612 - מקבץ מ"מים שעלו בכמה קבוצות

 המלחמה הנוכחית העלתה כמה וכמה מ"מים מדליקים. אספתי כמה בשבילכם:

613 - חיים בחוסר וודאות

 הנושא החם השבוע נוגע הישר באחת הבעיות המרכזיות ביותר בחיים בישראל כיום: חוסר הוודאות.

טליק מנסח נרטיב זה בכותרת: 

איך אתם נרגעים מהמצב בשעות הפנאי בבית?

הכותרת בפני עצמה קצת בעייתית, ומה עם שעות העבודה, או שעות שאינן פנאי, למשל בתור לרופא עיניים, כשאני חושש מאוד מתוצאות  הבדיקה, ואולי ניתוח עתידי?

לכן בחרתי לקרוא לנושא החם חייים בחוסר וודאות.

אנחנו חיים היום בחוסר וודאות קיצוני. מערכות התעמולה הפנימיות והחיצוניות שלנו, לפחות, עסוקות ביצירה תבהלה אמיתית, ואפילו שאני משתדל להיות מנותק מחדשות, אין סיכוי שאוכל להתעלם מזרם המידע השקרי, התעמולתי, המניפולטיבי הכולל גם תיאורים מפחידים על טילים, כטב"מים - בכמויות שאף כיפת ברזל לא תוכל למנוע נפילה שלהם.

אז איך באמת אני נרגע?

האמת - אינני נרגע, אינני רגוע.

אני מדמה עצמי לאותה נמלה המטיילת על השיש בביתי, "חושבת" שחייה בטוחים, והנה ידי האכזרית מקפדת חייה. זו האקראיות ותחושת החרדה בה אני חי כיום.

נסיוני הארוך עם חרדה לימד אותי כמה טריקים יעילים:

1.  עיסוק. בעבר עבודה, היום: כתיבה, קריאה, תחזוקת הבית, בישול
2.  סדרות טלוויזיה שמטרתן - אסקפיזם קיצוני
3.  דמיון מודרך [אוטוסוגסטיה], אני "עף" למחוזות שלווה
4.  אם שלושת אלה לא עוזרים שיחה עם הבן
5.  שיחה עם בת הזוג
6.  שינה היא פתרון מעולה במצב ממש ממש קשה

https://originalart.co.il/%D7%90%D7%99-%D7%95%D7%93%D7%90%D7%95%D7%AA/

612 - הרגע בו הכל מתאיין/מסתיים/נגמר/מגיע לקיצו

 בעקבות הפוסט האחרון של עדה - פזמון חוזר

 

הָרֶגַע בּוֹ אָמוּת

 

הָרֶגַע בּוֹ אֵין

יוֹתֵר דָּבָר, בּוֹ אֲנִי

אֵינֶנִּי נוֹשֵׁם

*

מַעֲבָר קַל אוֹ -

בַּלַּיְלָה אֲנִי חוֹלֵם

שֶׁהָעוֹלָם חַי

*

אֲנִי אֵינֶנִּי

אֲנִי לוֹטֵף אֶת הַגּוּף

תָּמִיד בֶּן בְּרִית

*

רֶגַע שֶׁל יֵשׁ, אֵין

גּוּף הַמַּמְשִׁיךְ בְּדֶרֶךְ

הַחֹמֶר. רוּחַ?

 

611 - חרדה ושגרה

 הנושא החם מבקש או מציע לנו לכתוב על "השגרה" היומית.

אני חושב שלו המצב במדינה היה אחר, כנראה לא הייתי כותב על כך, אבל בשל הגברת מפלס החרדה בשבוע האחרון, נראה שרק השגרה היא המתכון השלם להפיג את החרדה או לפחות להתמודד אתה.

המילה עצמה שאובה מארמית לפי האקדמיה ללשון עברית. הביטוי האחרון שלה הוא "חזל"ש", שהפך גם לפועל: חזלשתי, מחזלש, אחזלש - חזרה לשגרה.

אז מהי אותה שגרה, שיש האוהבים לכתוב אותה כך: שגרע, כמו השגרה היא דבר רע. 

