יום ראשון, 30 באוקטובר 2022

208 - פוליטיקה

 רֶפוֹרְמַת יָשָ"ב*

מְלַמֶּדֶת זֹאת טוֹב מְאֹד-
טוֹבָה יְשִׁיבָה
*רֶפוֹרְמַת מַחַ"ר
^^
הַמִּשְׂרָד שׁוֹמֵם
הַשֶּׁטַח הוֹמֶה כְּיוֹן -
לִקְרַאת יוֹנָתוֹ
^^
אֲחוֹרָיו בּוֹלְטִים
מַצִּיעִים פִּנּוּק נָדִיר -
תִּבְחֲרוּ רַק בִּי
^^
הוּא בֶּן עֲזָאזֵל
אֲנִי בֶּן מְטַטְרוֹן -
הַמֵּשִׂיחַ כָּאן
^^
הִתְקַשְּׁתָה יָדִי
חֲרִיץ הַתֵּבָה מַבְהִיל -
מָחָר יִהְיֶה טוֹב?





יום רביעי, 26 באוקטובר 2022

207 - הטעות שלא תאומן ב"ווטסאפ"

 מעשה שהיה כך היה:

שאלתי בפורום כללי לגבי השתלמות שצריכה להיות היום. קיבלתי תשובה מעמיתה, וכתבתי תשובה אישית לה, רק בפורום הכללי, והיתה בתשובה השמצה של חברה אחרת.

את שאר הסיפור אתם כבר מכירים.

יום ראשון, 16 באוקטובר 2022

206 - יחסים בינעדתיים/ בינגזעיים

 הוריי התחתנו מייד אחרי תום מלחמת השחרור.

הם נפגשו בקיבוץ "משגב עם", באצבע הגליל. אמי הקימה אותו עם ההכשרה מגבעתיים ואבי הגיע עם קבוצה מהעלייה התורכית.

כן בהחלט סיפור אהבה היה שם.

הבת של הפרופסור עם הבן של רואה החשבון, מקובל ומיסטיקן.

דוברת אידיש, עברית רהוטה, גרמנית

דובר טורקית, ספניול [ סוג של לאדינו], צרפתית, לטינית [כותב וקורא], עברית מרוסקת

שניהם מבתים פטריארכליים

שניהם זללנים גדולים; שניהם עם אגו של ילדים יחידים [היה לו אח, אבל הוא "בכור" ובכור בעדות המזרח, בטורקיה הוא האב לכל דבר וענין]

הוא מת על סקס [כילד ידעתי על סדרת מאהבות שלו, מסכנות לדעתי]

היא לא בדיוק אהבה [הודתה בקול לכל פסיכית ששכבה אתו וחסכה לה סקס]

צפון מזרח וצפון מערב, או אם תרצו - שני צידי הגבול של האימפריה העותומנית: איזמיר ורומניה.

הוא ידע לבשל נהדר, הוא פרנס יחסית טוב, הוא היה משען בשעות של התמוטטות נפשית, הוא בחיים לא הרים יד או קול עליה, היא צרחה וצרחה וצרחה.

בינעדתי?

בניגזעי?

שני בני אדם בראשית חיי המדינה, אידיאולוגיה סוציאליסטית שנכזבה מהר, חיים בעוני רב, אין כמעט משפחה, האשכנזיה מסרבת לקבל התנשאות עם משפחת הבעל [ קרוב ל- 15 שנים ללא קשר בכלל, עד שהתרצה הצד הפרנקיני, כי הבת שלו התחתנה עם אשכנזי, לא עליכם.]

הוא העריץ את האדמה שדרכה עליה, היא השאירה לו את כל ענייני הכספים וצדקה - במותם הם היו שווים המון כסף.

המריבות היו כנראה פלפל תשוקה ותאווה.

האסון שהכה בהם ב- 1973 איחד אותם לנצח.

עם מותה הוא חיפש זוגיות חדשה, אבל לא מצא. הוא לא התאים לגבירות של בית האבות. לא בהשכלתו, לא במרצו. האמת, לא ממש הפריע לו, למעט אחת, אבל הוא התגבר יפה מאוד על כך.

אצל בעלי חיים טוענים שכלבי רחוב בריאים פי אלף מכלבי טיפוחים, ומשפחת המלוכה הכלל-אירופאית סבלה ממחלות תורשתיות. בברזיל הגברים והנשים היפים ביותר הם המולאטים, צאצאי זיווג גזעי אדם שונים.

שאלתי פעם חבר שלי, שמקדש את מוצאו העדתי, מתגעגע אל עיר הולדתו ל-מה או לאן עליי להתגעגע? שהרי אני ישראלי נטו. תמהתי על תשובתו - עליי להתגעגע למקומות מהם באו הוריי. אני לא מתגעגע, כי הם טרחו למחוק את עברם הלשוני והתרבותי בשם "שלמות המשפחה" [זוג מטומטים אידיאליסטים]. כשנזכרו, היה מאוחר מאוד.



יום שבת, 15 באוקטובר 2022

205 - רפורמת יש"ב, 2

 לאחרונה עמיתה יקרה שלי פרסמה גילוי דעת על הרפורמה.

לענ"ד, שווה שהרבה אנשים, שאינם רק מורים יקראו היטב, ויבינו-יפנימו לאן מוליכים את ילדיהם, לאיזה עתיד. מיותר לציין שברחבי העולם לא מוותרים על כלום, לא מוותרים על חינוך טכנולוגי, על עבודת כפיים, אבל ובעיקר מחפשים את העתיד, אך לא בדרך של רפורמת יש"ב. [ שמה האמיתי הוא - רפורמת המח"ר - התחדשות הלמידה]

גלית דצ-
"מה יש לך נגד הרפורמה?" שאלה אותי רכזת מקצועות המח"ר הטריה.
"כמה זמן יש לך?"
הרפורמה בספרות היא תוכנית שנותרה לאחר ניתוח להסרת הנשמה ממנה. ישבה לה ועדת מקצוע: הרחק מהכיתה הרועשת, החיה, זו עם הניירות על הריצפה והריבים בהפסקות, עם העיניים הטרוטות של תלמיד שעובר משבר ועם הברק של אחר שגילה שהוא יכול. ישבה הועדה בשקט ובאופן מקצועי ובנתה משימות לעילא ולעילא. לאיזה תלמיד כיוונו: כזה שהכירו? כזה שזכרו את עצמם כתלמידים? או אולי לתלמיד תאורטי המגוייס כל כולו ללמידה ומראה בה עניין, יצירתיות ומקוריות. 
והמטלות היפות מונחות  באתר הדיגטלי, מוארות היטב,  נוצצות, מעוצבות לפי מיטב האופנה "החדשנית" וכל מורה הוא לקוח היכול לקנות מן המוכן (המבוקר, המתוקף ובתוספת מחוון- ללא עלות נוספת!) כאוות נפשו.
מה יעשה המורה שכיתתו אינה גזורה לפי מידתן של המשימות? המורה המכיר את תלמידיו, חוזקותיהם וחולשותיהם, מידותיהם ומגרעותיהם- וחייב למצוא לכולם "בגדים" באותה "חנות". מה תעשה התלמידה השמנה (אופס, המלאה) שאינה אוהבת את החנות הזו ומוצאת רק אצל מעצבות המבינות את הגוף הנשי, מה יעשה התלמיד הילדותי שהבגדים נראים תלויים עליו ללא תוכן (אבל בעוד שנתיים הוא יהיה חתיך עולמי).
הרפורמה מתעלמת ממה שמבדיל ומייחד את לימודי הספרות בתיכון מלימודי הספרות באקדמיה: תלמידינו אינם מגובשים, ואינם אחידים בצרכיהם ובדרכי הלמידה שלהם. כל מורה מכירה את תלמידיה ויכולה להתאים אליהם את הדרך המיטבית. כמו שכל אם היא המומחית לתינוק שלה. למידתם של תלמידי התיכון את הספרות אינה ליניארית, ופגישה חד פעמית עם כל יצירה בהכרח מרדדת את הלמידה. 
אולי זו הסיבה שהמורים מתנגדים והמרצים מתלהבים. 
ישבה ועדת המקצוע והוציאה קולקציה נהדרת של משימות ומבחנים- ואז באו המורים והתלמידים וקלקלו הכל!

יום חמישי, 13 באוקטובר 2022

204 - עירום פומבי

 הריני להביא קטע מדבריו של אברי גלעד בנושא זה, שפורסמו ב"ישראל היום" 8.10.2022 -

""מתי הודיעו שהחלק הזה בגוף אינו חלק מוצנע ומיני והפכו אותו לניתן לחשיפה מלאה ללא בעיה? ואם זה מה שקרה - מה אני מרגיש כלפי זה? בסדר, כולה גלוטאוס, מה הסתירו כל השנים? חלק גוף וזה הכל. וזה משכנע, אבל משהו בי לא משתכנע, וכשרואה ישבן חשוף קופצות מחשבות לא תואמות מצב. אין לי שום רצון לחשוב מחשבה מינית על נערה. זה מטריד אותי. אין לי שליטה במה שמעלה המחשבה, והבחירה שלי היא רק אם להמשיך לזרום על המחשבה, או לעצור מייד כשהיא קופצת. אני מנסה לעצור מייד, אבל זה מכניס לי תדר לא רצוי למערכת. וחוצמזה, אני דווקא מחבב ישבן כאיבר ארוטי, שרירים יש מספיק.

איברים קדושים הכרחיים למיניות טובה. אם עושים חילון לכל האזורים, כמו הכלה החסודה שרבות דובר על שמלתה, ומי יודע מה תהיה האופנה הבאה ודי לחכימא, בסוף הכל יהיה רגיל, ידמה מרפק לפיטמה חלילה, ומה יפעיל את החשק, את התשוקה? וחס ושלום, איני איזה פוריטן. לחשיפה במקומה ובמידתה תמיד יש מקום משמח בחיי, אבל לא כשזה נכפה עלי במרחב הציבורי ואני צריך ללכת ברחוב כשומר עיניים חרדי. לרגע מבין אותם"."

דברים אלה, שלו, זכו לכמה תגובות שלי -
הראשונה:

"אני מבין/לא מבין אותו.
כמו כל הגברים, שנוטים להאשים נשים באינוסן, גלעד עושה בדיוק אותו הדבר.
לא הוא והראש הכחול שלו אשמים, מה פתאום?
גברים כמו גלעד, יראו אשה במיני, מחשוף שמגלה את החריץ בין גבעות האהבה ומייד יבואו להם מחשבות זימה, שהם לא רוצים.
הזכות ל"מרחב ציבורי" הינה אחת הזכויות המושמצות והאלימות ביותר שאני מכיר - בשלה חרדים משחיתים פרסומות, בבני ברק אין נשים בפרסומות.
המרחב הציבורי הוא תולדה של התרבות ומה שהיא מאפשרת ולא היענות ל"זכותי במרחב הציבורי".
הוזכרה כאן אפריקה, הוזכרו השדיים שהם רק כלי-משאבה-עטינים לתינוקות, אבל הגברים העירומים? מה אתם? אולי בגלל זה מלים נשים? שתהיינה אדישות תדיר לאיבר הגברי העירום והמתנדנד לו?
לא יודע, לא מסכים לגישה הזו. נשים אפריקאיות, לפחות לפי סרטים שאני רואה, בכלל לא "אדישות" לשדיהן, ולא נראה שהגברים אדישים להם.
לי אישית, עירום נשי ברחוב מזכיר פלישה לפרטיות שלהן, כמו שזוג מתמזמז בפראות ברחוב, או אותו זוג שהיה בים, יצאו ממנו - הוא עמד וגם הזרג שלו עמד בבגד הים. הרגשתי פולש לפרטיות שלהם, היה לי לא נוח. להם היה נוח, ובצדק.
אשר על כן
אברי המתוק, שימשיך להרגיש מתוסכל וללכת ברחוב עם זקפה [שיטת הסתרה ידועה - ה איבר על הביצים בתחתונים, גם אם מזדקף לא לא גורם לשום תופעה חיצונית, אלא אם כן אתה מעדיף בגדים הכי הדוקים ותחתוני בוקסר מתנפנפים.] תלך לצד הרחוב, מוסתר ותעשה מהר מהר ביד. זהו. אתה בלעדית אחראי למחשבותיך."


תגובה מעט מאוחרת יותר שלי, מתייחסת למנהג ההתלבשות האנושי ברמה תרבותית רחבה יותר לאחר שעלה נושא הסקרנות כמתאבן מיני, כמעט הכרחי:

לא ראיתי ירידה בולטת בלידת ילדים בחברות "קדם היסטוריות" עירומים לגמרי. 
דתות גדולות שהתפתחו מתרבויות אליליות, שכנראה חלק מטקסיהם כלל עירום, סקס, אורגיות נלחמו עד חורמה בדתות אלה. [מה, סתם שאול רדף מכשפות, מעלים באוב.. וכו'?]

היהדות, הנצרות והאסלם וכן קונפוציוס, שינטו ואפילו הבודהיזם בחלקו עודדו את הכסות על איברי המין, כמין סימן מבדיל בין אדם לחיה [שהרי חתול ילקק "מבושיו" בלי בושה ומודעות. ילד קטן או ילדה שיתעסקו עם איבר מינם בפרהסיה, או יחטפו זאפטה או ישולחו למקום פרטי+ הסבר]. שווה גם לשים לב למילה העברית: מבושים, שמקורה בושה, וכמובן מחזירה אותנו לעלי התאנה של אדם וחווה.
בסאונות, שם העירום הוא פרקטיקה ידועה הסקרנות לא נעלמת, נהפוך הוא - העירום מעורר יצרים, האורגיות בלתי פוסקות על אף העירום המלא. בחופי נודיסטים, אני בטוח שלו יגיע לשם גבר צעיר או אשה צעירה, האדישות המאפיינת את הזקנים העירומים תעלם לגמרי.

המראה אינו מספיק. המגע, התחושה של עור כנגד עור הרבה יותר חזקים ממראה העיניים. למה שמכנים "סקרנות" אני קורה פייק-גוף. שהרי כולנו כבר מכירים ויודעים על כל אביזרי הלבוש שיוצרים אשליית גוף מפואר, שתחתיו נמצאת בטן רופסת, זין מדולדל, שיעור דוחה, ציצים נופלים, וגינה מורחבת עקב לידות.. שאוסיף עוד קצת? מה שיקרה בעירום מלא הוא שתהליך הברירה הטבעי יתרחש במהירות שיא, איך אמר יוליוס קיסר - VINI VIDI VICI - באתי, ראיתי, ניצחתי. אגב, כל נפלאות הרפואה הקוסמטית מיועדים ל"עירום" ולא להיות "מכוסים".

אין זה מקרי שהדתות מדכאות הנשים מקפידות לכסות אותן - הן מבינות, הדתות, לעומק, את משמעות העירום כחלק מהברירה הטבעית, בטרם תרבות."




יום חמישי, 6 באוקטובר 2022

203 -השתמטות, חופשות, ימי גשר

 כמה כמה שנאתי את הגשר הזה ששכירים לוקחים לעצמם, ומביאים אישורי רופא, כי ח"ו הרמאות הקטנה שלהם תעלה להם קצת כסף.

מאז נעוריי ומייד אחרי הצבא עבדתי בעבודות הקשורות לשירות קהל, משמרות ואחר כך עברתי למערכת החינוך. אם יש משהו שכעסתי עליו, כמו בצבא, אגב, אלה המסתדרים לזניהם, ש"שמים זין" על עמיתיהם. לשיטתם, אם אתה "פרייער" כך שתמיד אתה "נדפק" במשמרות קשות, זה לא תפקידם לשחרר אותך ממצבך הקיומי.

בצבא, בשל בעיות שעוד לא עמדתי עליהן, שהוחרפו עם נפילת אחי, הועברתי לבסיס עירוני. גליתי מהר, שאולי 10 חיילים וחיילות ממלאים את כל תפקידי השמירה בבסיס. האחרים, נשארים לישון, אבל שמירות, מה פתאם?!

בפעם הראשונה בחיי וגם האחרונה ניצלתי את מצבי האישי והנפשי והוצאתי שחרור משהייה בבסיס אחרי השעה 1700, עד כדי כך התעצבנתי. אחר כך שנים לא גייסו אותי למילואים בגלל הפרופיל שירד לי, ומשגייסו אותי, גליתי שוב את תופעת ההשתמטות הבזויה. שלוש שנים הייתי ביחידה מובחרת של פיקוד העורף. חסכנו מליונים לצבא ולמדינת ישראל. 

בכבוד רב, בטקס רב רושם הוחלט לשחרר אותי ועוד רבים אחרים.

כך גם בבתי המלון שעבדתי בהם, בקופת חולים שתדיר אחד הפקידים הבריז, אלא מה?! חולה הלכתי לעבודה, רק אם היה לי חום גבוה לא הגעתי. בבתי מלון אמנם הרווחתי הרבה כסף על משמרות כפולות, בחגים, בשבתות, ביום כיפור - אבל הלווו. החלפתי עבודה בשבעה בתי מלון בירושלים, עד שנמאס לי ועברתי לתל אביב.

מערכת החינוך והשכר המבזה בה, הקמת משפחה ובת זוג שעבדה במקום בו שכר עבודה לשעה היה לפעמים פי שלושה מהשכר שקיבלתי לשעה, ממש כפו עליי להיעדר מהעבודה כשילדיי חלו. [לא הרבה. פעם נשאלתי על ידי הסגן - מדוע אשתך לא לוקחת ימי מחלה? אמרתי לו, וזה היה לפני 30 שנים בערך, כשאני ארוויח בין 400 ל- 600 ש"ח לשעה כנראה נתחלק בימי המחלה. נסתתמו טענותיו.] אבל הכעיס אותי יותר מהכל - הגשר. החוצפה, בחיי, של אנשים לא לבוא כי יום שישי מפריד בין יום חופשה לשבת. אלה מאיתנו שכן הגיעו הצטרכו להתמודד עם כל הקשיים.

והורי התלמידים, שהחל משנות ה- 80 ויתרו על "משחק האישורים", ולקחו ילדים לחו"ל כשהתחשק להם, להורים, גם הם לא שלחו ילדים בגשרים.

כלומר, ביום שני האחרון לימדתי 6 תלמידים בכיתה. השאר לא הגיעו היום ולא יגיעו מחר.

חג שמח .



יום שלישי, 4 באוקטובר 2022

202 - ערב יום כיפור תשפ"ג

 התאריך הלועזי הוא- 15.10.1973
אבל בחרנו את יום כיפור להיות יום הזכרון שלנו. יום שמזכיר לנו תדירות מאין באנו ולהוותו לאן אנחנו הולכים, ולהאמין, אולי בתמימות, שהקרבן העילאי שהקריב לא לחינם הוקרב.

אֵלִי [נָפַל בְּ- 1973]
*
בְּיוֹם אַחֲרוֹן
מְהַדֵּק תַּרְמִיל אָפֹר -
צָרִיךְ לָלֶכֶת
*
צָרִיךְ לָלֶכֶת
עִם בֹּא סְתָו אַפְרוּרִי -
הֶהָאמֶר חוֹנֶה
*
הֶהָאמֶר חוֹנֶה
מַכְשִׁיר הַקֶּשֶׁר מְזַמְזֵם -
יֵשׁ קַסְדָּה עַל רֹאשׁ
*
יֵשׁ קַסְדָּה עַל רֹאשׁ
טִיל שׁוֹעֵט בִּמְהִירוּת שִׂיא -
קַסְדָּה וְרֹאשׁ
*
קַסְדָּה וְרֹאשׁ
הַקֶּטֶל מְפָאֵר חַי
הַדֶּמַע סָמוּי
*
צָרִיךְ לָלֶכֶת
הֶהָאמֶר חוֹנֶה
יֵשׁ קַסְדָּה עַל רֹאשׁ
קַסְדָּה וְרֹאשׁ
הַדֶּמַע סָמוּי
en by 17

8 Comments



יום ראשון, 2 באוקטובר 2022

201 - רפורמת יש"ב

 נראה, עפ"י כל הדיבורים בקבוצות השיח המקצועיות שאני משתתף בהן, שמורי השטח - מקצועות המח"ר [מדעי הרוח והחברה] מתחילים להתארגן על מנת לשנות את רע הגזירה.

מתברר שידוע לי לפחות על שני אירועים בהם מפמ"רים חסמו מורות בגלל ששאלו שאלות לא נוחות להם, ולשמחתי הענין הועבר לטיפול הארגון שלנו.

עלה שמפמ"ר ספרות החליטה להתערב בפריסת הלימודים הבית ספרית, ומנסה לכפות חלוקת שעות אחרת על המורים. ברור שעבדכם צווח על כך. בניגוד לעמיתה שלי שהצליחה ממש להרגיז, אני מרגיז אבל כנראה לא מוביל את התגובות של הפקידה המסורה, מפמ"ר ספרות, לחסימה שלי.

לעת עתה - בזיון רפורמת פירון, שהפכה לאחד האמצעים המרכזיים לעיוות ציוני בגרות, וליצירת האשליה של אחוזי בגרות גבוהים מאוד [יחד עם בזיון רמאויות בחינות הבגרות בקורונה] יתרום, הביזיון, ביתר שאת לעיוות ציונים ברפורמת יש"ב, שממש מזמינה, בגלל סגנון הפיקוח על בתי הספר, סוג הבדיקה לרמות, אשכרה, בלי בושה.

בין לבין אני מעלה שירים שונים לפורום המפמ"ר כדי להתריע כנגד בחירות פוליטיות ואחרות של "וועדת המקצוע", שרועדת מעצמה.

הנה אחד מהם