יום שני, 21 ביוני 2021

85 - ביקורת טלוויזיה

כשכבר לא אכפת מה קורה לדמויות, לדמות בסדרת טלוויזיה.. או איך הקוייריות הופכת למיטב הבורגנות לבנה

  

.
ברצוני לפתוח דיון נוסף על שתי סדרות קוויריות, על אף העובדה המרה שהן עוסקות בעיקר בהומואים ומעט מאוד בלסביות. אחת אוסטרלית ואחת EastSiders, והיא אמריקאית: Please Like Me.

 שתיהן 4 עונות, האמריקאית התחילה כסדרת יו-טיוב, והאוסטרלית ברשת שידור אוסטרלית, כלוומר "רחוק" מהעין של הוליווד וסיימו חייהן בהפצה על ידי נטפליקס,

שתיהן נכתבו על ידי הכוכב, או אחת מדמויות המפתחה. האוסטרלית על ידי ג'וש תומאס והאמריקאית על ידי קיט וויליאמסון

שתיהן פותחות במשבר - האוסטרלית, משבר של זהות מינית או ליתר דיוק, התגלות מינית והשניה בגידה של בן הזוג

שתיהן עסוקות בחיי בני עשרים-שלושים, כשלא ברור ממש מהיכן יש להם כסף לממן בטלנות נצחית כמעט [ אהה, יש הורים עשירים. לקיט יש אמא מליאנית ולג'וש יש אבא מליאן]

שתיהן באופן נוירוטי, רפיטטיטיבי מתעסקות בבעיות של הומוסקסואל צעיר בקהילה ההומואית, כשנתח גדול מזמן הפרק/הסרט מוקדש להרהורים, חיבוטים ולשאלות כאילו-קיומיות. אלה בדיוק הנושאים שהטרידו את וודי אלן היהודי הנוירוטי, האקזיזטניאליסט. הגיבורים של שתי הסדרות, לצערי, חסרי רקע פילוסופי-תיאורטי ואפילו סוציולוגי של התרבות המערבית החל מ- 1945 ועד שנות ה- 80 [פוסט מודרניזם],

העונה הראשונה  בשתי הסדרות מצוינת. היא נועזת, היא חובטת ובועטת בסטריאוטיפים חברתיים כללים ופנים קהילתיים. העונה השניה עוד מצליחה איכשהו למשוך את עגלת הנועזות -י.

עונה 3 היא ההתחלה של איבוד הסבלנות. כאן בולטת ידו של התסריטאי, שיהא בעצמו גם גיבור הסדרה, ומיצוי הרעיונות הנועזים. ואז הסדרה, האוסטרלית באופן מובהק, הופכת להיות קורס מצולם להרצאה באוניברסיטה הפתוחה על "קוויריזם", קוויריות. הנושאים הקשורים לזוגיות פתוחה/ מציאת בן זוג מחוץ לזוגיות - אצל האוסטרלים פרק שלם] שוב האמריקאים "קצת" נועזים יותר, והעונה הרביעית מוקדשת לדראקווינס.

עוד לא צפיתי בעונה 4 של האוסטרלית, אבל כבר הספקתי לקרוא את תקצירי הפרקים [ מרוב שעמום מפרקי העונה ה- 3 ]. האמריקאית "כאילו" יצאה מזה, ונתנה לנו סוג של קומדיה דל-ארטה, שההומואיות היא המרכיב הזניח במיוחד.

לא אכפת לי להיות מהצדקנים ומהמתחסדים, אבל: אם שמתם לב,שתי הסדרות עוסקות בעיקר בחיי הגבר הלבן, בן המעמד הבינוני עתיר הזכויות. מה שנקרא אצלנו הישראלים: הפריווילגיים. הסדרות לא מתעסקות כמעט בבעיות חברתיות קשות כמו: הדרת מיעוטים, סגירת הגבול למהגרים, אנטישמיות, שנאת שחורים, אלימות במטרופולין, רעב, בעיות עולם שלישי. אצל האוסטרלית אבוריג'יני אחד לרפואה לא נמצא, מה פתאם, שג'וש יפגוש אבורג'יני וילכלך בטעות את עורו הצחור? אלה אנשים שאוכלים אוכל בר קיימא, לא אוכלים "בשר", או כמו באחד המונולוגים של אלה, מהעונה השניה, באוסטרלית -

