יום שישי, 14 במרץ 2025

473 - האם בעל המאה הוא בעל הדיעה משקף את סכנת השחתת מוסדות ציבוריים?

 לפני שאדון בטענה והנגזרות ממנה, כולל התיחסות לתשובה ארוכה, ממנה אביא מעט שבמעט, לשאלה הזו.

בשני מקורות שקראתי ברור לחלוטין שאין זה מקור הלכתי, ומקור אחד מצא את שורשו ביידיש:

"אוצר הלשון היידית של סטוצ'קוב העלה כי אכן זה המקור. "וער עס האט די מאה דער האט די דעה" . כלומר: בעל המאה הוא בעל הדעה." [ זאב גלילי, הגיון בשיגעון, https://katzr.net/8cd76a ]

 אביא תשובה מפרדי [ה - ב"מ] המצביע על היתכנויות אחרות למקור הפתגם:

מקור הביטוי

המקור המדויק של הביטוי אינו ברור, אך הוא מתבסס על מסורת יהודית עתיקה המתייחסת לכוח הכלכלי והשפעתו על קבלת ההחלטות. כמה מקורות אפשריים:

  1. המשנה והתלמוד

    • ישנם דיונים בתלמוד המתייחסים להשפעת העושר על יכולת האדם לשלוט ולכוון את הציבור. למשל, במסכת פסחים (קי"ג, ע"ב) נאמר:
      "כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו", מה שמעיד על כך שמי שמקובל בחברה זוכה להערכה והשפעה.
    • בתלמוד הירושלמי (מסכת הוריות) יש רמזים לכך שמי שמממן את החברה או הקהילה זוכה גם לקבוע את מדיניותה.
  2. ספרות ימי הביניים

    • בתקופות שבהן הקהילות היהודיות נוהלו על ידי הנהגה כלכלית (כגון בעלי ההון שהיו מממנים את הקהילה ומשלמים מיסים לשלטון), נוצר מצב שבו לא רק הרבנים אלא גם הגבירים היו בעלי השפעה משמעותית.
  3. השתרשות מודרנית

    • הביטוי, כפי שהוא מוכר כיום, נפוץ בעיקר בעידן המודרני, שבו ניכר שהשליטה הכלכלית מביאה עימה שליטה בדעה הציבורית, במדיניות פוליטית ובמערכות מדינה.
פרדי גם מביא דוגמה מלטינית.
Qui pecuniam habet, imperat - למי שיש כסף, שולט

לענייננו -
השאלה שואלת אם בעלי המאה, הקפיטליסט בימינו אנו, משחית מערכות ציבוריות [חינוך, צבא, בריאות] כאשר כספו "מתערב" ויש לו אינטרסים ברורים להתעשרות?

מאיר שמחוני כותב בסיכום תשובתו מלים אלה:

בתי הספר ביסודם הוקמו על ידי בעלי המאה שקבעו מה ילמדו, ומדוע ילמדו דווקא את הנושאים האלו, כי הם רצו פועלים מומנים שיעבדו אצלם ולא יחפשו דברים אחרים להתחרות בהם. לכן גם התכנים מוכתבים על ידי בעל המאה. וכך עד היום.

התשובה הזו נראית לי קיצונית לגמרי, וכך עניתי:

אני חולק עליך לגמרי.

המילה "בית ספר" היא תרגום המילה "אסכולה", שבעצמה הגיעה מן היוונית וסימנה "פנאי" שהפך מהר מאוד לזמן ללימודים, יצירה וכו'

עד המהפיכה התעשייתית מי שזכה ללמוד היו העשירים ובניהם, אך לא בנותיהם! המהפיכה התעשייתית יצרה צורך עמוק ליצרן ולצרכן יודע קרוא וכתוב, הקפיטליזם ובעקבותיו תיאוריות חברתיות נוספות [קומוניזם, אנרכיזם, סוציאליזם, פאשיזם] ראו ב"השכלה לכל" מחד גיסא אמצעי לשחרור האדם [ראה: פריירה, "הפדגוגיה של המדוכאים", המאבק ל"ביעור הבערות בעשור הראשון של מדינת ישראל, מאבקים הירואים ברחבי העולם לבטל עבודת ילדים והכנסתם לביה"ס, שלא להזכיר מאבקים נוספים לאפשר לנשים ללמוד!!] ומאידך גיסא דרך מעולה לאינדוקטרינציה, לסוציאליזציה מכוונת "שיעבוד" [משטרים דיקטטורים מכל סוג בעולם, חינוך דתי-חרדי המונע השכלה כללית].

לא בעלי המאה הקימו בתי ספר אלא בעלי הכוח [לא בהכרח הון מקביל לכוח פוליטי, כידוע, אם כי לא מזיק!], ולא בגלל שרצו עובדים מיומנים וצייתנים אלא עובדים וצרכנים שמסוגלים ליצר ולצרוך מוצרים מתוחכמים!! אבל, יש בדבריך אמת כלשהי כשמגיעים לרעיונות הליבראליים-הימניים בארה"ב, מאבקי האיגודים המקצועיים שם באמצע המאה העשרים, אם כי גם הליבראלים האמריקאים לא מונעים השכלה ציבורית בחינם. נכון היא גרועה מזו הפרטית של העשירים, אבל אדם יכול ללמוד בה ולהצליח.


האם רפואה פרטית פוגעת ברפואה הציבורית? בישראל עמדנו מול התופעה הזו בבתי חולים ציבוריים [אף אחד לא הוטרד מרפואה פרטית בבתי חולים פרטיים!!]

צבא?

משרדי ממשלה?


נראה שלידו האוליגרכים הרוסים ילדים קטנים ;-(