בשנה שעברה, ב- 1 באוקטובר פרסמתי את פוסט השנה החדשה. קראתי לו:
כדרכי, לא ממש טרחתי לסכם את העבר או לאחל איחולים לשנה החדשה, אלא הסברתי את מקור הצורך למנות את הזמן.
הפוסט הסתיים בהיעדר תקווה לשנת תשפ"ה.
"כפי שכתב מוטי בפוסט העצוב שלו בבלוגו "החיים שלי [או של אחרים]" בשם "שנה טובה תשפ"ה", כלכך קשה מנקודת המבט הנוכחית לצפות ולאחל ואפילו לשמוח."
השנה החלטתי לסכם מ- 1 בספטמבר 2024 עד הפוסט הראשון שהעליתי בספטמבר 2025 [ 13.9.25]
בדקתי את נושאי הפוסטים השונים, מה תפס את תשומת ליבי בעיקר.
הפוסט של 1.9.24 נקרא:
לקראת שנת תשפ"ו – תחזית רוחנית ואסטרולוגית
מגמות כלליות
שנת תשפ"ו מביאה איתה שיא של טרנספורמציה עולמית. ככל שנתקדם לעבר 2026, נחווה יותר אנרגיות של אוויר ואש, ופחות של אדמה ומים.
זה יתבטא בקידמה, טשטוש גבולות, ושינויים בשיטות משטר וכלכלה.
אז מה אתם אומרים?
יש תקווה? כי בתפיסה שלי, אוויר ואש הם אסונות, מלחמות. המלים המכובסות: טשטוש גבולות לא מבטיחות שקט.
שינויים במשטר בהחלט רומזים אל ההפיכה המשטרית או מעבר למשטר אוטריטריאני [סמכותני].. אז מהי הקידמה?
שנה טובה
זה לא קורה השנה.
בכל שנה, אפילו בשנה הנוראה, אשתקד, משהו התרחש לקראת ראש השנה. האוויר השתנה\ האנשים השתנו.
מעין זרימה אחרת של ריחות, צלילים, אור עמום או בעל מבנה אחר.
הגוף נע בחלל עם תחושה מוזרה של שינוי.
ככל שאני חי יותר שנים, המבט מעמיק, האוזן שומעת, מקשיבה ומאזינה אחרת, האף בורר לו ריחותיו בקפדנות רבה; אווירא דראש השנה שנה אחרי שנה חד הוא לי. עד הזמן הזה, הקרוב.
מה קרה?
הכאב בחזה מתעצם
החרדה גואה ולא נרגעת
סיוטים קשים בהם נכדיי ...
לברוח? לא לברוח?
האם יגיע אותו אור מיוחד של סוף אלול וראשית תשרי?
האם ריחות היום יעלו באפי [ואין הכוונה לריחות תבשילים ח"ו]?
האם צליליה של מהות מיסטית-ייחודית המפרידה בין עבר מת לעתיד נולד יופיעו?
הנושא החם בורח אל המטבח החם מהמציאות החמה והאקלים החם במיוחד.
מאכלי עדות מעולם לא טרדו את מנוחתי.
מעולם לא השתתפנו באירוע כזה בבתי הספר של הילדים שלנו. גם אצל הנכדים זה לא מתקיים.
קוסקוס אכלתי בפעם הראשונה בחיי אצל חברה שגרתי אתה בדירה משותפת. לא התרשמתי. בעבודה מישהי טענה שהאורז שהפרסים מכינים הכי טעים בעולם. נסיתי, כנראה שאני לא יודע לבשל, כי האורז שאבי מכין ואני מכין יוצא טעים יותר.
גפילטעפיש אכלתי אצל השכנים של סבתי, רק שהוא היה צמחוני, כלומר דג לא היה בפנים. גם "הכבד הקצוץ" היה " Liver free", מחציל.
אצלנו אכלנו בעיקר אוכל צרפתי שאבי הכין מהלארוס הצרפתי.
הוא לא "מת" על האוכל היהודי הטורקי במיוחד, למרות שהיה לו ידע ענק מאמו. אז ממולאים, בוודאי, גרבנסוס [חומוס מבושל ברסק עגבניות, בשר ו - bouquet garni]. אבל משם הוא גלש למחוזות אחרים.
סבתי היתה צמחונית וסלדה פיזית מהמטבח היהודי מזרח אירופאי. אמי הרומניה לא הכירה בכלל את המטבח היהודי-רומני, כך ניצלנו מעוף מכובס, גפילטעפיש אפרפר, גזר מתוק וצימוקים [איכסססס, אפילו לא אומרים איכס על אוכל].
הילדים שלנו אכלו את מה שבישלנו להם.
אז..
מכיר מרק חמוץ פרסי, סולד מהחריימה העתיר בשמן וחריף, מת על "עלי גפן ממולאים" יא פרק, מכיר "קובה" במגוון טעמים - לא הכי "מת" על זה. לא אוהב פתיתים, מת על נקניקיות מבושלות עם תפוחי אדמה ברוטב אדום. אוהב להכין שעועית ירוקה טרייה ברוטב עגבניות או עם עגבניה חתוכה לפרוסות, שמן זית, בצל קצוץ, שום פרוס, מלח+פלפל שחור, וכן יקיריי - מונוסודיום גלוטמט.
מעבר לזה...
בבית אבי הקירות היו צבועים בירוק. למה? כי זה "מרגיע" טען הפטריארך.
הנושא החם צמחים, עציצים ואצבעות ירוקות / עורך מוטי אורגד הזכיר לי את הקירות הירוקים בבית הוריי.
אני אוהב פרחים, ומאז שאני זוכר את עצמי מחוץ לבית הוריי, פרחים תמיד היוו חלק מהחדרים השונים בהם גרתי.
אבל, גם גידול צמחים ["עציצים"] אהוב עליי לא פחות.
לא יודע אם יש לי אצבעות ירוקות, ישנם צמחים שלעולם לא אצליח לגדל, וישנם שגדלים ללא בעיות.
אדן החלון של חדר העבודה שלנו הפכה לאזור גידול צמחים רבים.
הנה מספר תמונות:
בפוסט הקודם שלי, פתרון חלומות, התפחה שיחה מרתקת ביני לבין NLEE אודות המהירות בה שולבה ה-ב"מ בתרבות האנושית הטכנולוגית, אך לא רק הטכנולוגית.
בין היתר, כתבתי לה, שבאתרים רבים אני פוגש שאלות מפליאות על ה- ב"מ, ואני רוצה לשתף אתכם בכמה וכמה שאלות אודותיה.
באופן מקרי התלכד נושא הפוסט שלי עם השרביט החם.
לי ידוע שפרדי, גם בגרסה 5 פותר חלומות.
היה לי חלום מוזר היום, והחלטתי לבקש ממנו פתרון.
שימו לב
החלום שתיארת מכיל כמה סמלים מרכזיים, ואנסה לפרק אותם לכיווני הבנה שונים:
סמל לבחינה פנימית או מבחן חיים – חלומות על מבחנים נפוצים מאוד כאשר אדם מרגיש שנדרש ממנו לעמוד בציפיות, לעבור שלב, או להתמודד עם שיפוט (פנימי או חיצוני).
חלוקת המחברות – אתה לא הנבחן, אלא זה שמחלק. זה יכול לרמז על תחושת אחריות או תפקיד מנהיגותי שבו אתה מעריך או מאפשר לאחרים לעבור מבחן.
שמות מטושטשים מסמלים לעיתים אנשים או חלקים באישיותך שעדיין לא מוגדרים, או סיטואציות שאתה לא שולט בהן לחלוטין.
העובדה שאתה מצליח לקרוא אותם למרות הערפול – מצביעה על יכולת ניווט בתוך חוסר בהירות.
מעבר בין כיתות יכול לסמל בחירות בין מסגרות או כיווני חיים שונים. אתה בוחר היכן "להתמקם".
הכיתה שבה נשארת מייצגת אולי את המקום שבו אתה מרגיש שיש לך אחריות אמיתית.
דמות מנהלתית מסמלת לעיתים את "הסופר-אגו", המצפון או דמות סמכות פנימית.
ייתכן שזהו ביטוי לרצון לאישור מגורם סמכותי, או לחשש מביקורת.
ייתכן שזה מראה על צורך בשליטה או שאיבה של ידע מאחרים.
אפשר גם לפרש כתחושה שאתה לוקח על עצמך משימות של אחרים, או מאמץ מידע/עבודה כדי להחזיק בסדר.
כתום – צבע חיוניות, יצירתיות, אנרגיה.
אפור – נייטרליות, חוסר חיות, שגרה.
החלוקה יכולה לסמל תלמידים או תחומים בחיים שאתה תופס כיותר יצירתיים לעומת כאלה שנראים "כבויים".
הפסקת חשמל היא רגע של חוסר שליטה, אובדן בהירות או שיבוש בלתי צפוי.
העובדה שנשאר אור במסדרון – רמז שיש עדיין כיוון, דרך יציאה או תקווה גם בתוך החושך.
הוצאת התלמידים להפסקה – שחרור מהלחץ, הפוגה בזמן המשבר.
החלום עשוי לשקף תחושה שאתה נמצא בעמדת אחריות או הנהגה (המורה/המפקח בחלום), מול "בחינה" חשובה – אולי לא אקדמית אלא בחיים האישיים/המקצועיים. יש בך צורך לעשות סדר, להבדיל בין מה שחשוב וחיוני (כתום) לבין מה שהוא שגרתי או עמום (אפור). הפסקת החשמל מצביעה על חשש מאיבוד שליטה או אירוע פתאומי, אך גם על תקווה – שכן עדיין נותר אור, ויכולת להוביל את האנשים/החלקים שבאחריותך להפוגה מסודרת.
