676 - יוון: אתונה וקורפו

 כבר שנים שאנחנו טסים ושוהים ביוון לפחות שבוע מדי שנה . 

נהגנו שנים לטוס לרודוס, לכפר נופש מועט בתיירים, לקראת סוף העונה. השנה ויתרנו עליו, אבל לא ויתרנו על שבוע יוון.

הבחירה היתה בקורפו, ושלושה ימים באתונה, עיר אהובה עלינו מאוד, כמעט כאמשטרדם.

הנה כמה תמונות  -

באתונה ביום הראשון עם הגעתנו הלכנו לפסטיבל רבטיקו, השלישי במניין.

היתה הופעת רקדנים מאסיה הקטנה

במבואה של האולם בו התקיים הפסטיבל, (3rd Athens Rebetiko Festival)

Ελληνικό Μολύβι — Elliniko Molyvi, ״העיפרון היווני״. תערוכת גרמופונים יפהפיים

ואתונה ללא האקרופוליס?

ומשם לקורפו [ קרקירה בשמו היווני] היפהפה. שעת טיסה מאתונה. הגענו לוילה מקסימה. רחוקה מקורפו עיר הבירה [קרקירה]
אפרסמון בחצר -

קורפו מלאה בחתולים. בוילה שלנו ביקשו מפורשות לא להאכיל את החתולים. היה/תה שם חתולה לבנה יפהפה/יה, אבל בשיטוט באחד הכפרים מצאנו קהילה גדולה של החיות הנפלאות האלה. אגב מאכילים אותן.

קורפו בתהליכי חידוש ושימור בלתי פוסקים. מצד אחד אפשר לראות, בכפרים, בתים מפוארים, מגודרים ולידם חורבה.

הנה חורבה אחת

ולסיום, רקפות קטנות ויפהפיות, לא תחת הסלע אלא פרושות במרחב. גם סתווניות ראיתי, פרח ששנים מאז ילדותי לא ראיתי.

הנה רקפת שאינה מתחת לסלע.

605 - פרחים

 אינני צלם ברמה של עננת או של מוטי, אבל אני אוהב לצלם פרחים, צמחים.

בעבר אהבתי מאוד צילומי מאקרו, אבל כיוון שאני מצלם אך ורק עם הנייד יש לי תוכנת עריכה בשם: PHOTOSCAPEX, שאני נעזר בה, בהדרכה צמודה של  ג'יפיטי.

הערה חשובה:

ג'יפיטי הוא תוכנה ידידותית ושקרנית לא קטנה. תמיד, אפילו התמונות הכי גרועות יקבלו קריאות הידד ממנה. לכן, חשוב מאוד להגדיר לתוכנה מה רוצים, להודיע שאתם מוותרים על השבחים, אתם רוצים אך ורק תגובות ענייניות, מקצועיות.

כמו כן, לעולם לעולם לא לקבל את הצעות העריכה שלה, כי התוכנה עורכת אוטומטית ומציגה תמונה ערוכה. אגב, בהיותה חסרת דמיון לגמרי, חסרת רגישות ממשית למבט האנושי, ההצעות שלה בינוניות ומטה.

משאמרתי כל זאת, בבקשה [ מומלץ להקליק על כל תמונה]

אתר תמונות שלי - https://www.flickr.com/photos/203298234@N02/

452 - תמונות אקראיות

 יש מצלמה בנייד, ויש מי שאוהב לצלם.

כמה תמונות ללא קשר ביניהן, ממקומות שונים.

הראשונה היא מעין הנצחה של ידידה מהרחוב, שהלכה לעולמה בשקט רב.

חתול שבע הקרובות מנמנם ומשגיח על ממלכתו.

שדרות ההשכלה, תל אביב, איזה "גוף תאורה", פסל סביבתי מרשים

באחת מהקבוצות שאני מבקר בהן נהגנו להעלות תמונות של צינורות וברזים, זו מנמל ת"א

ואחרונה - משטח החלקה בקרקוב, לא לא עליתי, אין סיכוי

422 - חג האופניים?

הנושא החם תשפ"ו  

יום כיפור בערים חילוניות הפך זה מכבר ל"חג האופניים". קשישים כילדים מנצלים את הכבישים הריקים לרכיבה על אופניים. במיוחד במטרופולין דן בין הערים: תל אביב, גבעתיים, רמת גן [לא יעזו להכנס לבני ברק], בת ים.

הנכד שלי קיבל הדרכה אישית צמודה מאימו ע"מ שלא יזדקק לגלגלי עזר - ואכן כבר ראיתי תמונות וסרטונים.

כהרגלי מדי יום לצאת להליכה הקבועה שלי שמתי לב שהרחובות לא היו מוצפים בבני אדם. היו התגודדויות, חבורות של ילדים ומעט הולכי רגל כמוני.

עדי בבלוג שלה, תיירת אחרת, ציינה בפוסט שלה - יום כיפור והמלחמה-  את הדממה הלא אופיינית ליום כיפור.

דממה בגבעתיים לא היתה.

הנה כמה תמונות

410- שלושה ימים בקפריסין

 מדי שנה, מאז בתנו התחתנה, אנחנו לוקחים אותה אתנו לשלושה ימי מנוחה באיי יוון.

בשנים האחרונות התמקדנו במלון בכרתים, היתה לנו בריכה פרטית, האוכל הוגש בסגנון "שירות עצמי", וכן המלון היה בתוך כפר על החוף, והיה גם מה לעשות בכפר.

השנה לא מצאו טיסות לכרתים, אז טסנו לקפריסין. מצאנו וילה בפילה,[PYLA] עם בריכה פרטית. היינו יומיים. הבריכה נהדרת, הוילה מצוידת, הסופר במרחק של 10-14 דקות הלוך ושוב. מרכז העיר לא רחוק, הטיילת על החוף, שאף הוא לא רחוק, מרשימה בגודלה, ביופיה ובמסעדות שיש בה.

את שבת בילינו בלרנקה. שכרנו חדר במלון ללילה אחד, אפילו יצאנו מהמלון בשמונה וחצי. המחירים כלכך זולים, כך שעדיף לשמור מזוודות בחדר נעול, שיש לו גם שירותים צמודים, מטבחון קטן ומקרר.

לא היה הרבה מה לצלם.

עם זאת, בפילה בדרך לים עברנו על גשר שהיה מעל "ביצה" קטנה בה חיו מיני ציפורי ים. זכינו לראות את האפרוחים, סופית מצויה [נכון, ביררתי בגוגל].

אחת החיות הכי נפוצות בקפריסין היא חתול. לא יאומן. הם נמצאים בכל מקום, משוטטים במסעדות ומקבצים נדבות אוכל. יש מסעדות שאוסרות להאכיל את החתולים, אני מניח שיש תיירים שחוטפים "חררה" רק מהמחשבה שחתול מסתובב חופשי במסעדה.

בלרנקה כמעט לא היה מה לצלם. תפסו את עיניי הבנינים החדשים, שבנויים "אחרת" מהתיבות שנבנות.

הספר הזה מצא דרך לפרסם עצמו. אצלנו ברחוב כצנלסון עניין האופניים שהם מעמד לעציצים, מגיעים בבוקר ומוחזרים לעת ערב, די פופולרי [פינת כצנלסון-המלבן].

ואחרון אחרונה - הנכדה ביקשה "תמונת נוף מחלון המטוס". אז צילמתי לה את גוש דן, כשהמטוס מתכונן לנחיתה, בלילה.

386 - וורשה, עיר ואם בישראל

שלושה ימים וחצי, באמצע שבוע שגרתי לגמרי, למעט אצל מורי חט"ב וחט"ע נסענו לעיר הזו.

אין בה יופי מיוחד, אבל יש בה הרבה חרדים מישראל. לא ראינו אותם במהלך הטיול, אבל במטוס היתה נוכחות גבוהה. אחד אפילו עשה "דרמה", כי הוא לא יושב ליד אשה, לא פחות. מישהו התרצה ונתן לו מקומו. 

מה יש בה, אתרי זכרון ליהדות שהיתה ואיננה, לעבר הקומוניסטי האפל ותקווה לעתיד אחר, מלא שמש ואור.

בעיקר הסתובבנו במרכז העיר, שהרדיוס שלו הוא בין 5 ל- 6 קילומטר. הלכנו בלי סוף. היינו בשני קניונים. הדמיון ביניהם לקניון בקרקוב ממש מביך. לא קנינו כלום.

היינו עם עוד 3 חברים, צעירים ממני לפחות ב- 20 שנים. 20 שנים קריטיות כשמגיעים לכושר הליכה. אבל, בוורשה יש שירות UBER מעולה, זול. כך משהרגשתי שאני "קורס", UBER ולמלון לנוח.

ד' עם כושר-על, וכך לא קלקלתי לאף אחד. גם לא עודדתי התענינות בשלומי, כי לא צריך. אני בסדר. ולכולם היה שמח.

בטח נצא לעוד טיולים משותפים.

 

אלה שתי דמויות שאין קשר ביניהן. את דמוי הרובוט הזה מצאנו ברחוב צדדי, ליד מעבדה מדעית שמעדיפה צניעות. את הילדה המקסימה על הספסל, ד' נתנה "לה" נדבה, באמת, על ספסל ברחוב, ליד בית קפה, באזור לא "הכי". העיצוב של הבובה/הפסל נפלא.

הדובי היה בכניסה לחנות בובות גדולה, שיש לה תאומה בקרקוב, והבובה העגלגלה באחד הקניונים בחלון ראווה.

ציורי קיר. אחד מקצועי, הימני בשחור לבן, השני פרוע ומערער על מוסכמות בתוך קשקושי גראפיטי.

בצד שמאל "מגדלי ווארשה", התשובה הפולנית למגדלי ת"א המזעזים בכיעורם.

תמונת הפנתר השחור נלקחה מהמבואה למלון שלנו XYZ [כך שמו]. יש זוג שעומדים/שמוצבים בכניסה, אחד מימין ואחד משמאל. זה "השמאלני" כמובן ;-)

כדאי לראות בתמונה השמאלית את סמיכות בתי מגורים מהתקופה הקומוניסטית לזו שלאחר הצטרפות ל-גוש היורו. אגב, בנייני מגורים רבים מהתקופה הקומוניסטית עברו מתיחת פנים קוסמטית ראוייה, בצביעה או בחיפוי הקירות.

עציצי רחוב, עציצים על מרפסות - כמה יופי. פרחים בלי סוף, ללא הדגשת "פרח-יות" כמו באמשטרדאם. באמצע רחוב אי תנועה ושתולים בו פרחים יקרים מאוד, ככה בלב לבה של עיר. שלושת הלוחות הללו נמצאים על החוף של "וויסלה". בתוך וכחלק מתערוכה גדולה. בין היתר, תערוכה ספרותית, במיוחד של יוצרים וורשאיים.

בית הכנסת היהודי, היחיד שנשאר. אגב, לאורך מרכז וורשה, היכו שהיו קירות הגטו, יש סימונים מתכתיים ברורים, כאן היתה חומת הגטו. נשארו גם שני קירות מהגטו המקורי שנשמרים. המשטרה שומרת באופן קבוע על בית הכנסת היהודי.

נכון, גם אכלנו מדי פעם. הזלוטי שווה ערך לשקל, אבל עדיין מחירי המנות הכי יקרות במסעדות הם חצי מהמחירים בתל אביב במסעדה בינונית ומטה, בתל אביב כלומר!.

ולסיכום - סדנת קעקועים, זה שמה:

למי שלא רואה טוב: קעקוע עזאזל.

365 - עוד כמה תמונות

 בדקתי את יומן התמונות שלי, מצאתי עוד כמה שאהבתי. כשאבין איך להעלות לכאן את הסרטונים שהכנתי מסדרות של תמונות אעלה אף אותם.