שלושה אוספו עליי לכלות:
קיר לאחר "הפצצה" בערך, דלתות הארון התפרקו להן, הטלוויזיה התקלקלה.
כיוון שכך החלטתי להתגבר על הפחדנות הטבועה בי ולהתחיל בתיקונים. נכון, אני בבית - זו אחריותי, כיוון שכיום אני "הבעלבוסטע".
אבל
פתחתי פתח לזוגתי לשינויים מרחיקי לכת, וכרגיל - יכולותיה בתפיסת תלת מימד, מרחב, עיצוב עולות אלפי מונים על שלי. [אני טוב בצבעים, מציאת מקום לחפצים קטנים.]
בשל הטכנופוביה הדיגיטלית שלי, יצרתי קשר עם הבן יקיר לי, ואתמול הם הגיעו ל"סגירת פינות" דיגיטליות.
אז גם הכנו אוכל, כלומר אני.
באו, אכלו, דברנו. הזכרנו את גיסת בתי/אחותו והפה הגזעני המטונף שלה. [שלחתי קישור לקבוצה יהודית-ערבית שכל קשר בינה לבין החמאס קיים רק בדמיון הישראלי הערביפובי וגזעני. התגובה שלה היתה נוראה. ]
התחילו לדבר על שבויים - עזבתי. דיון על "המצב" לא בנוכחותי. לא יכול.
החלטנו שכלתי ערבייה [רבים מאנשי השמאל מהמגרב אך לא רק מגדירים עצמם כערבים, כדאי לשים לב לזה!], כי יהדות איננה לאום, כי אם דת.
הסכמנו שאנחנו ישראלים לא דתיים. מי שיתעקש "ישראלי ממוצא יהודי" או "ישראלי בן דת משה!"
נשאר רק להדיח את הכלים, שממתינים לי.
שבת נהדרת ושקטה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה