‏הצגת רשומות עם תוויות קבלה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות קבלה. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 7 ביוני 2026

643 - עכו"מ עליך ישראל

 השבוע האחרון העלה שתי תופעות מדהימות בכך שהן מפורסמות כחדשות "זרם מרכזי" או אולי נורמטיביות, ולא כחדשות אזוטריה, פיקנטריה או אקזוטיקה חריגה.

הראשונה קשורה לרב דב הכהן קוק [אינו צאצא ישיר של הרב מקים ישיבת "מרכז הרב"] וזו לשונה:

טקס מוזר נערך היום (שישי) בטבריה, כשמחלותיו של דב הכהן קוק "נמכרו לגוי", עובד זר. בזמן האחרון, הדרדר מצבו הבריאותי של הרב, והוא מאושפז בבית החולים פוריה הסמוך לעיר. הרב קוק נערץ על ציבור גדול בטברי, ואישפוזו מעורר דאגה גדולה בקרב ציבור גדול של מאמינים.

הטקס נערך לצד עצרות תפילה, ואמירת פרקי תהילים, כשאתמול גם הוסף לשמו של הרב השם "חזקיהו". היום, כאמור, ערכו חסידיו גם את טקס מכירת המחלה לגוי שחזר אחרי דברי המאמינים שלפיהם הוא לוקח על עצמו את המחלות והיסורים של הרב.

https://katzr.net/a541e8

"כיכר השבת" מגדיל עשות:

מעמד מיוחד, בית דין בעיר טבריה מכר את המחלה של המקובל רבי דב קוק לגוי, כפי הסגולה הידועה המובאת בספרי קדמונים, בין היתר בספרי החיד"א והחתם סופר.

מוקדם יותר היום דיווחנו כי בהתאם לדברי חז"ל הקדושים כי "שינוי השם קורע גזר דינו של אדם", נשאל המשגיח, הגה"צ רבי דן סגל בנושא הוספת שם למקובל.

המשגיח הורה לאחר התלבטויות שונות להוסיף את השם 'חזקיהו' כסגולה לעורר רחמי שמים מרובים. המשגיח בירך את הרב ברפואה שלמה ומהירה.

גם חמיו של המקובל, הגר"י זילברשטיין, רבה של שכונת 'רמת אלחנן' הביע הסכמתו על הוספת השם. ושמו של הרב לתפילה מעתה: רבי חזקיהו דב הכהן בן שושנה.

https://katzr.net/43fd28

ואם לא די לנו בזו, אתר סרוגים מפרסם בהתלהבות שלינוי אשרם, אלופה אולימפית מצאה חתן שבוע אחרי שהחלה ב"נטילת ידיים".

כך מסתיימת הכתבה -

היום, הטקס היומיומי הזה כבר קיבל משמעות אחרת לחלוטין עבורה. לא עוד כלי להשגת מטרה, אלא רגע של הודיה וחיבור.

"היום אני כבר לא נוטלת ידיים כדי לקבל משהו," היא מסכמת את המסר המרגש שלה. "אני נוטלת ידיים כי אני אוהבת את התחושה, את החיבור, את המשמעות. כי לפעמים אנחנו מתחילים מסע מתוך תקווה למשהו אחד, ובסוף מגלים שקיבלנו הרבה יותר ממה שביקשנו".

https://katzr.net/bfe996

וואוו, יכלה גם לטבול בגנגס באותה התעלות רוחנית, להיטבל בירדן או שאר טקסי היטהרות, למשל אוהל ההזעה הילידי-אמריקאי.

שנים רבות חשבתי שהחסידות היתה תנועה חברתית ראויה להערכה. כשאני רואה את צאצאי המהפיכה הדתית שהובילה החסידות, המעבר אל "העממי" אל "הקבלה" אל פולחני אלילות שלא היו מביישים את הכנענים בהם נלחם שאול, למשל, אני נוטה לראות בשמרנות האינטלקטואלית של הליטאים/המתנגדים ראיית עתיד אפשרי שמסוכן, נכון, גם ליהדות.


כך נוטלים ידיים באמת ונשמרים ממחלות.

יום שבת, 19 באוקטובר 2024

425 - המשפחה המורחבת

 התמזל מזלנו וצאצאינו התחתנו עם בני זוג שהגיעו ממשפחות מסורתיות או דתיות סובלניות.

שתי משפחות שהן בעצם שבטים, כי אם מקבצים את בני המשפחה יכולים להגיע למאה ואף ליותר בני אדם.

משפחת גז ומשפחת אלקסלי.

גם ד' וגם אני הגענו ממשפחות שמרביתן נעלם והושמד באירופה בזמן הנאציזם או באמפריה הסובייטית, בעיקר תחת שלטון של סטאלין.

לצערי, אבי היה מנוכר למשפחתו הגדולה [חבי"ף], מרד באביו האלים והגיע לארץ. למעט דוד אחד שאף הוא עלה לישראל, ואחי אבי, כל שאר המשפחה התפזרה ברחבי העולם. ואין האחד יודע על משנהו.

מצחיק אותי שיש חוקרי החבי"ף האיזמירי חסרי כל מודעות לצאצאיו החיים בישראל או בצרפת או בעלי רשת מלונות באמריקה הלטינית.[לא יודע אם זה נכון או זו אגדה משפחתית.] כי החבי"ף הוא שבט ענק. שני ענפי משפחה כבירים יצאו ממנו, אבל בניגוד לסבתי שהקפידה לזכור את כל הגניאולוגיה המשפחתית שלה, עד הבעש"ט [עוד אגדה משפחתית?], אצל אבי המרד היה כלכך חריף, שגם כאשר חזר לשם משפחתו המקורי, ובמשרד הפנים תיקנו ל-חביץ, הוא כבר לא טרח לתקן.

וכל זה על מנת להדגיש את כמות השמחה שיש בנו מהרגע שהתקבלנו לשתי המשפחות בלב שלם. אף אחד לא מוטרד מהחילוניות האקסיביציוניסטית שלנו, מהיותנו "שמאלנים". נדמה לי שאחד היתרונות של ד' ושלי היא הנגיעה העמוקה בתרבות ישראל ובמקורות יהודיים. [למדתי מחשבת ישראל באוניברסיטה, למדתי תלמוד יחד עם חברים, התמחיתי באגדות היהודים, בספרות יראים, ואני עמוק בתוך חקר היהדות, המקרא, תיאולוגיה יהודית. ד' חברת נפש ממקום עבודה עם נשים דתיות ומסורתיות, ובהיותה אדם פתוח היא עורבה בסיפורים, בויכוחים, בדעות שונות של פוסקי הלכה וכו']

ביום רביעי הוזמנו אל המחותנת גז, אם חתני.

קיבלנו ארוחה עשירה וטעימה. לדעתי בסגנון ישראלי יותר מטריפולטאי. לא היה קוסקוס למשל. אבל היה קידוש כמובן וקויימו מנהגי החג.

ביום חמישי הוזמנו אל המחותנים אלקסלסי, הורי כלתי, בירושלים, לחצר הרחבה ומסבירת הפנים. האוכל היה מרוקאי מסורתי, אבל עם תוספות ישראליות מובהקות. קידוש כהלכתו ומנהגי סוכה קויימו.

כשחזרנו מירושלים שאלה אותי ד' - איזו ארוחה היתה טובה יותר?

שמחתי לענות לה, כל ארוחה היתה אחרת ונהדרת. בכל ארוחה שמחת האירוח, אהבת האדם, הסובלנות והכבוד ההדדי מלאו אותנו. חשבנו בינינו לביו עצמנו - האם באמת אין ביכולת האמצע המתון הישראלי להתנער מ"הפרד ומשול" ששולט בנו ע"מ להמשיך שלטון ממשלת הזדון, העוול והחורבן?