423 - "איך מנצחים את החרדה"?

 אחד מהביטויים האהובים עליי במיוחד הוא: אלוהי הדברים הקטנים או ורסיה אחרת: אלוהים נמצא בפרטים, או ברך את החסדים הקטנים.

משנכנסנו לשיפוץ כמו תמיד זמן שיפוץ הוא זמן חרדה בשבילי. הפעם אני ביקשתי, לא "הופל עליי", אבל המהירות בה הכל התרחש תפסה אותי בלתי מוכן.

במלים אחרות:

שלושה ימים אחרי שאמרתי לד' - צריך לשפץ את השירותים, כבר הגיע הקבלן, ואחרי יומיים התחילו לשבור, ועכשיו שבועיים אחרי הכל גמור ונקי, והפלא ופלא אני רגוע.

בשבועיים האחרונים התמודדתי בלי סוף עם חרדה קיומית. כל חדשה, כל טיל, כל רקטה או כטב"מ עוררו בי תחושה של "סוף עולם", ולא רק אלה שהגיעו לגוש דן.

והנה הכל נגמר אצלי בבית, וחזר הביטחון אליי. זו תקופת "אופוריה" עבורי, שבפני עצמה לא רצויה, אבל כמו שהחרדה נשלטה בכוח כנראה כך גם האופוריה.

חג שמח לכם.

422 - חג האופניים?

 יום כיפור בערים חילוניות הפך זה מכבר ל"חג האופניים". קשישים כילדים מנצלים את הכבישים הריקים לרכיבה על אופניים. במיוחד במטרופולין דן בין הערים: תל אביב, גבעתיים, רמת גן [לא יעזו להכנס לבני ברק], בת ים.

הנכד שלי קיבל הדרכה אישית צמודה מאימו ע"מ שלא יזדקק לגלגלי עזר - ואכן כבר ראיתי תמונות וסרטונים.

כהרגלי מדי יום לצאת להליכה הקבועה שלי שמתי לב שהרחובות לא היו מוצפים בבני אדם. היו התגודדויות, חבורות של ילדים ומעט הולכי רגל כמוני.

עדי בבלוג שלה, תיירת אחרת, ציינה בפוסט שלה - יום כיפור והמלחמה-  את הדממה הלא אופיינית ליום כיפור.

דממה בגבעתיים לא היתה.

הנה כמה תמונות

421 - 51 שנים

 הנושא החם הוא 

יום הכיפורים בצל מלחמה ארוכה שלא נגמרת / עורך טליק חרובי

נושא זה מתחבר אצלי ליום כיפור 1973, לאותה מלחמה בה אחי נפל.

מדי שנה אני כותב פוסט לזכרו, וגם השנה אני כותב, מתוך כאב נורא, שיתכן ומותו היה לריק.

אחי ואני באנו מאותו בית חילוני, ליברלי, שונא כפייה דתית אך מעריך אנשים שחושבים אחרת ונותנים לחיות. היו לנו שכנים כאלה, למדנו עם ילדים דתיים, מסורתיים. דבר בילדותנו לא הכין אותנו לזרמי העומק הלאומניים, ההזויים והמוסתים. גם מעולם לא ראינו בו איזה "חג" שמחייב אותנו כחילונים למשהו חריג. עוד יומיים חופשה מהלימודים, מהעבודה ותו לא.

כשהוא הלך להילחם באותו יום כיפור הוא כמו היום, רץ להגן על המדינה, על הוריו ואחיו, על חברתו. האם העלה בדעתו מדינה המפקירה חטופים? אפשרות פוגרום בתוך גבולות המדינה, שנאה יוקדת בין חלקי אוכלוסיה שונים, המתוזמרת היטב ע"י  רה"מ שלמד היטב "הפרד ומשול"?

מהו יום כיפור עבור אלה שנמצאים בשלטון?

באסון צפת הם הזדרזו לברוח מאחריות כמו מאש [סמכות אינה אחריות אמר אז שר המשטרה כיום יו"ר הכנסת], כיום ממשלה שלמה בורחת מאחריות. החל ברה"מ וכלה באחרונת שרות הכלום.

האם לרגע הצביעות והדביקות הלאומנית-דתית תיסדק, האם לרגע שרת התחבורה שנפשה לה בבודפשט תפסיק להפריש חלות ולהקדיש שנייה לאחריותה המלאה לאסון אוקטובר 2023?

יום כיפור מעולם לא היה עבור בני משפחתי בעבר ובת זוגי כיום משהו "מיוחד".  תמיד הצחיקה אותי ה"צדיקות" ובקשות הסליחה המגוחכות שאנשים מבקשים, בדיעבד. למה? כי כולם ככה, כך ענה לי תלמיד לפני עשרים שנים.

צריך להתבונן במלחמה כיום לא דרך עיניים דתיות, לאומניות אלא דרך עיניים ספקניות, ביקורתיות כאלה שהרציונליות מנחה אותן ולא טקסים פאגניים משמשים להן ציוני דרך.

https://www.vaad-katzir.org.il/objDoc.asp?PID=925237&OID=1272498&DivID=1

420 - פוגרום 7 באוקטובר 2023

 אני מפרסם את מחזור השירים שכתבתי בעקבות יום נורא זה

"צִפּוֹר זָהָב! עוּפִי, חוּגִי", ח"נ ביאליק, "בין נהר פרת ונהר חידקל, [1906]

*

צִיצִית דּוּכִיפַת

-מְחַטֶּטֶת בְּגֶזַע  

אֲדָמָה זָעָה

*

ועַל הֶעָנָף

-יוֹשֶׁבֶת לָהּ דּוּכִיפַת  

מֵת קוֹלָהּ בְּ-בּוּם

*

שֻׁלְחַן הַשַּׁיִשׁ

-וְעָלָיו סֵפֶל קָפֶה  

דּוּכִיפַת נָסָה

*

נָס צִפּוֹר הַזָּהָב

-אֶל הַדָּרוֹם בּוֹ שֶׁמֶשׁ  

מֵאִיר כִּתְמֵי דָּם

*

הַנֶּשֶׁר נוֹחֵת

-דּוּכִיפַת הַזָּהָב  

מִסְתַּתֶּרֶת בַּצֵּל

*

שִׁירֵי תְּשׁוּקָה

-מְמַלְּאִים צַמְּרוֹת עֵצִים

 

?שָׁבָה דּוּכִיפַת

דוכיפת היא הציפור הלאומית של ישראל.

419 - מה נאכל היום?

 הנושא החם בשרביט הוא 

העדפות או בחירות באוכל / עורך מוטי אורגד

מבחינתי זו הצעה למבט אחורנית, לכמעט 70 שנים של אכילה, לשינוי סגנונות, לשינויי טעם, למרד אישי ולמרד חברתי.

 מעדיף להתייחס לחודשיים האחרונים, ולשינוי הדרסטי באורחות האכילה שלי וסוגי המזון שאני אוכל כעת.

אתחיל בהצהרת "מי אני":

• לא כשר באופן מוחלט, אפילו הפגנתי במיוחד. [כריכי נקניק וגבנ"צ לעבודה, וחבר חוזר בשאלה שאהב לנגוס בהם, כדי "להרגיש את החטא".]
• סולד ממתוקים
• אוהב חטיפים פיקנטיים או מלוחים [ Savory] 
• אוהב פירות ים ודגים 
• אוהב בשר צאן [עזים, כבשים] בקר
• מת על כרעי תרנגולת, קורקבני הודו, כבדי עוף ביין
• מוצרי חלב על כל סוגיהם ומיניהם
• אוהב ירקות, המון ירקות, כמה שיותר - בעיקר עגבניות[על אף היות העגבניה פרי ולא ירק, אצלי לנצח תשאר ירק], קישואים, חצילים, חסה, בצל, שום, פרסה[כרישה], כרוב-ית, תרד, תפו"א, פקעות סלרי וקולורבי, לפת
• אוהב פירות, המון פירות - בעיקר פרי הדר, אפרסמון, אפרסקים, אבטיח, מנגו, קוקוס, וגם זיתים
• אוהב מאז ילדות קיטניות - שעועית יבשה על מגוון צורותיה, עדשים [עדשים, בצל, כמון, שמן זית, מלח, פלפל, אבקת מרק - א -מחייה. למרק יש להוסיף שמנת מתוקה, מעט לימון, הרווחתם חורף חם ונעים בבטן.]
• השילוש הקדוש של התורכי הזקן: פטרוזיליה, שמיר, סלרי. אני מוסיף כוסברה
• שמן זית, שמן שומשום, שמן חמניה ותירס ואפילו קנולה לא מזוככת.
• לא אוהב חלקי פנים, למעט כבד בקר. [פעמיים התורכי בישל מעדן מבחינתו: מוח וריאות. עם הריאות עוד הסתדרתי בערך, עם המוח לא יכולתי, אז לא.] לא אוהב חלקים חיצוניים כמו: אוזניים, אף, איברי מין, זנב. צווארי עוף לא מטרידים אותי, אבל לא אוכל ראש של דג.

מעולם לא סבלתי מ"מה לאכול". עקב המגוון העצום של סוגי מזונות שאני אוהב כל אפשרות סבירה בעיניי.

אבל, לבריאות יש חלק מרכזי בבחירת מזונות. לפני כעשור עברתי הדרכה של תזונאית-קלינית, כלומר תזונאית שלא הסבירה כלום, רק אמרה: כך תאכל. עבורי, כאדם שמתקשה מאוד עם סמכות לא מנומקת אלה היו מתכונים בעלמא, גם לא טרחתי לקרוא אותם או לפעול לפיהם. הדבר היחיד שלמדתי ממנה היא לזהות מתי אני רעב ומתי אני צמא ולהקפיד לאכול כשאני קם.

שמרתי על מצב סוכרתי "סביר בעיניי" עד שהבנתי שאני עומד לאבד את ראייתי, ולכן עברתי לתפריט נטול סוכרים, שמשמעותו:

• כל דברי מתיקה באשר הם החוצה
• מזון עתיר פחמימות רק דגימה על הצלחת
• דגנים בכמות קטנה בתוך סלט ירקות
• פרוסת נקניק, פרוסת גבנ"צ, ירק
• פריכיות - בשמחה
• אגוזי פקאן/מלך בכמות של עד 10 יחידות
• יוגורט דל שומן/קלוריות
• יחידת פרי או עדיף חצי יחידה
• בשר דגים, עוף, בקר/צאן/חזיר רק בבישול נטול שומנים מן החי [כולל חמאה שמקפיצה טעמים או שמנת] וכמעט לא מטוגן בשמן

ולעת עתה אני עומד, עם התרופות [לא מתכונן לוותר עליהן, עד אשר האנדיקרינולוג יגיד לי לוותר] במצב סוכרתי של אדם בריא.

בניגוד לאנשים שנמצאים בדיאטה קפדנית אינני מפחד מאוכל. יש בי יכולת להיאטם לפיתויי מזון. כך כשהולכים למסעדה ואני אוכל סלט [לא אכפת לי מהרוטב, כי הוא חלק מתזונה כוללת ומחושבת, ואני לא בדיאטת הרזייה ], חלבון ובלי פחמימות, אפילו לא מדגן מלא. קינוח לא, ושתייה רק מים או סודה. אני לא מדבר על האוכל, ובסביבה שאני חי בה לא מסתכלים אף פעם על הצלחת שלך.

מה כנראה לא אוכל אף פעם -

כלבים, חתולים, ציפורי שיר, קופים. לאחרונה החלטתי שגם תמנונים לא אוכל, בשל הזדהות עמוקה שלי עם היותם יצורים בעלי תודעה ומוח בלתי רגיל.

לא ברור לי עדיין אם אסכים לתזונה מחרקים, אבל אם יתברר לי שהטעם טוב ושזה טוב לשמירת מאזן הסוכר, אני בעד.

https://katzr.net/8e8fb8

418 - מה למדתי מתחזיות עתיד לגבי מצבנו בחודשים הקרובים ובשנה הבאה, תשפ"ו

 אז מרים בנימיני העלתה איזו תחזית שנתית למזל שלי.

אבל לצערי לא העלתה תחזית שנתית למדינה, מעניין למה?

הלכתי לי לחפש אתונות - 

עמי גוטמן מ"מעריב" מסכם תחזית מעוררת אימה כך:

ומילה חשובה לסיום, ישראל עוברת תקופה קשה, אבל יש לה מפת לידה מאד חזקה. זה, כבר לא ענין של תקופה, זה לנצח. לכן לנצח נתקיים, ולנצח כל הזמן נגדל ונצמח. יש תקופות של נסיגה, ואנחנו באחת כזאת. אבל על כל צעד אחורה, יבואו שניים קדימה. ועוד נפרח הרבה מעבר למה שהיה כאן ב-6 באוקטובר שעבר" [ https://katzr.net/44b335]

ציפורה רומן ראיינה שלישייה ב- YNET -

מקורי: "מדינת ישראל נולדה עם אורנוס ("כוכב המהפכות") בתאומים, והבעיה היא השכנים שסובבים את גבולותינו. אורנוס רוצה שנשתחרר מהבעיה הזו. ב־7 באוקטובר, כשעוד כוכבים נמצאו במצב מאפשר, קיבלנו חלום בלהות בגבולותינו. אורנוס יעזור לנו להשתחרר מהשכנים. זה יתחיל במאי 2025, כשמצב הכוכבים ישתנה. התהליך יימשך שבע שנים, ישנה את גבולות הארץ, ואחת מהתוצאות תהיה הקמת מדינה פלסטינית וסוף לסכסוך. נקודת האור היא שבמאי הכוכבים מבשרים שכוחנו מתחזק מאוד. ישראל תנצח ותכניע את אויביה, ורק אחרי זה נגיע להסכמי שלום בגבולות. יש למה לחכות, אף על פי שמדובר בתהליך שייקח זמן רב".

אבירם: "מדינת ישראל נמצאת בתהליך של סיום מחזור חיים בן תשע שנים. במאי צפויה תחילתו של עידן חדש - תשע שנים חדשות עם ממשלה חדשה ודמויות חדשות בכנסת".

"הלחימה תימשך לסירוגין עד ינואר לפחות, והמצב הטראומטי ימשיך ברצף עד מרץ־אפריל 2026", אומרת פרץ. "אז ייכנס לפעולה כוכב פלוטו שמתאר הסכמים ושיתופי פעולה, ואלה יובילו לשקט ולביטחון. מרץ 2026 הוא נקודת מפנה עולמית: שיתופי פעולה והסכמים רחבים צפויים החל בתאריך זה". [https://www.ynet.co.il/laisha/article/skcuodppa]

פנינה כץ מצרפת מפה אסטרולוגית -

היות והפלנטה תשהה בשנתיים הקרובות,  מול הירח במזל אריה בבית המשילות,  של מדינת ישראל. היא מסמלת סוף תקופה ותחילתה של חדשה ואחרת – מדובר בשינוי עמוק ומשמעותי במדינה. שינוי המתקשר לנושא גאופוליטי והחלטות לגבי השטחים, גבולות המדינה, גבולות המתקשרות למדינות השכנות היושבות על הגדרות, מה שישליך על אופייה הביטחוני, פוליטי, חברתי וכלכלי של מדינת ישראל.  התהליך  בשלב הראשון, יתרחש בשנים בין ה-2026-2024. כמו למשל, ייתכנו הסכמים עם מדינות במזרח התיכון שייאלצו את ישראל ליצור פשרות המעוררות התנגדות עזה בחברה הישראלית. מכיוון שהפלנטה מתנהלת לאט, אך בכוחנות רבה,  היא צורבת את חותמה ההיסטורי. אירועים שיתרחשו תחת השראתה של פלוטו במזל דלי  בשנתיים הקרובות, יצרו אבולוציה בחשיבה ויעצבו את החברה בישראל מחדש. דבר לא קורה ביום,  או תוך חודש. התהליכים מתקדמים לטווח הארוך והמגמה תשבור את אופייה החברתי/כלכלי הקיים וייוולדו בהדרגה חוקי חברה חדשים. למשל, מותה של החברה הפאודלית והמלוכנית בביקור האחרון של פלוטו בדלי [לפני כמאתיים שנה], מסוכרן עם מותה הפוטנציאלי  של האוליגרכיה הפיננסית שמנוהלת בעשרות השנים האחרונות עי קומץ  אנשים בעולם, שינוי זה מתבקש ע"י תהליך פלוטו בדלי העסוקה במהותה ביצירת חברה שוויונית מבחינת הזדמנויות. התהליך מושפע מאופייה הפסיכולוגי כלכלי-חברתי, כשהפלנטה מגיעה למזל דלי,  היא עוברת תמורה בתהליך אבולוציוני הדרגתי. בעוד 20 שנה ייוולדו ילדים לעידן חברתי/כלכלי אחר לגמרי. ולא יאמינו איך חיינו או שרדנו באופן הנוכחי .  [https://did.li/HVVCN]
האחרונה: יעל אלואה כהן

ברוכים הבאים לשנה חדשה, שנה שלא הכרנו כמותה – שנה עם שינויים של אחת לדור. ואנחנו בהחלט רוצים לדעת איך להתכונן לקראתה!
כן כן , תתכוננו לשנה מטורפת, גדולה, אחרת. ובעיקר תחליתו של מאיץ הזמן.

עכשיו אני בטוחה שחלקכם נעים באי נוחות בכיסא, ואומרים – מה שנה מטורפת? מה שנה של שינויים? אנחנו עדיין אוספים את השברים של השנה הקודמת. נכון, לקח לי הרבה זמן לשבת ולכתוב את התחזית הזו, (ותיכף נשוחח על איך היא הולכת להיות טובה ומרוממת ולא ההפך). כי בתוך המציאות היומיומית שלנו כאן, קשה לראות את התמונה הגדולה. אבל ככל שנעשה רגע זום אאוט, נביט על התהליך הרחב יותר, על השינוי הגלובאלי, ככה נבין יותר את הכיוון האישי שלנו.

השנה הזו, מביאה איתה שינוי של ארבעה כוכבים גדולים ובעלי השפעה רחבה גלובאלית.
ארבעתם עוברים ממזל עם אנרגיה נקבית למזל אנרגיה זכרית. וארבעתם גם יחזרו למזל הנוכחי לתקופה לפני שהם יתחילו את הסיבוב המלא שלהם במזל החדש. מה זה אומר עבורנו – שאנחנו לוקחים תנופה לעבר שינוי גלובאלי מאוד גדול. שינוי שיכול להיות מה למדתי?כאוטי, אבל יותר מכך יכול להיות מדהים, עוצמתי ומשנה תרבויות.[ https://did.li/wtix5]

מה למדתי?

1. הבנתי שעד מאי יהיו ככל הנראה עוד הרבה מלחמות, טילים וסכנת נפשות ממש.

2. מחכים לשינוי אדיר, אצל אחד רק בעוד 7 שנים יסתיים, או אז גם תהא מדינה פלסטינית, ישראל אחרת, משטר וממשל וחברה אחרים לגמרי.

3. להתכונן לרע מכל.

מומלץ להכנס לקישור - 

https://www.oryada.com/year-2025.htm

417 - שנה חדשה? טובה?

 הצורך האנושי לכמת את הזמן, לתכנן, לסכם ולהודות לאלים על כך בטח נוצר אי שם במערות ובעצים עליהם ובהם חיו אבותינו הקדומים.

תופעות הטבע החוזרות ונשנות, השתנות הנוף במחזוריות די צפויה [עוד לא זיהמו את האוויר], המעבר לחקלאות, שחייבה דיוק זמנים/עונות בזריעה ובקציר קבעו מתי מתחילה שנה ומתי מסתיימת לה.

בצפון האירופאי הקר, החורף הוא מוות [פרספונה אצל האדס] ובאביב חוזר החום והכל פורח [פרספונה יוצאת לחצי שנת חיים עם אמה, דמטר], כך ששנה מתחילה שם בראשיתו של החורף, וממנו היציאה אל האור. [ינואר]

במזרח התיכון באקלים שלנו, ובאקלים של איזור הסהר הפורה גם מתחילים את השנה בחורף, בטח בלוח השמש העברי, חודש תשרי. [כזכור ראש השנה הועבר מניסן, פסח, אביב אל תשרי, ראשית הסתיו, תשרי]

שלושה חודשים מפרידים בין חגיגות רוה"ש העבריות לבין אלו ה"לעזיות", "הכלליות" ובעצם האליליות.

וכל זה בא ע"מ לציין שמחר בערב מתחילה שנה חדשה, ונהוג לסכם ולתכנן, לאחל איחולים ולתת מתנות, לארח ולהתארח.

אבל

כפי שכתב מוטי בפוסט העצוב שלו בבלוגו "החיים שלי [או של אחרים]" בשם "שנה טובה תשפ"ה", כלכך קשה מנקודת המבט הנוכחית לצפות ולאחל ואפילו לשמוח.

בשל כך יצרתי את הברכה הזו