יום חמישי, 14 באוקטובר 2021

122 = TOMMY החלק החסר למשפחתנו

פוסט תמונות של חמורים. אף אחד מהם אינו חמורו של משיח, אבל כולם ניצלו מנחת ידם, אכזריותם של בני אדם.

הגענו ל- SAFE HAVEN, גן יאשיה, עמק חפר, שם ישנו מקלט לחמורים מכל הגדלים ומכל הצבעים והמגדרים [;-) ]. -  

קבלו בראש כולם את טומי -

טומי המקסים

ציפי שהתעללו בפניה ללא רחמים


איך אפשר לעמוד מנגד מול היופי, העדינות והרגישות 
סנדי, סובלת מבעיות שיניים כל כך קשות ורזה, ממש שחיף
וזהו אלוויס


יום רביעי, 13 באוקטובר 2021

121 - נראה לך שאני מביאה מחברת לביה"ס?

בית הספר שלנו מאופיין בכך שהוא עובד עם אוכלוסיית תלמידים שבתי הספר היסודיים הצליחו "לא לראות", "לראות חלקית".

חטיבת הביניים לא מצליחה יותר לצערי, וילדים אלה עתירי כשלונות, אכזבות, חוסר אמון בהם עולים לתיכון. בתיכון בשל לחץ היסטרי והיסטורי, לוקאל-פוליטי גם ופנים-ארגוני[רשתי - רשת פרטית שמנהלת בתי ספר ] הם נמצאים ב"עין הסערה".

המורים עוברים הדרכה איך ללמד בכיתה הטרוגנית, הם עוברים קורסים ב"הכלה" או בשם סופר דנדש: סמכות בעידן משתנה, ניהול קבוצה, טכניקות ניהול כיתה, אסטרטגיות הוראה אחרות לגמרי ממה שבתי ספר עיוניים טובים מורגלים.

המטרה, וממש לא נעים לי, המטרה אחוזי הצלחה בבגרות. לצורך כך, השיקול אינו: כמה יקבלו מאה, אלא כמה יקבלו 55 ותהיה להם בגרות [שלא שווה גרוש, אבל זה אחוז זכאות!]. משהבינו ש- 4 יח"ל אנגלית מגדירה בגרות איכותית [תנאי קבלה ללימודים על תיכוניים] כולם לומדים אנגלית ברמה של 4 יח"ל. האם הם יודעים אנגלית? [אבל בדוח הסופי, ברשימת הרווח של ביה"ס כתוב אחוז גבוה של בעלי בגרות איכותית. וזה החשוב מכל].

וכך, הם עולים כיתה משנה לשנה. מוגדרים בהגדרות סוציו-חינוכיות שמגדילות את תשלומי משרה"ח עבור כל תלמיד. זוכים לעשרות שעות תגבור כדי, ודוק, כדי שיקבלו 55 ציון סופי בבגרות, טוב נתפשר, 60]

למדו משהו?

שברו את תקרת הזכוכית המעמדית?

גרמו להוריהם שמחה או אושר?

חלקם, אלה שהמערכת פספסה בגדול עקב דעות קדומות [ילדים ממוצא אתיופי ] מצליחים מאוד. חלקם שהחליט לא ללמוד, ולכן נמצא אצלינו בביה"ס, נזכר אחרי הצבא לבזבז את המענק הצבאי ללימודי בגרות מתקדמים.

והרוב?

המורה להיסטוריה ירד נרעש לחדר המורים. הוא לא חדש במערכת, הוא מכיר את תלמידי השכבה אותה הוא מלמד, התשובה הזו הצליחה לרגע קט לדכא אותו. 

"נראה לך שאני מביאה מחברת לביה"ס"?

וכל הכיתה מתה מצחוק. = כן הלך לו עוד שיעור לאבדון.

יום ראשון, 10 באוקטובר 2021

120-1, לאן נוליך את החרפה

 לאור השיחה הארוכה שלי עם קנקן על עובדות, על אמת ועל מדע - החלטתי לפתוח פוסט נוסף בענין קולט אביטל - שמעון פרס.

כאן לא אביע את דעתי, אלא אעתיק לכאן שתי עדויות של חנה קים לבינתיים, שידועה כעיתונאית בעלת מקורות אמינים מאוד, אמץ לב רב.

אגב, על ענין החנינה האינטרסנטית מאוד של הרצוג לעו"ד נפתלין, אחות רב הכותל תוגבר בעזרת עדויות, הצלבות מידע שביצעה קים בטוויטר, ולא נמצאה לרגע דוברת שקר.

עדות 1


1. מאז פרסום הראיון עם קולט אביטל, פנו אלי עוד ועוד נשים שסיפרו לי שעברו הטרדות מיניות, חלקן קשות וסדרתיות, משמעון פרס. יש גם עדויות של העיתונאית טל בשן ושל האמנית רותו מודן. אבל הלב יוצא אל אלה שחוששות גם היום להודות שנפגעו ממנו, ולו בגלל התגובות הצפויות. אחד מהן כתבה לי:...

הבהרה: טל בשן ורותו מודן לא כתבו לי שהן הוטרדו מינית ע"י פרס, אלא שקולט אביטל דוברת אמת. מודן אף הוסיפה שהיא יודעת על כך "ממקור ראשון". שתיהן מוצפות עכשיו בטלפונים, והן מבקשת שתפסיקו להטריד אותן. הן לא מתראיינות. אנא כבדו את בקשתן.

2.

Replying to
"התלבטתי רבות אם לכתוב לך. גם אני הוטרדתי ע״י שמעון פרס, הטרדה נוראית. אני, שנחשבת לאשה חזקה, הייתי בטראומה מספר חודשים ועד היום לא יצאתי מזה. לא חשבתי לדבר על זה בפומבי בחיים, כי אני לא יכולה לעבור את מה שנשים אחרות עברו כשדיברו על ההטרדות מהן סבלו. הוא היה איש דוחה ומגעיל".




יום חמישי, 7 באוקטובר 2021

120 - לאן נוליך את החרפה

 התרגלנו ל-הכל, מודה. התרגלנו משום-מה ובטעות, שאנשי השמאל עליונים מוסרית על השמות שאנחנו שומעים שמובלים לבתי המשפט על שחיתות, אלימות מינית ומה לא?!

בין השמות בולטים כמה שמות "נדירים" כמו: הירשנזון, אברהם עופר, אולמרט, נתניהו, אך רובם באים מעדות המזרח כגון: קצב, ביטן, דרעי, מרדכי, בניזרי, טריף, פנחסי, אבו חצירא

הורשעו בפליליםכרוניקה של פשיעה בכנסת ובממשלה1948 - 2017 [ https://did.li/LJ5Hw

 זהו מקור שממנו אני שואב את השמות יש שוויון בין שמות "מערביים" לשמות "מזרחיים".

אותו מקור מציג טבלה מרתקת שמגלה כך:



חדי העין יבחינו מיהן המפלגות שבהן בולטת השחיתות הציבורית, ולכן הצטיירות השמאל "כמוסרית עליון" אעפעס מתקבלת כמעט כעובדה, וכיוון שישנה בדר"כ זיקה אתנו-מעמדית בין המפלגות לקהל בוחריהן, והנה דעה קדומה הופכת לסטריאוטיפ.

עד היום.

היום פגשתי את הידיעה הזו, בציוץ בטוויטר, אח"כ בפורום בתפוז, והמקור שממנו אני מצטט הוא YNET: 

הח"כית לשעבר קולט אביטל (העבודה) טענה בריאיון שפורסם היום (חמישי) בעיתון "הארץ", כי ראש הממשלה והנשיא לשעבר שמעון פרס הטריד אותה מינית בשתי הזדמנויות. הראשונה בשנת 1984, עם חזרתה לישראל משליחות מטעם משרד החוץ בפריז, כשהוזמנה לפגישה עם פרס, אז ראש הממשלה, לדון במועמדותה לתפקיד יועצת התקשורת שלו. היא מספרת איך בתום הפגישה ליווה אותה לדלת, וניסה לנשק בניגוד לרצונה.
"הוא הצמיד אותי פתאום לדלת וניסה לנשק אותי", סיפרה בכתבה. "'ירננו עלינו', נפלט לי במין אינסטינקט אירוני כשהדפתי אותו מעליי. הוא חזר למקומו, ואני הלכתי. רעדו לי הרגליים כשיצאתי משם, זה דחה אותי. חמש דקות קודם לכן הוא אמר לי שאני לא יכולה לעבוד איתו מפני שאני אישה, ומה יגידו. אז מה השתנה פתאום? מה קרה לך? במשך משהו כמו שנתיים אחרי האירוע הזה נמנעתי מלראות אותו".

הנביא הישראלי, אבי הכור הגרעיני, החוזה בננו-חלקיקים, מקדם תרבות הסייבר, חתן פרס נובל לשלום, שגריר ישראל המתונה, זו שאיננה מתלהמת כרה"מ בזמנו. עלה תאנה של חילוניות שפויה ובריאה. מתברר שאין הוא שונה ממש מהרווי ויינשטיין או גברים בעלי כוח. אפילו מחיים רמון שרק "הכניס לשון לגרון חיילת" אין הוא טוב.

אפילו מקצב אין הוא טוב יותר.

ברור שהצדיקים והצדיקות מייד מצקצקים - למה עכשיו?!

יש לי מעין תשובה, שיתפתי אותה בטוויטר -

נדמה לי ש #קולט_אביטל לא יכלה להסתיר עוד. שנים היא העדיפה לא לדבר, על מנת לא לפגוע בתהליכים שנחשבו בעיניה חשובים מגורלה האישי, ש#פרס קידם. לקרוא ולראות את הקרקרת עליו, 5 שנים למותו היה הטריגר המהותי לחשיפת פרצופו האמיתי. זה כבר לא יזיק לתהליכי השלום של ישראל.

יום רביעי, 6 באוקטובר 2021

119 - עידוד הלשנה בשיעור מתמטיקה

 אתמול אני מקבל שיחת טלפון מהבת הנרגשת שלי.

הנכדה הגדולה שלי חוזרת מצוברחת מביה"ס, כי המורה לחשבון נזפה בה לפני כל הכיתה "ג' התרשלה בעבודה". חשוב לדעת, שיש לי נכדה פרפקציוניסטית, יורמית שבחיים לא תעז להפריע או להגיש עבודה מרושלת.

מה קרה, שאלה אמהּ, בצעת איזה תרגיל לא טוב? [כי הנכדה שלי היא גם "דרמה-קוויין" ]. לא. זה מה שקרה.

מתברר שהמורָה "הגאון" מושיבה ליד השולחן שלה, בתורנות, תלמיד/ה ותפקידו כל השיעור לכתוב לה במחברת מיהם הילדים הטובים ומיהם הילדים הרעים. נו, הנכדה שלי קיבלה חינוך קצת יותר טוב, והגישה רק רשימת תלמידים טובים, ובגלל זה ננזפה.

ברור לכל בר בי רב, שזו בדיוק שיטת העבודה של הדיקטטורה - עידוד "מלשינים", יצירת מורא ופחד מ"הכוח", וכמובן חינוך אנטי מוסרי במהותו, כי השיפוט מי טוב ומי רע מלכתחילה נטול פרמטרים ברורים, ויתרה מכך ההכרעה המוסרית של הכותב נשללת מידיו.

ובכלל טוב/רע? יש ילדים רעים? [כן, אבל מרביתם, 99% אינם רעים], אז איך קובעים מי הוא רע?

האם הכועסת אחרי שהסבירה לבת שלה, שזו התרשלות ראויה להערכה רבה, אחרי הסבר שילד טוב/רע זה שיפוט שהיא, בגילה, לא יכולה לעשות, ושוב כל הכבוד לה על הסירוב להכנע לדרישה של המורה, פנתה למחנך הכיתה.

הוא, עפ"י עדותה של בתי, בלע את הלשון, נשמע הכי זהיר במלים שלו [חכם, בטח כמוני משוכנע שכל שיחה מוקלטת] ענה לה, שזה לא מקובל עליו, לא מקובל בביה"ס, זו לא שיטה חינוכית ראויה. הוסיף שבמקרה הזה יחס הכבוד שלו לנכדתי כתלמידה וכאדם התגבר. בתי הציעה לדבר עם המורה, הוא ביקש רשות לדבר אתה, לפני בתי.

סוגיה שהטרידה את בתי: האם בתי תפגע, לו המורה תדע מי התלונן? המסקנה שלה: אם המורה תתחיל להתנכל לילדה, יש מחנך, יש מנהלת, יש וועדת החינוך בעירייה וכו' לא הילדה ולא אני אמא שלה עשינו מעשה רע. זהו!



יום שבת, 2 באוקטובר 2021

118 - מתולדות יהודי רומניה

 תמיד ידעתי שחלק ממשפחת אבי, התורכי בסלוניקי סיים את חייו בתאי הגזים. מהצד של אמא שלי לא שמעתי דבר. השואה "לא התרחשה" ברומניה, או לפחות המשפחה של אמי, הגדולה, כנראה "יצאה בחיים" מהתופת ההיא.

יתרה מכך, אבי חמי ע"ה הצליח להוכיח בבית משפט פשיסטי-רומני שהוא לא עומד בחוקי הגזע הנאציים [הוא נצר למשפחה שהתגיירה, אבל זמן קצר מדרישת חוק הגזע], לכן המשפחה לא הושמדה, וחמי היה לוחם בצבא הסובייטי אליו ברח.

חותנתי נולדה בבוקרשט ועברה בה את המלחמה כיהודיה מבלי שפגעו בה.

שמעתי וסיפרו לי על מחנות המוות השונים, אבל על טרנסניסטריה מעולם לא שמעתי. רק לקראת מותה של אמי, היא העזה לספר שחלק ממשפחתה נעלם שם ולא חזר.

אינני בחינוך, באופי או בזכרונות מהבית "דור שני" לשואה, אבל עכשיו אני מבין וגם יודע שחלק ממשפחות הוריי לא שרדו את השואה.

היום בטוויטר ראיתי את ההודעה הזו ואת הסרטון שצורף אליה.

טרנסניסטריה


יום חמישי, 30 בספטמבר 2021

117 - ריאליטי - ניתוחים פלסטיים

 

