יום חמישי, 31 בדצמבר 2020

27 - ברכות לשנה החדשה

 הברכה הראשונה - טלפון ממנהלת פדגוגית: חמוד אתה נכנס לבידוד, כי פלונית אלמונית נמצאה חולה מאומתת.

אתחיל בצרימה ואסיים בה: אם אני מחפש סימנים להזדקנותי ותפיסתי כזקן, המשפט הזה הוא מיצוי שלל הסימנים. "חמוד" או לפעמים "מתוק" אלה ביטויים של בוגר לצעיר ממנו, של בעל ניסיון לטירון, של בעל תודעה שולט בחייו ובמחשבותיו לזקן מטושטש ומבולבל. והרי אני מבוגר ממנה בעשור וחצי.

הברכה השניה - מסרון ממנהלת ביה"ס 

"בוקר טוב וכמעט שנה אזרחית טובה לכולנו ... 

מחר יום שישי 1/1/2021 נקיים בחטיבה העליונה לימודים מרחוק בלבד על פי מערכת השעות הרגילה. 

ביום ראשון חוזרים ללמידה בהתאם למערכת שתפורסם במוצא"ש 

חוזרת שוב על ההודעה מאתמול - תלמידה בכיתה י' הינה חולה מאומתת 

כל המורים שמלמדים אותה קיבלו הודעה 

קפסולה א' בכיתה י3 נמצאת בבידוד 

זאת הזדמנות לחזור ולהדגיש שחובה של כולנו להקפיד על מסיכות לאורך כל היום בכל רחבי בית הספר. להקפיד על חלונות פתוחים בכיתות ומרחק של 2 מטר בין אחד לשני. 

יום מוצלח לכולנו

הברכה השלישית - ברכת מנהל פורום בתפוז

ברוכה הבאה 2021

RossieL

RossieL

New member
2020 לא היתה WOW, בלשון המעטה.
היא תיזכר על ידי רובנו, בעיקר, כשנה שבה היינו סגורים, 
חל"(ו)תים, חסרי פרנסה, חסרי חינוך, חסרי תרבות וחצויים יותר
 מאי פעם.

2021 נכנסה היום לתפקידה, ו- וואו, כמה עבודה יש לה לעשות, 
כמה עליה לתקן.
מקווה שיצלח לה, ל 2021, בתפקידה,
והלוואי, הלוואי ותביא אתה, בריאות טובה ואיתנה
אבל גם שלום אמיתי בין כולנו.

קבצים מצורפים

  • 2021.jpg


יום שני, 28 בדצמבר 2020

26 - ענינים שוטפים, מטא-סגר

הסגר השלישי לא מפחיד אותי, לא מרשים אותי. שמחתי מאוד כשהחליטו לאשר פתיחת הלימודים גם לכיתות י', אם כי חנ"מ ממשיכים ללמוד כרגיל, ותלמידים בסיכון, הבינו במשרה"ח, שאף הם חייבים להגיע לביה"ס.

אז נכון -

יש  תלמידים שמסכה עבורם זו המלצה, ולכאורה אני מסתכן בהדבקה, אבל לאמיתו של דבר, אני במרחק של שני מטר מהם, וכשאני מתקרב אליהם, גם הם עוטים מסכה, השיחה איננה "פנים אל פנים" כפי שנהגנו, אלא ובעיקר פה לאוזן.

האמת, היציאה אל בית הספר, הנסיעה באוטובוס, האהובה עליי מאוד חסרה לי בסגר השני במשך שבועיים, עד שאשרו לנו לחזור לביה"ס.

בכיתת המחוננים התחלנו את מסע הקריאה. כל תלמיד/ה בחרו לעצמם ספר קריאה, ללא הגבלות כלל. לא מקבל את הציפיה של משרה"ח לכפות על תלמידים "ספרי מופת". שהם יקראו ספרי מופת. ילדים בני 16 אוהבים לקרוא דרמות, פנטזיות, מד"ב, ספרי מתח, רומנים רומנטיים. מה רע בזה? 300 עמודים בממוצע. טקסט מילולי ארוך, מסועף, הרבה דמויות. אז מה אם הקונפליקטים "פשוטים"? אז מה עם היִצְרִיּוּת איננה הופכת לסמבול לעולם המודרני, אלא סתם מבטאת תשוקה של א' לב'?

ברור שתלמידים שקוראים כל הזמן, מפתיעים עם בחירות מוזרות. אחד בחר ספר היסטוריה, שרה"מ המליץ עליו. אחת בחרה את "החטא ועונשו" [ כי אמא שלה קראה והמליצה מאוד ], שניים קפצו על הזקן והים. כולם, ללא יוצא מהכלל יכתבו יומן קריאה דיגיטלי, באתר מיוחד של ביה"ס, וכך נהרוג שתי ציפורים במכה אחת: גם הוראה מתקדמת, בה התלמיד הוא לומד עצמאי לגמרי, והמורה מלווה, וגם שימוש במערכות יצור ידע מתקדמות ביותר.

על מנת שהקריאה תהיה גם ביקורתית-מעט, הם חייבים בסיום כל דיווח על קריאה לכתוב רפלקציה. אני מקווה שהרפלקציה תיצור את אותה מחשבה על "מה למדתי, מה הבנתי, מה הטריד אותי.. וכו' לכלי יעיל לפיתוח קריאה אסתטית, מרוחקת קמעא מהרגשנות אך מודעת לרגשות [ מה שהסביר אריסטו בפואטיקה ] האירוניה הטרגית, היכולת של הקורא לראות טוב מהגיבור את המציאות ולשפוט על פי זה את הגיבור.

זהו


יום רביעי, 23 בדצמבר 2020

25 - ארבע תמונות

 אני אוהב מאוד לצלם, ויותר מכך אני אוהב לערוך את התמונות שאני מצלם. רגיעה עמוקה יורדת עליי, אני מנותק מכל הבלי העולם. רק העין, תחושות של צבע, אסתטיקה צרופה [ אפילו מבחינה מקצועית היא בינונית ומטה ;-) ] מענינים אותי. עבור חרדתי כמוני, זו אחת המתנות הגדולות ביותר שקיבלתי.

אני משתמש בשתי מצלמות שונות לגמרי לצורך צילום. אחת היא מצלמה של הנייד, שנשלף כשמתחשק לי או משהו מעיר את תשומת לבי, ואני מצלם. השניה היא מצלמת ניקון יפהפיה, בה אני משתמש רק כשאני יוצא לצלם. מבחינתי שתי המצלמות שייכות לשני ז'אנרים ספרותיים שונים לגמרי: הסיפור הקצר והרומאן. לפעמים אפילו הסיפור הקצר מתפרק ל- סיפור קצרצר, מיניאטורה נוסח אלכס אפשטיין; לפעמים הוא מתרחב לנובלה, שזו יצירת ספרות הנמצאת בין הקצר לבין הרומאן.


בין ראשים אדומים
מחייך אל המאור הגדול
שמש קטנה



לשון האש
בשרנית ולקקנית 
עוד קצת אור
                                                                
                                                                 בוא אליי 
                                        פחד אל ירתיעך
                                         המתוק ממתין


פרוע שיער
לא מתחשב
"מי אתה?!"




יום חמישי, 17 בדצמבר 2020

25 - רשתות חברתיות

 אני משוטט הרבה בפורומים של תפוז. משום מה המעבר שלי מיוא"ל [ אמצע שנות ה- 90, הפורטל של עיתון 'הארץ' ] ל-וואלה [ מי שקנו את יוא"ל ] הסתיים באיזה שלב, ושאר אתרי הפורומים ברשת לא ממש צולחים כמו תפוז.

תפוז גם שינו לגמרי את מבנה האתר ואתר הפורומים, הנגישו אותם למאה ה- 21, ונכון, למדו דבר או שניים מפייסבוק. יש שם פורומים פעילים מאוד, כמו "אקטואליה" בו תופעות האלימות המילולית לא יאומנו, משני צדי המפה הפוליטית.

ישנם גם פורומים בפייסבוק. למשל אתר המקצוע שלי הפעילות המרכזית שבו היא בפייסבוק, עד כדי כך, שחוזרי מפמ"ר מפורסמים בו עוד לפני שנשלחו כיאות בדוא"ל.

הקבוצות הכי פחות נסבלות הן ב- ווטסאפ. ישנן ענקיות, כאלה המונות מאות ואולי אלפי "חברים", והפטפטת שם פשוט לא תאומן. שומר נפשו ואוזניו משתיק את צרצורי ההתראות, ומי שמבין מעט בווטסאפ גם יודע איך למען הודעה באופן ספציפי, באמצעות ה - @

והדוא"ל, שפעם היה כלי דיוני רחב, נזנח לאנחות. הוא לא ממש נוח לשיחות. הוא טוב לקבלת חומרים כבדים במיוחד, לתזכורות.




יום שלישי, 15 בדצמבר 2020

24 - הישראלי האותנטי

 

עומר אדם הוא הישראלי הייצוגי השלם לאליטה החדשה, תוצרת הליכוד, ש"ס.

אין בקביעה זו אף עמדה שיפוטית או מעריכה. היגד זה הוא תוצאה של התבוננות במציאות הישראלית בחודשים האחרונים. חודשי הקורונה. חודשי הסכם השלום עם האמירותיים, ופרסומים על שלל מפורסמים ישראלים, שנודדים בואכה דובאיי, כמו אין מחר.

בין הבולטים בישראלים הללו, שגם נעלמו מהמדינה בזמן שבר הקורונה של הסגר הראשון נמצא עומר אדם, שגם חזר ו"הרים" מסיבה חצופה ומנקרת עיניים למען חברתו לשעבר, ואחר כך מצאנו אותו בדובאיי, חוגג כמו דובאי מאז ומעולם היתה מחוז חפץ שלו.

בעקבותיו נודדים השאר - אלה שצפיתי בחדשות יוצאים לדובאי ואחת שיושבת בפרלמנט הישראלי:

פנינה רוזנבלום בין הנודדות, עם הבלונד הנצחי, מזוודה וגזרת "בת 18". פנינה רוזנבלום, לדעתי ההדיוטית היא בין בוני דגם המצליחנות של הפריפריה במרכז הישראלי. בניגוד ליורשותיה, היא התחילה אמנם במקצוע אוויר [ דוגמנות ] אבל מהר מאוד עברה לעבודה ממש, והפכה עצמה ל"פרזנטורית" של המפעל שלה, שהיא הקימה ובנתה, כשחייה מתועדים עוד בטרם האינסטגרם.

אסנת מארק היא דור עוקב פנינה. הן מבחינת הגיל והן מבחינת הבלונד והן מבחינת הרצון למצב את עצמה כנציגת פריפריה. דרכה שונה משל רוזנבלום. רוזנבלום בחרה ב"דרכי נועם", המארק בוחרת בדרכי העימות הנובעים ממעמקים של רגשי נחיתות קשים. צעקניות, גידוף, שימוש במלים היפרבוליות ובעלות מנעד אמוטיבי חזק מאפיינות אותה. אבל ובעיקר - הבלונד כמו של פנינה רוזנבלום.

הדור השלישי הוא אייל גולן. חצי מרוקאי-חצי תימני, אבא לא בדיוק בצד הנורמטיבי של החברה. גולן בעל קול הפעמונים הוכיח, כמו פנינה שמראה יפה וטוב, שורת מאהבות ידועות אחריו ועשייה עתירת ממון היא הדרך למרכז הנורמטיבי הישראלי. גם התנהגותו הפסולה מבחינה מינית-חברתית מוחלקת על ידי אינטרסנטים הזקוקים לו כסמל ל-ישראליות האותנטית, האמיתית.

עמר אדם הוא הדור הרביעי שזכה סוף סוף להיות "ישראלי-מזרחי-אותנטי-נובורישי-ימין". ללא צורך ב"עזרים" נוספים. הוא צאצא למשפחת אדם שתרומתה לחברה הישראלית גבוהה, הוא הגיע מהפריפריה אך לא משכונת עוני. התנהגותו הנובו-רישית הבולטת משקפת בדיוק את האליטה החדשה הישראלית, ששלטון הליכוד וש"ס מאז 1977 יצרו. הרצון להראות, הרצון לאחוז בכל סימני ההצלחה הישראלית, תקיעת אצבע בעין הבורגנות הישראלית- התל אביבית חזקה ונוכחת.

מכאן - עומר אדם הוא הישראלי הייצוגי השלם לאליטה החדשה, תוצרת הליכוד, ש"ס.



יום שבת, 12 בדצמבר 2020

23 - מעגל שיח, או איך אנשים מתנהגים בישיבה

 רבים מאתנו יושבים בישיבות צוות כאלה ואחרות.

בעבר נהגנו לשבת בחדר ישיבות [ או חדר מורים, ספרייה - אצלי ]. נושא מסויים עמד על הפרק, לפעמים כמה נושאים, לפעמים המנהל/ת רצו לומר דברים "פנים מול פנים".

כיום הישיבות מתנהלות באמצעות "וידיאו-קונפרנס" מסוגים שונים [ המוכר ביותר הוא ה-זום ], אבל אין שינוי ממשי בדרך התנהגותם של האנשים.

כיוון שבישיבות מהסוג אליהן אני מתכוון ישנה חשיבות "כמה קרוב למנהל/ת" אני יושב, משנקבע מי יישב לידה או כאלה שלא ממש אכפת להם [ פנסיונרים כמוני ] מתישבים, אפשר לראות מי יושב ליד מי.

דבר ראשון שבולט הוא - השונה, האחר, החריג, החדש או הדחוי. יותר מפעם כשניהלתי בעברי ישיבות נאלצתי להעיר בבוטות לאנשים על התנהגות מתועבת במיוחד. נקרא לו 'האחר' פותח פיו לדבר, ומיד כולם מתחילים לדבר. מסתובבים, קמים לקחת שתייה או עונים לנייד.  בזום זה בולט עוד יותר - מייד תמונות פנים מוחשכות, אתה מתחיל לקבל הודעות פרטיות בקצב מסחרר [ הרבה דרך ה-ווטסאפ, ידידנו הנצחי לישיבות ].

ישנם אלה שמתחילים לדבר ולא נותנים להם לסיים, והם חלק מהקבוצה הדומיננטית-הנורמטיבית, כי כולם כבר יודעים מה הוא רוצה לומר, אז בשביל מה להקשיב?

הלילה חלמתי על ישיבה כזו ישיבה שנוהלה על ידי עמיתה שלי, מומחית לישיבות צוות. הישיבה התנהלה פחות או יותר בצורה סבירה, עד אשר הוחלט לסיימה. אבל אז משום-מה היא חודשה, והיא הפריעה לכל אחד לדבר. ספרה בדיחות, התחילה לאכול, עמדה מחוץ למעגל השיח [ שולחן מרובע גדול ] וצחקה בלי סוף.

החלום החזירני לישיבות אחרות בהן נכחתי, להתנהגויות בלתי נסבלות אלה, ואפילו למנהלת "מבקשת שקט", אשכרה! מעדר מוריה ומורותיה שמפריעים בלי סוף.

החלום הזכיר לי גם אירוע בין מפקחת כוללת של ביה"ס [ בשעטו"מ היא פרשה לפני שלוש או ארבע שנים והותירה את עובדי ההוראה בביה"ס ובעיר רגועים ושמחים הרבה יותר] ומורה גסת רוח במיוחד.

המנהלת נתנה למפקחת רשות דיבור, המורה יצאה להכין לה קפה, חזרה טופפת על עקביה ותוך התעלמות מהמפקחת [ אבל זה יכל להיות כל אחד/ת אחר/ת ] התחילה לספר משהו למישהי בהתלהבות.

המפקחת, שכוחה ועוצמתה ואופיה הבריוני ידועים היו לשמצה אצל כל מורה באזור עבודתי עצרה דבריה, פנתה אליה ישירות וקראה בשמה. ההיא אמרה לה: או סליחה. המפקחת מתחילה להעיר, ההיא: אני לא חושבת שזה המקום, ופונה למפקחת בשמה הפרטי. האמת, זה לא היה מצחיק, אבל השתנּו מרב צחוק. המפקחת מישירה אליה מבט נוקב ואומרת לה בהאי לישנא: XXX את חושבת שאני לא בן אדם? רק לך מותר להתלונן שאת בן אדם ופוגעים בך? גם אני בן אדם!

הדמעות מילאו עיני גסת הרוח.


יום רביעי, 9 בדצמבר 2020

22 -

 רגע אין דממה, שקט, שלווה

הרדיו מטרטר ללא הפסק, הפעם אני על גל"צ

כשהיא לא נמצאת אני מזנק על רדיו נוסטלגיה

ואז אני מדומם אותו.


האם לי הקטן, חסר החשיבות, גרגר אבק

חשוב מה יקרה היכן שיקרה, האם מצב רה"מ

משנה או ישנה את חיי הקטנים, הבנאליים,

חיי משכורת, פרבר בורגני שופע עצים ואוויר נקי?


האם עתיד נכדיי ישתנה בגלל מאבקי כוח

ניבולי פה, גידופים ברשתות חברתיות, האם

יופיין של נכדותיי, אמונן בעולם טוב ונקי יזדהם

בגלל מריבות אינסופיות על גודלו של איבר?



 

יום רביעי, 2 בדצמבר 2020

21 - גאון הנשיאות

 אין לי מושג מי התחיל בהזניית מוסד הנשיאות הישראלי. 

הנשיא הישראלי, לפחות לפי הזכרון המעט סלקטיבי שלי, היה סמל מאחד, כמו דגל ישראל. ציפו ממנו להיות "דמות בובה" מבוגרת, בעלת עבר אינטלקטואלי מכובד, מעבר לסמלי הפוליטיקה הכוחניים. סמכות רחוקה וקרובה בו זמנית.

אידיאל הנשיא נצרף בדמותו של יצחק נבון, רעייתו הססגונית אופירה, ילדים, מחלתהּ הקשה. אבל ובעיקר היותו איש כרסתן וחביב, א-פוליטי באופן מובהק.  לכאורה א-פוליטי, מזכירו האישי של בן-גוריון לשעבר, אבל בימי הערוץ הטלוויזיוני היחיד חביבותו, שפתו העשירה, היותו מזרחי-ספרדי שהזכיר ראשי קהילות טיפוסיים בארצות צפון אפריקה והסהר הפורה, יוון, בולגריה ותורכיה הוא התקבל על כל הציבורים הישראליים.

בשלב מסויים התקלקל מוסד הנשיאות עד כדי השפלתו לעפר. הוא הפך לכלי פוליטי כדי לסלק יריבים קשים, הוא התגלה ככלי יעיל למתן חנינות לרצויים [ ראה - עזר ויצמן ורוצח המחבל של קו 300 ]. המשך הזנייתו הוא במציאת נשיא כאשם באונס וכליאתו. נסיון לרומם מוסד זה היה בבחירת שמעון פרס, חתן פרס נובל לשלום, עמיתו-יריבו הנצחי של רבין הנרצח. הנשיא הזה לא כוון כלפי פנים אלא ובעיקר כלפי העולם, תפקידו להיות עלה תאנה, משפר תדמית של מדינה ימנית, סרבנית זכויות אדם. בהיותו רודף כבוד, לא פחות מרה"מ הנוכחי, נמצאו השנים טובים זה לזה.

רבלין, הנשיא הנוכחי, הפך לדמוקרט גדול עת ירדה ממנו גלימת יו"ר הכנסת וחבר מרכז הליכוד. סאגת מות בת זוגו, נחמה, שזכתה לאהבת הציבור חיברה את הציבור הישראלי, ברם סירובו להפוך ל"בובה שותקת" עורר זעם רב כלפיו בביתו הפוליטי. לשעבר?!

רבלין מגיע לסוף הקדנציה. לא נראה שיש מישהו בכנסת המעונין לתת לו להמשיך להיות נשיא של "כולנו" עוד 5 שנים. הקונספירטיביים בינינו טוענים שהחשש שיסרב לתת חנינה לרה"מ בעתיד מונע ממנו בחירה נוספת לנשיאות, כמו גם הדיבור הממלכתי-הדמוקרטי-נטול הפנייה הפוליטית שלו מנוגד לממשל נתניהו המבוסס על הַפְרֵד כמה שיותר ומשול ככל שתוכל.

אז יש לנו נציג חדש מטעם עצמו. יהורם גאון. זו לא תהיה הפעם הראשונה ששחקן, זמר יהפוך לדמות ממסדית אהובה על ידי הרב. הפרסום, ה"ידוענות", ההיסטוריה האישית והנטייה לבחור בצד פוליטי רך במיוחד, במקרה הישראלי - ימין רך מאוד בהחלט מכשירים אותו. נראה גם, שבמקומות בהם מושכים בחוטים הוא ייחשב כנוח לשליטה, להדרכה ולכיוונון לפי רצון בעלי הדיעה. הוא הרי שחקן, הרחבה של דמות "ליצן החצר" שעל אף פיו הגדול הוא ידע מתי ראשו יותז, והתנהג בהתאם.

זו הנשיאות, ישראל מודל 2021. זמר "לאומי" רוצה להיות נשיא, מודיע על כך ומתחיל "קמפיין" בכנסת להבטיח לעצמו קולות שיבחרו בו.

האם הוא יהיה נשיא של כולם?

האם הוא נשיא מתאים לאיחוי פצעים, קרעים? האם יהא נשיא מתאים לרוח הפשרנית שאפיינה את נבון? האם הוא רואה בעצמו ממשיכו של נבון? שני ירושלמים "אסלים", דוברי עברית ירושלמית עשירה עם לווית חן של מבטא ספרדי-אלטיסטי של הישוב הישן.