‏הצגת רשומות עם תוויות ליל הסדר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ליל הסדר. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 2 באפריל 2026

בסוף בסוף היה ליל הסדר


 מתאים לשרביט החם

כמה כולם דאגו.

משפחות ביטלו התכנסות נרחבת של בני המשפחה.

לבניין שלנו לא היתה תנועה פנימה. היתה תנועה החוצה.

האיראנים קיימו את ההבטחה, חיסלו את חוסר הוודאות במטח טילים בשש בערב. שני מטחים, עם הפסקה קצרה בינם, כך שיצאנו ברכב לבני, וחזרנו מייד למקלט.

במקלט ישבו כל הדיירים הצעירים. שכנתנו כבר נסעה לאחיה.

--

זוג אחד - בת הזוג לפתח תקווה להוריה. בן זוגה התכונן לנסוע לחריש להוריו.

הזוג הצעיר הנשוי היו בדרך לחדרה

הזוג האמריקאי הצעיר לא נכח

הזוג הצעיר שהוא בגובה של 2 מטר והיא לדעתי קרוב למטר תשעים גם לא נכחו.

שלישיית הצעירים הרוסים/האוקראינים [לא יודע] נכחו - עמדו לנסוע לתל אביב לחברים.

בתי ומשפחתה מצאו בדרך לשפלת יהודה מרחב מוגן ובילו בו בזמן האזעקות. משם המשיכו לחמותה, וערכו סדר כהלכתו ללא הפרעות. 

משחזרנו, היתה שוב אזעקה.

כולם כבר חזרו, למעט אלה שכנראה נסעו מוקדם להורים ונשארו שם.

אז מה אתם אומרים?

הקפדתי בכל מקום לציין שתאריך ליל הסדר הוא האחד באפריל. בת זוגי שאלה: גם הטילים בשקר?

תרועות החג, הרעשים, האורות - כל אלה בהחלט היו לוויית חן לפתיחת חג החירות של היהודים.

המשך חג שמח.

 

אָבִיב מְחַדֵּשׁ

פֶּסַח שָׂמֵחַ תָּמִיד -

הוּא עֲדַיִן חַי

יום ראשון, 13 באפריל 2025

486 - כבר אחרי "ליל הסדר"

 השרביט שואל את השאלה הנצחית " אז איפה אתם עושים את החג?"

אצלנו מעולם לא היתה בעייה.

גם ד' וגם אני מגיעים מבתים שמעולם לא ערכו בהם סדר, לא עסקו ב: "אצלי-אצלך" - אולי בגלל שגם אם ד' ואמי בנות יחידות, ואבי ד' ואבי אחיהם לא היו פרטנרים נוכחים. הורים, זה מכבר נפטרו או חיו בארצות רחוקות.

משנפגשנו ד' ואני והחלטנו על המשך חיים משותפים נעשתה חלוקה ברורה:

בשמחת תורה [אל תשאלוני למה ומדוע] הורי ד' אצל הוריי, ואבי מבשל כדרכו, ובליל הסדר, שמעולם לא נערך באמת, אצל הורי ד', ואמה מבשלת כדרכה. אחיי מעולם לא היו אופציה למפגש כלשהו, לא דתי או דתי, אז גם בעיה זו נפתרה, אם בכלל היתה בעיה.

מעולם ולעולם לא אנקה את הבית בכפייתיות כפי שיהודים חרדים ואחרים מנקים את ביתם לקראת הפסח. מבחינתי זה דומה לטרפת יום כיפור, אני מבקש סליחה תמיד, והבית שלי נקי כפי שצריך עפ"י אמות המידה שלנו.

כשרות? לא להצחיק אותי.

אבל כמו שטליק כתב, מאז שאנחנו מוזמנים לחתני, אני קורא בהגדה, חובש כיפה. אמנם לא שותה יין קידוש או אוכל מהחרוסת ובוודאי לא אוכל את כל המאכלים למעט ירקות והרבה.

מצחיק את ד' ואותי - אנחנו מכירים היטב את שירי ההגדה, בצורתם הארמית ובצורתם העברית. יש לי תפקיד קבוע לספר את סיפור יציאת מצריים לפני תחילת קריאת ההגדה, ואני מצחיק את עצמי בכך שאני עורך "אקטואליזציה" מתאימה לילדים [אני נמנע מפוליטקה בכל מחיר!] אמרתי ל-ד' שבילדותנו הורינו לא פחדו מ"הדתה", ובבתי הספר לימדו "תרבות יהודית" ללא "אלוהים", וכך ובגלל זה אנחנו יודעים הרבה יותר מנכדינו או צאצאינו.

חג שמח


https://shvirega.co.il/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F-%D7%9C%D7%99%D7%9C-%D7%94%D7%A1%D7%93%D7%A8-%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A6%D7%91/