יום חמישי, 15 באפריל 2021

61 - יום העצמאות



 החלטתי לכתוב ביום זה על הדברים הקטנים, אלה שמצליחים לגרום לנו לחיות חיים טובים יותר, יפים יותר, ומצליחים להוציא מפינו אנחת "כמה יפה!".

קבלתי מ"בא במייל" הצעה לברכה לחג העצמאות:


היש משהו נפלא מהחילוניות הזו של המושג "חג", שבעצם שמו מכיל טקס מיסטי, כזה שמרפרר אל הפלת חומת יריחו, ריקודי המיסטיקנים התורכיים, או הריקודים מלאי ההורמונים במסיבות חתונה חסידיות? מבחינתי זו הנורמליות אליה שאפה הציונות, אפילו הקדם-הרצליאנית [ לא ריה"ל, ברור ].

הרחוב בו אני גר הוא רחוב צדי, כזה המחבר בין שני רחובות מרכזיים בעיר בה אני גר. שקט, ריחו של אוויר נקי וטהור, הציפורים שמשתגעות מרב אהבה וחיזורים, וידידיי, העכבישים הקופצניים שבאים לאכול במטבחי, ומוזמנים תדיר.

יש לי עבודה שאני שמח להיות בה, על אף אותו יסוד בעייתי בי שרוצה כבר להפסיק. יש לי תלמידים מקסימים, ואני נמצא בשלוש השנים האחרונות במה שנקרא באחת מתיאוריות הפסיכולוגיות במצב של "ריחוף" - כלומר ביצוע מושלם וטוטאלי של העבודה, כאילו "טייס אוטומטי" אבל עם מודעות גבוהה לגמרי.

יש לנו דמוקרטיה, יש לנו כמו שצריך צרחנים מכל הכיוונים שדואגים להמשך קיומה של הדמוקרטיה. אנחנו בשלבי שינוי של החברה, התרבות והחזון ה"לאומי", וזה חשוב, כי רביצה על עלי דפנה מבשרת ניוון.

והבית שלנו קטן, מעוצב אחרי קרוב ל- 40 שנות חיים בו בדיוק כמו שאנחנו רוצים ואוהבים. יש לנו יכולת כלכלית סבירה שמעניקה לנו בטחון כלכלי, וכן אפשרות, לו נצטרך, לעזור לצאצאים.

והיא ואני אוהבים יותר ויותר בכל יום זה את זו וזו את זה. מה צריך יותר? נכון, לרדת לאילת ולהשתרע שם על חופיה.

ושיר שמסמל בעיניי לפחות ישראליות מובהקת - גשם, מאיר בנאי



- - -

ממליץ מאוד על הפוסט של עדה ק. "עצמאות תשפ"א" - https://did.li/hNulC

יום שני, 12 באפריל 2021

60 - שבוע זכרון

 אפשר לחלק את חיי לשניים בצורה מובהקת. עד מלחמת יום הכיפורים, 1973 וממלחמת יום הכיפורים, 1973.

אין לי ענין לעסוק בדיון שגילו כגיל ההחלטה לחגוג את יום העצמאות מייד אחרי יום הזכרון לחללי צה"ל, ממש לא מענין אותי.

דרכי לזכור היא ויתור מודע על חגיגה וציון ימי ההולדת שלי, המנעות מהרבה אירועי שמחה, התרחקותי מלוויות ומ"שבעות", והבנת פרידה רשמית כביטוי של מוות.

יום עצמאות שמח

שיר שכתב אחי שהולחן ע"י פיטר רוט והושר על ידי אריק איינשטיין



יום שישי, 9 באפריל 2021

59 - פוסט שהעליתי עם תחילת הקורונה

זמן הקורונה - למידה מרחוק

כמו שרבים יודעים, הסגר, הבידוד אפשרו קפיצת מדרגה טכנולוגית של מורי ישראל. ממורים שחלקם טכנופובים, חלקם חסרי כישורים בהוראה דיגיטלית. בתוך שבוע כולם הופכים אט אט לכותבי שיעורים מקוונים, שיעורים מתוקשבים, מפעילי מצלמות מחשב, מרצים כמו של טד, ומה לא.

הטפיחה העצמית על השכם ראויה גם ראויה. אך יחד עם השמחה הגדולה עולות הבעיות האמיתיות של חלק מאוכלוסית ישראל, כאשר המשאב המרכזי בתהליכי החִברות שלה נלקח ממנה - בית הספר, הכיתה והמורה.

לאחרונה קראתי שלושה מסמכים שעוסקים בתופעה הזו.

הראשון, מאמר דעה קצר מאוד שהצביע על כשלים אובייקטיביים בלמידה מרחוק במקומות בהם יש רק מחשב אחד, הורים לא פנויים, מחשב מיושן וכו, ובו דאגה אמיתית מיום החזרה, עת התלמידים מנותקי הקשר יגיעו והפערים האקדמיים יתרחבו לאין שיעור.

מאמר אחר הוא של חנה רדו, שהתפרסם בפייסבוק

והפסקה הזו היא רק הפתיחה –

 ״אלו שבאור לא רואים את אלו שבחושך״

״אלו שבחושך רואים את אלו שבאור״

על העיוורון / אמילי עמרוסי הולנדר

למידה מרחוק זה לפריבילגים.

״למצוא את הדברים הטובים והחינניים בימים האלה״ - לפריבילגים

לנצל את הזמן כדי לקרוא, לעשות כושר בבית, לסדר מגירה נשכחת – לפריבילגים.

רובנו פשוט שורדים את היום

אני רואה את הפוסטים שלכם מבסוטים ובאה לפקוח לכם את העיניים עם מלקחיים של מנגל

תמונה שלכם מקימים אוהל/ שותים קפה בגינה - לרוב האנשים אין גינה. בואו לשכונה שלי. תראו גושי בניינים משנות החמישים, דירות קטנות, נטולות מרפסת, חלונות צרים ומסורגים שעליהם תלויים ילדים שמחפשים קצת אוויר ואור.

תמונה של המשלוח מההמבורגריה השווה - לרוב האנשים, בעצם לכל מי שאינו עובד מדינה, אין עבודה. יש חרדות כלכליות איומות. קשיים כלכליים מכאן עד הירח". אנחנו לא מזמינים משלוח!

מקור

https://www.facebook.com/701225128/posts/10157590742720129/

 

מאמר אחר, הינו מאמר הדרכה - איך ללמד בימי קורונה, ויש בו ניסיון להתייחס לאוכלוסיה הזו, שלא תבוא ללמוד ככל הנראה, דרך ה-זום.

שרית חדד, מומחית לפדגוגיה לילדים מתקשים ומאמנת חינוכית, כתבה

אותו, ושמו "מוטיבציה ולמידה מרחוק"

https://cdn-cms.f-static.net/.../normal_5e843f83a0422.docx

כותבת המאמר מודעת היטב לקשיים האדירים של תלמידים מהרובד הסוציו-פדגוגי הנמוך של המערכת, ולמרות שלל העצות הכביר והידע הרב, אין בידיה תשובה לסוגיה הכי קשה: מה עם התלמידים שאין להם מחשב, שבית הספר והגעה אליו חיוניים ביותר עבורם.

על כך עניתי כלהלן

מאמר כתוב למופת, ובדר"כ נכון מאוד. דא עקא ש: וזה אובייקטיבי לגמרי - יש משפחות עם מחשב אחד ויחד וכל הילדים לומדים! שרית עצמה הזכירה את הכשלים במחשבים עתיקים, חיבורים חלקיים. יוצא מכך, כמו תמיד - העשירים לא יידפקו - או המעמד הבינוני הגבוה יחסית, שכבר דאג לכמה מחשבים, טלוויזיה חכמה וכו' - הבעיות כרגיל אינן שם. כל יסוד עידוד המוטיבציה הקשור ב"פא"פ", מגע אישי-פיזי נעלם לגמרי. תלמיד שאינו מעוניין ותהיינה סיבותיו אשר תהיינה, לצערי שום פעולת עידוד לא תעבוד. אני מניח שאותם ילדים, שגם הוריהם לא מצליחים לעורר בהם מוטיבציה, לא יצליחו גם עכשיו.

