השרביט החם השבוע מוליכנו אל סמטאות הזכרון
אין לי הרבה זכרונות מילדותי, עקב תאונה עם אופניים, בעקבותיה איבדתי חלק מזכרונות ילדותי לעד.
אבל ישנן הבלחות פתאומיות:
אחת מהן, הכי אהובה עליי היא שלי, מאחורי גברים גדולים מתבונן בהשתאות בגבר לבוש לבן, שכולם מנשקים את ידיו. זה קורה בבית הוריי. לענ"ד אני בן 4 או אולי צעיר יותר? [הגבר בלבן הוא סבי, איש מפורסם מאוד באיזמיר שהגיע לבקר את בנו הבכור ואת נכדיו.]
הבלחה נוספת היא כעס איום, הרסני ורצחני על אחי הקטן, עד שהכיתיהו במקל של מטאטא בראש. לא קרה לו כלום, אבל אצלי מאז התפתחה התנגדות קיצונית לאלימות פיזית.
והבלחה נוספת היא של סבתי האהובה, שומרת עלינו במשך שבוע, כשהורינו נסעו לבית הבראה. כמה רוך, עדינות ומגע גופני היא סיפקה.
יש לי מעין זכרון של ימי שלג, ידיים כחולות מקור, איסוף אורניות מאחורי הבית.
https://did.li/1dTaa