אט אט אנחנו נחשפים למימדי האסון בדרום, ומקבלים מושג על מה שמחכה לנו, לו מדינת ישראל תובס במלחמה.
לענ"ד זה חלק משורשי הטראומה הנוראה ששבת "שמחת תורה" יצרה, ומההבנה שבאמת, ככל הנראה, הביטחון האישי שלנו מוטל בספק, תדיר.
גם אצלנו אט אט נכתבים פוסטים חשופים הרבה יותר מבחינה רגשית, אנשים מקושרים למשפחות החטופים או הנשחטים מקבלים הלם קשה. האסון האזרחי, העורף, קשה הרבה יותר, כי חיילים בתודעה שלנו, מתים במלחמה, זה חלק מההגיון, אבל אזרחים ובכמויות כאלה? לא אצלנו.
אז כנראה גם אצלנו זה אפשרי. באסון מירון הנורא, מרחו אותנו היטב היטב ואיש לא שילם על חטא היוהרה שלו, האם גם עכשיו, כשמספר הנטבחים-נרצחים-הרוגים הוא פי אלף יצליחו אדריכלי הכישלון להימנע מעונש?
ונכון, אני מסכים מאוד עם הטענות, שהכשלון אינו "מקומי" אלא תוצר של מדיניות ארוכה, כלומר לא רק ביבי מאז 2009, אלא גם בנט ולפיד, שרי הבטחון מתחלפים, הרמטכלים המתחלפים וכו' צריכים לתת את הדין.
תמונה מהטבח בחברון - https://did.li/ZjgZH
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה