את רחל מורפורגו פגשתי בבלוג הקודם שלי, שנעלם ונאלם בישרא. אז הגיע הזמן לתת לה קצת כבוד.
בעריכה של הבלוג הקודם שלי מצאתי את הרשומה הראשונה על שיר זה, היא קצרה מאוד, חד מימדית, אבל ראוייה לקריאה:
רשומה משנת 12.8.2016
להבין משל ומליצה
הִנֵּה זָרַח הַשֶּׁמֶשׁ עַל שָׁלֹש מִינִים
רִאשוֹן יָבִיא פִרְיוֹ זֵיתִים רַעֲנַנִּים
שֵׁנִי עָלָה כֻּלּוֹ חָרוּל קִמְשׁוֹנִים,
לַשְּׁלִישִׂי כִסָּה שִׁמְשׁוֹ שַׂר הַפָּנִים:
ה'תקפ"ח, 1828
נאמר על שלש בתולות שנארסו ביום אחד
השיר שלפנינו הוא שיר מרושע לגמרי, כי כבר נאמר שאין יפה ככלה בחתונתה, אז נכון 3 ארוסות, אבל גם אירוסין הם קשר הדורש גט. שם השיר - להבין משל ומליצה, רומז לנו שהשיר הוא בעצם משל, והמשפט תחת התאריך, שהינו חלק מהביוגנזה של השיר, אומר מפורשות מיהם שלוש המינים.
אז נסכם - היפה, המכוערת, וזו אשר אין לראות פניה.
מבחינת הפרוזודיה זה שיר מושלם. בית אחד בן 4 טורים. חריזה אאאא, שאפשר אם רוצים אפילו למצוא קשר משמעותי ביניהם: מינים רעננים קמשונים הפנים, ר"ל המינים עצמם רעננים [ 3 ארוסות צעירות, אולי] אבל פניהם קמשונים, קוצים ... אפילו המשקל הקל - יאמבוס מוסיף לווית שעשוע ואולי ציניות לשיר הזה.
אני מזמין אתכם לקרוא את דברי יהודה ויזן לגבי שאלת אמהות רחל המשוררת ביחס לשירה העברית. יש לו כמה השגות נהדרות.
רחל אמנו? האם רחל המשוררת היא באמת האם המייסדת של השירה העברית?
רחל המשוררת נחשבת לאם המייסדת של השירה העברית המודרנית. במלאת 80 למותה, תוהה יהודה ויזן אם אכן זה כך
להבין משל ומליצה*
הִנֵּה זָרַח הַשֶּׁמֶשׁ עַל שָׁלֹש מִינִים
רִאשוֹן יָבִיא פִרְיוֹ זֵיתִים רַעֲנַנִּים
שֵׁנִי עָלָה כֻּלּוֹ חָרוּל קִמְשׁוֹנִים,
לַשְּׁלִישִׂי כִסָּה שִׁמְשׁוֹ שַׂר הַפָּנִים:
ה'תקפ"ח, 1828
נאמר על שלש בתולות שנארסו ביום אחד.
ביוגרפיה
בת למשפחת לוצאטו המפורסמת; מצד אביה היא נכדתו של המשורר יצחק לוצאטו, ומצד אמה היא דודניתו של שמואל דוד לוצאטו (שד"ל). נולדה בטריאסטה שבאיטליה. עד גיל 12 למדה את התורה מפי דודיה, ובת ארבע-עשרה כבר למדה פירוש רש"י, תלמוד ו"חובות הלבבות" של רבינו בחיי.
למדה את אומנות הליתוגרפיה (דפוס אבן) ועזרה לקרוביה במלאכתם.
כתבה את שיריה הראשונים בעברית בגיל 18, אך פרסמה לראשונה את שיריה רק בגיל 57, בכתב העת "כוכבי יצחק". שירתה זכתה למן ההתחלה להצלחה רבה בקרב הקוראים.
שירתה שואבת מטקסטים עבריים קאנונים, כך למשל בשיר "ואלה דברי רחל" בו היא מדמה את עצמה לכנסת ישראל.
האמונה בביאת המשיח היא היסוד העיקרי בשירתה וכתיבתה. אמונה זו הובעה בתוקף גדול יותר בשירה האחרון, "עמק עכור", שכתבה בשנתה השבעים ושבע. כתבה גם שירי הגות.
בגיל 29 נישאה ליעקב מורפורגו.
במלאת מאה שנה להולדתה הופיע מבחר שיריה בשם "עוגב רחל", משיריה שהובאו לדפוס בכתבי עת עבריים עוד בחייה על ידי סגן הרב הראשי לטריאסטה, יצחק חיים קסטיליוני. שיריה של מורפורגו זכו להערכה מצד שד"ל, שהיה בן דודה.
אז בואו וננסה להבין את הבדיחה החבויה בתוך 4 שורות חרוזות אלו.
שלושה בחורים, שלושים חתנים וכל אחד מייצג מין - סוג כמובן. [ אין הכוונה למין במובן סקס ]. אפשר גם לתהות אם המילה גוררת לתוכה את משמעות מינים כעובדי עבודה זרה או סוטים מדרך הישר, מה שאולי מרמז לארוס. ברור [הערה 3, כוכבית] שהשיר הרבה יותר מורכב במשמעותו, כי מחד גיסא הוא מפנה אל ה"סטייה" דווקא, אל הארוס ומאידך גיסא הוא רומז אל היותו חידה, או נמשל מורכב הרבה יותר.
כך או אחרת, יש במבט שלה על שלושת הגברים יותר משעשוע, אולי מעט אירוניה -
"ראשון יביא פריו זיתים רעננים" - למה מרמזים הזיתים? כולנו הרי יודעים שהזית הוא אחד משבעת המינים, הוא מפואר, הוא משמש בעבודת הקודש, ויש לו מסורת ארוכה בתרבות שלנו, וגם האיטלקית, ומורפרגו היתה ילידת איטליה. אלא שאלה זיתים רעננים, טרם עיבוד ושימוש כלשהו בהם. לדעתי יש כאן תמונה יפהפיה של הבחור, שהיא עץ הזית הוא גם סימן ליופי, בשמנו מושחים מלכים, בראשית חייו, וגם בראשית נישואיהם.
אבל בשורה השניה, התיאור קצת משתנה, בלשון המעטה -
"שני עלה כולו חרול קמשונים" - אוי אוי אוי, מי תרצה חתן כזה. במשלי כד 31 כתוב: "
וְהִנֵּ֨ה עָ֘לָ֤ה כֻלּ֨וֹ ׀ קִמְּשֹׂנִ֗ים
כָּסּ֣וּ פָנָ֣יו חֲרֻלִּ֑ים
וְגֶ֖דֶר אֲבָנָ֣יו נֶהֱרָֽסָה׃
הרלב"ג מפרש - "והנה עלו בו עשבים רעים וקוצים, "וגדר אבניו" שנבנית סביבו לשמור פריו "נהרסה", כי עצלותו לא ישתדל לתקנה. וכן הענין בכרם אדם חסר השכל, שנטעה הש"י לתת פרי הטוב המשמח אלהים ואנשים והוא השכל ההיולאני אשר לו כח להשיג המושכלות, והנה לעצלותו בבקשת החכמה לא עלו לו כי אם דעות כוזבות ומזיקות לאדם בהצלחתו המדעית והמדינית, והוסר הגדר שהיה סביבו בדרך שישאר לו מדרכו לשאר כחות הנפש:" -
כפי שאני רואים, ניגוד תהומי לראשון שפריו זיתים רעננים, ובוודאי החידה אינה מעמיקה כלכך.
והשורה הרביעית אף מפליגה הרחק יותר - "לשלישי כיסה שמשו שר הפנים" - המקור התנ"כי לשורה זו אינו ממש ברור, ויתכן שמורפרגו נשענת על פרשנויות שונות של פסוק 30 באיוב 36
הֵן־פָּרַ֣שׂ עָלָ֣יו אוֹר֑וֹ וְשָׁרְשֵׁ֖י הַיָּ֣ם כִּסָּֽה: (איוב פרק לו פסוק ל)
ההסברים לפסוק רבים, אבל בעיקרם היכולת של האל להאיר ולהסתיר כרצונו את העננים ואת התהום, ואילו הגבר השלישי, שמשו, אורו [ הרלב"ג קורא לאור - שמשו ] . אז מהו ומיהו אותו ארוס, ששר הפנים מצליח להסתיר את אורו. מיהו שר הפנים, ודוק, מנוקד "פָּנִים". המילה פנים כאחד מביטויי האל הנגלה מוכרת היטב בקבלה הלוריאנית, שמורפרגו הכירה ככל הנראה. האם פני הבחור כלכך מכוערים?
מכאן עולה שישנם שלושה סוגי חתנים: היפה והמוצלח, העצלן והמכוער שאי אפשר לראות את אורו. האם אפשר לראות בשיר זה מעין ביטוי פמיניסטי [ עוד בטרם הוכר המושג] על מנהגי האירוסין בתקופתה?
פרופסור טובה כהן פרסמה ספר מחקר ששמו כשם ספר שיריה הראשון של מורפרגו "עוגב נאלם", שם היא טוענת - [ מתוך רשימת ביקורת על ספרה של כהן, הארץ, 7.11.201]
"קריאה פמיניסטית היא מתודה מחקרית מקובלת היום, לאחר שגברה ההכרה כי יש לבחון ולהעריך מחדש את יצירתן ההיסטורית של נשים בכלים שלא נעשה בהם שימוש עד כה. קריאה כזאת מעניינת בעיקר בהקשר של מורפורגו. כהן מנסה להראות כיצד משתמשת המשוררת בידענותה המופלגת ובהיכרותה המעמיקה עם צורת החידה, שהיתה מקובלת בקרב האינטלקטואלים בימיה, כדי ליצור אמירה מרובדת: על פני השטח היא מופיעה כאשה צייתנית ומתחתיו היא מבקרת את מצבן של נשים בתקופתה."
ואכן השיר הזה, הוא חידה, ומי שאינו סמוך על המקורות יכול להחמיץ את האירוניה והציניות הרבה הטמונות בתוך השיר הקצרצר הזה. אפילו נתבונן לרגע בחריזה - מינים - רעננים- קמשונים - פנים, אנחנו מקבלים את קוד הבסיס של הסקירה הסוציולוגית שבשיר, מה גם שיתכן והיא בהחלט מתכוונת ל-מינים במשמעות של סטיה מדרך הישר, מינות [ היא עצמה התחתנה עם מי שרצתה בניגוד לשידוך שניסו לכפות עליה ].
טובה כהן בספרה מצביעה על כך, שחוקרי ספרות דור ההשכלה זלזלו במורפורגו בעיקר בגלל מגדרהּ, כפי שמופיע בסקירה של סרלואי:
"---- נוגעת לביקורת המוצדקת של כהן על הערכתה של מורפורגו במחקר, ובעיקר על הערכת החסר של שירתה מטעמי הטיה מגדרית בקרב הפרופסורים קלוזנר ומירון. אין חולק על כך כי הניסוחים שבהם השתמשו היו מזלזלים ("היא היתה אחת מהמוני חרזני ההשכלה העברית... כשרונה הפיוטי היה מזערי", כדברי מירון), אך יש לבחון את הערכתם לא רק על סמך יחסם של הכותבים למשוררת האשה, אלא על פי הטיעון הפשוט שלהם כי מורפורגו, בסופו של דבר, לא היתה משוררת חשובה בקנה מידה ספרותי והיסטורי. זו טענה מרגיזה אך לגיטימית, ויש לבחון אותה ביחס לשירתה בכלל ולספרות התקופה בפרט."
המחקר הספרותי טוען שמורפרגו לא היתה משוררת "גדולה" אבל חשיבותה ההיסטורית עולה על חשיבותה הפואטית [ דבר שלא יציל אותה משכחה והשכחה בכל מקרה ]. בכל סרלואי סוגרת את סקירתה על הספר של טובה כהן כך:
"התוצאה, כמו בחלק משירתה של מורפורגו, מאומצת ומכבידה בעיני הקורא המשכיל, ובלתי נסבלת בעיני הקורא הפחוּת ממנו. גם על כך יש להעריץ, לא פחות מכך, את מורפורגו ושירתה. לא רק על שום בקיאותה העצומה, אלא גם על שהשפע הרוחני שבו חיה פרץ מעבר לגבולות המצומצמים של הידע התורני והאישי, אל העולם הנרחב של האמנות. ללא תמיכה מצד משפחתה, ואולי קשה מכך — ללא יוצרים קודמים שיאלפו את השפה, ילושו אותה וייצרו את המארג הלשוני שיאפשר לה לכתוב מולו וכנגדו, היא ניסתה את כוחה בכתיבת שירה.
אמת היא שהניסיון הזה, בוודאי לעומת ניסיונות אחרים, לא צלח; אבל בשום אופן אסור להעריך את שירתה ככישלון. כל משורר ישראלי כיום צריך לעלות ולהניח זר פרחים על קברה של מורפורגו, ששירתה היתה חלק מהמהלך של תחיית הרוח הלאומית בעצם האפשרות להעלות מחשבות ורגשות בבתי שיר הכתובים עברית. כמו אותן נשים נשכחות לאורך ההיסטוריה ששרו לבניהן שירי ערש ויצרו להם שפה למה שאפשר להגיד ומה שאי אפשר להשמיע, ובמשך דורות רבים לשו את השפה עד שיום אחד הופיעו פרוסט ושייקספיר, עומדת שירתה של רחל מורפורגו כמבוא פלאי לפלא גדול ממנו."
אני לכשעצמי אהבתי מאוד את החידה ה"ממזרית" הזו. את היסוד החתרני ואת החובה של הקורא להיות בקי בארון הספרים היהודי על מנת להתחיל להבין את מורכבות החידה.
---------------------------------------
- מינות, מינים - ויקיפדיה - https://tinyurl.com/y2x7dc34
- רחל מורפרגו - פרויקט בן יהודה, https://tinyurl.com/yytq3u4c
- משלי א, 6 - https://tinyurl.com/y5jwd4s4
*"לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה, דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם;", פירוש מצודות - תרגום מצודות: הדברים האלה נאמרים על שני דרכים: להבין את המשל - מה שהמשיל אל המליצה, וגם את המליצה עצמה: כשאומר בהמליצה להשמר מזונה, ואמורה להמשיל על המינות, הנה יש להבין בה להיות נזהר ממינות, גם מאשה זונה;
(ולתוספת ביאור אמר): דברי חכמים האמורים בפה מלא, והרמוזים בדרך חידה (דברים סתומים קשה ההבנה).
רחל מורפרגו, ביאוגרפיה, ויקיפדיה https://tinyurl.com/y4ospjmf
פריוש רלב"ג למשלי כד 31 שמצוטט בשירה של מורפרגו - ויקי ציטוט, https://tinyurl.com/y2bxlebe
בכל סרלואי, הארץ, עוגב נאלם https://tinyurl.com/y5jj62ac
-
ביוגרפיה -
ספור תולדות המחברת
מט"ח -
תקציר קצר, בו מוכרזת מורפורגו כמשוררת העברית הראשונה