"חשבתי שאם אני חותמת על עצומות ומקפידה על הקפה שאני קונה אני תורמת ועושה משהו, אבל בעצם. אני לא עושה כלום! "- זה מעין ביקורת עצמית, שנעלמת לה שניה אחר כך, כשטום מנשק אותה

אצל האמריקאים מופיעים שחורים,\ יש גם אסיאתים חתיכים שעומדים בסטנדרט הלבן של "יפה". תפקיד ממשי לאסיאתית יש לבת זוגה של אחות ג'פרי. מרתק, גם האוסטרלים נתנו תפקיד משמעותי לאסיאתית - בת זוגו ואם בתי [אחות] של אבי ג'ווש. לזה אני קורא פלורליזם, חשיבה קווירית, יציאה מה-מייןסטרים, התנגדות לבורגנות ההטרונורמטיבית.

. האירוע הכי הכי דרמטי אצל האוסטרלים הוא "שחיטת אדל" 

אדל הוא התרנגול, שנקרא כך בגלל קרקורי הבוקר והזמרת אדל,  שחיטה שמזכירה את טקס שחיטת החזיר ב"בעל זבוב", למי שקרא בדרמתיות, אבל בעצם מהר מאוד הם התיישבו לאכול את אדל ללא בעיות ממשיות.

סיכום - חטא החטאים, שתי הסדרות מאשרות את הנורמות החברתיות של התרבות המערבית הלבנה, מה שנקרא העולם הראשון [ אבל בלי יפנים, כן..].

בתור אחד שכבר לא אכפת לו, נראה שדי אכפת לי.
אכפת לי כי אני מאוכזב ומתוסכל. אולי באמת, צפייה בבינג' לא מטיבה עם סדרות כאלה, כי כל הפגמים, 

.התפירות הגרועות של חוטי העלילה, חולשתו של פרק צצים מייד, בעוד ששבוע מרחק בין פרק לפרק מטשטש את הפגמים הקטנים.
או בקיצור
מה אכפת לי מדאגלס הדראגקווין? מדוע הוא חשוב כלכך בסדרה על זוג שרלילות שלא מסוגלים להתחייב למונוגמיה?
מה אכפת לי מג'וש המטורלל, התנהגותו המוחצנת, נסיונות ההטרלה הקבועים שלו את הסביבה בהנחה שהשמש זורחת לו מהתחת? 

מומלץ: עונות 1 ו 2 של שתי הסדרות


קבלו אותי

איסטסיידרס


יום שישי, 18 ביוני 2021

84 - רק יום ראשון נשאר, ומתחילה חופשת הקיץ

 אתמול ישבנו היא ואני והתבוננו אל החודשיים הממתינים לנו. מה נעשה בחודשיים הללו?

היא, אשה נמרצת, דעתנית, חזקה מאוד תלך לים, תסע, תטייל בארץ. מדי פעם היא תקח אותי [ כי אני כלכך אוהבת אותך, ולא רוצה להיות לבד ].

הוא, עצלן ידוע, מורח את הזמן, דחיין שיטתי, משתעמם מהר, אוהב לישון ואוהב לחלום. לא אעשה כלום, אמר. בראש הוא תכנן מדי יום טיול של 20 דקות עם הכלבה, קפה של בוקר בבית קפה קבוע, עיתון. שעה של בוקר. קלה, נעימה. אבל מהו בוקר?

היא, בוקר מתחיל ב4:30.

הוא, בוקר מתחיל ב1200 לפעמים אפילו 1300

בחום יולי אוגוסט אלה שעות קשות מאוד להליכה נעימה, לקפה של בוקר וקריאת עיתון, אלא אם כן אתה במזגן בתוך בית הקפה.

אז מה תעשה?

לא יודע. למ'ת מלחיצה אותי.

אולי אחזור לצלם, הפסקתי לצלם מאז הקורונה.

נראה

יום שלישי, 15 ביוני 2021

83 - סוף שנה

 זהו. הסתיימה לה שנת הלימודים תשפ"א.

בהיותי עובד בשליש משרה, אני עובד יומיים בשבוע, שני ושלישי, וכך היום אני מתחיל את חופשת הקיץ. שני חובות נותרו לי: הראשון להגיע ביום שישי לטקס הסיום של שכבה ט' בחטיבת הביניים, והשני להגיע למפגש הפרידה של המורים ביום ראשון הקרוב באחת.

מה למדתי מהשנה הזו? 

אני מטבעי אדם שלומד כל הזמן. ובהחלט למדתי כמה דברים חשובים על מערכת החינוך, על מורים, על תלמידים וכמובן גם על עצמי.

1. נדמה לי שהשנה היתה השנה הראשונה בה ראיתי במו עיניי איך כשמחנך/ת כיתה "מפקיר" אותה הכיתה מתפרקת, התלמידים מפסיקים להגיע לביה"ס, בעיות המשמעת צצות ללא הרף.

2. מערכת ניהולית תקינה מחייבת נהלים ברורים ומעטים, פיקוח ומעקב, וגם לצערי קצת סנקציות, אם ממש צריך. כמו ממשלת ישראל שהיתה, כך היתה המערכת אצלנו. כאן ועכשיו, ללא חזון למעט "ציוני בגרות" ואחוזי בגרות.

3. לחץ, חרדה, חרדת ביצוע וכל הנלווים שהפריעו לי במשך שנים ארוכות בעבודתי נעלמו לגמרי. תחושת הבטחון העצמי חזקה, שהובילה לעבודה מאוד רגועה השנה, עד כדי כך, שהסכמתי להגיש כיתה לבגרות בשנת הלימודים הבאה.

4. התלמיד ה"מאומץ" שלי, ילדון חצוף שנשלט על ידי דחפים הרסניים ללא שליטה, עקב התנגדות המשפחה לטיפול מכל סוג יעלה לכיתה יא'. אמשיך לעקב אחריו גם כשאינני המורה שלו יותר.

5. הזום והוראה מתוכננת מרחוק אינם "נורא ואיום". נהפוך הוא. ישנם תלמידים עם בעיות של מוקד סמכות פנימי, שחייבים במפגש יומיומי עם דמות בוגרת במערכת החינוך. ישנם שמערכת החינוך היא הדרך הכמעט-יחידה לשלוף אותם מביתם, מחדרם ומהבדידות שלא ברור אם היא בחירה שלהם או תוצאה של גורמים אחרים.

לעת עתה, למרות שהשנה יותר מפעם הרגשתי שדי, זהו, אני בהחלט מרגיש שאסכים להמשיך לעבוד עוד שנים רבות, כמובן בהקף המשרה הנוכחי.


יום שני, 14 ביוני 2021

82 - שתי משימות

גם לי יש מה לבקש מהממשלה החדשה.

1. דאגו מהר לחוקק חוק יסוד ראש הממשלה בו תוגבל כהונת רה"מ לשתי קדנציות בלבד, של 4 שנים! כמו-כן, לדאוג שלא תהיה שום פרצה בחוק הזה שתאפשר שינויו על פי צרכיו של פוליטיקאי כזה או אחר.

2. חוק יסוד מניעה מאדם שהואשם בדין [דרעי ] או תלויים ועומדים נגדו כתבי אישום לרוץ למשרה ציבורית כלשהי.  וכן אדם שבמהלך כהונתו מוגש נגדו כתב אישום יפוטר/יועזב מיידית את משרתו הציבורית.

הרבה לִמְדָנוּ המושחת מבלפור. הבה נסיק את המסקנות הראויות לעתיד.

יום שישי, 11 ביוני 2021

81 - הרופא, פריז ובדיקה רקטלית

 באמת שאינני מאלה שמקטרים על רופאים, בדרך כלל. אני מפחד מהם מאוד, ירושת ילדות מטופשת ורופאים סמכותניים וחסרי סבלנות וסובלנות לחולים. במיוחד אותה רופאת שיניים שבגללה שנים לא נכנסתי לרופא שיניים יותר.

אבל זה היה מקרה אחד. ממנו ועד המקרה בו הרופא אמר לי: "תגיד הזדיינת בפאריז? אם לא, עכשיו תרגיש איך זה!" [ לפני בדיקה רקטלית].

פניתי לאבי אחד מבכירי אז.. בארגון בו עבד אותו רופא, עזוב הוא אמר לי, אתה רוצה שכל עברך המיני ייחשף? חככתי בדעתי, בן ארבעים בערך, שלהי שנות ה- 90. כל השינויים שחלו בעשרים השנים האחרונות היו "עתיד נחשק" ולא מציאות קיימת, אז ויתרתי.

מקרים אחרים לא ממש היו, כמו המקרה של ניתוח בקע, הפסקת עישון בדרישת הרופאה המנתחת והשמנה מהירה שמנעה התאחות סבירה של הניתוח. בטח היא צרחה עליי. לא לימדו אותה כנראה לדבר עם בני אדם.

ברם, בת זוגי עברה בשלום את אחת המחלקות הכי קשות. טיפול ברמה הגבוהה ביותר. עד היום, כל בדיקה מלווה אחרי יומיים בדיסק ממצאים בדואר רגיל ובדוא"ל.

רופאת המשפחה שלי הוחלפה, אחרי שהחליטה שהיא מומחית לסוכרת ונתנה לי לדרדר את מצבי, בין היתר בשל האופי התוקפני מאוד שלה. [ ה"ילדי" השתלט עליי, וכילד מרדן הגבתי לכל דבר שאמרה, וכך תרמתי את תרומתי למצבי הגרוע].

המרפאה לבריאות הנפש חביבה מאוד, אם כי צבעי חדר הקבלה והתאורה כהים, אולי בכוונה, לא יודע. אותי זה מכניס ללחץ. הרופאים, המתחלפים לא בדיוק ממש התעניינו בי, אלא נתנו את 45 הדקות שחובה לתת, וכתבו את המרשם הנדרש. רק אחת טרחה מעבר, אבל משהגיעה הנקודה בה צריך להתחיל לחפור, לא הגעתי יותר.

בינתיים אני בריא, סוחב כמו שצריך. מקבל תרופות ושולט היטב ברמות המחלה השונות שלי, כן בזכות אותם רופאים שהם בני אדם, בחיי. לא לאמין כמה רופאים צעירים עובדים במרפאות החוץ בקניונים שונים. כמה הם אנושיים, חביבים, יעילים וגם מכילים אם צריך. למרות שהדיאטנית באותה מרפאה היתה כל כך טכנית, שלא הצליחה לרדת לעומקן של בעיות האכילה שלי, מילא. מצאתי מזור במקום אחר:-)

לסיום ולסיכום -

כשאני שומע מה עובר על גיסי בנורווגיה במערכת הבריאות הציבורית, אינני מוצא סיבה להתלונן, באמת על מערכת הבריאות. כמו כל מערכת יש בה גרועים, גסי רוח ויש בה טובים/מצויינים ועדינים. ואני בריא.


יום רביעי, 9 ביוני 2021

80 - הנדסת התודעה?

 הפוסט המטריד אותי, לפחות האחרון שקראתי, שעמוס ב"חרדה" עמוקה מפני השינויים החלים בתקופתנו, ובמקרה דנן, הלשון העברית מופע בבלוג של - מענה לשון, ושמו:

מחאה נגד "הנדסת התודעה" בבחינת הבגרות בלשון העברית, מועד קיץ תשפ"א

כתבה -  אפ"ר [ אין לי מושג מי היא הכותבת, גם באתר עצמו היא מופיעה רק בראשי תיבות]
אני מביא אך ורק את הפתיחה לפוסט השלם, ואחר כך את התגובה שלי.

פתיחת הפוסט

מחאה נגד "הנדסת התודעה" בבחינת הבגרות בלשון העברית, מועד קיץ תשפ"א

בס"ד   אור ליום ג' לסדר "וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ" תשפ"א

שלום רב, 

בשעה טובה ומוצלחת ניגש בנִי למבחן הבגרות בלשון ביום חמישי האחרון. 
בשעה שבירושלים עיר קודשנו מתקיים מצעד גאיונים, נכפה על כל תלמידי ישראל הנבחנים בבגרות "מפגש" עם מי "שאינם יכולים או אינם מעוניינים להגדיר את המגדר שלהם"...

אך עיקר הבעיה החינוכית במבחן זה היה ההחלטה של מחברי מבחן הבגרות לתת בו במה נרחבת לגישה המהפכנית-פמיניסטית-קיצונית שבשנים האחרונות זוכה לפרסום הולך וגובר.

התגובה שלי לפוסט עצמו, ומודה ומתוודה, אינני נחמד ואף לא מנומס:

קראתי ונחנקתי מצחוק. מצעד הגאיונים, הנדסת תודעה, גישה המהפכנית-פמיניסטית-קיצונית.. ועוד ועוד "ממצאים" כמו טבלה המשווה את מספר השאלות השמרניות לאלה ה"מצדדים בגישה המהפכנית" [ רדיקלית].
הנה הצלחנו לגלות על הכותבת כמה דברים:
1. ברור שהיא נגד השמאל הרדיקלי, שכנראה מורכב מגאיונים ומחסידי הגישה הפמיניסטית-קיצונית
2. לא ברור לי אם היא חרדית, אם היא תומכת במפלגה של בן-גביר וסמוטריץ, אולי בימינה, אולי ח"ו ו- חו"ש במפלגת רה"מ
3. ההגזמה היא חלק ממשחק התעמולה המופעל כאן עם השימוש הנלוז ב"אמהות" ובהגנה על בנה בכורה מ"הנדסת התודעה" ושאר האומללים ש"הונדסה תודעתם".
האמת המרה היא:
1. אף תלמיד לא יזכור חצי שעה אחרי המבחן את המאמר שקרא
2. אף תלמידה, אם תזכור אותו, לא תזכור את תכניו כי אם היה קשה או קל
3. דמוקרטיה היא ביטוי כל דעה, ולא רק דעות "שמרניות", אז אין כאן הנדסת תודעה
4. מדובר במבחן לבני גיל מסויים, אחד מתוך עוד קבוצה של מבחנים בנושאים שונים, שהחשוב בו הוא התוצאה ולא "הפנמה"
ואחרון -
הנדסת תודעה מייצרת כל שפה מהרגע שאדם מתחיל להשתמש בה, או שמוע אותה. העברית החד מינית, הזכרית במובהק [ זכר, זכר, זכרון, אבר זכרות.. האל שהוא זכר גמור!, שיטת הפניה אל ציבור, רק בזכר! ] היא הנדסת תודעה מגיל אפס. עד כדי כך, שאשה בוגרת לגמרי רו
אה בנסיונות של נשים לרופף את הכיון החד מיני, דכאני ומפלה של השפה - סכנה, הנדסת תודעה ומה לא?!

יום שבת, 5 ביוני 2021

79 - עלה בידי

 ההתרגשות סביב "עלה בידי" וכמות המ"מ שרצים סביב אמירה זו מדאיגה מאד. זה מצביע על כך, שישנה מלאכת הרקולס בניקוי האורוות*, אך אין נהר מספיק חזק להסיטו אל תוך האורוות ולטהרן משפעת הזוהמה שהטיל בהן ממשל נתניהו המושחת.

העיתונות מלאה באיומים, בהפחדות, בדיסאינפורמציה על מאמצי "הליכוד" [ לא רה"מ, חו"ח חו"ש ] למנוע הקמת הממשלה החדשה. לשיטת רה"מ שכבר גררה בעקיפין או במישרין לרצח של מנהיג פוליטי, בנט הוא המסומן הבא, ואין זה פלא שהוא זוכה להגנה צמודה של השב"כ.

אז עלה או לא עלה בידו?

הֲנראה בהתממשות האמרה התנ"כית הנפלאה "אל יתהלל חוגר כמפתח" [מלכים א', כ', 10], או אולי באמת יעלה בידו.

ואחרון - לפני שנתיים טסנו לחו"ל ב- 20 ביוני בלילה. מנהלת ביה"ס החליטה שחובה עליי לבדוק עבודות של תלמידים, שלא עשו דבר כל השנה גם בחופשתי, כי : "לא יעלה על הדעת.." למדתי היטב את העונש, ומאז המשפט הזה לא יעלה על דעתה יותר לאמרו לי.

*משימותיו של הרקולס - https://did.li/herkules