סוף סוף, אחרי למעלה משנה של מסע התעברות נולד לי נכד מקסים ויפה.
בשבת, בצהרי יום [12:25], בניתוח קיסרי. שלוש שעות אחר כך כבר שוטט ברחבי המבואה למיון יולדות בשיבא, עת אמו התאוששה מהניתוח.
היו שם:
סבתא וסבא מצד האבא
אחות אחייניות ואחיין, גיס
סבתא מצד האמא, אחות וגיס
אבל האמת, רק שתי הסבתות נשארו עם היולדת וה"יולד" מיום חמישי ועד שבת, בה נולד "שורש" [שם זמני עד הברית].
סבא אריק יהיה הסנדק. כבר הייתי סנדק פעם, של הנכדן שלי. זו חוויה מוזרה. אנשים עומדים בתור ע"מ שאברך אותם. זה מעיק עליי, כי אני לא מאמין בהבלים הללו [שמים נפתחים... סיכוי שהברכות יצלחו..], אבל בני קבע: אתה תהיה סנדק, כי כך זה! וכל נסיונותיי להעביר את הכבוד למחותן שלי עלו בתוהו, כי גם הוא חושב שזה תפקידי, והוא לא "יגזול" ממני את הכבוד.
על אף היות בני ובת זוגו חילוניים למהדרין, הילד יומל כדת משה וישראל. אני נזכר באמי ע"ה שאמרה לי פעם: מלנו אתכם כדי שהילדים לא יציקו לכם כשתשתינו אתם יחד. מהצד השני, אני מבין, או כך סיפרו לי, שהחוויה המינית אצל זכר נימול קטנה בהשוואה למי שאינו נימול.
כך או אחרת.
השמחה ממלאה אותי.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה