החלון שלי פתוח אל רקיע תכלכל-מאפיר.
ריחות של סתיו, שקט של סתיו, חמימות של סתיו.
אני אוהב חורף יותר מכל עונה אחרת, ולוואי ויגיע במהרה. מרקי העוף, מרקי הירקות העשירים, פסוליה וגרבנסוס [שעועית וחומוס בהתאמה] עם עצם, תרד, ורוטב עגבניות מבושלים שעות, והבית נמלא בחמימות רק מריחם.
הסתיו אינו עונה של עצב, ליריות, תוגה ומלנכוליה רומנטית.
במזג האוויר שלנן סתיו הוא חיים ומבשרם של החיים. זו תקופת הגשם, הצטברות שלג על הרי החרמון שאח"כ, באביב מפשירים וזורמים לירדן. סתיו הוא דומוזי, אותו אל חקלאות ופריון כנעני, שבדומה לפרספוני חוזר מעולם המוות עם בוא הסתו[החורף] וחוזר לעולם המוות באביב כשפרספוני יוצאת אל העולם.
אבל השיר הזה תמיד מתנגן בראשי
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה