621 - צילומים

 אני לא מפסיק לצלם.

אני גם עורך אח"כ את התמונות בעזרת שלוש תוכנות, כל אחת לצרכים אחרים. אינני משלם עבור התוכנות, אלא נעזר בתכונות החינמיות שלהן.

הרשו לי לשתף אתכן.כם בכמה תמונות.

שוק בפאריז, אהה - גם סידור ירקות למכירה מתחרה ביצירות אומנות

טיול לילי, פרח גנרי לגמרי בתאורת פנס רחוב

רחוב טייבר, גבעתיים, מסלול הליכה חדש

תערוכת פרחים בהולנד

עץ ביפן. לפעמים יש בי הרגשה שהיופי ביפן טבעי, על אף הנטייה התרבותית להשליט סדר בתוהו

רחוב טייבר, גבעתיים, המסלול החדש להליכה

חמציץ, אזור הקרייה ת"א, כשעוד אפשר היה ללכת רחוק

הפיכת צילום למעין ציור

עבודת עריכה שמטרתה - בידוד צבע

מחלון המלון

בסוף בסוף היה ליל הסדר

 מתאים לשרביט החם

כמה כולם דאגו.

משפחות ביטלו התכנסות נרחבת של בני המשפחה.

לבניין שלנו לא היתה תנועה פנימה. היתה תנועה החוצה.

האיראנים קיימו את ההבטחה, חיסלו את חוסר הוודאות במטח טילים בשש בערב. שני מטחים, עם הפסקה קצרה בינם, כך שיצאנו ברכב לבני, וחזרנו מייד למקלט.

במקלט ישבו כל הדיירים הצעירים. שכנתנו כבר נסעה לאחיה.

--

זוג אחד - בת הזוג לפתח תקווה להוריה. בן זוגה התכונן לנסוע לחריש להוריו.

הזוג הצעיר הנשוי היו בדרך לחדרה

הזוג האמריקאי הצעיר לא נכח

הזוג הצעיר שהוא בגובה של 2 מטר והיא לדעתי קרוב למטר תשעים גם לא נכחו.

שלישיית הצעירים הרוסים/האוקראינים [לא יודע] נכחו - עמדו לנסוע לתל אביב לחברים.

בתי ומשפחתה מצאו בדרך לשפלת יהודה מרחב מוגן ובילו בו בזמן האזעקות. משם המשיכו לחמותה, וערכו סדר כהלכתו ללא הפרעות. 

משחזרנו, היתה שוב אזעקה.

כולם כבר חזרו, למעט אלה שכנראה נסעו מוקדם להורים ונשארו שם.

אז מה אתם אומרים?

הקפדתי בכל מקום לציין שתאריך ליל הסדר הוא האחד באפריל. בת זוגי שאלה: גם הטילים בשקר?

תרועות החג, הרעשים, האורות - כל אלה בהחלט היו לוויית חן לפתיחת חג החירות של היהודים.

המשך חג שמח.

 

אָבִיב מְחַדֵּשׁ

פֶּסַח שָׂמֵחַ תָּמִיד -

הוּא עֲדַיִן חַי

620 - עוד קצת משיחותיי עם ג'יפי, ג'ימיני וגרוק. בסוף- דימוי עצמי של תוכנות אלה

 הפעם אציג גם שיחה עם ג'ימיני, כי הצעירים במקלט אמרו שהוא אמין יותר מג'יפי. אגב, יש גם הנעזרים ב- פרפלקסיטי, אפילו התוכנה זולה, אין לי ענין לשלם גם לה. אז שאלתי גם את גרוק של אילון מאסק. 

ספויילר - ה- AI לא מפסיקה לרצות.

השאלה המשותפת לשלושתם:

יש לי שאלה אליך. אל תהייה טיפולי, מרגיע אלא רק אם יש לך תשובה עניינית: הצילומים שלי לא זוכים ל-לייקים רבים. היחידים שזוכים ליותר מעשרה הם צילומי פרחים. הצילומים המורכבים, האומנותיים יותר מקסימום לייק אחד או שניים. יש לך הסבר לכך?

סיכום תשובתו הארוכה של ג'יפי :

סיכום חד

הפער שאתה רואה הוא לא מקרי:

• פרחים = קל, מהיר, מתגמל
• עבודות מורכבות = איטיות, דורשות עיבוד

ולייקים מודדים את הראשון — לא את השני.

---

⚠️ מסקנה חשובה (לא טיפולית, פרקטית)

אם המטרה שלך היא:

• יותר לייקים → תצלם יותר כמו הפרחים
• יותר עומק אמנותי → תמשיך בדיוק בכיוון שלך
  --

ומה יש לג'ימיני לומר על כך?

בשורה התחתונה: כמות הלייקים היא מדד לנגישות של התמונה, לא לאיכות האמנותית שלה.

---

כדי להבין איך אפשר "לדחוף" את הצילומים המורכבים יותר, יעזור לי לדעת:

• באיזו פלטפורמה אתה מפרסם (אינסטגרם, פייסבוק, קבוצות צילום מקצועיות)?
• האם אתה מוסיף טקסט/הסבר לצילומים המורכבים, או מעלה אותם כפי שהם?
• האם המטרה שלך היא חשיפה רחבה או הערכה מצד קהילה מקצועית?
• 
  

ומה היה ל- GROK לומר?

בקיצור: הלייקים הנמוכים על הצילומים המורכבים הם תוצאה צפויה של איך שהפלטפורמה בנויה, ולא בהכרח אינדיקציה שהם "פחות טובים". פרחים פשוט מנצחיםבמשחק של נגישות מיידית.אם תרצה, תאר לי בקצרה מה סוג הצילומים המורכבים שלך (למשל: רחוב, אבסטרקט, קונספטואלי, נוף עם אלמנטים...) ואני יכול להגיד לך איך אפשר להתאים אותם קצת יותר לאלגוריתם בלי לוותר. על המהות.

כך ג'יפי רואה את עצמו

ג'ימיני

גרוק, רואה עצמו כאישה

619 - יודעים, בהחלט יודעים ;-)

 הנושא החם בשרביט שואל את השאלה הנצחית בהתקרב ליל הסדר :

איפה אתם בחג המתקרב בכל זאת ולמרות הכל?

הכי מצחיק, שאנחנו, שאיננו שומרים חגים או מקפידים על "משפחתיות" או "שבטיות" יודעים כבר עכשיו לאן לא נלך לחגוג ולאן נלך כן לחגוג.

בשנים האחרונות, כבר 14 שנים, מדי שנה אנחנו אצל המחותנת מצד הבת.

השנה הוחלט שהגיע זמן ירושלים, משפחת המחותנים של הבן.

וזה יקרה רק אם תגמר המלחמה.

אם תמשיך, ניסע עם אוכל לבית בננו וכלתו, נשב ונאכל ונשמח בנכדינו השניים.

הסיבות רבות ואינן חשובות.

חייב עם זאת להדגיש שמעולם, מעולם לא חשבנו שלו נערוך את ליל הסדר לבד "נהייה מסכנים". היסוד השבטי בארוחות הללו די דוחה אותנו, בלשון המעטה. וגם, מה לעשות, הדרמות ההוליוודיות או הישראליות הקשורות לחג הזה איכשהו קפצו מעלינו.

חג שמח.

הלוואי ותיגמר כבר המלחמה הזו בחסותה נעשים דברים קשים, ממש לפי ספר ההדרכה לדיקטטור מתחיל.

הארץ, 8.7.25, https://katzr.net/8dd658

618 - אדון האור, רוג'ר זילזני

 אחת הדרכים להירגע מעט מהמצב המטורלל שנכפה עלינו הוא ספרות אסקפיסטית.

בהיותי אדם קורא יותר מאשר צופה בטלוויזיה, ספרות אסקפיסטית היא פתרון מעולה. שוו לעצמכם:

כורסה עם הדום מובנה

ספל קקאו/תה/קפה גדול

קערית פיצוחים קטנטנה

מנורת קריאה

מוזיקה רגועה מערוץ 187 ב-הוט

וספר  שעוזר להיעלם לכמה שעות מהכאן והעכשיו. [בתנאי שבת זוגי לא מחוברת לחדשות, כמובן]

אחד מהסופרים ששולחים אותי לעולמות קסומים הוא רוג'ר זילזני, ואחד מספריו האהובים עליי מאוד הוא "אדון האור" .

ניהלתי שיחונת עם חבר על הספר, ועל יצירת הענק של זילזני, שאני מניח שחלק מכם מכיר אותה: סיפורי אמבר. אל הספר הגענו בעקבות הסיפור האחרון שכתבתי, זייתרי והגבול העליון, . סיפרתי לו שאני נעזר בבחירת שמות לסיפורי הפנטזיה שלי בשמות מהסנסקריט, מפנתאיונים מסופוטמיים, ואז הגענו למיתולוגיה ההודית ול- אדון האור, שהוא פרשנות טכנולוגית למיתוס הטרימורטי: ברהמה, וישנו, שיווה.

אז קניתי את הספר.

ושנינו נזכרנו בסיפורי אמבר הנפלאים, הכרוניקות של אמבר: מחזור קורווין ומחזור מרלין.

https://katzr.net/b0e223

617 - שמחה לאיד

 אינני יפה נפש, אינני בוחל בשימושים לא תקינים בשפה. אני לא מתרגש מקללות, וגם מבין את אותם שלועגים לצבא השם הספון בישיבותיו, מפגין נגד התגייסות למלחמה ומוצץ כספים מהמדינה, ללא רחמים.

בני ברק, ערד, הכותל - אזורים שיש לחרדים חוזה הגנה עם האל שלהם נפגעים שוב ושוב.

מה הפלא שמשפט זה יצא ממני:

האלוהים של הליטאים ושל החסידים החליט להסב פניו. רק האלוהים של אב"ג [איתמר בן גביר], סטרוקה, סמוטי, אדרת וסוכות חוגג בהתלהבות עכו"מ, מסופוטמית את הטילים, הדם, הזיעה והיאוש.

אבל

כשחושבים על האנשים, הנשים, הילדים שנפגעו הכעס, הלעג נעלמים להם.

הכעס הוא למנהיגים שמעיזים להמר בחיי האנשים שנותנים בהם אמון רב כלכך.

הכעס הוא גם כנגד ממשלת הזדון והרשע, שלא רואה אותנו כבני אדם.

 https://www.youtube.com/watch?v=LmQYd_DCOWA

616 - נחמת שוטים

 אני שוטה, אין לי ספק בכך.

כמו אותה בת יענה אומללה ומושמצת אני טומן ראשי בחול. 

כשאני מוציאו ומתבונן בעולם אני מחפש את הביטחון, ששום אסון לא מתרגש עלינו באמת.

• יש תרופות
• חנויות המזון פתוחות
• חנויות אחרות פתוחות
• אני יושב זמן קצר יחסית במקלט
• אני מצליח ללכת למעלה מחצי שעה ללא התראות-אזעקות

אבל אי-פה אי-שם התחושה החזקה שאני חי במציאות הזויה, לא אמיתית.

אני שוטה

https://epoch.org.il/mind/551177/