שיר של עזרא זוסמן
***
רחש כוכבים תחת תקרת הבית
תעורת הזרע. הדממה נשבעת
למפנה הלילה. אדמה כקדם
מצפה מעבר למרד וְּלְֶרֶדֶם.
צעדים נעורו. זו עונת הזרע.
על נושאי המשך השכמה גוזרת
קריאתו של גבר. תשובתו של נער.
הבהובי שלהבת בפתחו של שער.
שעורה לוחשת, לשחר עוררוה
ולבי הרחק, בין כוכבים זרוע
הכרתי את השם עזרא זוסמן עוד מלימודיי כסטודנט לספרות, אולי הכרתי שיר אחד שלו, שנלמד באיזה תרגיל של פרוזודיה, אבל ומעולם הוא לא זכה להיות בשורה הראשונה של המשוררים הקאנוניים, או בשורה השניה של המשוררים, שיצירתם מספקת לחוקרי הספרות חומר רב להגדרת ז'אנרים, כיוונים, השפעות, מיקום מידרגי בשדה הזמן, המקום או החברה.או כפי שנהגו לומר על משוררים בני הזמן של ביאליק, כוכבי הלכת סביב השמש החזקה.
רפי וייכרט כותב במקור ראשון כך :
" זיכרון זקוק, לא פעם, ללובי וללוביסטים. מצער להודות בכך, אולם המציאות חושפת שוב ושוב את השִכחה האכזרית. שנים לאחר מותו, יוצר שלא הקהיל לעצמו שיירה של נושאי-לפיד, דינו נגזר לנשייה. לפעמים יידפסו ביום השנה תצלומים אחדים, רשימה או שתיים לזכרו, קומץ מכתבים, שירים אחדים, סיפור נשכח מן העיזבון ותו לא. "
אבל, כנראה שוייכרט עצמו איננו מהשורה הראשונה של משוררי הזמן ו/או הנגישות שלו למוקדי תקשורת חלקית עד חלקית מאוד ולכן ניסיון ההחיאה שלו לא הניב תוצאות מרשימות במיוחד. או אולי באמת זוסמן לא משורר כזה גדול?
אם מתבוננים בערך עזרא זוסמן בויקיפדיה ומתייחסים בעיקר לטקסטים שנכתבו עליו, ומנסים לברר מי ומי כתבו עליו, עולים מייד שמם של פרופ' חנן חבר, פרופ' עוזי שביט וגיורא לשם, משורר בן זמננו שגם ערך את הספר חצות ונצח
בלקסיקון הספרות העברית החדשה גם מופיעה רשימת מאמרים שנכתבו על זוסמן, וגם שם אחת הדמויות הבולטות היא גבריאל מוקד. ישנם כותבים אחרים, אבל הם לא ממרכז השיח המסאי, הביקורתי והקאנוני של השירה העברית.
המסקנה הזו שלי בדבר מרכזיות החוקרים נשמעת גורפת מאוד, אבל אני מסיק אותה רק ממה שכתוב באינטרנט, ולכן יש לסייג אותה מאוד, כי יתכן שישנם ספרים ומחקרים שנכתבו על ידי חוקרים ממרכז חקר התרבות הישראלית ולא מוזכרים ברשת או ברשימות שציינתי.
אישית אינני מבין את הצורך להצעיד משורר לקדמת הבימה התרבותית, התרבות היא תהליך אבולוציוני אכזר מאוד, וכתבי זוסמן, לא נעלמו, אלא ממתינים לזמן הנכון, שיתכן ולעולם לא יגיע, אגב. מנחם בן, מזכיר את זוסמן בהקשר מאוד מסויים במאמרו הארוך על אלוהים בשירה העברית החילונית וכך הוא כותב:
"אבל מה נגיד על שיר דתי מופלא, אף כי דתיותו נובעת כולה מחוויה ארצית לגמרי, שכתב עזרא זוסמן, בן דורו של אלתרמן. מדובר בשיר "טבריה בגשם", שבו מתאר זוסמן חוויה מיסטית מאושרת בטבריה, בגשם, מצב של הארה דתית מוחלטת, "עם הגשם על שפתיים, ולגשם – טעם פדות": לא ידעתי איך לגשת באור פניה לעמוד עטופה גלימת הגשם היא נסערת ונרגשת על ראשה תפרח הקשת – וחיי – קטנים מאוד ללא קול, ללא ארשת."
מי שיטרח לקרוא את כל המאמר יגלה איך בן מקדיש שורות להערכת אלתרמן, לשיפוט השירה של אלתרמן ודמות אלתרמן כמשורר, ואילו על זוסמן הוא מפטיר "בן דורו של אלתרמן", כלומר תוייג זוסמן היטב בתוך קבוצה או דור שירי, ודרך החוצה אין.
ההקדמה והסקירה באו כדי להציג בפניכם שיר מקסים של זוסמן, מיני, אלילי, משוחח עם שירו של טשרניחובסקי, ראי אדמה, הקושר בין עבודת החקלאות, טמינת הזרע באדמה [בבית ראשון יש פירוט בעל אופי של ליטוטס של סוגי הזרעים שהוטמנו באדמה] וההשחתה של התוצר החקלאי, המקביל למותו של דור צעיר [אם זו לא אלילות ובעילת האדמה כמעט בפועל, אז מה כן אלילות?] אבל מכיוון של חיים ולא של מוות. השיר מופיע באסופת השירים הזו שערך גיורא לשם: זוסמן, ע [ 1998] חצות ונצח, קשב: ישראל בלי חרטה [ התפרסם בספר שיריו שירים בשנת 1968] / עמ' 46
רחש כוכבים תחת תקרת הבית
תעורת הזרע. הדממה נשבעת
זה הבית הראשון הציורי מאוד, המבוסס אולי, על איזו תפיסה רומנטית של אביונה כראיית כוכבים. אבל, כיוון שזה שיר, אז אפילו הכוכבים תחת תקרת הבית הם רוחשים, הם פעילים, הם מכניסים את היסוד ה"קוסמי" לתוך המעשה המיני, הגמירה. החרוז הלא שלם : תקרת הבית-נשבעת הוא וריאנט על הקיר השותק, או על סודות הנמצאים בין קירותיו של בית.
למפנה הלילה. אדמה כקדם
מצפה מעבר למרד וְּלְֶרֶדֶם.
שפה גבוהה מאוד, כמו שוללת אפשרות של "התגססות". המעשה המיני אולי הוא מרד המוביל לרדם [שינה], אבל עם בוא הבוקר [מפנה הלילה] האדמה ממתינה , מצפה ואי אפשר ככל הנראה להימנע מציפיתה. שוב החרוז היוצר סוג של השלמה מיתית [המשלב הלשוני, וצירוף האדמה למשוואת הסקס]: קדם-רדם, אבל ה-מרד הקרוב בצלילו משבש את ההשלמה הזו, מה גם שהאדמה מצפה מֵעֵבֶר
צעדים נעורו. זו עונת הזרע.
על נושאי המשך השכמה גוזרת
הבית השלישי מחבר בין תעורת הזרע ללעבודת הזריעה, חיבור ישיר הכופה על הקורא לראות את ההקבלה בין המעשה המיני בבית [רחשי כוכבים תחת תקרת הבית] לבין הפריית האדמה, שם הכוכבים במקומם הטבעי
כלומר, אם נמשיך את הרעיון הקודם, השינה המתוקה בעקבות תעורת הזרע אינה אפשרית לזורע, ולכן נגזרת עליו השכמה. [נפלא, פשוט נפלא. הכל תמים, חף מציניות, חף מרובד אירוני]
קריאתו של גבר. תשובתו של נער.
הבהובי שלהבת בפתחו של שער.
איך הגיעה לכאן השלהבת? האש? האם זו אש התשוקה? או אולי צבעה של החיטה? או אולי שתיהן גם יחד? אבל הטור הראשון יותר מעניין. קריאת הגבר, התרנגול – הביטוי השלם בספרות העולם וגם בספרות העברית למיניות של הגבר. התמצות הגבריות באבר מינו [נו… אין זה סוד, אני מקווה], ביכולתו להזריע. וכבר השיר הרי מדבר על הזרעת אשה, ועל הזרעת האדמה. ומהי תשובת הנער אם כך? ונער גם חורז עם שער? האם הנער מבשר את העתיד? האם הנער בניגוד לגבר רק נמצא בשער? כלומר תור ההזרעה שלו יגיע עת יהפוך לגבר/תרנגול? או אולי זו שירת הלל לגבריות על נעוריה ובגרותה, שיר הלל להזרעת האדמה הן על ידי הגבר והן על ידי הנער – הגבריות מיוצגת כאן דרך פעולת הזריעה [של האשה ושל האדמה], והנער, לי לפחות מזכיר בעוצמה את שירו של טשרניחובסקי אותו הזכרתי קודם לכן.
שעורה לוחשת, לשחר עוררוה
ולבי הרחק, בין כוכבים זרוע
המעבר אל האישי והפרטי מהכללי, האובייקטיבי והמחייב. בבית החמישי והאחרון. אכן סגירה הרמטית של המוטיב המרכזי – זרע – מהפריית האשה [תעורת הזרע] דרך הפריית האדמה [עונת הזרע] ללב הזרוע בין הכוכבים, או אם תרצו – הכוכבים בתקרה חזרו למקומם הנכון, האהבה. אם כי הדימוי הרומנטי בשורה האחרונה של השיר קצת מעצבן, כי הוא מקלקל את התמונה השלמה, ויש בו כדי פתרון "בלית ברירה" נראה לי למתח בין סקס לבין עבודת האדמה שכנראה נתפסה בדימויים אירוטיים-אליליים [ומדוע לא בעצם?], ואו אז הלב נזרע בכוכבים. אינני יודע אם עשיתי שירות טוב לזוסמן. השיר הקטן הזה מצא חן בעיניי למרות הסיום הדי בנאלי שלו, ולמרות שהדרמה האמיתית לא נמצאת בבית הרביעי, המוזר משהו [אלא אם כן יש כאן גם יסודות הומואירוטיים?], אלא בין התשוקה לאשה לתשוקה לאדמה.
וייכרט, רפי – [ 8.10.2006] למצוא את המקום, ולעגון – בעקבות שירתו הנשכחת של עזרא זוסמן: מקור ראשון http://www.makorrishon.co.il/show.asp?id=14993
מנחם בן – הוי אלוהי – איך היינו חבוקים, הארץ http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?itemNo=707489&contrassID=2&subContrassID=5&sbSubContrassID=0
עזרא זוסמן – ויקיפדיה http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%90_%D7%96%D7%95%D7%A1%D7%9E%D7%9F
עזרא זוסמן – לקסיקון הספרות העברית החדשה http://library.osu.edu/sites/users/galron.1/00608.php
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה