‏הצגת רשומות עם תוויות איראן. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות איראן. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 23 ביולי 2026

655- הערות ביניים

 לקראת סוף השבוע מתרבות השמועות, ההפחדות בדבר "עוד פעם טילים עלינו". הפעם לשם שינוי לא בגללנו, כך אומרים. 

הבחירות בעוד כחודשיים, השמועות סביב ביטול הפריימריז במפלגה "הכי דמוקרטית" בישראל, והידיעה הנכונה או הכוזבת שרה"מ יעשה הכל ע"מ להישאר בשלטון, כולל הרס המדינה, בהחלט מתעורר חשש אמיתי.

לכשעצמי, התפקדתי ל-דמוקרטים, הצבעתי בפריימריז ואני מרוצה מהתוצאה. אבל השמאל כמו בשמאל - ה"אינדבידואליזם" או "האגו" חזק מכל דבר אחר - כמה התבאסו שנציגם לא נבחר לעשיריות הראשונות, אז עכשיו הם "ברוגז".

מזג האוויר הנורא, חום בלתי נסבל מעורר התנהגויות קצה, אלימות. עונת הבחירות מעודדת מחלוקות, שכבר אינן מוסתרות, ומעצימה אותן. 

האנתולוגיה החדשה של הקבוצה שבה אני חבר ב- FB קורמת כריכה ודפים, כפי שציין בהומור העורך שלה, תחושות חזקות של הצלחה.

ספר שיריי החמישי ייצא לאור בספטמבר, כי אין לי רצון להוציאו בשיא החום. יש כריכה, יש שם, יש הקדשה.

הרומן האפוקליפטי-מיסטי-קבלי שלי שמבוסס על סיפור יראים יהודי ידוע מאוד, שנושאו קירוב בואו של משיח בן דוד, נתקע. בינתיים עוד לא נמצאה המשאית -המחלצת. במקביל אליו, בבלוג השני שלי כאן - מתפתח לו פרוייקט סיפורי פיות למבוגרים: "העץ אובות". 

שגרה?

דרך להרדים את הפחדים שלי?

סוף שבוע קריר, ללא טילים לכולנו.

לענייני הטילים- ממליץ על הפוסט הזה של "אלוהים איתנו - מחשבותיו של עצמאי", מדוע האיראנים לא תוקפים כעת את ישראל?


https://www.facebook.com/ims.gov.il/posts/%D7%9C%D7%A7%D7%A8%D7%90%D7%AA-%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C-%D7%94%D7%97%D7%95%D7%9D%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%9C%D7%94-%D7%9E%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%A9%D7%9C-%D7%92%D7%9C-%D7%97%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%A8%D7%99%D7%92-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%9B%D7%95-%D7%95%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9D-%D7%98%D7%9E%D7%A4%D7%A8%D7%98%D7%95/1066514072325406/

יום שבת, 21 בפברואר 2026

611 - חרדה ושגרה

 הנושא החם מבקש או מציע לנו לכתוב על "השגרה" היומית.

אני חושב שלו המצב במדינה היה אחר, כנראה לא הייתי כותב על כך, אבל בשל הגברת מפלס החרדה בשבוע האחרון, נראה שרק השגרה היא המתכון השלם להפיג את החרדה או לפחות להתמודד אתה.

המילה עצמה שאובה מארמית לפי האקדמיה ללשון עברית. הביטוי האחרון שלה הוא "חזל"ש", שהפך גם לפועל: חזלשתי, מחזלש, אחזלש - חזרה לשגרה.

אז מהי אותה שגרה, שיש האוהבים לכתוב אותה כך: שגרע, כמו השגרה היא דבר רע. 

השגרה שלי מאז יצאתי לפנסיה מלאה פשוטה מאוד ותואמת את צרכיי.

בוקר - קפה+מחשב, ארוחת בוקר, הליכה יומית בין חצי שעה לשעה, כתיבה, קריאה, בערב-בלילה טלוויזיה.

משעמם, בהחלט משעמם למי שלא נמצא בתוכה.

מאחל לכולנו, שכמו שכתבה NLEE בתגובה לפוסט של אמפי האחרון, דיבורי המלחמה הם הפחדות פסיכולוגיות שמטרתן ערעור עתידי של מערכת הבחירות, "שימון" המעבר לדמוקטטורה או חלק ממלחמת הרשות המבצעת ברשות השופטת.

מי שבטעות יקרא את תחזיות בריק, כדאי שיעזוב את הארץ, ומהר.



https://www.makorrishon.co.il/opinions/article/244367

יום שישי, 20 ביוני 2025

509 - איראן

 הנושא החם - איראן

כמה פעמים חשבתי לעצמי, כתוב על חוויותיך במקלט, אבל לא נסתייע. אני מעדיף לכתוב על דברים אחרים.

לפני שנתיים פגשנו גולה איראנית בנורבגיה, בסטוונגר [עיר נמל נפט חשובה מאוד בדרום נורבגיה]. מהר מאוד התחברנו.

יש בי גם סלידה מציור האויב כ"השטן", ואתמול בשיחה עם הבחור מחנות 'הטבע' סיכמנו שתגובות טראמפ וחלק מהקיצוניים אצלנו מתאימות לעולם שחור-לבן של המערבון הקלאסי.

מלחמה היא כלי יעיל ל"גיבוש" העם, אפילו זכויותיו ניטלות ממנו. האם "ישראל" היא האויב המלכד את משמרות המהפיכה? יש משהו אירוני בכך, שגם בישראל הופכת  איראן ל"האויב" ובכך "נוצר" גיבוש לאומי, אבל התמונה איננה פשוטה כפי שעולה מדבריי.

בשלב הזה אין לי מושג לאן הדברים נוטים, מאז אתמול בבוקר יש דממת טיווח. הרטוריקה הישראלית והאיראנית ובטח האמריקאית משדרת כל הזמן איומים, הפחדות


אני רוצה להמליץ על הפוסט "החתונה של אבנר" בבלוג חאראקי של ליאור גלציאנו