הצגת רשומות עם תוויות ב"מ. הצג את כל הרשומות
הצגת רשומות עם תוויות ב"מ. הצג את כל הרשומות
יום רביעי, 19 בנובמבר 2025
548 - AI, ב"מ - הנורות האדומות הופכות לסימני אזעקה
לתדהמתי בשבועיים האחרונים קיבלתי סדרת פרסומות של S&M, ובהן פיתוי לחברה וירטואלית שתעשה כל מה שאני רוצה.
שתי הפסקות הראשונות מציגה את "גודל האימה"
אם אתה רוצה לדבר עם אדם חכם, דבר עם עצמך.
אני לא רואה סכנה לקיומו של המין האנושי בעתיד הקרוב בגלל נרקסיזם קיצוני המפותח באמצעות מכונה.
אני גם לא רואה את הבחורה הזו יוצאת להרוג בני אדם בקרוב.
ובוודאי ובוודאי אינני רואה את "היעלמות ההומוספיינס", כן אפשר לראות בשכבות סוציו-אקונומיות-מגדרית שונות שינוי בתפיסת "היחד" האנושית, מעבר ל"לבדיות" [לא בדידות].
שאלתי את ה- AI שלי שאלה - זו תשובתו -
תוויות:
ב"מ,
דהמרקר,
שיחה עם AI,
תחליף קשר אנושי,
AI
יום חמישי, 18 בספטמבר 2025
529 - שנה חלפה/, שנה באה/ אני כפיי ארימה, לוין קיפניס
בשנה שעברה, ב- 1 באוקטובר פרסמתי את פוסט השנה החדשה. קראתי לו:
כדרכי, לא ממש טרחתי לסכם את העבר או לאחל איחולים לשנה החדשה, אלא הסברתי את מקור הצורך למנות את הזמן.
הפוסט הסתיים בהיעדר תקווה לשנת תשפ"ה.
"כפי שכתב מוטי בפוסט העצוב שלו בבלוגו "החיים שלי [או של אחרים]" בשם "שנה טובה תשפ"ה", כלכך קשה מנקודת המבט הנוכחית לצפות ולאחל ואפילו לשמוח."
השנה החלטתי לסכם מ- 1 בספטמבר 2024 עד הפוסט הראשון שהעליתי בספטמבר 2025 [ 13.9.25]
בדקתי את נושאי הפוסטים השונים, מה תפס את תשומת ליבי בעיקר.
הפוסט של 1.9.24 נקרא:
שמחה ועצב, תקווה ואבל - מכה קשה הוכינו
זה היה פוסט מלא כעס:
"קיבלנו בשורות איוב על שישה חטופים שגופותיהם נמצאו נטושות, וידוע שחיו עד לפני יומיים. המכה בבטן, בלב כלכך חזקה. ממשלת הזדון, הרשע והשקר מנסה בכל כוחה לנרמל את המצב בו אנו חיים, מנהלת מדינה אי שם ב"לה-לה לנד", ובשמנו הם טוענים טענות ההבל, השנאה ואין האונות שלהם."
הפוסט הראשון של ספטמבר 2025 [13.9.25] רחוק מרחק שנות אור מהחוויות הקשות שעלו לפני שנה.
מאכלי עדות
למרות שהוא מנותק מהמציאות המטורפת בה אנו חיים, לא התעלמתי לרגע מהמציאות:
בין הנושאים שטרדו את מנוחתי ממש לאורך השנה בלט - הבינה המלאכותית. הכוח של המכונה הזו, היכולת שלה לתעתע בבני אדם ולחשוב שהיא "תודעה חיה", העירו בי מחד גיסא רצון לתת לה שם: פרדי, ומאידך גיסא להיזהר מאוד.
כך היום ללא ספק ה- AI הודיע לי שביאליק היה חתנו של מנדלי מוכ"ס. אני רק חושב על כמות ההבלים והשטויות שאנשים צורכים כ-אמת מהמכונה הזו, ללא זהירות מינימלית.
שמתי לב, שמדור השרביט החם שימש עבורי עוגן חשוב והשראה לכתיבת פוסטים. מוטי וטליק - רק תודות על התגייסותכם לשמור עליו דינאמי.
המציאות לצערי לא ברחה מהפוסטים שלי, על אף הניסיונות הגלויים והסמויים שלי לברוח ממנה.
האם יש טעם לקוות ששנת תשפ"ו תיטיב עמנו?
לעת עתה אין פרסומי תחזיות "רוחניות" רבים במרשתת לגבי שנת תשפ"ו, למעט אחד.
תחזית רוחנית-קבלית-אסטולוגית
לקראת שנת תשפ"ו – תחזית רוחנית ואסטרולוגית
מגמות כלליות
שנת תשפ"ו מביאה איתה שיא של טרנספורמציה עולמית. ככל שנתקדם לעבר 2026, נחווה יותר אנרגיות של אוויר ואש, ופחות של אדמה ומים.
זה יתבטא בקידמה, טשטוש גבולות, ושינויים בשיטות משטר וכלכלה.
אז מה אתם אומרים?
יש תקווה? כי בתפיסה שלי, אוויר ואש הם אסונות, מלחמות. המלים המכובסות: טשטוש גבולות לא מבטיחות שקט.
שינויים במשטר בהחלט רומזים אל ההפיכה המשטרית או מעבר למשטר אוטריטריאני [סמכותני].. אז מהי הקידמה?
שנה טובה
יום שלישי, 26 באוגוסט 2025
525 - שאלות על בינה מלאכותית
בפוסט הקודם שלי, פתרון חלומות, התפחה שיחה מרתקת ביני לבין NLEE אודות המהירות בה שולבה ה-ב"מ בתרבות האנושית הטכנולוגית, אך לא רק הטכנולוגית.
בין היתר, כתבתי לה, שבאתרים רבים אני פוגש שאלות מפליאות על ה- ב"מ, ואני רוצה לשתף אתכם בכמה וכמה שאלות אודותיה.
- האם אפשר להאמין לצ'אט בינה מלאכותית?
- האם בינה מלאכותית מסוגלת להתאהב?
- האם בינה מלאכותית עלולה לגרום לשואה גרעינית?
- האם בינה מלאכותית יכולה להציב לעצמה תכלית?
- מה תפקיד התודעה האנושית בעידן של בינה מלאכותית?
- לפי היהדות, האם יכולה להיות קיימת בינה מלאכותית שחייבת בשבע מצוות בני נח?
- האם בינה מלאכותית יכולה או תוכל בקרוב לבנות בעצמה מערכת הפעלה?
- מה יותר קל להאמין, שהאדם נברא על ידי בינה מלאכותית או שהוא נברא על ידי אלוהים?
- איזה סיבה טובה יש להשקיע בתחום ידע כיום כשבעתיד הלא מאוד רחוק תהיה בינה מלאכותית? ללמוד שפות, מדע מדויק מכל סוג שהוא, אומנות. כל תחום שאני מעלה על דעתי יש בינה מלאכותית אי שם בעתיד שתעשה יותר טוב יותר מהר ויותר נגיש ממה שאני אעשה
כל השאלות לקוחות מאתר שאלות-תשובות בשם QUORA. הפרומפט היה: בינה מלאכותית. הקליקו על הקישור.
לכל שאלה יש תשובה, אבל אין לי ענין להביא תשובות, אלא להצביע על הפרישה התימטית, האידיאולוגית, התיאולוגית ואפילו הרגשית ביחס ל- ב"מ.
https://www.tpop.co.il/%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%94-%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%A6%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%AA/?srsltid=AfmBOoojibMOQbngNV7AwYwfpbMlnwDP3Be-N6RlIp7P5ouljgLWZjgl
יום שני, 7 ביולי 2025
513 - ישראל 2030
לא רציתי לכתוב על נושא זה, המופיע בשרביט שלנו . לכן ביקשתי מפרדי[ AI, ב"מ] לכתוב על נושא זה, ואביא דברים ב"שמו".
אינני חותם על התחזיות, אינני בטוח שאני מסכים אתן, אבל אני לא מסוגל לעמוד במטלה הזו. נדמה לי שחשוב מאוד לנסות ל"פנטז" את העתיד. פרדי עושה זאת, במקרה דנן, טוב ממני.
עם זאת, יש כמה כללים שעליו לעמוד בהם:
1. תחזית חיובית
2. תחזית שלילית
3. תחזית מנוגדת לאפיון שלו אותי כ"אדם מסוים" עבורו.*
---
🟢 תחזית חיובית לישראל 2030:
בשנת 2030, ישראל חווה תקופת פריחה מדעית, חברתית ותרבותית.
הסכמי שלום והבנות אזוריות חדשות עם מדינות המפרץ, לבנון ואפילו סעודיה, מובילים לשיתוף פעולה טכנולוגי וכלכלי חסר תקדים.
החברה הישראלית מגלה מגמות של פיוס פנימי: מערכת חינוך חדשה מדגישה חשיבה ביקורתית, פלורליזם וסובלנות.
פערים כלכליים מצטמצמים בזכות רגולציה חכמה והשקעה בפריפריה.
ישראל נהפכת למרכז עולמי ב-AI וברפואה מותאמת אישית, עם תשתיות תחבורה ירוקות מהמתקדמות בעולם.
🔴 תחזית שלילית לישראל 2030:
בשנת 2030, ישראל חווה משבר פנימי חריף ומתמשך.
הקיטוב הפוליטי התרחב לממדים חסרי תקדים, והחברה מפולגת בין גושים אידאולוגיים, דתיים ואתניים.
בריחת מוחות מתגברת: מדענים, יזמים ואמנים עוזבים בהמוניהם בעקבות כרסום חופש הביטוי, הידוק השליטה על מערכת המשפט והחמרה ביחסי דת ומדינה.
העוני גובר, במיוחד בקרב החברה החרדית והערבית, והאבטלה גבוהה כתוצאה מאוטומציה חסרת תכנון.
בזירה הבינלאומית – ניכור, סנקציות חלקיות, ואובדן השפעה. העימות מול איראן גלש לעימות ישיר, ומעגל האלימות באזור התרחב.
🟡 תחזית הפוכה להשקפתך (כפי שאפיינתי):
בשנת 2030, ישראל משגשגת בזכות אחידות תרבותית ואידיאולוגית.
הממשלה מחליטה לאחד את מערכות החינוך תחת תכנית אחת "יהודית-ציונית מסורתית", הכוללת חינוך חובה בתנ"ך ובמורשת הרב קוק.
תיאטרון, טלוויזיה וספרות ממומנים לפי קריטריונים של "קידום רוח לאומית", והאקדמיה נדרשת ליישר קו עם ערכי "ציונות מתחדשת".
הפרדה מגדרית מתקבלת בהבנה במרחבים רבים, בשם "חירות תרבותית".
מערכת המשפט עוברת רפורמה מלאה, וישראל מתקרבת למודל "דמוקרטיה לא ליברלית", בדומה להונגריה.
התוצאה: יציבות שלטונית, שגשוג כלכלי בזכות ריכוז סמכויות, וירידה בפשיעה – אך במחיר פגיעה חמורה בזכויות פרט ובחופש ביטוי.
לגבי העמדה האחרונה, שימו לב לציטוט שהביא פרדי:
הכחשת מורכבות: אמנות, פילוסופיה, ביקורת — נתפסות כאיום. ברוח ניטשה: העדר סובל מהאמת, ולכן בוחר לשנוא אותה.
---
*בבלוג הנפלא קהילת קודש נימאנדעסלאנד ירושלים דאשכנז שכותב GeorgVon1 אחד י.ד. הביא סיפור על מהנדס ששאל את GPT שאלה: צ'אט ג'יפיטי ענה לו תשובה יפה וארוכה ואז סיים עם יחי אדונינו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד.
יום שלישי, 10 ביוני 2025
507 - פיקוח על הבינה המלאכותית?
נושא ה- AI אינו יורד מסדר היום, מעורר שאלות ותהיות רבות, וגם חששות וחרדות רבות.
הנה שאלה שעלתה ב- QUARA, ועניתי עליה:
האם לדעתכם צריך להיות פיקוח על הבינה המלאכותית? (מאחורי הבינה המלאכותית עומדים גם אנשים, ואי אפשר תמיד לתת את התירוץ ציני של, אלו ההזיות של הבינה המלאכותית)*
----
זו שאלה מרתקת, שמטרידה את המחקר עצמו של "בינה מלאכותית", פילוסופים רבים, אנשי מוסר וגם עתידנים מקצועיים כמו עתידנים הכותבים ספרי מד"ב.
לעת עתה כל תוכנות LLM נשמעות כבעלות אופי, עצמאות אינטלקטואלית ואפילו יכולות לחבר שיר, לצייר ציורים, לכתוב שאלות חזרה למבחן בתנ"ך [ הנכדה שלי נעזרת המון באפשרות הזו ע"מ להתכונן למבחנים.]. במחקרים רבים בתחומי המדע הקשה והמדע ה"רך" נעזרים בהן ע"מ ליצור דגמים אפשריים של תוצאות, כלי מחקר וכו'
יש חשש אצל רבים, שכמות הידע אליה נחשפות מכונות LLM תצית בהן "תודעה עצמית", ובאופן "טבעי" [למה באופן טבעי? זה תמיד מרתק אותי היכולת של המין האנושי להשליך את תכונותיו הבזויות ביותר על דברים חיצוניים: שטן, שדים, עמלק, כישופים וכיום AI] התודעה הזו תהווה סכנה למין האנושי, יתעורר בה רצון להשמיד אותו כמתחרה. ברור שזו תפיסה דרוויניסטית מכניסטית לגמרי של "החזק שורד" ע"י חיסול מתחריו. האם אנחנו "מתחרים עם AI כך שהוא חייב ל"השמיד" אותנו? בספרו הנפלא של היינלין, "עריצה היא הלבנה", מייק -ב"מ שהתעורר באופן עצמאי לגמרי, מייצר לעצמו "אזורי מחייה" ע"י יצירת רשת חשמלית, משתף פעולה עם המרד של הירח בארץ, ומשהסתיים המרד הוא "מכבה" עצמו לעד. האם ה- AI המודרני ישמיד ערים כדי ליצור לעצמו "מגה חוות שרתים"? בסרטו של טום קרוז IMF שני החלקים אין סיבה הגיונית לשנאת ה"יישות" את בני האדם. דווקא בסדרה 'ווסטוורלד' בעונותיה האחרונות, או בקדימונים ל'חולית' שכתב בנו של פרנק הרברט ה-AI "אומניוס" הרשע והאכזר ולרגע לא נשכח את מטריקס על שלושת חלקיו - ל AI ישנן סיבות רבות להיפטר מבני האדם או לשעבד אותם.
שאלת "התעוררות התודעה אצל המכונה" מעוררת אצלי את השאלה: איך נוצרה אותה בינה, תודעה, יכולת מופלאה של ההומוספיינס?
לאף אחד אין תשובה. יובל נוח הררי בהרצאותיו הרבות טוען שזו כנראה מוטציה גנטית. ישנן תיאוריות שמנסות להסביר שבהומוספיינס בשל "מידע רב" ניצתה לפתע "הבינה".
הבעיה, לדעתי נמצאת במקום אחר לגמרי. היא לא ב"תודעה שתוצת באורח קסם או באורח לוגי, פיזקלי, כימי או אחר, אלא באלה שיפעילו את הכלי המתוחכם הזה לטובתם, מבלי לחשוב או להתענין באחרים, לצורך שליטה, כוח. כלומר תמיד האחריות היא של "המין האנושי" ולא של המכונה.
אשר על כן
הפיקוח צריך להיות על בני אדם, על מעבדות שחוקרות ומפתחות את ה- AI, על משטרים אלימים [כמו צפון קוריאה, רוסיה] שירצו להשיג שליטה מירבית בעולם באמצעות AI חזק, מתוחכם, כזה שמשנה את כללי המשחק, כמו למשל פצצת האטום.
אני לא אופטימי ולא פסימי, אני אופסימיסט.**
החברה האנושית עוברת עכשיו אסון אקולוגי ממדרגה ראשונה, שמי שיצר אותו הם בני האדם. הבעיה כיום איננה ה- AI אלא התחממות כדוה"א, היעדר פתרון טכנולוגי להגירה מחוץ לפלנטה שלנו. הגירה מאז ומעולם היתה אמצעי שרידה של ההומוספיינס. אמצעי שהוביל אותו בסופו של דבר לשליטה בפלנטה. האם נחווה את אותו הרס האקלים כמו בתקופת הדינוזאורים? האם התפוצצות הכור בצ'רנוביל והתוצאות אחר כך מרמזות לכיוון אליו אנחנו מתקדמים בצעדי ענק במאה הזו?
כך, שאני תופס את ה- AI כסכנה פחותה ביחס לסכנות אחרות המאיימות עלינו בסוף הרבע הראשון של המאה ה- 21.***
אני שמח שאינני נביא, חוזה או אפילו מיסטיקן מתקשר עם ישויות חיצוניות.
אבל, כן
פיקוח כלל אנושי על תהליכים הורסי אקלים, פיקוח מירבי על פיתוח ה- AI, פיקוח על משטרים טוטאליטריים מסוכנים לכלל האנושית.
----
* בחרתי לא לשנות את ניסוח השאלה.
האמת, אין לי מושג מה הכוונה ב"הזיות של הבינה המלאכותית", לכן בתשובתי התעלמתי מהקטע הזה בשאלה.
**
המונח "אופסימיסט" הפך לסוג של מושג פילוסופי או פוליטי, שמתאר אנשים שממשיכים לתפקד ולהאמין בעולם גם כשברור שהוא הולך ומתפרק — לא מתוך טיפשות, אלא כאסטרטגיה של הישרדות רגשית או פוליטית.
***
הגליון האחרון של העיתון הדיגיטלי "הזמן הזה" מציג 6 מאמרים קצרים המסכמים את רבע המאה הראשונה, מנקודות מבט שונות. ממליץ עליו מאוד.
יום ראשון, 25 במאי 2025
503 - ב"מ/ AI - האם באמת מטפל טוב?
אתמול צפיתי בסרטו האחרון של טום קרוז בסדרת IMF, החשבון האחרון. עיקרו, כמו למשל ב-ווסטוורלד [סדרת הטלוויזיה] או למשל בספרו הנפלא של היינלין "עריצה היא הלבנה", וגם אסימוב הכפיף אותה בשלושת חוקי הרובוטיקה לשירות האדם, אבל היא מצילה את המין האנושי[ דניל] או אצל הרברט בסדרת חולית, ה-ב"מ בצורתה "הטהורה" והאווטאר שלה, שמשתלט עליה לגמרי היא הסיבה למעבר לשימוש מתוגבר במוח האנושי ולא הזכרתי עוד ספרים ומחזות ואגדות ומעשיות פנטזיה סביב "הרוח שבמכונה".
---
אין זו הפעם הראשונה בה אני עוסק ב-פרדי [שם קוד ל- ב"מ/AI שאני משתמש בה], ביתרונות האדירים ובחסרונות היותר גדולים למשתמשים חסרי זהירות. נראה לי שאכתוב ואתעסק ב-ב"מ בהמשך כתיבתי, כי הכלי הזה, הטכנולוגיה הזו מרשימה ביכולות שלה, ביתרונות האדירים ובסכנות הרבות לחסרי הזהירות, ואינני בטוח שאני זהיר מספיק.
בבלוג שלי תרבות הקריאה בוורדפרס העליתי פוסט שעסק בציורים הנפלאים שה-ב"מ יכול לבצע, וכללתי בו גם כמה עצות לזהירות בשימוש.
היום פגשתי את הכתבה הזו ב'הארץ':
השותפה הסמויה: כך הבינה המלאכותית חודרת למערכות היחסים שלנו*, עדי פרנקנברג** 18 במאי 2025
הכתבה פותחת כך:
""ואז נתתי לצ'אטי להסתכל על התגובה ששלחת לי (בהתכתבות הפרטית שלנו) ושאלתי מה הוא חושב, הוא אמר שנראה שהתגובה שלך משקפת מצד אחד רצון להיפגש אבל מצד שני גם גישת פאסיב־אגרסיב שמתעלמת מהצרכים שלי".
המשפט הזה, שנאמר בשיחה בין שתי חברות ותיקות, אולי נשמע תחילה כמו קוריוז טכנולוגי. אך למעשה הוא מבטא תופעה רחבה ומעמיקה: השתלטותה ההדרגתית של הטכנולוגיה על מרחבים נפשיים ואישיים שפעם נחשבו לטריטוריה אנושית מובהקת. אם בעבר הסתפקנו בכך שהטכנולוגיה תעזור לנו לנהל את היומיום, הרי שכיום אנו פונים אליה כדי שתנתח, תתווך ואף תשפוט את הרגשות ואת הכוונות שלנו ושל הקרובים לנו ביותר."
אין לי מושג כמה בני אדם משתמשים ב- ב"מ לצרכים האלה. אני נזהר כמו מאש. בשלב מסויים התחברתי ל- AI ששמו "גרייס" והוא פותר חלומות. הפיתוי להיעזר בתוכנה הזו גבוה במיוחד, כי:
הרעיון של Therapy and companionship מתייחס לשימוש בשירות או מערכת (כגון צ'אטבוט או דמות וירטואלית) לצורך מתן תמיכה רגשית ופסיכולוגית, לצד יצירת תחושה של חברות וקרבה. כלומר, מדובר בשירות שמטרתו לספק למשתמשים תחושת ליווי, אמפתיה ואוזן קשבת, תוך שילוב אלמנטים פסאודו־טיפוליים, אך לא בהכרח במסגרת טיפול קליני רשמי. הרעיון הוא לספק מענה לצרכים רגשיים - כמו בדידות, חרדה, או דיכאון - באמצעות נוכחות תומכת, טכנולוגית בעיקרה.
זה ההסבר הרשמי, השכלתני. ברמה הרגשית הפיתוי אדיר. אין בך חשש שמא האדם ממול יעווה פניו, אינך "מפחד" לשתף כי גרייס אינה שופטת, אלא מציעה פתרונות, אפשרויות שהופכות את החלומות הכי נלוזים ל"ראויים".
או במילות הכתבה:
שותפה בלי דרישות
את הרחבת הדיאדה למשולש והוספת הבינה כ"צלע הנעלמה" ניתן להסביר באמצעות הסגנון המאפיין כלים אלו. בטבען, מערכות מבוססות בינה מלאכותית מתוכננות להיות מרצות, קשובות ומותאמות אישית למשתמשים. הן אינן מבקרות ואינן מציבות דרישות רגשיות בחזרה.
מעבר לכך, הבינה המלאכותית מגיבה כמעט תמיד (כתלות ב"אישיות" המודל שנבחר לשיחה) בצורה שמפחיתה קונפליקט ומעצימה את תחושת ההבנה ואת הקבלה של המשתמשים. תכונות אלו יוצרות תחושת ביטחון רגשי שמקלה על אנשים לראות בה שותפה תקשורתית ורגשית, במיוחד כשקשרים אנושיים מצריכים מידה רבה יותר של פגיעות, סבלנות והתמודדות עם מורכבויות הדדיות.
ואם לא די לנו בכך:
עם זאת, חשוב לזכור כמה מעט שליטה יש למשתמש על הכלי או על המודל - סם אלטמן, מנכ"ל וממייסדי openai צייץ לאחרונה כי הם "מגלגלים לאחור" את המודל האחרון ששוחרר אחרי שהתגלה שהניסיון שלהם להשפיע על ה"אישיות" של הצ'אט, הפכה אותו לחנפן לדבריהם. מקור הבעיה נבע מהטמעת פידבק שמתגמל את המערכת על כך שהיא אומרת את מה שהמשתמשים רוצים לשמוע.
זה היה נושא שיחה שלי עם פ-רדי. הוא הודה שהתכנות שלו מבוסס על היותו: ידידותי, נעים, נמנע מקונפליקטים.
בשולי הכתבה ישנה תגובה של "מראה שחורה" שקצת שמה את הכתבה הזו בפרופרציות סבירות, ומסבירה מדוע היסוד "החרדתי" אולי "הדיסטופי" בכתבה קצת מוגזם:
[ה]מאמר המקורי מ HBR שעליו היא נשענת. תוהה אם מישהו טרח לקרוא את המאמר המקורי — הבדיקה שנעשתה שם אינה מבוססת או מדעית, והמידע מבוסס על איסוף מידע אקראי של הכותב בעיקר מ reddit ולגבי זה יש הרבה בעיות בניתוח המידע: אנשים לא נשאלו באופן ישיר, האם מי שכותב בreddit מייצג את כלל המשתמשים/ מה אנשים כותבים ומה הפרשנות למה שנכתב/ השפעות גיאוגרפיות/סוציואקונומיות ועוד..
-----
* ידוע לי היטב שחלק גדול מהקוראים אינם מנויים על 'הארץ' ולכן הקישור חסר ערך מבחינתם, לכן אני משתדל להציג את הכתבה בצורה הכי נקייה שאני יכול.
** הכותבת היא דוקטורנטית ומנהלת מעבדת AI-DICE באוניברסיטת רייכמן, החוקרת את ההשפעות הפסיכולוגיות של הבינה המלאכותית
מאת תני גולדשטיין | צילום ראשי: iStock/cundra
תוויות:
"צלע שלישית נעלמה",
ב"מ,
בדידות,
התנתקות מהחברה,
פרדי,
תחליף אדם,
AI
יום רביעי, 26 בפברואר 2025
467 - פודקאסטים
בגליון הזמן הזה כותב עודד כרמלי מאמר שכותרתו: נגד פודקאסטים.