מניסיוני - גם שיחות טלפון, מובילות לתוצאה מסוימת ולא זו הנדרשת, ואני לא מדבר על שיחה אחת. בכל מקרה הטיפים והעצות מצוינים כמו תמיד.

אגב, קראתי מאמר שעסק באמת בענין הזה - נוער אומ"ץ/אתג"ר וגם חלק ממב"ר - כל המצב הסוציולוגי שלהם, מונע מהם למידה אמיתית מרחוק! ללמידה מרחוק צריך יותר פניות מהגעה לביה"ס, מוקד סמכות פנימי חזק מאוד, כזה שמסוגל לדחות "פיתויים מהצד". הכלים ששרית מציעה יצירתיים מאוד, אבל לנוער שאנחנו מכירים - איך בדיוק נביא את א' למחשב בדיוק? ואם כבר יש מחשב, והוא לא אמור לטפל באחיו או בהוריו שהולכים מכות או מיואשים וחסרי רצון, יסכים לפתוח דווקא בשיעור שלי? בזה שאהיה בזום? בזה שאתן לו פעילות לחמש דקות. הבעיה הפעם היא לא במורים! אני מוכן לקבל שיחות מוטיבציה מכאן ועד להודעה חדשה, אבל הילד בבית שלו, אני לא "פונקציה" שם. אגב באותו מאמר נידון בהרחבה הפער ההכרחי של מנותקי הקשר משאר חבריהם, שכן הם היו בתהליך למידה מקוון כזה או אחר.

ואני מדגיש- אינני מיואש, לא הרמתי ידיים, אני לומד ולומד על מנת לשפר ולגוון.. אבל תלמידים מסוימים עם חיתוך סוציו-פדגוגי מובהק פשוט לא מגיעים למחשב, כלל. אני יודע שהמחנכות עושות ימים כלילות לעודד, לדחוף. אני כבר לא מדבר על תרומות של מחשבים, שיחות יומיות ותמיכה בהיקפים שלא יאומנו, אבל לשיעור הם לא מגיעים.

 

יום חמישי, 8 באפריל 2021

58 - יום הזכרון לשואה ולגבורה

זו ההודעה שפרסמתי היום בדף שלי בפייסבוק -

לעולם אין לשכוח את שני רוצחי העמים הגדולים - היטלר וסטאלין. האחד השמיד בכוונת מכוון מליוני בני אדם, בתוכם יהודים [6 מליון] צוענים, הומוסקסואלים, דיסידנטים.
המשמיד הגדול השני, שמתחרה בו באכזריות ובכמויות שלא יאומנו של בני אדם שנרצחו הוא סטאלין. אמנם הוא לא פיתח "מכונת השמדה", הוא הרי בא מהכפר, אז רעב, מחנות מוות, טרנספר של קבוצות אתניות למחוזות מוות.

לזכר כל אותם בני אדם, ששני הפושעים הללו רצחו, אני מדליק נר. 



יום שבת, 3 באפריל 2021

57 - מימונה, סהרנה, נובי-גוד, סיגד

 בטח שמתם לב, שרק חג של אתיופים עוד לא הפך לחג לאומי. גם הלחם המיוחד, אינג'ירה, טרם הפך למזון הנמכר ברשתות המזון כמו הטאקו המקסיקני.

נראה מתי ההתכנסות של העדה, הסיגד, תהפוך לאירוע כלל ישראלי, ולא רק אירוע שזוכה לזכות להיעדר מהעבודה או מהלימודים. 

מעולם, ואני מדגיש מאוד, מעולם לא הייתי באירוע של מימונה. נולדתי בירושלים, היו לי שכנים מרוקאים, למדתי, שירתִּי בצבא, עבדתי ועובד עם יוצאי העדה, ונייט. כלתי העתידית מרוקאית, והנה לא הוזמנו [אני שמח במיוחד על כך- כי לו הזמינו היינו הולכים, ואסור לנו לאכול את רֹב התקרובת שמגישים שם].

אנחנו יודעים ומכירים סהרנה, אבל רק יוצאי העדה הפרסית חוגגים את החג הזה. 

נובי גוד הוא החג החדש שהישראלים אמצו לעצמם, עד כדי כך, שלמרות שהמורים עובדים, בתי הספר ריקים כמעט לגמרי, וישנם מורים שלא מגיעים ללמד ביום הזה.

לוח השנה של הקתולים מפוצץ בצומות, חגיגות, ימים שמוקדשים לקדושים/קדושות ופולחנים שונים. הרבה יותר ממה שהלוח העברי מתיר לעצמו. לוח השנה הבינלאומי מפוצץ בימים מיוחדים, למשל ה- 31 במרץ הוא יום ה- אידלי [ IDLI] הבינלאומי. אידלי הוא מזון הודי צמחוני מדרום הודו, שזכה להכרה בינלאומית, ונראה לי שהמוצר בדרך להפוך ל"מורשת" כמו שמפניה, צ'דר ומוצרי מזון אחרים.

כך או אחרת

כל המרבה לשמוח הרי זה משובח, ואני מניח, שככל שהטכנולוגיה תתפתח עבודת בני אדם תקטן, ואז הם יצטרכו למצוא סיבות למלא בהן את חייהם.



יום רביעי, 31 במרץ 2021

56 - טבעות

 פעם, לפני כשלושה עשורים לערך השתתפתי בקורס ניהול של רשת אורט. שם בקשו ממני לציין מהו בדבר האופייני ביותר שלי - מתוך עצלנות, שמירה על פרטיות, זהירות שרידתית בחרתי לומר: טבעות. תמיד יזהו אותי לפי הטבעות.

אלה הטבעות האחרונות שאני עונד כבר קרוב לשנה.
ונציה, ונציה
לא זוכר איפה ולא זוכר מתי, אחת נשארה אחת נעלמה :-)
הבובה הזו היא מתלה התכשיטים שלי.
היו היו ארבע, מתוכן אחת נשארה. אחת בוודאות נשדדה, והשאר בטח נתתי לאחין, לבן.
זה היה מצחיק. ביריד מהירידים בהם מוכרים חפצים זולים במיוחד, שתיים אלו ב"עסקת המאה", 100 ש"ח. נתנו כמתנה לחובבת ג'וקים.
טבעת מבולגריה. עלתה גרושים, ובהיותה במחיר גרושים, כך גם הלכה לה לטייל בעולם.
הטבעת הכסופה על הזרת נקנתה באי יווני. אהבתי אותה מאוד, אבל נפלה מאצבעי ולא שמתי לב.
הטבעת על האמה היא ציון לשני עשורים יחד עם בת זוגי. שמורה היטב. השניה, מסוג טבעות הקולג'.. לא החזיקה זמן רב מעמד.

כפי ששמתם.ן לב, אינני מקפיד במיוחד בשמירה על הטבעות שלי. אני מקפיד לקנות זולות, הן עונות על צורך קישוטי חזק ועל תאוות הרכושנות שלי. אבל אם מישהו.הי י/תאמר לי: אני רוצה את... הטבעת תעבור אליו/ה מייד.


יום שלישי, 30 במרץ 2021

55 - האבולוציה של שם המחלה, מפסיבי לאקטיבי

 קראו להם - משוגעים

מטורפים

לא שפויים

פסיכוטיים

חולי נפש

היום זכו כל החולים במחלות הנפש השונות בשם אקטיבי לגמרי. לא עוד מוכים וחיים בתוך המחלה בלית ברירה, באפס מעשה, נטולי רצון או יכולת, היום הם:

מתמודדי נפש

מעניין איך פוקו היה קורא לספרו הידוע "תולדות השגעון בעידן התבונה" לו כתב אותו כיום, ואיך המשטר הסובייטי שידוע היה באשפוז מתנגדיו בבתי חולים לחולי נפש, היה מתנהג לו ידע שהם "מתמודדים עם מחלת נפש", כלומר אקטיביים לא פחות מחברי המפלגה הבריאים והחזקים.

ברור לגמרי שמקור השם הוא בעמותות של אנשים שהבריאו לגמרי ממחלתם, או מאוזנים באמצעות תרופות וסוגים שונים של תרפיה. ראיית האדם הלוקה בנפשו כסובייקט "פאסיבי" לגמרי, נטול "רצון" או "יכולת" לטפל בעצמו ואפילו להבריא בכוחות עצמו מייצר מציאות או תפיסה תודעתית מסוימת מאוד של אנשים ונשים אלו.

- - - 

וכרגיל, על מנת לסיים בעונג-משהו, קבוצת תראפיה -




יום ראשון, 28 במרץ 2021

54 - היה היתה פעם במטעי השזיפים

 העבודה הראשונה הממשית שלי, ולא שמרטפות לבנות השכנה, היה בחופשת הקיץ הראשונה בין כיתה ט' לכיתה י'.

אבי ע"ה חשב שחובה על כל אחת וכל אחת לעבוד כשאפשר, לחסוך את הכסף, ולאחר התנגדות-מה התרצה ואמר שגם לבזבז כרצונו. אז הלכתי ללשכת העבודה לבני נוער, היתה אז לפני 60 ויותר שנים. 

שובצתי לעבוד במטע שזיפים בקיבוץ רמת רחל בפאתי ירושלים. התחלנו לעבוד עם זריחה ועבדנו אאל"ט איזה 5 או 6 שעות, עד שהחום היה בלתי נסבל. מיותר לציין שלא אהבתי את העבודה הזו. לכלוך, חרקים עוקצניים, קטיפה של פירות, היש משעמם וחסר אירועים מזה.

אז עוד הייתי ילד טוב ירושלים ופניתי לאבי אחרי 5 ימים, מחזורי העבודה היו בני שבועיים, ואמרתי לו: עד כאן. לא מסוגל יותר. טוב הוא אמר. ולא הלכתי יותר. אבל הוא דאג שאקבל את השכר, ודאג למצוא לי עבודה במפעל תרופות שניהל קרוב משפחה. שם שבצוני במחסן, עוד עבודה איומה ומשעממת, שעיקרהּ גוף ופעולות חוזרות ונשנות, ואפס מוח. אבל לא העזתי לצפצף.

בתום השבועיים לשמחתי הסיוט נגמר.

הבנתי שבונה הארץ וגואלהּ לא אהיה לעולם. אני סולד מפעולות גופניות הגורמות להזעה, חוזרות על עצמן, ומייתרות את המוח לגמרי.



יום שישי, 26 במרץ 2021

53 - עשר מצוות "אל תעשה" לקידום חירות אישית

 הגיע הזמן שאמיין ואקטלג ואתחייב לכל הדברים שלא אעשה עם בוא האביב, החלמה מקורונה, חתונה חדשה וליל סדר מחר, כך שאשאר חופשי, מיוחד ומחובר היטב לילד הקטן ההוא.

1. לא אנקה את הבית יותר מאשר כרגיל

2. כן מלאתי אסמיי בחמץ החמץ הטעים הזה

3. לא אכנע לדרישות ולא אזמין אחים לדם

4. לא קונה בגדים חדשים, רק נעליים

5. לא אתפתה לילד המרדן ואחבש כיפה מחר

6. לא אתפתה למרדן וכן אקרא בהגדה

7. לא אשמור מסורת ואוכל פת לחם כשנחזור הביתה

8. לא אצא לטיול במכונית בטבע לאף מקום

9. לא אכנע לחרדה וכן אצא לצלם ברחובות גבעתיים

10. לא אבקר אף דוד.ה / קרוב.ה 


חג שמח לכולכן ולכולכם

יום שני, 22 במרץ 2021

52 - יומנו של מורה בשליש משרה /פנסיונר בשני שליש משרה ♥

 זה עתה קראתי רשומה מלאת דמעות, רחמים עצמיים והתקרבנות, כל כך טיפוסית לעמיתיי ולעמיתותיי המורים/המורות:

"הרגע הזה שאתה יוצא לחופשת פסח ומקבל ערמת מבחנים מועדי ב' לבדיקה

😅🙈"

משפט מורכב אחד, פשוט עם שני רגשונים שאומר הכל, אבל הכל.
בתחילה חשבתי שאלה בחינות שקבע משרה"ח, והמורה בודקת, אבל גם מקבלת שכר יגיעתה. אבל מתברר, שאלה בחינות שביה"ס קבע לתלמידים חלשים, שיש צורך דחוף לשפר את ציון המגן [ השנתי ] שלהם.

מודה ומתוודה -
" אם כך, אל תבדקי. כל חיי כמורה למקצועות רבי מלל [ אני מדבר על למעלה מ- 30 שנים, על מאות בחינות ואלפי דפים לקריאה], סירבתי בתוקף לבדוק בזמן החופשה. גם אחרי החופשה אפשר לבדוק. נוחי, תני דעתך למשפחתך, לצרכייך האישיים - הבחינות לא בורחות, באמת 
♥♥


שלוש פעמים זומנתי לבירור על כך שלא מסרתי ציונים מייד אחרי החופשה, ובכל פעם עמדה לזכותי זכות החופשה המעוגנת בהסכמים קיבוציים, וכן העובדה שסרבו לשלם לי. הסחיטות הרגשיות בסגנון "אתה דופק את התלמידים", בבתי ספר אחרים בעיר "מתאבדים*" על תלמידים לא ממש הרשימו אותי בלשון המעטה. אז נכון, יש תלונות בתיק האישי שלי, אפשר לחשוב שהיו לי אספירציות להגיע לגדולה במשרד המשוקץ הזה.
ברם אני ממש סולד ממורות ומורים שכופפים גוום באומללות מוזמנת לגמרי, סובלים ומתייסרים מבלי לממש את זכותם החוקית לנוח בחופשה. לפעמים יש בי תחושה שהם כאותם מקבצי נדבות המציגים מומם לראווה על מנת להגדיל הכנסותיהם.
איכססססססססס

- - - - - - - -
*התאבדות על תלמידים - בפעם הראשונה ששמעתי את הביטוי הזה הוא היה מפיה של מחזיקת תיק החינוך בעיריית בת ים, גב' אסתר פירון [ נכון אם השר ]. תגובתי היתה שלילית ביותר בלשון המעטה, ואך העליתי קובלנתי באיזה אתר, והציעו לי בעדינות לא לנקוב בשמות, שמא..
לאחר כשלוש שנים, באחת ההרצאות שקיבלנו שוב עלתה המילה הנוראה, ואז המרצה הסתייגה ואמרה: אני יודעת שאריק סולד מהביטוי הזה. מצווה אחת כבר מרפדת את מעוני הקט בגן עדן ♥


ושוב, על מנת שנשאר אופטימיים


יום שבת, 20 במרץ 2021

51 - מבוכה, חוסר ביטחון, תרגילי דמיון מודרך, הצפת חרדה

 מתקרבים אל רגע ההצבעה. עוד שלושה ימים בדיוק, בטח בשעה הזו נהייה בת זוגי ואני אחרי הצבעה.

שנינו יודעים ל-מה נצביע. היא מלאת חרדות ואני מלא "יְעֵנִיּוּת". שלושת הקופים הם מורי הדרך שלי:


אבל אני שם לב לאנשים שכבר "ויתרו" מראש והם יודעים שההוא מבלפור ייבחר בשנית [ האם זו דרך לעודד בעלי דעות דומות להצביע ממוביל חברתי או מוסרי?] בן כספית ממשיך עם ההיסטריה הנרטיבית שלו, ומזהיר אותנו מפני נצחון ההוא מבלפור, כי אחרי זה דבר כבר לא יעמוד בדרכו.
במסגרת שכלול דרכי הסטת התקשורת ממנו וממחדליו, שמענו שהגברת אושפזה עקב התפוצצות התוספתן שלה. כך בהתחלה זה שימש כתירוץ לכך שביטל טיסתו לשדה התעופה באמירויות, אבל שעה אחר כך נשמעה מוזיקה אחרת. יודעי ח"ן אומרים שהיא חטפה התקף פסיכוטי [לכאורה] והועברה לאשפוז במחלקה המתאימה.
רעש, כלכך הרבה רעש. האם יִשָּכַךְ הרעש האינסופי?
על מנת שתהיה לכם שבת יפה, הנה שיר אהוב עליי במיוחד.




יום רביעי, 17 במרץ 2021

50 - א' ניסן, תשפ"א

 ראש חודש.

אני נוהג באופן קבוע, כמעט כפייתי, לכתוב לצד התאריך הלועזי את התאריך העברי, על הלוח בכיתה.

נראה לי, שמי שעיסוקו בתרבות עברית, יהודית, ישראלית מן הראוי שידגים את החיבור גם באמצעים שלכאורה חסרי משמעות, אך לאמיתו של דבר מסמנים את המשך התרבות, בטח זו הקשורה לשפה העברית.

אינני יודע כמה מכם מסכימים שנוצרת בישראל עברית חדשה, לה קוראים ישראלית. שורשיה העבריים ברורים לגמרי, וכנראה כמו השפה העברית בעבר ששאבה מלוא חופניים משפות אחיות[ ארמית, למשל ערבית ] או משפות אירופאיות [ גרמנית, ספרדית, לטינית ] גם הישראלית שואבת לא רק מלים אלא גם מבנים תחביריים או לפעמים אפילו תצורות של מלים, שיש הקוראים להן: הבריש. 

ועדיין

עברית היא יצירת דורות רבים בעלת היסטוריה של אלפי שנים [ בטח לפני שאלוהים ברא בעזרתה את העולם ;-) ] ולענ"ד חובה עלינו לשמור עליה, בכל צורותיה השונות והמשתנות, נכון גם בצורתה הישראלית.


יום חמישי, 11 במרץ 2021

49 - נדמה לי, שאפילו הרקולס

 לא היה מצליח בניקוי האורוות המזוהמות של החברה הישראלית הנחשפות במלוא כיעורן, אלימותן וסכנתן. זכור שלפני כמה עשורים [ 2 או 3 ] נחשף הקיבוץ הישראלי והאלימות שבו, שהוסתרה מאחורי אידיאולוגיה של שוויון, גידול משותף של ילדים [ כמו בלהקות של זאבים, אריות ]. אך כמו אצל האריות, הצאצאים היו חשופים תדיר לאלימות אבותיהם, בעיקר אלימות מינית, אך לא רק.

הסיפורים על הקורה בחברה החרדית, זו שהשתלטה על ה"יהדות" והפכה אותה קרדם לחפור בה מעטיני השלטון היו בהתחלה נלחשים, בטח באזני מי שגר בערים בהן ישנה נוכחות חרדית חזקה. [ ירושלים, ואמי שהוטרדה תדיר על ידי חרמנים ממאה שויירים, אמ-מה היא מעולם לא התביישה להפליק סטירה או לצעוק על החצוף ולא חשוב היכן נעשתה ההטרדה.]

לפני שבועיים זה היה עמוס עוז, ולפניו קציני משטרה, שרים, נשיא מדינה. אלימות בלתי פוסקת כלפי ילדים.ות, נשים. המלוניות עצמן "שחררו" סיפור שלא יאומן על אינוס ילדה בת 13 [ כיום זה הפך לבעילה מרצון]. ככל שהזעם הציבורי עולה כך נחשפים עוד ועוד סיפורים מזעזעים.

האחרון, מהבקר.. פשוט לא להאמין, או אולי כן. חביב החילונים, כמעט הייתי קורא לו "חרד מחמד" יהודה משי זהב:

עדויות חושפות: יהודה משי זהב תקף וניצל מינית ילדים, נערים, נערות ונשים

לצ' הוא הציע סיוע כלכלי ואז הפשיט אותה בכוח וכפה את עצמו עליה. נ' רצה להצטרף לזק"א ונוצל מינית על בסיס שבועי במשך שנים. ע' היה רק בן 5 כשהוא נגע באיבר מינו. אלה הם רק שלושה מבין שישה שסיפוריהם נחשפים כאן עתה ומגוללים את קורותיו הלא ידועים של מנכ"ל זק"א זוכה פרס ישראל. הוא מצדו: "אין שחר לדברים". תחקיר "הארץ"   - https://www.haaretz.co.il/news/law/.premium.HIGHLIGH-MAGAZINE-1.9610273

והארץ אינו היחיד גם בישראל היום וגם ב-וואלה.

אני רואה וקורא את הדברים הללו, ואינני מאמין איך הצלחתי לגדל בת שלא הותקפה מעודה, איך הנכדות שלי ישרדו בעולם האלים הזה המבזה אותן ואת המגדר שלהן. איך עולם שלם, חבורות של גברים מגינים זה על זה, ומפעילות את שלוחיהם - פוליטיקאים, בתי דין, רבנים ראשיים ומי לא על מנת לאפשר את המשך הפגיעה הבלתי פוסקת בבני אדם אחרים, נשים.

דגל שחור גדול מאוד מתנפנף מעל מדינת היהודים, מדינת חזון הנביאים של ישעיהו.

יום רביעי, 10 במרץ 2021

48 - איך נותנים ציונים?

 איך נותנים ציונים לתלמיד, בדרך כלל, ואיך בזמן קורונה. כל בית ספר בונה לו את מחוון הציון הספציפי שלו, כאשר ה"משווה הגדול" הוא ציון הבגרות.

אבל ציון הבגרות כיום לא מעניין אותי במיוחד, כי אני נמצא, לשמחתי, במקום בו אני מלמד את חלק המקצוע, שמומלץ מאוד שהציון בו יהיה "הערכה חלופית".

ומהי הערכה חלופית?

ואיך בודקים תקפות ציון בהערכה חלופית?

ואיך הם יידעו לענות על שאלת בגרות אם כל השנה לא יכתבו מבחן?

והנה הרעיון החיוני והחיובי מאוד של פירון ברפורמה שיצר ממוסמס על ידי פקידים דלי יצירתיות, כאלה שהרעיון שציון ישקף הערכה לא מספרית-לא כמותית-לא שיטתית-לא אחידה מעורר בהם חרדה ותחושת אבדן שליטה.

אז כרגיל, זה התחיל עם הפיקוח העירוני לפני כמה שנים - אתם חייבים לערוך לפחות מבחן אחד! מה זה?! 

מהצד השני, המורים שחפצו וחפצים בהערכה חלופית אמיתית נתקעו עם חוסר מיומנות בסיסית להעריך עבודות שאינן "שירים, סיפורים, מאמר ביקורתי, תשובה לשאלת בגרות". 

הגיעו הדברים לידי כך, שעל מנת לפחות בבחינות הבגרות בספרות, תהיה הדרכה מחייבת לאיך עונים, אחרי שנים ארוכות, שכל מפמ"רי הספרות סרבו לפרסם מחוון [ על מנת לעודד מורים להיות יצירתיים כמה שיותר, על מנת לעודד מבחנים ובחינות בהם התלמיד יכול להקיא מיקודיות שלמות מחד גיסא אבל גם יכול להיות יצירתי במיוחד מאידך גיסא ], המפמ"רית הנוכחית פרסמה מחוון, וכמובן - החל מהקיץ השנה, כל תלמידי התיכון יענו את אותן תשובות, ולמעריכים לא תהא ולא בעיה אחת בהערכת התשובות.

ולסיום -

תלמידיי בכיתת המחוננים נדרשו להגיש עבודה, בה הם יקבעו את המחוון, ויתנו לעצמם ציון על פי המחוון שלהם. הם יכולים לעשות כל מה שהם רוצים, למעט להגיש לי ציורים*, והציון המירבי שיתנו לעצמם הוא 85. ברור שהם לחוצים. יותר קל שהמורה יקבע. אבל המורה אמר: די נמאס לי לקבוע, תקבעו אתם את כללי המשחק, ותעריכו אתם לפי כללי המשחק שאתם קבעתם. אהיה משגיח מהצד, שרק יאשר או לא את ההתאמה בין הכללים לבין הביצוע.

- - -

* 15 נקודות לקחתי לעצמי על מנת לציינן את הרפלקציה שהם חייבים להגיש, את העברית, עמדה בכללי העבודה וכו' כמו כן הם נדרשו למציאת חומרי רקע לכל החלטה שלהם וביצוע שלהם, ולצרף לעבודה.



יום שבת, 6 במרץ 2021

47 - "הכל בגלל מסמר קטן"

 אמנם ההסבר באנגלית, לא היתה לי ברירה, על מנת להסביר לחבריי בחו"ל למה הטקסט המובא בתמונה הפך לסנריו [ סוג של האיקו, שמטרתו סאטירה, צחוק, היתול וכו' ]



טִפּוּל רִאשׁוֹן
הַלְחָמַת רִיסִים בִּמְחִיר מִלּוי
אֲנָחָה
first treatment
soldering lashes at a filler price -
a sigh

This ku is rearranging the advertisement above. There is a spelling mistake at the end, which was the reason for this senryu: instead of a reduction [ הנחה ] it's written: a sigh [ אנחה ]. Those Israelies who do not pronounce the H properly and write as they hear can make this mistake easily. Modern Hebrew doesn't differ the A from H.

יום חמישי, 4 במרץ 2021

46 - עבודה למורה

 נ' הגישה עבודה למורה. היא קיבלה מהמורה דף באותיות בגודל 14, רבועות, רווח 1.5 בין שורה לשורה [ אפילו זה מעצבן נורא את המורה הרווח הזה ] ובו הנחיות ברורות, הכוללות גם דוגמאות, ואפילו דגם משורטט של תשובה, עם הערה בצד [ לא צריך לכתוב את המילה "פתיחה" לפני הפתיחה, או המילה "גוף" לפני גוף התשובה וכו' ]. גליתי לצערי, שאם אינני מקפיד לדייק, יש אפשרות שאקבל טקסט שבו כתוב: פתיחה, וישנם שגם מעתיקים את ההסבר מהי פתיחה, ואז מגיעה פסקה שהיא הפתיחה. 

אין לי עד עכשיו שמץ של מושג מי לימד את הילדים הללו לכתוב, לקרוא, חשיבה מופשטת, הכללות, איך כותבים מאמר שמטרתו לשכנע, מה ההבדל בין מכתב אישי  לתיאור עץ למאמר שיש בו טענה. שנים ארוכות מאוד אני עובד עם תלמידים שהחינוך האינטלקטואלי-המערבי-המדעי שלהם לוקה בחסר עמוק. וכל זה אינו קשור לענייני שפה בעיתיים, כי על אף שלא קוראים, אם הורים בעלי שפה עשירה, מורכבת ומשוחחים עם ילדיהם שיחות מורכבות, יתכן והילדים יתעשרו בשפה, אפילו הם לא אוהבים לקרוא.

והיא נ' הגישה עבודה למורה. כל קשר בין דף ההנחיות לבין העבודה מקרי, בלשון המעטה. החלטתי לקרוא לפני שאני מפעיל את העין הביקורתית, הלא נחמדה שלי, ולא הבנתי "מה היא רוצה מחיי?" טקסט מבולגן, ערוך רע, חלק מהטקסט מיושר לימין, חלק מיושר לשמאל [האם העתיקה טקסט מאתר באינטרנט? ]. גדלי אותיות שונים.

המורה החליט לא להעריך את העבודה, כי חשש שנקודת המוצא שלו כל כך שלילית שלא ייעשה צדק עם הילדה. בכל זאת היא שלחה עבודה, ויש לכבד את המעשה. העבודה הוחזרה לתלמידה, כאשר הדבקתי כל חלק מהעבודה תחת דף ההנחיות. כלומר, חלק א בדף ההנחיות הדבקתי את חלק העבודה שלה בה נכתב "חלק א' תחתיו, וביקשתי להגיש לי מחדש עד היום.

מחר אבדוק ואגלה לכם :-)

יום שבת, 27 בפברואר 2021

45 - עשר אהבות מוזיקליות שלי

 השרביט בהחלט מזמין השבוע לשתף באהבות גדולות שלי, ויש לי כמה וכמה אהבות מוזיקליות, יותר מעשר, אבל אסתפק בהצעה.

1. מאריה קאלאס באחד השירים המכוננים של חיי - Summer Time

2. ירושה מאבי ע"ה - הבלאדה על מטהאוזן - מיקיס תיאודורקיס, מריה פרנדורי

3. אחת הזמרות שעלו מעיראק ולא ממש זכתה להכרה כאן, אימאן.  מי שהוציא אותה, יחסית מאלמוניותה היה חברי הטוב יוסי אלפי, ובתו ששרה את השיר הנפלא הזה. דילילו, שיר ערש.

4. בצל תמר ואור ירח, קרולינה. זמרת נהדרת, שבזכותה התוודעתי לשיר הזה, שמקורו "אשכנזי" למהדרין, וזוהר ארגוב נתן לו את הגוון המזרחי. לפניו זו היתה לילית נגר.

5. לואי ארמסטרונג האגדי. אהבת נעורים מתפתחת עד היום.

6. בילי הולידיי, איבוד הבושה שלי לעד, זכרונות מחדר ומרק משקית.

7.להקת קווין ,  Bohemian Rhapsody

8. בניה ברבי ודניאל זמיר, וידוי של אלכסנדר פן. ביצוע יחיד, שאני מכיר, שיש בו את העוצמה הרגשית, הנפשית והמזוכיסטית של האוהבת הנדרסת ומושפלת. 

9. ריקה זראי, סמוך על התרנגול, ולא נשכח את הביצוע המופלא של רן ונמה.

10. "עטור מצחך זהב שחור" של חלפי בלחנו של יוני ריכטר. הביצוע הקלאסי הוא של אריק איינשטיין, אבל הביצוע הנדיר והעמוק יותר הוא של אביתר בנאי.

יום חמישי, 25 בפברואר 2021

44 - קצת נעימות, קצת יופי [ הבת שלי צלמת מחוננת ממש ] - שלוש נכדותיי ונכדי

 

אריאל המתוק - אקווהמן [לדבריו - מלך הים ]
עלמה הנהדרת - בת ים
גלי המופלאה - בת ים
ליבי המסחררת - בת ים

כל התמונות מועלות באישור הורים. פורסמו על ידי הורים ברשתות חברתיות. אין להשתמש בהן ללא אישור. 

יום ראשון, 21 בפברואר 2021

43 - עמוס עוז - Sic Transit Gloria Mundi

 לא נעים, ממש לא נעים - אבל אחד משלושת כוהני* המודרניזם, השמאל, ההומניזם, החילוניות, קומראד עמוס עוז, לא היה בדיוק צדיק תמים, הומניסט, רחום לב ומכיל. - Sic Transit Gloria Mundi = STGM

במקום בו מורי הספרות ומורתיה משוחחים, העליתי שאלה - איך אותם מורים שאוהבים ללמד את יצירתו וכן רואים בביוגרפיה של יוצר, לא זו הלקסיקונית התמציתית, אלא רכיבים מרכזיים בה ושילובם במלאכת קריאת השיר וכתיבת קריאה מלאה יתמודדו עם המידע הנורא העולה מהאוטוביוגרפיה של בתו.

עד לכתיבת שורות אלה, תשובה לא הגיעה. כן הגיעה, כמובן, ההתרצה הבלתי נסבלת - כך נהגו הורים פעם. להכות. דא עקא, שלא רק מכות היו שם, וכן התברר שהתקיימה שתיקה כמו במשפחת פשע, וחמור מכך, היות המשפחה מעל לחוקי הגנת הילד הבסיסיים ביותר. מזכיר לכולנו את האירוע בצרפת - הבת החורגת שדיווחה על אונס אחיה בגיל 13 על ידי אביהם החורג, אמיל דומל. על אף ההבדלים, הדמיון של אלימות במשפחה, ההשתקה והלחצים על הצאצאים דומה מאוד.


- - - - -

*האמת שישנם ארבעה שנחשבים כמעין מייצגי הנאורות הישראלית, החילונית והמודרנית : קנז, יהושע, עוז וגרוסמן הצעיר מהם בעשור וחצי לפחות, לכן ציינתי רק שלושה.


יום שבת, 20 בפברואר 2021

42 - שלמות ושׂלמה מתאימה

 לא אסתיר לרגע, שהשורש של"מ [ כולל צורתו SL"M ] הוא מן הפעלים המרכזיים בעברית ובישראלית בת ימינו.

הרי כל ישראלי כמעט, אומר שלום ליד ה- HI  וה- BYE, ותמיד שואל: מה שלומך? כשהוא רוצה ליידע את מישהו שחשב עליו הוא שולח ד"ש [ חם או חמה], ואפילו המלך הכי אלילי של היהודים, שלמה בא משורש של"מ.

ולו נמשיך מעט, אז יש שילומים, תשלומים, השלמות. מצטרף גם השלמה, שלמה [ שאיננה מושלמת] וכן, מושלמת, שלמות.

ולא בכדי אני מצרף את השׂלמה שלבשו אבותינו לשמלה שנלבשת כיום, בערב האופנה שמכין מוטי רייף - כי סיכולי אותיות הן דרך גאונית לייצר שדה משמעות חדש, חדיש ולעתים גם מחודש.

כל מי שסובל ממחלת הפרפקציוניזם, כמו מחלת ה"חפיפיניקיות" יודע שהמחירים אינם רק "רוחניים" אלא גם "חומריים", לא רק "פסיכולוגיים" אלא גם "סומטיים". אני לפחות קראתי על אותו סופר רסוי שסוף סוף ערק למערב, לבוש בלמעלה מ- 400 עמודי רומן מופת, לטעמו, שכתב וכתב ושוב כתב, ושכתב, ושחזר ולא התקררה נפשו עד שכתב שוב הכל מחדש. השלמות חיכתה לו בפינת לפיד האוליפיאדה, כך עמדה כמתנת אלה לנצח נצחים. מה יש? רק לפיגמליון מותר לקבל פרס על שלמות.

בצורה גסה הרבה יותר - שלמות תוביל לאימפוטנציה מוחלטת מכוח הדרישות שהיא מציבה בפני היחיד, אך היא גם תוביל ליצירת חפצי מופת [ אין אמנות ללא חומר, אפילו כתב זך שהמשורר הוא רק רוח שעובר.. הרוח נכתב על נייר באמצעות דיו, או בימינו במחיר שריפת דלקים ממאובנים, פחם או גז, או אנרגיית הרוח והשמש שהן חומרים!!].

גם שלמת הבטון שביקש אלתרמן להלביש על המולדת :

נַלְבִּישֵׁךְ שַׂלְמַת בֵּטוֹן וָמֶלֶט
וְנִפְרֹשׂ לָךְ מַרְבַדֵּי גַּנִּים
עַל אַדְמַת שְׂדוֹתַיִךְ הַנִּגְאֶלֶת
הַדָּגָן יַרְנִין פַּעֲמוֹנִים
(שיר בוקר, נתן אלתרמן)

נשאלנו מה פירוש המילה שַׂלְמָה בצירוף 'שלמת בטון ומלט' ב"שיר בוקר" מאת נתן אלתרמן. 'שלמת בטון' אינה אלא 'שמלת בטון'. המילים המקראיות שִׂמְלָה ושַׂלְמָה מתחלפות ביניהן, ולמעשה מדובר באותה המילה בשׂיכול עיצורים, כלומר בחילופי מקום של העיצורים. כך למשל נאמר בדברים פרק ח: "שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ", ואילו בפרק כט: "לֹא בָלוּ שַׂלְמֹתֵיכֶם מֵעֲלֵיכֶם". [ https://did.li/qaulC ]

ומדוע שלמה ולא שמלה, כי רצה את השלמות בשירו ולא את חברתה הנכה מעט, בשל סיכול אותיות.

------------------

ממש רוצה להמליץ על הרשומה 

February 7, 2018 at 22:02,  

של Learning to breath  - https://katzr.net/7b4a45


יום שלישי, 16 בפברואר 2021

41 - עשרה סמנים לעליית הביביזם - דר' אורית יעל

 בחרתי להביא דבריה של דר' יעל - אני מסכים לכל מילה

הזמן של
ד"ר אורית יעל

ד"ר אורית יעל (Orit Yaal) היא חוקרת היסטוריה ומגדר בישראל, מתמחה בזוגיות, מיניות ויחסים בין המינים. מרצה במכללת כנרת ובמסגרות אזרחיות בעלת ניסיון רב בהוראת בני נוער. אני מאמינה כי רוב בני האדם טובים, צריך רק לדעת לכוון אותם לשם וחינוך היא הדרך הטובה ביותר לעשות זאת. קיבוצניקית ופמיניסטית נשואה באושר ואם לארבעה.

על מנת שתהליך זה יתרחש, יש צורך בתמיכתו של חלק מהעם מצד אחד, וחולשה ובלבול של הרשויות ושומרי הסף מהצד השני. אבל החמור מכל הוא שיתוף הפעולה של גורמים אינטרסנטיים שעשויים להרוויח מהשינוי.


יש מספר שלבים הכרחיים, המופיעים בסדר כזה או אחר, המאפשרים ליחיד לתפוס את השלטון. אפשר לזהות בהם סימנים לעלייתו של הביביזם:

1. יצירת אויב חיצוני​

תפקידו של האויב החיצוני ליצור איום קיומי על העם על מנת להפוך אותו לכנוע ומפוחד. במשך שנים נעשה פה שימוש ב"איום הגרעין" האיראני כאיום קיומי על המדינה. בשנה האחרונה הגיעה "מגפת הקורונה" שאפשרה להכריז על איום קיומי לכלל האזרחים.

2. מציאת אויב פנימי​

איום והפחדה מפני מיעוט אתני או פוליטי המאיים להשתלט על העם ולגרום לפיצולו. קודם היו הערבים "הנעים בהמונים אל הקלפיות", "תומכי הטרור", ועכשיו השמאלנים "הבוגדים", "מדגרת הקורונה והאנרכיה" ו"מכחישי הקורונה". כל אלו מאיימים על "שלמות העם".

3. אנרכיה​

איום באנרכיה מאפשר להפחיד את הציבור מפני אובדן שליטה. במקביל נשלחים מסרים מתסיסים לקבוצות אנשים שיוצאות אל הרחוב (הפיזי או הווירטואלי), התומכים מתקיפים כל מתנגד, נוהגים בגסות וברוטליות במי שחושב אחרת ויוצרים מצב של אנרכיה. המנהיג מסביר לעם כי הוא היחיד שיודע איך להרגיע את הגורמים הסוערים וליצור שקט במערכת הוא מייצר אשליה של שליטה ויציבות. למשל יו"ר הכנסת אדלשטיין שאיים באנרכיה אם לא תהיה ממשלת אחדות והקריאות הקבועות "אנרכיסטים" למפגינים נגד נתניהו.

4.משתפי פעולה ומסייעים​

חלקם מתוך אינטרס עושים שיקול מה ירוויחו מתמיכה במהלכים הלא דמוקרטיים (הכנסה כספית, זכויות על משאבי טבע, תפקיד נחשק, הטבות, השפעה, יתרונות פוליטיים) ואחרים מתוך חולשה או תמימות כגון "מתווה הנשיא" ו"ממשלת החרום הלאומית", שאפשרה להעביר כל חוק בחסות "מצב החרום".

5. יצירת מצב חירום​

מצב חירום הוא חוליה מרכזית המאפשרת ליצור חקיקה מתאימה שתגביל את חופש הפעולה של האזרחים ותאפשר להגדיל את טווח הפעולה של המנהיג. תחת חסות "משבר הקורונה" עבר צו האזנות הסתר, איכוני שב"כ, הציבור הוכנס לסגר ועוד סגר ועוד סגר, איסור על טיסות, (או עידוד טיסות ליעדים שקידמו אותו), איסור התגודדות והטלת קנסות על מי שמפר אותן ועוד.

6. חקיקה​

היא שנותנת למנהיג את לגיטימציה להפיכת המשטר מדמוקרטיה לדיקטטורה תחת חסותו של "מצב החרום". כמו הצפרדע המתחממת במים, עובר חוק ועוד חוק ועוד חוק ובהדרגה נשמטת הקרקע תחת המערכת הדמוקרטית ורוב הציבור כלל אינו מבין את התהליך.

7. זכויות האדם​

צווי החרום מאפשרים לפגוע בזכות האדם: פגיעה בפרטיות, פגיעה בחופש התנועה, מעצרי שווא, מעקבים והחשוב מכולם הוא פגיעה בחופש הביטוי וחופש המחאה. את הפגיעה מבצעים מנגנוני בטחון הפועלים מטעם השלטון. במדינות רבות יש גם מעצרים של עיתונאים וסופרים שהתבטאו נגד השלטון, בישראל מסתפקים בינתיים בפיטוריהם והשתקתם. במקומם מושיבים "דוברים מטעם" כדי ליצור אשליה של חופש ביטוי.

8. ביטול הפרדת הרשויות​

על מנת לרכז את כל הסמכויות בידיו של המנהיג. יש להחליש ולייתר את הרשות המחוקקת, המייצגת את העם. למשל החלשת האופוזיציה וההודעה על סגירת הכנסת על ידי היו"ר יולי אדלשטיין. וגם החלשתה או הכפפתה של הרשות השופטת תחת שליטתו של המנהיג כך שכל החלטותיה תואמות את האינטרסים שלו, או שהן חסרות תוקף משפטי. למשל הנאום שלו בכניסה לבית המשפט, או ערעור הסמכות המקצועית של היועמ"ש כראש התביעה הכללית.

9. יצירת נאמנות בתוך מוסדות המדינה​

פעולה זו נעשית על ידי החלפת הדרגתית של אנשים מרכזיים העומדים בראש המערכת, שומרי סף וראשי מערכת המשפט. תהליך זה נעשה בהדרגה, לאורך שנים. נתניהו החליף את שומרי הסף, איילת שקד מינתה שופטים הנוחים לו, אמיר אוחנה כשר המשפטים ביטל את פעולת הרשות השופטת על ידי צו שאסר על התכנסותה, ועכשיו כשר לביטחון פנים הוא מפעיל את חלקה הכוחני של הרשות המבצעת – המשטרה, על מנת לאיים, להטריד ולשלול זכויות אדם מהמפגינים.

10. מידע שיקרי​

תפקידו לבלבל את האזרחים וליצור חוסר בטחון בכל מידע, גם מידע אמיתי. פעולה זו נעשית תוך שימוש בטכנולוגיות תקשורת המונים חדשניות (לתקופתן). הטכנולוגיות מאפשרות למנהיג ששולט גם בגורמי התקשורת והמידע להפיץ באופן מהיר ורחב מידע הנהפך לעובדה, עוד לפני שהיתה אפשרות לבדוק את מקורותיו ואמינותו.

מאז תחילת המאבק בקורונה נתניהו נוהג באופן קבוע לצאת עם "הצהרות דרמטיות", "הודעות מיוחדות", "לפרסם" ו"להדליף" נתונים שמתבררים כלא מדויקים בלשון המעטה. אליהן מצטרפות גם הודעות של מקורביו שמפיצים מידע כוזב על גורמים שהוא רואה בהם איום.
משבוצעו כל השלבים הללו יהפוך המשטר לשלטון יחיד: הפרדת הרשויות תבוטל, תישאר רק רשות אחת, הרשות המבצעת, ובראשה עומד שליט יחיד – הוא יכול להיות ראש ממשלה, נשיא, או שניהם ביחד.

אך בישראל נראה שהביביזם תוכנן כבר מזמן​

לאורך שנים נתניהו הרס בצורה שיטתית את מנגנוני ומערכות הבקרה הפורמליות על ידי מינוי אנשים מטעמו, החליף את שומרי הסף, קנה שליטה מלאה על התקשורת וסירס את כל מנגנוני ההגנה שהדמוקרטיה הציבה להגן על עצמה. כעת נשאר לו רק לחפש את התירוץ המתאים כיד להגיע אל היעד הסופי.

אל נשלה את עצמנו שאנחנו חיים בדמוקרטיה, את רוב השלבים כבר עברנו, מערכת הבחירות הזו היא הדקות האחרונות בהם ניתן יהיה להציל את ישראל מפני שלטון יחיד.
חשוב לזכור כי גם במשטרים אחרים שהפכו מדמוקרטיות לדיקטטורות מי אפשר את קיומו של המשטר הדיקטטורי הוא דווקא הרוב הדומם שקיווה לשמור על חייו השקטים ולא לצאת לרחוב.


גילוי נאות: גרסה מוקדמת של מאמר זה נכתבה לפני כשנה, תחת השם "עליית הביביזם" ופורסמה. באותה תקופה ראיתי דמיון בין המהלכים למה שקרה או קורה במקומות אחרים בעולם, אך עדיין לא היו לי מספיק דוגמאות ממדינת ישראל. לצערי במהלך השנה הזו התהליכים קרו במהירות כל כך גדולה, שעכשיו כבר לא היתה לי שום בעיה למצוא דוגמאות, והיו עוד רבות שלא העליתי.

ד"ר אורית יעל

יום ראשון, 14 בפברואר 2021

40 - חיסון

 כשהייתי בן 7 או בן 8

הגיעה אחות לבית הספר מטעם המדינה

היא רצתה לחסן אותנו

ואני פחדתי ולא רציתי

המורה לקחה אותי בכח, הזריקו לי זריקה ונכון -

זרקו אותי מחוץ לכיתה

שם לחצתי על בועית החומר

ואולי מרבית החיסון יצא ולא נקלט.. לך תדע?!


מאז עברו מים רבים בירדן, גם בירקון המסריח

וקיבלתי חיסונים בלי סוף, כולל מדי שנה לשפעת

אפילו עשרות שנים לא היתה לי שפעת

כי אני

פחדן, כי אני חושב שעבודת מדענים בטוחה מספיק עבורי

וכי התרופות שאני לוקח תדיר מסייעות לי לחיים רגילים.


לא אכפה על בני להתחסן

אני יכול עדיין לכפות עליו, בשל הערכתו אליי, הכבוד שהוא רוחש לי,

אבל לא אעשה זאת. גבר בן 32 שמחליט לא להתחסן, הבעיה היא שלו

גם בת זוגו, בת גילו סוברת כמוהו - בעיה שלהם.

ושמעתי על דיילת שמתה ביסורים מחצבת בגלל סרבן חיסון.


יום חמישי, 11 בפברואר 2021

39 - לא אכפת לי

 עוד מעט קט וכבר 40 שנים אני מורה ומחנך בישראל. שכחתי כבר כמה שרי חינוך ניהלו את מערכת החינוך מאז שהתחלתי לעבוד בשנת 81 במאה הקודמת.

שכחתי כמה רפורמות, כמה השתלמויות יזומות ושאינן יזומות העביר אותי המשרד הזה. כמה פעמים הואשמתי [ לא אני אישית, המורים ] בחטא הזנחת התלמידים, בגידה בשליחות, קרנפות ומה לא?!

עברתי כמה וכמה מפקחים כוללים ומפקחות כוללות. האחרונה שפגשתי היתה בריונית ומפלצת שחשבה שהיא "תורמת לקהילה" ובעצם כצפוי ממשרד ריכוזי, דכאני ומסרס למדה היטב וכך פעלה. מנהלי אזור מפקחי אזור, מפקחי מקצוע, מדריכים מקצועיים ומדריכות מקצועיות, כולם עבדים ומוציאי דברים של משרד כוחני, עתיר תקציבים ומנוון ניהולית, חברתית ופוליטית.

עברתי רפורמה, לא סליחה שתי רפורמות, בלימודי הספרות וכלום, נשבע לכם, כלום לא השתנה, למעט מספר שירי ביאליק שחובה ללמד! מזל שחלק מהמשוררים שלימדנו היו בחיים, ותלמידים יכלו היפוטית לפגוש אותם, הרב הגיעו לשיאינ יצירתם במחצית הראשונה של המאה העשרים, חלקם החזיקו עוד עשור וזהו.

הרפורמה האחרונה הוסיפה כמה שמות חדשים, אבל קיבעה אותם סביב פרשנות אידיאולוגית [ דור במדינה, אהבה ושאר הבלי פרשנות נרטיבית ], וכך מנעה מפגש עם יוצרים חדשים.

המפמ"ר האחרון בכלל קידם הוראה מצומצמת על מנת להספיק את כל תכנית הלימודים, כולל דרישה מופרכת שתלמידים יקראו בתיכון [ י-יב, כן.. ] כששה רומנים, כאשר אחד בקושי הם קוראים, ובמשך שנים הם נבחנו במחצית ראשונה של כיתה יא, כשלא למדו ספרות מכיתה ט ועד כיתה יא' וכן למדו 3 חודשים תוכנית של 3 שנים.

אבל, כיום - מה אכפת לי אני?!

יש מגיפה, יש! יש זום - יש! ולמה אני נדרש?

שיבואו לביה"ס, זה כבר משהו [ כיתת אומ"ץ], שיגישו בזמן עבודות - ת'זוב מה'תה מתאמץ?! לאף אחד לא אכפת. [כיתת מופ"ת ]

אז ב'מת, מה'כפת לי אני?!


מומלץ - הפוסט של עדה - עידן הסנקציות - https://katzr.net/2aaf59

יום רביעי, 3 בפברואר 2021

38 - מה קורה כשהנכדה יודעת לקרוא ולכתוב

 יש לנו שתי קבוצות ווטסאפ משפחתיות. אחת רק שלנו והצאצאים והנכדים, השנייה של המשפחה המורחבת, שכוללת מחותנת, ואחיות.

מצחיק איך יש עוד בני משפחה שחושבים שילדה בת שמונה שמשתתפת בקבוצה לא תקרא הודעות של מבוגרים, כאלה ששמה כתוב בהם.

בסוף הדודה הבינה את הרמז ומחקה את ההודעה.





יום שני, 1 בפברואר 2021

37 - "זום" והחמצה אחת

 כיתה י'  לומדת בזום, כל הכיתה, שעתיים בשבוע.

במהלך כל מפגש או סיומו הם מקבלים עבודה משותפת, באמצעות מסמך משותף של גוגלדוק'ס.

נכון, הם יכולים להעתיק זה מזה, אבל הם גם יודעים שאני קורא הכל, וגם חבריהם שכתבו לפניהם רואים את ההעתקה מול העיניים שלהם, וזה יוצר כעסים רבים, עד כדי כך שלפעמים אני מקבל פניות אישיות בסגנון: רק אני ו- X כתבנו, כל השאר לא עשו דבר.

זה די מבאס, כי המטרה היא  עבודת צוות שגם מעודדת יחסים פנימיים ביניהם, שבירת השיעור הפרונטלי [ הקנייה + עבודה עצמית, למידה עצמית ], אני נע בין הקבוצות, נקרא לענות על שאלות, מקיים שיחות אישיות. מצליח לעודד אותם לפתוח מצלמה.

כשאני בודק יותר לעומק העבודה עם הכלי זה, ומבחין בהשפעתו על סגנונות הלמידה השונים, עולה שההוראה בזום מצוינת לילדים אינטלקטואליים מאוד. היא גרועה לילדים בעלי סגנון למידה אחר, הם מוחמצים לגמרי. 

קחו למשל את ת' - ילדה מקסימה, חכמה אך לא אינטלקטואלית גדולה. בשיעורים בכיתה, האווירה, הצחוקים, האווירה של קופצנות [כן אני כזה, קפיץ קפוץ ] מרגיעה אותה מאוד. הנוחיות והנינוחות מוציאות ממנה את המיטב. ב"זום" מוסתרת מהעולם, עסוקה במעקב אחרי המסך, נלחמת בגלי השעמום או היעדר "מגע אישי" או "מופע קומי של המורה" היא מחמיצה ובגדול.




יום חמישי, 28 בינואר 2021

36 - יום הזכרון העולמי לשואה, ט"ו בשבט

 החיבור הזה של מוות וחיים, כמישה, קמילה, התפוררות מחד גיסא וצמיחה, גדילה, פריחה ויצירת חיים מאידך גיסא עורר בי רצון לכתוב האיקו שמנסה לחבר את השניים.

שְׁקֵדִיָּה

לְיַד גֶּדֶר הַמַּחֲנֶה -

זִכְרוֹן עַד


בניגוד לדרכי הטקסט הזה אינו חידתי אלא מובהק במטונימיות/סמלים/ייצוגים מובהקים גם לט"ו בשבט וגם לשואה. הסגירה - זכרון עד, המעביר את התמונה לעבר הנצחי, הוא החיבור בין שני הסיפורים היהודיים, הישראליים הללו.

אבל זכיתי לתגובה שהסבירה לי בנוקדנות שהשקדיה איננה כמו הזית, מתקיימת מאות שנים. ושוב בניגוד לאופי הווכחני, הדווקאי שלי בחרתי למחוק את התגובה ולא להגיב.

יום ראשון, 24 בינואר 2021

35 - 30 שנים למלחמת המפרץ

 לא מאמין

הבת בת 4 הבן בן שנה

קיבלנו מתקן מיוחד לתינוקות

מסכה מיוחדת לבת

חדר אמבטיה היחיד עם דלת

שמענו את הבומים, חכינו ברעדה לבואו של הגז ההורג

למחרת עלינו על הרכב ועפנו לירושלים.. שם העברנו את המלחמה וגם עלינו במשקל


יום חמישי, 21 בינואר 2021

34 - צילומים

 היום בדרכי בת חצי הקילומטר, בקושי, לביצוע מטלות וקניות שונות צילמתי עטרת פרחים הגדלה על שיח שמשמש כ"גדר חיה" בהרבה חצרות בגבעתיים, לפחות.  אין לי מושג איך קוראים לצמח או לפרח. בינינו - זה לא מעניין אותי. מעניין אותי, הצבע, הצורה, הקומפוזיציה, ובעיקר מענינת אותי העריכה אחר כך.





אפשר להקליק על כל תמונה בנפרד כדי לראותה בגודל המתאים.

יום שישי, 15 בינואר 2021

33 - הזמנה לדיון

 

שאלה לדיון - הציונות סיימה תפקידה, מהי ציונות כיום

·          

·          

 

שינוי מבנה החברה היהודית נבע מההיסטוריה היהודית במזרח אירופה

בעיקר. מחיי השטעטעל שצעירי היהודים שהתחלנו או הגיעו למועדוני

הציוניסטים סלדו מהם. א"ד גורדון קרא לזה "היפוך הפרמידה" מבסיס

רחב של אוכלי חינם ועסקי אוויר בלתי פוסקים [ מענדלי מוכ"ס ]

וקודקוד צר של אנשי מלאכה לבסיס רחב של אנשים יצרנים, עובדים

בכל מלאכה, וקודקוד צר של אינטלקטואלים ואנשי רוח.

לצורך מימוש החזון הזה, היהודים החדשים, הניאו יהדות דאז, הבינו

שבמקומות מושבם אין סיכוי שזה יקרה. אז במקביל להתפתחות

הציונות התפתחה תנועת הגירת ענק של יהודים מרוסיה ושאר ארצות

מזרח אירופה. חלקם הגר לדרום אמריקה, חלקם לארה"ב, חלקם לברלין

יהודי ברלין סלדו מאוד מה-אוסטיודן, למעט פרנץ רוזנצוויג - שמעטים

מכירים בארץ, לצערי - שבזכותם נשאר יהודי ואף כתב את ספרו המופלא

"כוכב הגאולה"] והמיעוט שבמיעוט עלה לארץ. העליה הראשונה היתה

למושבות הברון, ב- 1880, היא לא היתה ממש ציונית, היא היתה יותר

כלכלית - כמו עליית יהודי בריה"מ[ לשעבר] בשנות ה- 90.

הציונות לא הוקמה לצורך "הצלת יהודים" לא בראשיתה ואף לא

באחריתה.

משהוקמה מדינת ישראל, וחזון היפוך הפרמידה הושלם הציונות חדלה

להיות חיונית כתנועה או כאידיאולוגיה. המילה ציוני היא מלה "מתה"

שתפקידה לעורר מריבות ומדנים, או לתת הצדקות לפעילות של כיבוש

הארץ, דיכוי ושליטה בעם אחר. ישראלים אותנטיים שנולדו כאן, בישראל

[ לא בציון! - ציון היא שמה הגלותי של ישראל, משהוקמה מדינת ישראל, למעט גלויות מעטות מאוד שחיות תחת משטר דכאני ואלים, שאר גלויות יהודים מאפשרות הגירה/עליה כולל כל הרכוש, לא כיסופי ציון כבר לא ממש רלוונטיים כמו בספרד במאה ה- 12, ריה"ל] אינם "ציונים", ובכל פעם שתשאל אותם מהי ציונות

הם יגמגמו, למעט המתנחלים שהמילה הזו משמשת אצלם דלק לצורך

עיוות האידיאולוגיה של עליה שניה ושלישית.


לעניות דעתי -
היות ציוני כיום אפשרי רק תחת משטר רודני בתימן.
הציונות לא באמת קיימת, אלא היא גופה שמוחיית תדיר כשנשמעת

ביקורת על מדינת ישראל, על מנהיגי ישראל.