הנושא החם - איראן
כמה פעמים חשבתי לעצמי, כתוב על חוויותיך במקלט, אבל לא נסתייע. אני מעדיף לכתוב על דברים אחרים.
לפני שנתיים פגשנו גולה איראנית בנורבגיה, בסטוונגר [עיר נמל נפט חשובה מאוד בדרום נורבגיה]. מהר מאוד התחברנו.
יש בי גם סלידה מציור האויב כ"השטן", ואתמול בשיחה עם הבחור מחנות 'הטבע' סיכמנו שתגובות טראמפ וחלק מהקיצוניים אצלנו מתאימות לעולם שחור-לבן של המערבון הקלאסי.
מלחמה היא כלי יעיל ל"גיבוש" העם, אפילו זכויותיו ניטלות ממנו. האם "ישראל" היא האויב המלכד את משמרות המהפיכה? יש משהו אירוני בכך, שגם בישראל הופכת איראן ל"האויב" ובכך "נוצר" גיבוש לאומי, אבל התמונה איננה פשוטה כפי שעולה מדבריי.
בשלב הזה אין לי מושג לאן הדברים נוטים, מאז אתמול בבוקר יש דממת טיווח. הרטוריקה הישראלית והאיראנית ובטח האמריקאית משדרת כל הזמן איומים, הפחדות
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה