ב- 1973 הייתי בצבא באוקטובר, אח"כ קיבלתי חופשה לשבוע, ואח"כ נשלחנו לבסיס ליד הרצליה.
מבחינתי תהפוכות מצב הרוח הישראלי במצב קיצוני כזה של 10/23 לא ידועות, וגם הממשלה ב- 1973, על אף חסרונותיה וחרדותיה שמתגלים, כולל הצעות "יום הדין" עכשיו, הצליחה לשקף איזו "בריאות" בסיסית של המערכות.
היום הממשלה הענקית, בת 38 שרים, שחלקם מבזבז כספי ציבור, שמשלמים על קיומה מליארדי שקלים, שמאיימת לפגוע בחירות הישראלית דרך שינוי מערכת המשפט וסדרת חקיקות אנטי דמוקרטיות, לא נוסכת בי בטחון.
ולמרות זאת, משום מה יש תחושה מוזרה של שקט "טוב", האוויר צלול, ורק שתי אזעקות ממושכות באזור שלנו, אתמול. כן אני יודע, הבטיחו לנו לילה עמוס טילים ורקטות בגלל ביקור הבזק של ביידן. באזור שלי, שהוא תל אביב רבתי לכיוון מערב - אחרי הרעשים הללו, דממה.
"יודעי דבר", מפיצי תבהלה, קונספירטורים בתוכם ובעיקר מקור מרכזי, לדעתי, לשכת התעמולה של משפחת נתניהו כבר מכינים אותנו ליום שאחרי. לוועדת החקירה ולשיסוי תושבי הדרום הפגועים, הטבוחים והחטופים ב"סמול". [ שימו לב היטב לכתיב הזה שדומה מאוד למילה סמאל, שעבור הדתיים יודעי הארמית = שטן.]
בקבוצות השונות בהן אני משתתף הנרטיב המתפתח והולך: מאיפה שרה"מ יידע על מתקפת פתע? הרי, ושימו לב היטב לטקסט, שלושת ראשי מערכת הבטחון הממונים - צה"ל, מוסד, שב"כ הם מינוי של הממשלה הקודמת, והם - שימו לב שוב - הרדימו אותו. ל"א = בגידה, או שיתוף פעולה מכוון עם האויב. אגב, את זה כבר שמענו בהתחלה, עם רמז עבה לאהוד ברק.
סמוטריץ, קיש ושלושת הקודקודים כבר קיבלו אחריות אישית, הראש טרם, כי הוא, כמו באסון מירון, לא אחראי על כלום. הוא רק "מנחה, מורה, קובע ומסדר".