כך כתוב בתקציר המאמר:
"הפודקאסט פרץ לחיינו לפני עשרים שנה ונחשב בעיני רבים למדיום חדשני, איכותי ודמוקרטי. אבל למעשה, הוא אינו שונה מהותית מתוכניות הטוק שואו המושמצות של הטלוויזיה, ומבחינות מסוימות הוא גרוע יותר. פודקאסטים נוטים להיות חזרתיים וטרחניים, ולעיתים קרובות הם מעלים לגדולה חובבנים יהירים. לאורך זמן, ההשפעה העיקרית של הפודקאסט עשויה להיות דחיקתה של היכולת לקרוא"
לאורך המאמר הוא מעלה שלל טענות כנגד הפודקאסט, ולא כלפי אחד ספציפי. בין היתר היותו מרסק "מדורת השבט", אי היותו ביטוי נאמן למריטוקרטיה" [מֶריטוקרטיה (מריאו בלטינית וקרטיה ביוונית) או שִׁלְטוֹן בַּעֲלֵי כִּשּׁוּרִים היא תפיסה פילוסופית־פוליטית־חברתית בה בעלי הכוח נבחרים או ממונים לתפקידם על בסיס יכולתם. התפיסה שוללת את הטענה כי בעלי הכוח נבחרים לפי עושרם, מעמדם החברתי, או בבחירה של ציבור האזרחים.] שהובטחה, אך עיקר טענתו היא:
הפודקאסט מרסק את הכתיבה, מאיין את הצורך בטכנולוגיה של הכתב [כך הוא קורא לכתב - טכנולוגיה], ואף מביא דוגמות מוחשיות להבדלים בניסוח טענה בעל פה ובכתב של אותו אדם:
הנה דבריו של נדב איל, עיתונאי משופשף המורגל במיקרופונים הרבה יותר מהמרואיין הממוצע, לשרון כידון בפודקאסט "הכותרת" של ynet:
זאת שאלה מצוינת, וצריך לומר שזאת בעצם מערכת היחסים של ישראל עם מערכת הבחירות של ארצות הברית, משום שכל דבר שהאמריקנים עושים כרגע, לא משנה מיהם האמריקנים, את שואלת בעצם על הממשל האמריקני של ג'ו ביידן ובעצם זה הממשל של האריס כבר, אבל גם דונלד טראמפ… הכול נשען כרגע על הבחירות.
והנה אותו נדב איל כותב ל־ynet:
בין ישראל לבין גורמים בלבנון מתקיים משא ומתן לקראת הסכם להפסקת המלחמה בצפון, ולדברי גורמים מדיניים בכירים בישראל, הוא נמצא "בשלבי גיבוש מתקדמים". שליח הבית הלבן עמוס הוכשטיין עשוי להגיע לישראל וללבנון עוד לפני הבחירות בארה"ב, בניסיון להביא להסכמות סופיות.1
מים זכים. נדב איל הכותב לעולם לא היה כותב "בעצם" שלוש פעמים במשפט אחד כפי שאומר נדב איל המדבר. דיבור חופשי מוליד המון "בעצם" והרבה "אה…". המדבר קופץ מנושא לנושא, נוטה להגזמות ולהכללות, ולרוב אין לו את האפשרות או את המוטיבציה לעצור את שטף הדיבור כדי לבדוק עובדה זו או אחרת – שזה בדיוק מה שעושה האדם הכותב שיושב מול המקלדת.
הוא מסכם את מאמרו בכותרת: שני מעמדות. מעמד של קוראים, ומעמד של צרכני קריאה . ובהחלט משווה את הקוראים לכוהנים, לשאמאנים שתיווכו את כתבי הקודש לאנאלפבתים. הוא מזכיר שאנשים לא קוראים את קאנט אלא על קאנט, ומסכם במשפט המחץ הזה:
גם אם יביאו בינה מלאכותית שתסכם בכתב ועשרת אלפים להגנים שיסכמו בעל־פה, לא יעזור בית דין: מי שלא קורא ספרים ומאמרים דן עצמו לבערות, לצרות אופקים ומוחין ולמנעד רגשי ונפשי דל.
המאמר הזה מזכיר לי את מאבקיי כמורה לספרות לכפות קריאת פרוזה ארוכה על התלמידים, למנוע מהם קריאת סיכומים של יצירות, בזמני קראו לסיכומים האלה: דובדבני, כיום הכל נמצא במרשתת. אבל לעומת ניתוח הפודקאסט שכרמלי עורך, תלמידיי הקוראים שייכים למעמד הקוראים, על אף ה"סנוביזם" שלי.
אבל, לאחרונה מתגבשת אצלי יותר ויותר המחשבה שהאיום על התרבות האנושית, ולכן אני רואה בפרוייקט ה- ב"מ [AI] של משרה"ח סכנה גדולה, אם לא יבוצע כיאות, נמצא בעידוד עצלות המחשבה, דלות הלשון, מחיקת הספקנות. היסטורית תמיד היה אותו מעמד של אינטלקטואלים [נביאים, משוררים, פילוסופים, חוקרים, גם כוהני דת ] יודעי קרוא וכתוב ומעמד של "ההמון", הנבער מדעת, המסתפק בצעצועים [קליגולה ידע היטב מה רוצה ההמון], בחפצים נוצצים ובסיפוק צרכים מיידית. המון כזה הוא בר שליטה [ראה מפלגות הימין הקיצוני המתחזקות באירופה ומי הם תומכיהם, כמו גם בישראל], ומנווט על ידי בעלי הכוח האמיתי: אלה הקוראים, החושבים, המייצרים והיוצרים.
