יום חמישי, 23 במאי 2024

375 - מתכון אחד ביום

 השרביט החם דואג לבטן ♥♥♥

שלא כמו גברים רבים שהקורונה לימדה אותם את "עונג המטבח", אני מבשל מאז נולדה בתי, קרוב ל- 40 שנים.

אינני בשלן מאלה שמתחרים בטלוויזיה, ועיקר הבישול שלי מתבסס על מתכונים או סוגי מנות [פעם קראנו לזה "אוכלים" ] שאבי בישל.

בחרתי במתכון שלוקח בקושי רבע שעה מההכנה ועד הסיום.

סלט כרובית, ברוקולי, בצל ירוק ברוטב חמוץ-מתוק של הטורקי הזקן.

עכשיו מראש - אל תשתמשו בברוקולי מוקפא, הוא לא מוצלח, ולא חסר ברוקולי או ברוקוליני בשקיות, או אפילו תפרחות שלמות.

לגבי הכרובית, יש מבחר כרוביות במבחר צבעים. זה אותו טעם, אז תלוי בכם. פרחי כרובית קפואים קטנים מדיי ובטח לא לשתמש בכרובית גרוסה.

מתכון 

חומרים לשני אנשים עד ארבעה:
  • 1 ראש כרובית קטן
  • 1 ראש ברוקולי
  • 2 עד 3 יחידות של בצל ירוק. אני אוהב את ה"שמנים" עם שפעה של עלים ירוקים
  • חופן צנוברים מוקפצים קלות, או חופן אגוזי מלך קצוצים ומוקפצים קלות, או שקדים קצוצים מוקפצים.. אפשר גם בלי
  • שליש כוס שמן זית
  • חצי מכמות השמן מיץ לימון, או כל חומץ שאהוב עליכם. הייתי ממליץ על חומץ בהיר ולא כהה
  • כפית חרדל
  • שן שום קצוצה, מגוררת
  • מלח [לפי הטעם]
  • פלפל שחור [לפי הטעם] - אין משמעות לגרוס טרי או לאבקה, מה שבא
  •  סוכר [לפי הטעם] - לגבי הסוכר, במקרה דנן, אם רוצים סלט "בהיר" לא להשתמש בסוכר חום.
אופן הכנה

  • מאדים את הכרובית והברוקולי - ללא מגע במים, [ישנן סלסילות אידוי ממתכת מעולות, אפשר בשיטה של ישור הגבעול המרכזי של הכרובית והברוקולי ומילוי הסיר במים עד מדע בתחתית הכרובית. אידוי על אש נמוכה. זה לוקח בין 10 דקות לרבע שעה, לפי מידת ה"אל דנטה" הרצויה. יש אוהבים שהכרובית והברוקולי "אל דנטה", בת זוגי אוהבת שהם רכים אבל לא "נימוחים".
  • אפשר לחתוך את הירקות או לחתכם לפרחים. איך ש"אסתטיקת" הסלט "באה לכם בעיניים".
  • לקצוץ את הבצל, כולל עליו הירוקים
  • להכין את הרוטב - להכניס כל מרכיבים לצנצנת, לסגור ולנער נמרצות, לטעום, לתקן תיבול
  • לשפוך הרוטב על הסלט - בכפות עץ ובעדינות לערבב.
הערת חשובה - את מי האידוי לא שופכים, מה פתאום. כיוון שלא השתמשנו במלח, אפשר להשקות את העציצים בבית או על אדן החלון, לאחר שהתקררו, או להשתמש בהם כבסיס למרק, תבשילי ירקות רבים.
עלי הכרובית בשום פנים ואופן לא לזרוק, למה? אפשר לשטוף היטב, להוסיף למרק ירקות עשיר, לסלט [אני אוהב הרבה ירוק אצלי בסלט], לתבשילים אחרים שרוצים להעשיר בטעמים נוספים.

בתיאבון

כאן תמצאו קישור למתכון דומה של הבת של אהרוני.


374 - האמנם?

 זכורה לי מנהלת ביה"ס בו עבדתי ב- 1995, יומיים או שלושה אחרי רצח רבין, והיא המשיכה עוד חודשים אחרי, בהם שיח חופשי וזורם, על אף שהוא מלא בתועבות לשון עורר  זעם רב בציבור הישראלי ואשמת התעמולה נטולת הגבולות  ברצח רבין היתה ברורה. היא לקחה את המסקנות האלה צעד קדימה, והיתה מטיחה בפני התלמידים:

בגלל זה רבין נרצח!

והנה, בימים אלה, לכתוב פוסט בו אתה ממליץ/מדווח על סרט/הצגת תיאטרון נחשב כ-כפירה בעיקר. כי החיים הם ב"מאחזי החטופים"  וב ק פ ל ן. כן כך נכתב עם הרווח בין האותיות. אסור לשמוח, בגלל זה לא מחזירים את החטופים השתמע, או אולי זו אוזני הרגישה. [לא זו אינה אוזני]

איי, רגשי אשמה עלו בי.

חשתי איך רצועת העור המטאפורית מצליפה בפניי, קובעת מה נכון ומה מוטעה.

לרגע שאלתי את עצמי - מה אומר אחרי המלחמה? מה אגיד כשיתחילו שאלות בסגנון "איפה היית כשהמטוסים נכנסו בבנייני התאומים הניויורקיים"? 

אין לי תשובות לגבי שאלת ניו-יורק וכנראה גם לא תהיינה לי לגבי ה- 7.10.23. גם לא אצטרף לגורפי החיבובים וההערצה על שהקדישו לילות כימים לקידום החזרת החטופים, כי לא הקדשתי.

כמו כן אין בכוונתי להתנצל על התנהגותי ה"נהנתנית". 

מאז ומעולם סלדתי מהתחסדות ומצדקנות ומאותן גננות ומורות ש"עושות את זה בשבילך".

החטופים נמצאים כל הזמן בראשי, לרגע הם לא נעלמים. טקסטים, תיאטרון, קולנוע עוברים היום אצלי דרך םריזמה אחרת, אבל בניגוד לבתי הקולנוע בהם לפני הסרט מקרינים סרטון הצדעה ללוחמים, לא אצרף לדבריי "התנצלות".

https://katzr.net/fc7383