לאחרונה אני מזמין את עצמי לשיעורים שנתן פרופ' יובל נוח הררי
מיותר לציין שאני מעריך מאוד את תפיסת העולם שהוא מציג, את הפרשנות שלו את ההיסטוריה האנושית, ובניגוד לרבים התוקפים את דבריו ללא הרף וטוענים לשטחיות, אני דווקא רואה בו איש מעמיק מאוד, שאינו כבול לנורמות, לסטריאוטיפים ולדעות הקדומות של העולם האקדמי.
קראתי מאמר בשם: אלוהים לא משחק בקוביות": בין כישלון מומחים בפסיכולוגיה בישראל וכישלון המומחים הצבאיים ב-7 באוקטובר - שכתב ד"ר אבשלום גליל*
בקבוצה בה אני חבר התפתח דיון סביב המשפט הזה, שהבאתי מדברי ד"ר גליל, בו המושג אבולוציוני הפך למוקד השיחה.
אין ספק שלמומחיות בתחום מסוים יש ערך רב בקבלת החלטות. אולם, אליה וקוץ בה: כאשר אדם הופך למומחה בתחומו, חשיבתו לגבי המקרה נעשית אוטומטית יותר, והמשאבים שהוא משקיע במחשבה פוחתים. אופן חשיבה אוטומטי זה וההטייה הנובעת מכך היא בלתי נמנעת ומקורה אבולוציוני (5Santos & Rosati, 201)
* * *
לטקסט זה עלתה התגובה המתבקשת:
. חבל שלא הסביר את ה"אבולוציוני".
והאבולוציוני הפך לנושא השיחה:
בינתיים רפרפתי בחלק מהמאמרים העוסקים בפן הזה של קבלת החלטות. בהמשך למחקרים של טברסקי וכהנמן בנושא קבלת החלטות (שגויה) במין האנושי נעשית עבודה גם במינים אחרים. ומסתבר שבמינים אחרים קבלת החלטות לא תמיד דומה לזו של בני אדם. מדובר בעיקר במאזן סיכון כנגד תמורה. ומכיוון שהדמיון חלקי מסיקים שיש גורם אבולוציוני.
אני מצרף תרגום לעברית של הסינופסיס מהקישור באנגלית. [תרגום ע"י CHATGPT:
בני אדם מגלים מגוון של הטיות כאשר הם מקבלים החלטות כלכליות. אנו סוקרים מחקרים עדכניים על מקורות קבלת ההחלטות של בני האדם על ידי בדיקה האם הטיות דומות בבחירה נצפות גם בפרימטים שאינם בני אדם, קרובי משפחתנו הפילוגנטיים הקרובים ביותר. אנו מציעים שמחקרים השוואתיים יכולים לספק תובנות לארבע שאלות מרכזיות בנוגע לטבע ההטיות בבחירות של בני האדם, שאי אפשר לענות עליהן על ידי מחקר של המין שלנו בלבד. ראשית, מחקרים עם פרימטים אחרים יכולים להתייחס לאבולוציה של ההטיות בבחירה אצל בני אדם ולזהות מגמות משותפות לעומת מגמות ייחודיות לאדם בקבלת החלטות. שנית, מחקרי פרימטים יכולים להגביל השערות לגבי המנגנונים הפסיכולוגיים שעומדים בבסיס ההטיות הללו. שלישית, השוואות בין מינים קרובים יכולים לזהות מתי מנגנונים שונים עומדים בבסיס הטיות דומות על ידי בחינת התפצלויות אבולוציוניות באסטרטגיות הבחירה. לבסוף, עבודה השוואתית יכולה לספק תובנות לגבי הרציונליות הביולוגית של חוסר רציונליות כלכלית. [ לא ברור מכאן, מהו היסוד האבולוציוני]
לצורך כך החלטתי להביא את יובל נוח הררי -
אני מקשיב לפודקאסט של יובל נוח הררי משנת 2013, כשעוד היה מרצה באוניברסיטה העברית.
בפרק השלישי של הפודקאסט הוא מסביר לעומק את השינוי שעבר ההומוספיינס לפני בערך 100,000- 70,000 שנים.
הוא קורא לזה מהפיכה לשונית, בה נוצרה גם השפה הפיקטיבית. שפה העוסקת בדברים לא קיימים -אגדה, תכנון עתידי וכו'. לטענתו [על סמך תיאוריות שונות] חיות מקובעות בתוך ה-DNA שלהן ואינן יכולות לפרוץ ממנו החוצה, בעוד ההומוספיינס בשל השפה הייחודית הזו, שאפשרה לו גם התאגדויות של למעלה מ100 פרטים, כבר לא פועל רק עפ"י הצו הגנטי. הוא טוען, שההיסטוריה האנושית, של ההומוספיינס מתחילה רק לפני 70,000 שנים. עד אז, המחקר הביולוגי הוא המתאים.
במלים אחרות - השוואה בין קבלת החלטות של בעלי חיים לבין קבלת החלטות של בני אדם בעייתית. לחיות אין את אותו מרווח קוגניטיבי ששמו "שפה פיקטיבית", לפחות, כפי שהוא מסייג, עד כמה שאנחנו יודעים.
הספקתי לקרוא שבוחנים קופים מסוגים שונים.
עד כמה שידוע לי לקופים בהחלט יש גם אינטליגנציה וגם שפה.
אפשר לבחון את מנגנוני ההחלטה שלהם לעומת אלה של בני אדם.
אין להם "שפה פיקטיבית", כלומר, שפה שיכולה לגרום להם ליזום שינוי פעיל ומתוכנן, שאפילו מנוגד ל"ביולוגיה של המין", כמו למשל "נזירות" שמנוגדת במהותה לצו הגנטי של השרדות.
הררי טוען שגם לחרקים ולחיידקים יש שפה. ההבדל הוא - בין שפה מתארת רק מציאות לבין שפה העוסקת ב"לא קיים".
אגב הצליחו לפענח חלק משפת קופי המקק, חלק מיללות החתולים.
בוודאי שאפשר ליצור השוואה בין קבלת החלטות של עדר זברות לבין קבלת החלטות של קבוצת בני אדם. באיזו רמה חברתית או יחידאית מדובר?
הררי מדבר שמבחינה ביולוגית גרידא, הביולוגיה מסבירה את התנהגות היחיד. אבל כשעוברים למנגנון קבלת החלטות של קבוצה, רשת חברתית, המון, הביולוגיה לא מסוגלת להסביר היטב. הוא ממשיל את זה לכתב ספורט שנשלח לסקר משחק כדורגל, וחוזר עם התיאור: על המגרש יש משחק בתוך גבולות המגרש. זה נכון מאוד, אומר הררי, אבל האם זה כל מה שמתרחש?
והנה אתר שמספר לנו על כך שחיות מקבלות החלטות גם כקבוצה -
איך להקות של בעלי חיים מקבלות החלטות? לרוב באחת משתי דרכים: מעקב אחר חבר להקה מנוסה או עריכת "הצבעה". בשני המקרים באות לידי ביטוי חוכמה קבוצתית או חוכמת המונים, המשקללת את הניסיון המצטבר וההעדפות של בני הלהקה לתוצאה אחת, בין אם הבחירה היא במדיניות (מה לעשות) - ובין אם במנהיג, שלא יהיה חסין מ'הדחה' אם יאכזב את חברי הלהקה.
https://animals-now.org/flock/
* [ פסיכולוג קליני וחינוכי מומחה-מדריך, ד"ר לפסיכולוגיה קלינית ומדעי המוחד"ר אבשלום גליל, פסיכולוג קליני מומחה (מ.ר.: 42038) וחינוכי מומחה (מ.ר.: 35619). Ph.D בפסיכולוגיה קלינית ונוירו-קוגניטיבית מאוניברסיטת בר אילן.]
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה