זה נושא השרביט החם להשבוע.
אינני רואה בצירוף "השבת חטופים ונצחון מוחלט על החמאס "
אוקסימורון.
האוקסימורון בהגדרתו הוא צירוף של שני הפכים לשלם אחד. מטאפורה מתוחכמת במיוחד, כגון: שתיקה צורחת. ההגדרה המקובלת היא:
זה נושא השרביט החם להשבוע.
אינני רואה בצירוף "השבת חטופים ונצחון מוחלט על החמאס "
אוקסימורון.
האוקסימורון בהגדרתו הוא צירוף של שני הפכים לשלם אחד. מטאפורה מתוחכמת במיוחד, כגון: שתיקה צורחת. ההגדרה המקובלת היא:
זכורה לי מנהלת ביה"ס בו עבדתי ב- 1995, יומיים או שלושה אחרי רצח רבין, והיא המשיכה עוד חודשים אחרי, בהם שיח חופשי וזורם, על אף שהוא מלא בתועבות לשון עורר זעם רב בציבור הישראלי ואשמת התעמולה נטולת הגבולות ברצח רבין היתה ברורה. היא לקחה את המסקנות האלה צעד קדימה, והיתה מטיחה בפני התלמידים:
בגלל זה רבין נרצח!
והנה, בימים אלה, לכתוב פוסט בו אתה ממליץ/מדווח על סרט/הצגת תיאטרון נחשב כ-כפירה בעיקר. כי החיים הם ב"מאחזי החטופים" וב ק פ ל ן. כן כך נכתב עם הרווח בין האותיות. אסור לשמוח, בגלל זה לא מחזירים את החטופים השתמע, או אולי זו אוזני הרגישה. [לא זו אינה אוזני]
איי, רגשי אשמה עלו בי.
חשתי איך רצועת העור המטאפורית מצליפה בפניי, קובעת מה נכון ומה מוטעה.
לרגע שאלתי את עצמי - מה אומר אחרי המלחמה? מה אגיד כשיתחילו שאלות בסגנון "איפה היית כשהמטוסים נכנסו בבנייני התאומים הניויורקיים"?
אין לי תשובות לגבי שאלת ניו-יורק וכנראה גם לא תהיינה לי לגבי ה- 7.10.23. גם לא אצטרף לגורפי החיבובים וההערצה על שהקדישו לילות כימים לקידום החזרת החטופים, כי לא הקדשתי.
כמו כן אין בכוונתי להתנצל על התנהגותי ה"נהנתנית".
מאז ומעולם סלדתי מהתחסדות ומצדקנות ומאותן גננות ומורות ש"עושות את זה בשבילך".
החטופים נמצאים כל הזמן בראשי, לרגע הם לא נעלמים. טקסטים, תיאטרון, קולנוע עוברים היום אצלי דרך םריזמה אחרת, אבל בניגוד לבתי הקולנוע בהם לפני הסרט מקרינים סרטון הצדעה ללוחמים, לא אצרף לדבריי "התנצלות".
https://katzr.net/fc7383
אתמול או שלשום שלושה יצאו לדרך, הגיעו אל מקום בטוח - בשליטת חיילי צה"ל, ונהרגו. אחד מהשלושה ניצוד במיוחד ע"י מפקד הכוח.
הסיפורים המתוקים אוהבים "סיום טוב", ובאגדות-במעשיות, לפחות אחד מהשלושה, הקטן והחלש חוזר חזק יותר, משכיל יותר וכשיר יותר לחיים.
לאחרונה אני שומע תעמולה חיובית המנסה לשכנע את הישראלים המיטרללים בשנאתם ל'אחר' הערבי, בלאומניותם הרצחנית כלפי כל תושבי עזה לעצור לשניה ולא להכליל את ערביי ישראל בתוך המושג "ערבים."
אמרתי לבת שיחי ולבת זוגי - פעם היו מסתירים אירועים כאלה, טופלים אותם על "האויב". ככל הנראה לא היתה אפשרות לכך במקרה הזה.
גם לא היתה אפשרות להגן על פירוג'ה הממית בשגגה את קסטלמן, ואין מקרים אלה שווי ערך או דומים למקרה הרוצח אלאור, שלולינות משפטית ולחץ פוליטי הביאו לזיכויו.
כן, זו מלחמה. במלחמה חיילנו הורגים בשגגה את חיילנו.
ישנה בלדה יפהפיה שכתב נתן אלתרמן, ששמה "לילה לילה" והיא מספרת על גורל שלושה פרשים שדהרו אליה [מי היא ה-אליה? לא נדע] ושניים מתו מוות לא טבעי, השלישי שכח את שמה ונעלם לו.
למה לא נחליט שהנמענת, יעד הדהרה היא ישראל אליה ברחו/רצו/ ניסו להציל עצמם שלושה חטופים?
מילות השיר מופיעים בחלקו התחתון של הקליפ.