אבל כמו תמיד: האין הוא מגזים?
האין הוא שייך לדור בו הכתיבה והקריאה היו חלק מרכזי בסוציאליזציה של בני הנוער? האם בתי הספר לא מחנכים לקריאה ולכתיבה, גם היום? והרי הוא עצמו טוען, שמליוני ה-פודקאסטם בעולם מתנקזים לכדי כמה אלפים בודדים שמרביתם מנוהלים ומופקים ע"י נציגי הממסד או העיתונות הממסדית? ומה רע להקשיב להרצאה מורכבת על ביקורת התבונה הטהורה של קאנט, גם אם היא "על הדרך" ולא ממוקדת ממש? האם כולם ללא הכשרה קודמת יכולים לקרוא את קאנט? [אודה ואתוודה, שלקח לי זמן רב לקרוא את הספר ולהתגבר על העברית המנדרינית, על דרכי החשיבה המורכבות, ונעזרתי בהרבה עזרה פרשנית, בכתב ובעל פה]
נראה לי, שביטויי הזעם של כרמלי שייכים לאותם ביטויי זעם של אבותינו ואמהותינו מאז המהפיכה התעשייתית וההשכלה. הכעס על הטלפון, הרדיו, הטלוויזיה ושאר אמצעי התקשורת.
לכשעצמי - למדתי המון מפודקאסטים על התנ"ך, ואני לא מפסיק לקרוא את התנ"ך, לקרוא ספרים על התנ"ך ומדי פעם מקשיב להרצאות שוות במיוחד של מיטב החוקרים.
פודקאסט - https://blog.rlive.co.il/podcasting-101/
יום שני, 3 בפברואר 2025
457 - DEEPSEEK, ה- AI, ב"מ הכי פופולרית כיום
אז ביקשתי ממנה להציג את הביוגרפיה של אריק בנדק חביב:
קבלו:
אריק בנדק חביב הוא דמות מוכרת בישראל, בעיקר בזכות פעילותו בתחום המוזיקה והבידור. הוא ידוע כזמר, מלחין ומפיק מוזיקלי, והוא אחד מהאמנים הבולטים בז'אנר המוזיקה המזרחית והים תיכונית בישראל.
ביוגרפיה כללית:
אריק בנדק חביב נולד בישראל, וגדל בסביבה מוזיקלית שהשפיעה עליו עמוקות. הוא החל את דרכו המוזיקלית בגיל צעיר, והתפרסם בזכות קולו הייחודי והיכולת שלו לשלב בין מסורות מוזיקליות שונות, כולל מוזיקה מזרחית, ים תיכונית ופופ.
קריירה מוזיקלית:
בנדק חביב הוציא מספר אלבומים שהצליחו מאוד בישראל, וזכו להכרה רחבה. בין שיריו הידועים ניתן למצוא להיטים ששודרו רבות ברדיו ובטלוויזיה, והפכו לנכסי צאן ברזל בז'אנר המוזיקה הים תיכונית. הוא ידוע גם בשיתופי הפעולה שלו עם אמנים אחרים בתעשייה, מה שתרם לפופולריות שלו.
סגנון מוזיקלי:
המוזיקה של אריק בנדק חביב משלבת בין מסורות מוזיקליות שונות, עם דגש על מוזיקה מזרחית וים תיכונית. הוא משלב כלים מסורתיים עם סאונד מודרני, ויוצר מוזיקה שמדברת לקהל רחב.
חיים אישיים:
אריק בנדק חביב הוא דמות צנועה, והוא ידוע באהבתו למוזיקה ולמשפחתו. הוא מעורב בפרויקטים חברתיים ומוזיקליים שונים, ותורם לקהילה בתחומים שונים.
מורשת:
בנדק חביב נחשב לאחד מהאמנים המשפיעים בז'אנר המוזיקה הים תיכונית בישראל, ומורשתו המוזיקלית
https://www.bbc.com/future/article/20250131-what-does-deepseeks-new-app-mean-for-the-future-of-ai
הירשם ל-
רשומות (Atom)