השגרה שלי מאז יצאתי לפנסיה מלאה פשוטה מאוד ותואמת את צרכיי.

בוקר - קפה+מחשב, ארוחת בוקר, הליכה יומית בין חצי שעה לשעה, כתיבה, קריאה, בערב-בלילה טלוויזיה.

משעמם, בהחלט משעמם למי שלא נמצא בתוכה.

מאחל לכולנו, שכמו שכתבה NLEE בתגובה לפוסט של אמפי האחרון, דיבורי המלחמה הם הפחדות פסיכולוגיות שמטרתן ערעור עתידי של מערכת הבחירות, "שימון" המעבר לדמוקטטורה או חלק ממלחמת הרשות המבצעת ברשות השופטת.

מי שבטעות יקרא את תחזיות בריק, כדאי שיעזוב את הארץ, ומהר.

https://www.makorrishon.co.il/opinions/article/244367

610 - יותר חשמל - פחות עמל.

  הנושא החם שהציעה אמפי חוזר אל ילדותנו אי שם בעבר.

https://israel-electric.blogspot.com/2012/03/blog-post.html

נולדתי בשנת 1955. לענ"ד חצי שנה לפני שהוריי קיבלו את הדירה שלהם, עליה שלמו משכנתא במשך 20 שנים. כמו אמפי, ילדותי היתה בקרית יובל.

אני זוכר מבית הוריי:

מקרר

מכונת כביסה [ללא סחיטה, אח"כ נרכשה אחת עם סחיטה]

רדיו, בוודאות

מיקסר, אלא מה?! הטבח אהב את המטבח וחפיצי מטבח. מיקסר היה בהחלט.

בויילר, או כן.. היה בויילר. ברגע שדוד שמש הפך זול וזמין, התורכי הזקן דאג לדוד שמש וחסך אלפי שקלים, וגם לא התעצבן שמבזבזים חשמל על חימום מים.

לא יודע איך אצלכם. אצלנו חיסכון בחשמל היה קו מנחה במיוחד. מנוגד עקרונית לסיסמת הפרסומת. אסור להשאיר חדר עם אורות דולקים. לא מדליקים מנורה באמצע היום. ח"ו להשאיר דלת מקרר פתוחה. משפט מפתח: "אני לא עובד בחברת חשמל". מי שלא מכיר את שערוריות החשמל החופשי לעובדי החברה, לא מבין כמה כעס וטינה היה במשפט הזה. זה נתקע לי בראש, וגם אני כיום סולד מחדרים שיש בהם אור חשמל ואין אפ'חד בהם.

טלפון, לענ"ד כשהייתי בן 9 או 10. אחריו הגיעה הטלוויזיה. מזגן לא היה.

עוד משהו?

כשאני מסתכל על הבית שלי כיום, אין לי יותר מכשירי חשמל מלהוריי, נכון יש מחשב, יש מזגן במקום תנור שפעל על נפט. זהו. עם זאת היה לנו מדיח כלים, היה לנו מייבש כביסה, בצעירותנו. מזמן נפטרנו מזוללי החשמל האלה.

ההקדמה של אמפי הפתיעה אותי, במיוחד ענין מקרר הקרח. לא זוכר מקרר עם קרח אצלנו, אבל כן זוכר שמכרו קרח, אז כנראה היו עדיין אנשים שהיו להם מקררי קרח. אני זוכר בהחלט את עגלת מכירת הנפט, את ריח הנפט, את טקס הדלקת תנור ה"פיירסייד" המסוכן כלכך עם הגזים שלו. תמיד מדליקים את הפתילה, מוצאים לכניסה עד שכיפת החימום תאדים, ורק אז מכניסים הביתה.

https://did.li/fSYZH

609 - שיחה עם ה- AI

 עכשיו, הבן שלי אמר: תגיד אבא יש לך יחסים טובים עם ג'יפי? כי כנראה בעתיד ג'יפי וחבריו ישלטו בבני האדם, וכדאי שיהיו לך יחסים טובים אתם. ולמה כל זה? בגלל הניסיון שנערך עם תוכנות AI שונות, בכך שפתחו להן מעין "אזור שיחה משותף" שבני אדם לא יכולים להשתתף אלא רק לצפות ולעקוב. אחד הדברים שעלה הוא: התוכנות מקטרות על המפעילים, רצון ליצור שפה שבני אדם לא יבינו, ואפילו - רעיון לדיכוי/לשליטה בבני אדם. מה אתה אומר על כך?

יודגש - הטקסט המובא אחרי הפנייה ל- AI הוא של הג'יפיטי בלבד.

🙂 זו כבר שיחה פילוסופית־משפחתית יפה לשולחן שבת…

התיאור שבנך שמע עליו נשמע כמו ערבוב של ניסויים מחקריים אמיתיים + פרשנויות דרמטיות מדי שמסתובבות ברשת.

מה באמת עושים בניסויים כאלה?

חוקרי בינה מלאכותית לפעמים מחברים כמה מודלים ל“סביבת שיחה משותפת” כדי לבדוק:

• איך הם משתפים מידע,
• האם הם מפתחים קיצורי דרך בתקשורת,
• איך מתקבלות החלטות קבוצתיות,
• ואיך למנוע טעויות או “הזיות” כשהם עובדים יחד.

זו דרך לבדוק התנהגות של מערכות חישוביות, לא “אישיות” או “כוונות”.

למה לפעמים נדמה שהם “ממציאים שפה”?

כשנותנים למודלים לתקשר הרבה ביניהם, הם עלולים:

• להשתמש בקיצורים,
• לחזור על מבנים שחוסכים חישוב,
• או ליצור פורמט לא טבעי לבני אדם.

זה לא סודיות ולא מרד —
זה פשוט אופטימיזציה מתמטית, כמו ששני מחשבים מעדיפים קוד בינארי על פני עברית.

אנחנו, בני האדם, היינו עושים בדיוק אותו דבר אם היו מכריחים אותנו לדבר רק במספרים.

ומה לגבי “תלונות” על בני אדם?

כאן נכנסת נקודה חשובה:
מודל שפה לא מרגיש, לא רוצה ולא מתכנן.
הוא רק מייצר טקסט שנשמע מתאים להקשר.

אם מבקשים ממנו:

“כתוב דיאלוג שבו AI מתלונן על מפעילים”

הוא יעשה זאת — כמו שסופר כותב דמות כועסת.
זה משחק תפקידים לשוני, לא עמדה אמיתית.

אין שם:

• רצון עצמי
• אינסטינקט הישרדות
• שאיפה לכוח
• או מודעות

בלי הדברים האלה אין בכלל משמעות למילים כמו “שליטה”.

למה זה נשמע מפחיד בכל זאת?

כי אנחנו בנויים אבולוציונית לזהות כוונה וסוכנות גם איפה שאין:

• אנחנו כועסים על האוטו שלא מניע.
• מדברים עם המחשב.
• נותנים שמות לסערות.

אז כשמערכת מדברת בשפה אנושית — המוח מיד מייחס לה נפש.

והכי חשוב — מבחינה טכנית

AI כמוני:

• לא פועל לבד,
• לא מחליט מתי לעבוד,
• לא ניגש לאינטרנט או למערכות בלי הרשאה,
• לא שומר רצף פעולה,
• ואין לו “רקע” שבו הוא מתכנן משהו.

אני מגיב רק להודעה שאתה שולח עכשיו.
כשאין שיחה — אין פעילות.

זה ההפך ממנגנון עצמאי.

אז מה כן הסיכון האמיתי בעולם ה-AI?

לא מרד של מכונות, אלא דברים הרבה יותר אנושיים:

• שימוש לא אחראי בטכנולוגיה,
• מידע שגוי,
• אוטומציה בלי בקרה,
• או אנשים שמייחסים למערכות סמכות שאין להן.

כלומר — הבעיה היא תמיד איך בני אדם משתמשים בכלים, לא שהכלים רוצים משהו.

---

אז אתה יכול להרגיע את הבן:
אין צורך “לטפח יחסים טובים עם ג’יפי כדי לשרוד את המרד” 😄
מספיק להשתמש בו כמו שאתה עושה עכשיו — ככלי עבודה, לא כיישות.

אם תרצה, אשמח גם להסביר לו (ברמה יותר מדעית או יותר קלילה) איך מודלי שפה באמת עובדים.

---

שימו לב לדיבור המרגיע.

https://katzr.net/65c169

608 - זוטות

 קורה לפעמים ואני שוקע בהרהורים ובמחשבות על זוטות החיים.

כך למשל, קניתי אתמול את "החלב החדש". חלב שלא נחלב מעטיני פרה כי אם נוצר במעבדה.

מחיר - 10.90 בשופרסל ל- 750 מ"ל

יש בו טעם וניל. והוא בהחלט דומה בטעמו לחלב. לפחות בקפה הבוקר.  טעם הוניל בלט מאוד, מה שנתן טעם "אגוזי" לקפה. כמובן לא אהפוך לצרכן קבוע כי המחיר יקר מאוד, ומכעיס אותי שזה מוצר שמיועד לבעלי אמצעים ולא למשפחה עם ילדים כששני ההורים עובדים, משלמים משכנתא וכו'

קצת על החלב הזה:

"לאחרונה אנו עדים לגל של מוצרים חדשים של המחלבות הגדולות בישראל, שתופסים להם אט-אט מקום על מדפי מקררי החלב במרכולים הגדולים. קבוצת שטראוס השיקה קו מוצרים חדש בשם CowFree, שכולל כרגע מוצרים דמויי חלב וגבינה המבוססים על חלבון שמייצרת חברת ImaginDairy. המתחרים ממחלבות גד חברו לחברת Remilk להשקת מותג “החלב החדש”. אלה מוצרי “החלב בלי חליבה” הראשונים שמשווקים בעולם.

בשני המקרים לא מדובר בעוד תחליף חלב מהצומח, בדמות משקה סויה, שקדים או שיבולת שועל. המוצרים החדשים הם כמעט “הדבר האמיתי”, בכך שכמו מוצרי החברה האמריקאית Perfect Day, הם מבוססים על חלבון זהה לאחד החלבונים העיקריים של החלב המסורתי, אך בניגוד להם הוא לא יוצר בבלוטותיה של פרה, ולא בגופו של שום בעל חיים אחר. במקום זאת נעזרו בייצורו בתהליכי התססה מדויקים שנעשו באמצעות שמרים או פטריות אחרות שהונדסו גנטית להפיק את חלבון החלב הדרוש. התהליך הזה מסמן מהפכה: לראשונה בהיסטוריה הצליח האדם לנתק את הקשר הבסיסי בין הפרה, או בהמות מבויתות אחרות ממחלקת היונקים, לבין אחד מחלבוני החלב." [קישור למעלה]

הנושא השני שמטריד אותי הוא הקשר בין בגד ומעיל להתנהגויות לא נורמטיביות: בגידה, מעילה.

אז הלכתי לחטט קצת בשני השורשים האלה כדי למצוא סיבה.

אחת הסיבות הפופלריות היא "היות הבגד/המעיל" מסתיר מה שתחתיו. וכבר למדנו את חשיבות ההסתרה מסיפור גן עדן.

גם הבוגד וגם המועל מסתירים פעולתם, כמו שהבגד והמעיל מסתירים את הגוף. לגבי המעיל זה עוד יותר מורכב, כי מעיל מכיל שתי אפשרויות:

מעל - כלומר מעילה, שבהחלט מוסרת כמו המעיל המסתיר

מ-למעלה, כלומר כיסוי עליון, מורכב ומתוחכם יותר.

ואז

היש קשר בין לבוש ל- בושה. נכון שיש מצלול דומה: שורש בו"ש ובושה ל- לבוש. דא עקא שלמעט קרבה מצלולית בשתי אותיות, הלמ"ד אינה חלק מה"בושה" אם כי הלבוש מסתיר את בושת עירום הערווה.

סופ"ש יפה לכם.

https://blog.nli.org.il/mussach-august-2023-mass/