זה שמו של הנושא החם בשרביט שלנו.
קראתי את דברי טל והרהרתי אם גם אצלי חלו שינויים דרמטיים או אולי מינוריים יותר בטעמי התרבותי.
האהבה שלי לשירה מעולם לא השתנתה, אפילו משוררי עבר שאהבתי לקרוא את שיריהם נשארו אהובים עלי, ואהבתי לשירה דוחפת אותי ללא הרף למסעות חיפוש וגילוי של משוררים חדשים.
אהבת התיאטרון היא די חדשה מבחינתי.
לא אהבתי תיאטרון בצעירותי. העדפתי את הקולנוע, אחר כך את הטלוויזיה. לא הצלחתי לצלול לתוך ה"חיזיון" שהוצג מולי. סלדתי מההצגות שכפו עלינו בתיכון לצפות בהן, וניסיוני עם תלמידיי בערבי צפייה בתיאטרון היו זוועה מרוכזת. אני זוכר שפעם ליה קניג עצרה את ההצגה, אחרי שאולם מלא בתלמידים לא הפסיק להפריע, דפקה על התפאורה והודיעה שאם לא יהיה שקט, ההצגה תיפסק. לשם שינוי - זה עבד. נהגתי ללכת לצפות בהצגות פרינג' עם בת זוגי או חבר. זה היה נדיר, והצגות פרינג' נו.. צריך באמת אהבה גדולה לתיאטרון עבורן. פעם אחת נסעתי לפסטיבל התיאטרון בעכו בסוכות. פעם אחת יותר מדיי מבחינתי.
אבל שנים אחר כך כמובן גיליתי את התיאטרון. . היום זו אהבה גדולה מהולה באכזבה גדולה משחקנים בינוניים שנבחרים לתפקידים ראשיים בגלל שהופיעו באיזו טלנובלה ישראלית, סרט ישראלי או יש להם מליון עוקבים. עם זאת כבר למדנו לדעת שבתיאטרון 'גשר' תמיד נקבל איכות גבוהה מאוד. בקאמרי וב-הבימה כדאי לא ללכת כששמות מסוימים הם הדמויות הראשיות.
ספרות, פרוזה אני אוהב מילדותי, מאז שלמדתי לקרוא [וידעתי לקרוא עוד לפני כיתה אל"ף] אהבתי סיפורי אגדות, מעשיות. ספרי הרפתקאות, פנטזיה, מד"ב ולצידם ספרות יפה [סלחי לי עדי ;-) ]
היום אני מתקשה בקריאת ספרות יפה שלענ"ד ה"יפה" רחוק ממנה מאוד. רוב הספרים לצערי בינוניים, אני מדבר על ספרות מקור. ספרות מתורגמת ברוב המקרים משיקולי מכירה ומצלצלין בקופת ההוצאה לאור ולא משיקולי איכות. עם זאת, מדי פעם "מתפלט" לו איזה רומאן עב כרס או דקיק כרס ששווה את הקריאה שלו.
על אלה אני כותב בבלוג שלי "תרבות הקריאה" ב-וורדפרס. מוזמנים להציץ.
מה הלאה?
אהבתי למחול לא הסתיימה, אם כי אינני הולך להופעות בלט/ריקוד אלא צופה בטלוויזיה. ציור, פיסול אהובים עליי, ואפילו יש לי השכלה, לא הכי רחבה, בתולדות שתי אומנויות אלה.
מוזיקה מעולם לא היתה מרכיב משמעותי בחיי בפני עצמה. אם כי בנעוריי הייתי מנוי על הספרייה המוזיקלית של הקונסולייה האמריקאית בירושלים. התשוקה שלי היתה למוזיקת בלוז, "סול" אמריקאיות. יש בי חיבה עמוקה למוזיקת א-קאפלה, לשירי נזירים, למוזיקה יפנית ולמוזיקה ישראלית על שלל מופעיה. מוזיקה ישראלית שאמי שרה בקולה הערב היא בסיס החינוך המוזיקלי שלי, וצמחתי ממנה. מעולם לא היו לי תקליטים, קלטות, תקליטורים. יש לי ביוטיוב ספרייה צנועה בה זמרי ג'אז, בלוז גדולים, זמרות עבר נשכחות ישראליות. שנינו אוהבים הופעות חיות, בעיקר של זמרים יווניים בארץ ובחו"ל. כשיש לנו הזדמנות נלך בשמחה להופעות באולמות גדולים של זמרים ישראליים.
קולנוע זו אהבה מגיל צעיר מאוד.
אם יש לי אפשרות לראות סרט בבית קולנוע לא אצפה בו בטלוויזיה. יש משהו אחר בחלל הענק, במסך הענק. ולא, לא קולה ופופקורן אינם חלק מחוויות הקולנוע שלי.
אז -
כמאמר המשורר, שאול טשרניחובסקי - ״הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית-נוֹף מוֹלַדְתּוֹ״
https://thejerusalemfilmfund.com/category/events-he/?lang=he