הטלוויזיה מלאה במנתחותים פלסטיותים [אם יש'כםן בעיות קריאה, תאשימו את מרב מיכאלי ואת הגופן המולטימגדרי שמסרב לרדת למחשבי.]
בין התוכניות הרבותן בולטת, בערוץ E, התוכנית של נאסף-דוברו, שבעונה האחרונה בפתיח הוסיפו טוויסט-אוף על ציור בריאת האדם של מיכלאנג'לו בו אחד האל והשני אדם. [ה"הומור" או האגו מתאים במיוחד לדר' דובראו בעל חוש הומור מפגר לגמרי]. עם זאת, למרות דר' דוברו - שמלא בעצמו עד להקיא, ובעונה האחרונה מילא פניו בחומצה האלורונית ודר' נאסיף הדוד החמדמוד, שבעקרות בית אמיתיות בברלי הילס התגלה כחיה רעה -, מתאמצים מאוד לדכא שינויי גוף קיצוניים באירוח כל ה"ווירדוז" והסבר מפורט מדוע "לא כדאי", הם מצטרפים לדר 90210 עם הרופא הברזילאי היפה עד כאב ואשתו הרטנונית [בארבי עם 3 ילדים וחזה ענק] והרופאה הסינו-אמריקאית[או יפנית?] ובעלה היהודי הגבוה נורא שהקדימה אותם, ול- 90210 חדשה עם רופאות-מנתחות פלסטיות מלאות חביבות עד אין קץ ושמורות ומנותחות עד בחילה כמעט. בינתיים הועלו 8 פרקים, מעניין למה, ואין כיסוי נרחב של חייהן. הברזילאי היפה [שגם הגיע לארץ] - כל חייו בעונות הסדרה מצולמים.
אבל, כפי שכתבתי - אסונות מפלסטיק, התכנית עם דוברו-נאסיף היא היפה מכולנָּה - בולטת באיכותה, בנועזות של שני המנתחים, במוכנות שלהם לתרום לקהילה [ היתה תכנית ספין במשך עונה אחת, כנראה לא צלחה, שהם ניתחו בכל ארה"ב אנשים פגועים מאופן "טבעי" כלומר נולדו כך!] גם ניתוחי חינם אבל גם מידע מדעי ומדוייק בכמויות ענק, כלומר אדם מן הישוב יכול לצפות בבעיה דומה לשלו ולשמוע ולהקשיב לניתוח הבעיה, דרכי הטיפול וגם התוצאה, או הסבר מעמיק מדוע לא כדאי. ועיקר התוכנית - תיקון של "חטאי רופאים אחרים". לא קראתי שמישהו תבע מנתח אחר בעקבות התוכנית, אבל הרבה מתיירות הפלסטיק הזול לדרום אמריקה נעצרה בזכותם.
והעיקר -
העיקר שאתמול צפיתי בתוכנית מעונה 2. היתה שם אשה בשם "הת'ר" יפהפיה בלונדינית אנורקטית ומזדקנת ששדיה נהרסו בגלל ניתוח כושל. לאחר הקדמה בה הסבר כמה הניתוח מסוכן, מתברר שהניתוח קל יחסית, והגברת משתחררת לעולם עם זוג שדיים מפוארים. עכשיו, התוכניות האלה בנויות כך - יש ניתוח, יש מעקב מיידי ואז המתנה של 3/4 חודשים והתוצאה. אז בקטע גילוי תוצאותיו הנפלאות של הניתוח הת'ר, הבלונדה עם החזה המפואר ושמלה שבקושי מכסה אותו ואת אזור חלציה, אומרת: "כל חיי התפרנסתי מהשדיים שלי. השדיים שלי הם כל חיי". מקהלת החברים, אחת מהן סוכנת כשרונות מאשרים כמה היא השתנתה, כמה היא יפה.. ובעצם משתתפים בשיווק מחדש שלה כדוגמנית שדיים או השד יודע מה?!
ולמה אני כותב על זה כלכך הרבה -
יש בי משהו שמרן מאוד שמסרב לראות בן אדם מצומצם, משוטח ומנוסח באמצעות החפצת עצמו ל- זוג שדיים.
התכניות האלה הן באמת החפצה[ ראיפיקציה] של בני אדם. כל הטיפולים בתכנית הספציפית הזו, נכונים לגמרי הכרחיים ממש. אבל הסיבות לחלק גדול מהם הן נסיון לפתור בעיות נפשיות בזול[ ממש כך!] וחלק סתם "ריקנות" שהדוקטורים המתפרנסים טוב טוב ממנה ורואים כזכות יסוד של אדם, שיש לו כסף, כן.., [ כלומר, אם כבר סתם ניתוח להגדלת חזה לפחות תלכו לאחד שיגמור לכם את הפנסיה, אבל התוצאה תהיה בטוחה לגמרי.



יום שלישי, 28 בספטמבר 2021

116- מיהו משורר?

 שאלה שהעליתי היום בטוויטר, ושעלתה בעקבות דיון "כמו סוער" עם סופרת-משוררת [הוציאה ספר, אז כנראה שהיא משוררת ]

בדיון אתה עלתה סוגיית "כל אחד משורר" ללא קשר לאיכות הטקסט הנכתב, ובכך אותה אמירה של אבידן ביחס ל"מזה שיר"? :

 ״שיר הוא דבר / שאני קובע שהוא שיר / לאחר שאני כותב אותו / כשיר או כלאשיר / אבל מפרסם אותו כשיר // ועכשיו תקבעו מחדש מזשיר״.

 אם ממשיכים בקו המחשבה הזה, השיר לבדו יקבע שהוא שיר, מתוקף העובדה שהוא נכתב. [ עמ' 7, משה סקאל בחיבורו : אם קראתי שיר ואני מסכים אתו, המשורר מעל בתפקידו כמה מילים על פואטיקה, ולא רק על ערס פואטיקה, https://did.li/https-library-osu-edu-projects-hebrew-lexicon-99995-files-99995073-99995073012-99995073012-005-010-pdf]

כקורא שירה "אובססיבי", כבעל איזו עמדה או תפיסת עולם מהו שיר איכותי, כמי שהתחיל את חייו המקצועיים בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית תחת כנפי ה- ביקורת החדשה, הסטרוקטורליזם, דה קונסטרוקציה, שילוב לשון וחקר לשון בקריאת שירה והמשיך אל תיאוריות חדשניות יותר ואל צורות שירה, שזרות לשפה העברית ולשפות מהן הושפעה [שמיות - אירופאיות] עדיין אני חושב ובטוח ששירה היא המילים, הביטוי הרגשי החוצה את מחסום הדנוטציה הבסיסית של כל מילה, ביטוי ששואף למקוריות, גם אם השירה נכתבת בתוך קונבנציות מחייבות [שירת ימי הביניים, שירת ההשכלה, הפיוט - שירה ליטורגית], המשורר האמיתי, שירת אמת מרסקת את הקרחון החונק את האש שבמילה [ לו אעזר בניסוחי ביאליק ב "על כיסוי בלשון"].

הועלו שני שירים, אנונימיים ונתבקשה בנימוס תגובה של הקוראים. זה היה "ניסוי" שממנו חילצה החוקרת את המסקנה שלא תאומן, כל אחד משורר, כי היו תגובות מרגשות, כי כמה אפילו פענחו את "כוונת הכותב". הביקורת שלי טענה שאלה שני שירים גרועים, שטוחים, צפויים נעדרי "רגש או מקוריות".

אז -

מיהו משורר? האם אמנות השירה כלכך חסרת ממשות וקשר לחומר קונקרטי[כמו הפסל או הצייר? והיטיב נתן זך לבטא את זה בשירו "הצייר מצייר", בטענתו שהמשורר הוא "הר בצדי הדרך.. משהו שמשאיר משהו" ]שכל אחד הוא משורר לו חיבר כמה משפטים וקיטע שורות? לענין זה אני חייב להוסיף, כל תלמיד ספרות באוניברסיטה מחוייב ללמוד את "כלי הרטוריקה" שמפעילים את לשון השיר, וכן ללמוד דרכים לפרשנות, מה שנקרא "הרמנויטיקה".  השירה בת זמננו נטשה כמעט לגמרי את הפרוזודיה [משקל, חרוז, בית] של התרבות המערבית שפעלה במשך לפחות 2500 שנים, ובחרה בדרך ייצוגית-ריאליסטית או סמלית-נפשית, כשהדגש הוא על לשון "מטונימית" [ייצוגית- מצלול, אורכי שורות, חזרות, מוטיב, דחיסת משמעות, פסיחה/גלישה, הפתעה, אירוניה חזקה לפעמים הגזמה] וויתור על הלשון המטאפורית [הדימוי הציורי, המטאפורה על שלל צורותיה, החרוז המשמעי וכו']

בחירה זו מאפשרת כתיבה חופשית מאוד, בחירה שמתקבלת באהדה רבה על ידי קוראים וצרכני תרבות ש-שירה כאומנות ממש, בעלת מבנה, היסטוריה, נורמות, חובות, לא תקפה. זו מרבית השירה שנכתבת היום באינטרנט, בפורומי שירה נעדרי לקטורים, כמו "ליריקה" שמקפיד מאוד על איכות השירים, והמוני המונים כותבים, מקבלים מחמאות, מקבלים כמו בימי קדם "הסכמות" של חוקרי ספרות, לא הכי מוכרים.

על סוגיה זו ענה לי איש אחד - מי שפרסם ספר, קיבל ביקורות על הספר וצמח והתפתח לאור הביקורות. כלומר, מי שפרסם ספר שירה הוא משורר, אפילו אף אחד לא קורא את ספר שיריו. [ומוכר לי אחד שהוציא ארבעה ספרים והם כנוסים בערימות בדירתו].

אז מיהו משורר?