הארטישוק הירושלמי ואני
נדמה לי שכבר כתבתי כאן שאני חולה בסוכרת סוג 2, אשר הוזנחה במשך שנים רבות, בשל חוסר אחריות שלי, ויומרה של רופאה להיות "אנדוקרינולוגית". אבל ובעיקר האחריות היא שלי, כי לא טרחתי כלל לברר מהי המחלה, מהן הסכנות, מהן רמות הסוכר התקינות, ולכן הגעתי לA1C ברמות גבוהות במיוחד, שלפי אחד הרופאים, לחץ הדם הנמוך, הטבעי שלי, מנע פגיעה מוקדמת יותר בי.
ב- 2022 רופא עיניים דאגן, יבורך לעד, שלחני לבדיקת רשתית בביה"ח "השרון". שם לא בזבזו זמן, ואחרי שני צילומי רשתית[לא כואב!!] הגיעו למסקנה שעליי לקבל זריקות אווסטין לשתי העיניים. [לא כואב, מטריד] ברור שכמו ילד קטן אמרתי: אני מפחד, אבל או אז הבהירו לי שאם אני רוצה להמשיך לראות, אולי כדאי..
זו היתה קריאת השכמה. הזכירה לי את ההחלטה שלי להפסיק לעשן, כשהבנתי שאני בדרך לחיסול הריאות, לסרטן ובכלל - אני מסריח כמו מאפרה. [אפילו התרחצתי והתבשמתי פעמיים ביום. ובמיוחד כשהרחתי תלמידים שלי מעשנים והסירחון הנודף מהם].
השיטה היא לחתוך בבת אחת. אני לא מאמין בגמילה בשלבים.
אז נכון, הפסקת העישון הובילה להשמנה, שהובילה לסוכרת [אם כי יש לי רקע משפחתי עם סוכרת סוג 2. לא גנטי, אבל, ככל הנראה..] אבל זכיתי מחדש בחוש הריח, בחוש הטעם, בחיסכון של אלפי שקלים בשנה. [כן, חשבו 3 קופסאות ביום, כל אחת במחיר 7 ש"ח בערך, תכפילו את התוצאה ב- 365 ותקבלו 7665 ש"ח.]
כך החלטתי בבת אחת להוריד את הקמח הלבן, הגלידות, היוגורטים עם/בלי פירות, עוגות, עוגיות. עברתי לתזונה מבוססת קטניות, מעט בשר, ביצה ביום וירקות בכמויות.
תוך כדי הסתגלות לתזונה החדשה [שגם כללה פעילות גופנית, היה לי קשה, גם כתבתי פוסט על זה שתיאר את המלבן שהיקפו בקושי 2 ק"מ שהלכתי מדי ערב.] שמעתי על סדנה מיוחדת באיכילוב. מיועדת לחולי סוכרת, המבטיחה ירידה בכמות תרופות עד כמעט הפסקה. בשיחת השיווק הבנתי, שעליי לבדוק היטב איזה מזונות מעלים את רמת הסוכר בדם. מחיר הסדנה היה מוגזם, אבל הרעיון הופנם ונבדק.
דיגרסיה קטנטנה לצורך התקדמות:
בילדותי אבי נהג לקנות ארטישוק ירושלמי כשארטישוק לא היה בעונה. שנים אח"כ לא ראיתי אותו בשום מקום, עד לפני כמה שנים. והנה מצאתי, שבטטה קסבייה [בפי יוצאי המגרב] היא שורש שלא מעלה אצלי את הסוכר.
לכן, הפניתי שאילתא לפרדי היקר: