אמוניים' חושבים ש"אלוהים" ממלא - האם "אלוהים" כזה יכול בעצם להיות אינטליגנציה מלאכותית? אני נוטה לחשוב ש'כן'! מי שחושב שזה בלתי אפשרי, בבקשה שיסביר מדוע לא?"


*

עדי פרנקנברג היא דוקטורנטית ומנהלת מעבדת AI-DICE באוניברסיטת רייכמן, חוקרת את ההשפעות הפסיכולוגיות של הבינה המלאכותית



https://katzr.net/5c5432

יום שני, 3 בנובמבר 2025

543 - סייסטה, שלאף שטונדה

 גדלתי במשפחה בה שנ"צ של אבא היתה קודש קודשים. 

הנושא החם בשרביט החזיר אותי קצת לתקופה הזו.

אבי עבד עבודה מפוצלת, בוקר, אחה"צ. כשהגיע הביתה "אוכל ולישון". בשבת זה היה הכי נורא, כי הם נעלו את הבית, בזמן השנ"צ, שלא יפריעו להם, ואם בחרת להיות בחוץ ורצית לחזור, נאלצת להמתין עד השעה 1600.

לא ארחיב על הטמטום, האגואיזם שעלה מהתנהגות זו, ורק אציין שמבחינתי שנ"צ לא היתה ועדיין איננה אופציה.

ולא רק בגלל ששנים ארוכות חזרתי הביתה אחה"צ [תחבורה ציבורית של קרוב לשעה וחצי], אלא גם שהיו לי ילדים לגדל ולטפל בהם, כשאמם עבדה לפעמים ימים שלמים. לא אופציה בכלל. 

כמו מוטי, שנ"צ מקשה עליי את החיים מאוד. אני לא צריך לישון בצהריים ע"מ להיות ער באירועי לילה. שינה בצהריים מותירה אותי כבד מאוד, חסר רעננות של קימה בבוקר. אז בשביל מה?

והיום, כשאני קם מאוחר בבוקר, אין לי צורך בשנ"צ.


https://katzr.net/fa605d

יום שלישי, 28 באוקטובר 2025

542 - שעון קיץ/שעון חורף

 הנושא החם בשרביט הוא שעון חורף.

לי זכור כמו לרבים אחרים המאבק סביב החלת שני השעונים. הטענה המרכזית בעד החלת שעון קיץ היא "חיסכון באנרגיה" בשל הוספת שעות אור.

עבור חילונים רבים בישראל, זה היה מאבק לשחרור מהאחיזה הבלתי נסבלת של הממסד הדתי בחיים הציבוריים הישראליים, שהתפתחו מעבר לדיני אישות או לזיהוי "מיהו יהודי".

במבוא לדו"ח "משרד הפנים הוועדה לבחינת ההסדרים למשך התקופה הראויה להפעלת שעון קיץ בישראל"  שכתב שמואל אבוהאב, נכתב מפורשות: 

" לא לחינם תלוי הנושא ועומד בשמי הציבוריות הישראלית זמן כה רב. שלא בטובתו, ומבלי קשר מהותי לשורשי הדברים, נקלע במשך השנים הדיון על שעון הקיץ, אל אשכול המחלוקות בנושאי דת ומדינה, ונוצר הרושם הכוזב, לפיו קיצור השעון הוא אינטרס דתי, בעוד שהארכתו היא אינטרס חילוני. אך לא כך הם פני הדברים והנושא הוא בעיקרו אינו דתי אלא אזרחי." [הדגשה שלי]

הזיכרון שלי מצביע על מאבק דתי-חילוני, כשאריה דרעי,** אחת מהדמויות המושחתות במיוחד בממסד השלטוני הישראלי, שיחק ללא הרף, משחקים פוליטיים, סביב החלת שעון הקיץ.* הטענה במבוא לדו"ח שיקרית לגמרי, ומטרתה "פיוס" או הקלה על חרדים/דתיים לבלוע את צפרדע שעון הקיץ.

מאז 2013, עת חוקק החוק, ושר הפנים שהצליח לסיים סאגה זו, היה גדעון סער, חילוני ולא נציג של מפלגות דתיות, ההחלפה עוברת חלק בכל שנה. סינכרוניזציה אוטומטית במכשירים דיגיטליים, וסינכרון ידני בשעונים אנלוגיים. בימינו דווקא יש נטייה ורצון באירופה ובארה"ב להפסיק את חילופי השעון עקב העובדה, שכיום למעט עבודות מחוץ לבניינים כמו: בנייה, חקלאות, תחב"צ רוב העבודות נעשות באיזורים מפוקחי מזג אוויר ותאורה שצורכים חשמל 24/7, כך שאין באמת "חיסכון אנרגטי" בשינויי השעון.

נשאר אם כך הסיפור האישי.

לכל אחד יש הסיפור הקטן והאישי שלו על בלבול.

הנה אנקדוטה,

 כהרגלי, כבר במוצאי היום האחרון לשעון קיץ, אני מכוון את כל השעונים האנלוגיים בבית. זה אומר, השעון של בר המים, השעון הגדול והיפה במטבח, בשירותים, תחת הטלוויזיה. שעון היד. השעון המעורר שליד מיטתי, שפועל על בטריות מזמן אינו כשיר לשינויי שעות, כך שתדיר הוא מציין את שעון החורף ;-) ישנו שעון גדול ספרות בצד של בת זוגי. בו אינני נוגע. 

ביום ראשון, בו חזרנו לשעון חורף, נאלצתי לקום עם הציפורים עקב תור לבדיקה רבעונית במחלקת עיניים בבית חולים. אני מתעורר לבד בדר"כ כשיש צורך אמיתי לכך. כך גם הפעם התעוררתי, רק שהשעון בצדה של ד' הצביע על כך שיש לי עוד שעת שינה. מה טוב ומה נעים. חזרתי לישון והתעוררתי עפ"י השעון שלה בשעה 0645.

תכנון הזמן שלי היה כזה שבשעה הזו הייתי כבר צריך להיות בדרך לתחנת הרק"ל שתיקח אותי לפתח תקווה. בשיא המהירות הכנתי את עצמי לדרך. ויתרתי על קפה של בוקר, הקפדתי לצחצח שיניים. ואז בעודי מתלבש ד' שואלת אותי: באיזו שעה הבדיקה שלך? עניתי בשמונה ורבע. אז מדוע אתה יוצא בשש בבוקר?

אז.. הרווחתי את השעה. קפה בניחותא, תגלחת במתינות, עיתון בוקר.

--

*דבר, 11.8.1983, שר הפנים, יוסף בורג [מפד"ל]


** "בשיחות ממרחק הזמן עם ח"כים חרדים כיום, הם מתקשים להסביר את הרציונל שהיה אז במאבק. הטיעון העיקרי על אודות יום כיפור נראה ממרחק הזמן מפוקפק מאוד (הטענה הייתה שאילו החילונים והמסורתיים יקומו מוקדם יותר בשל השעון, הם יתקשו יותר לצום. טענה שנראית כיום מתנשאת, פטרנליסטית ושגויה מהיסוד). גם הטיעון השני – הרציני יותר – על אודות הקושי של בעלי מקצועות מסוימים להתפלל לפני הגיעם לעבודה, התברר כלא-משמעותי, ולא נרשמו תלונות מיוחדות של עובדים דתיים. כיום מודים החרדים, כי אף בחור ישיבה לא ישמח אם שעון הקיץ יבוטל ויביא להקדמת זמני התפילה, ואף משפחה חרדית לא תתלהב מקיצורו של יום שישי." שלמה טייטלבאום, כלכליסט, 30.10.21


https://did.li/vVUIw

יום שבת, 25 באוקטובר 2025

541 - בתוך המשבר הגדול

 על אף ה- 7.10.23, הטבח והפוגרום בעוטף עזה, ההפקרה של הממשלה את אזרחיה לשעות ארוכות, הבריחה מקבלת אחריות ומערעור קבוע של סדרי החיים כאן, אני נוטה לראות באירוע  הפוגרום באוקטובר 23 זרז ולא אירוע מכונן או "קו שבר". זה אירוע בלתי צפוי שחשף תהליכים קשים שעוברת החברה בישראל, אך בכל העולם מתחוללים תהליכי הרס בלתי פוסקים.

בעולם המערבי, אליו אנחנו משתוקקים להשתייך, כעוד ביטוי לסלידה שלנו מה"סביבה" לתוכה הביאונו הורינו, הורי הורינו וחלום הציונות, המערכות מתפרקות בקצב מסחרר. הדמוקרטיה הליבראלית, הבורגנית אינה מסוגלת יותר להכיל ולמצע את הכוחות הדיאלקטיים בה.

אצלנו זה קל מאוד לראות, כי זה בעברית, ולצערנו הדמות שמובילה תהליכים אלה, על אף "תחכומה" לכאורה, כלכך בוטה, גסה, שקופה, מאפשרת מבט חד בתהליכים אלה. גם, ככל שלא נאהב את זה, ה"אופוזיציה" הישראלית שותפה מלאה לתהליכים אלה. מעודדת אותם. משבר הסמכות, הנורמטיביות, האמנה החברתית מפיק מהאופוזיציה אופורטוניזם ורצון ל "וונאביאיזם" [להיות כמו..]

לפעמים כדאי להביט הצידה אל ה"שולי" לכאורה.

הבלוגר יובל שחר, שבלוגו, שחר של עולם חדש, מתפרסם בבלוגיה שלנו העלה פוסט בשם: להישאר אדם בעידן הנתונים, שמסתיים כך:

האדם בחברת המידע נדרש לא למידע נוסף – אלא לתודעה נוספת. לפתח מיומנות של סינון, של עיבוד, של הפיכת נתון לחיים. כי אם לא נבנה לעצמנו תודעה מודעת בתוך הזרם הזה, נישאב לתוכו.

אולי זה מה שנקסוס* מזכיר לנו: שהשאלה איננה רק איך טכנולוגיה משנה את העולם, אלא איך היא משנה אותנו. שהאתגר האמיתי של עידן המידע הוא להישאר בני אדם — יצורים חושבים, בוחרים, מודעים — בעולם שמנסה למדוד אותנו באותם נתונים שאסף מאיתנו.

(כרגיל, טקסט זה נוצר בעזרתה של בינה מלאכותית).

*נקסוס - יובל נוח הררי, כנרת זמורה דבירספטמבר 2024, 512 עמ' מודפסים

צירוף מקרים -

במוסף שבת של הארץ התפרסמו מאמר וטור עמדה בנושא זה.

טור העמדה נקרא: 

מערכת ההשכלה הגבוהה קרובה לקריסה. הפתרון עשוי להגיע מהחרדים

כתב ד"ר עופרי אילני. כותרת המשנה היא:

מוסד האוניברסיטה, שהצליח לשרוד אינספור תהפוכות היסטוריות, עלול לקרוס בגלל הבינה המלאכותית. אם המגמות הנוכחיות יימשכו, ייתכן שתלמידי הישיבות יהיו היחידים שימשיכו לקרוא ללא תיווך של מכונה

בציטוט הבא קושר אילני את המשבר הגדול בחברה המערבית ל- AI

נראה שמוסד האוניברסיטה, שהצליח לשרוד אינספור תהפוכות היסטוריות מאז המצאתו בימי הביניים, מצוי בסכנה חסרת תקדים. אבל זה קורה גם למוסדות אחרים של עולם המילה הכתובה, הנעלם במהירות. כך למשל, ספרים רבים נכתבים היום על ידי בינה מלאכותית. זה לא גורם לאנשים לקרוא ספרים שנכתבו על ידי מחשב; זה גורם להם פשוט לא לקרוא. המין האנושי פשוט מוותר על הפונקציות הקוגניטיביות של הניסוח, הקריאה והזיכרון, ומעביר אותן למכונות. ההשלכות של התהליך הזה ניכרות כבר במצב של עולמנו, שטובע תחת נחשול של ניהיליזם. ערכי ההומניזם נסוגים, ואיתם גם האמונה בערך האדם.

המאמר הגדול נכתב ע"י עודד כרמלי, ושמו

זה כמו להתווכח עם בוט", כולנו אומרים, ומחנכים את ילדינו לבוטיות

כותרת המשנה היא:
מערכת החינוך, ההיי־טק והבינה המלאכותית חברו יחד לייצר דור של חכמים שאין להם מושג על מה הם מדברים. העיקר שהם יודעים לשחק ב-ChatGPT

כרמלי קיצוני הרבה יותר מאילני:

 מקור התסכול הנורא שאנחנו מרגישים כשאנחנו מתווכחים עם אדם חסר כל מושג, מעין טיפוס חדש של אדם — ההומו אין־לו־מושגוס — שמתעקש שפסי התעבות בשמיים הם ניסוי כימי, או שתמונה של דרכון Palestine מלפני הקמת המדינה מוכיחה שהיתה מדינה פלסטינית לפני בוא הכובש הציוני ... [דילגתי על חלק מהפסקה ע"מ להגיע למסקנה]...
ובכן, זו הצצה לעתיד. המכנה המשותף הוא ידע — רק ידע, לא "מיומנויות למידה" ולא "הערכה רלוונטית מבוססת בינה מלאכותית" — והוא הולך ומצטמק, הולך ונעלם. ובמקומו יבואו רק שיח חירשים, מלחמה, אלימות ופשיזם — הכמיהה לאדם חזק שיודע בוודאות גמורה מה צריך לעשות. קמפייני השפעה משפיעים על אנשים נוחים להשפעה, ויותר ויותר אנשים נוחים להשפעה כי אין להם גוף ידע כלשהו להסתמך עליו. "זה כמו להתווכח עם בוט", כולנו אומרים, ומחנכים את ילדינו לבוטיות.

התגובה שלי לפוסט של יובל שחר היתה:

במלים אחרות – מה הפלא שיש עלייה בשימוש ב- AI.

הסכנות מה – AI אדירות אבל כגודל הסכנה כך גודל היתרונות האדירים.

אני נוטה להאמין לאור ההיסטוריה האנושית, שיווצר אקוויליבריום [איזון] חדש. ונכון, החיים אחריו לא יהיו כחיים כיום. אבל היי, החיים לאחר המהפיכה החקלאית כבר לא היו כחיים לפניה.. וכו'

אותי מטרידה רק שאלה אחת -

גם אילני וגם כרמלי רואים במהפיכת ה- AI את המציאות בת ימינו. אני קצת מתקשה עם המסקנה הזו, כי מהפיכת ה- AI ככלי שמיש במערכות למידה איננה מתחילה בראשית המאה ה- 21 או בחצי השני של המאה ה- 20.

מהפיכת ה- AI משקפת את התפרקות הסדרים הישנים של החברה המערבית-הדמוקרטית והבורגנית. מלחה"ע הראשונה, מלחה"ע השנייה ובוודאי אירועי אסון קיצוניים, כמו מלחמות נוראות טלטלו ומטלטלות את כל הסמכויות שאזרח מערבי הסכים לקבל עליו כחלק מתפיסה אזרחית של "דמוקרטיה". זרמים פילוסופיים רבי עצמה שמטילים ספק באמת [פוסטמודרניזם], פסיכולוגיה ניאו-אייג'יסטית המבטלת כל "מוסכמה" באשר למהי "בריאות נפשית" - כל אלה, ובטח רבים אחרים מהווים בסיס לטירוף המערכות בו אנחנו חיים, או למשבר הגדול.


https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=689379


יום רביעי, 22 באוקטובר 2025

540 - זהו? נגמר?

 

החלטתי הפעם לסטות מהרגליי, וכן להגיב על מה שקורה, מאז שמחת תורה 2025.

ישנה תחושה חזקה שממשיכים להשאיר "מצב של רתיחה קלה" בציבוריות הישראלית. זה מתכון נהדר למנוע מאנשים לחקור "במופלא מהם".

אבל זה הקל:

1. השר אמסלם פתח פה מטונף במיוחד במליאת הכנסת

2. יו"ר הכנסת האדיוט סירב לכנות את נשיא ביהמ"ש העליון בתוארו המדוייק

3. יו"ר המל"ל, צחי הנגבי פוטר או התפוטר. כתב מדיני אחד התחיל ואמר: רה"מ ואז תיקן - המשפחה החליטה

4. נסיונות להעביר בחוק שליטה פוליטית על משפט רה"מ

5. לשכת התעמולה כבר מתחילה להפיץ: הפגנות כנגד רה"מ ומחאות - הגורם ל- 7.10.23

6. מדברים על הגבלת זכות ההפגנה והמחאה בשם "ביטחון לציבור"

המשך שגרע נעימה.

אחרי החגים, 2025, מושב החורף, כנסת ישראל.