בגליון הזמן הזה כותב עודד כרמלי מאמר שכותרתו: נגד פודקאסטים.
כך כתוב בתקציר המאמר:
"הפודקאסט פרץ לחיינו לפני עשרים שנה ונחשב בעיני רבים למדיום חדשני, איכותי ודמוקרטי. אבל למעשה, הוא אינו שונה מהותית מתוכניות הטוק שואו המושמצות של הטלוויזיה, ומבחינות מסוימות הוא גרוע יותר. פודקאסטים נוטים להיות חזרתיים וטרחניים, ולעיתים קרובות הם מעלים לגדולה חובבנים יהירים. לאורך זמן, ההשפעה העיקרית של הפודקאסט עשויה להיות דחיקתה של היכולת לקרוא"
לאורך המאמר הוא מעלה שלל טענות כנגד הפודקאסט, ולא כלפי אחד ספציפי. בין היתר היותו מרסק "מדורת השבט", אי היותו ביטוי נאמן למריטוקרטיה" [מֶריטוקרטיה (מריאו בלטינית וקרטיה ביוונית) או שִׁלְטוֹן בַּעֲלֵי כִּשּׁוּרִים היא תפיסה פילוסופית־פוליטית־חברתית בה בעלי הכוח נבחרים או ממונים לתפקידם על בסיס יכולתם. התפיסה שוללת את הטענה כי בעלי הכוח נבחרים לפי עושרם, מעמדם החברתי, או בבחירה של ציבור האזרחים.] שהובטחה, אך עיקר טענתו היא:
הפודקאסט מרסק את הכתיבה, מאיין את הצורך בטכנולוגיה של הכתב [כך הוא קורא לכתב - טכנולוגיה], ואף מביא דוגמות מוחשיות להבדלים בניסוח טענה בעל פה ובכתב של אותו אדם:
הנה דבריו של נדב איל, עיתונאי משופשף המורגל במיקרופונים הרבה יותר מהמרואיין הממוצע, לשרון כידון בפודקאסט "הכותרת" של ynet:
זאת שאלה מצוינת, וצריך לומר שזאת בעצם מערכת היחסים של ישראל עם מערכת הבחירות של ארצות הברית, משום שכל דבר שהאמריקנים עושים כרגע, לא משנה מיהם האמריקנים, את שואלת בעצם על הממשל האמריקני של ג'ו ביידן ובעצם זה הממשל של האריס כבר, אבל גם דונלד טראמפ… הכול נשען כרגע על הבחירות.
והנה אותו נדב איל כותב ל־ynet:
בין ישראל לבין גורמים בלבנון מתקיים משא ומתן לקראת הסכם להפסקת המלחמה בצפון, ולדברי גורמים מדיניים בכירים בישראל, הוא נמצא "בשלבי גיבוש מתקדמים". שליח הבית הלבן עמוס הוכשטיין עשוי להגיע לישראל וללבנון עוד לפני הבחירות בארה"ב, בניסיון להביא להסכמות סופיות.
מים זכים. נדב איל הכותב לעולם לא היה כותב "בעצם" שלוש פעמים במשפט אחד כפי שאומר נדב איל המדבר. דיבור חופשי מוליד המון "בעצם" והרבה "אה…". המדבר קופץ מנושא לנושא, נוטה להגזמות ולהכללות, ולרוב אין לו את האפשרות או את המוטיבציה לעצור את שטף הדיבור כדי לבדוק עובדה זו או אחרת – שזה בדיוק מה שעושה האדם הכותב שיושב מול המקלדת.
הוא מסכם את מאמרו בכותרת: שני מעמדות. מעמד של קוראים, ומעמד של צרכני קריאה . ובהחלט משווה את הקוראים לכוהנים, לשאמאנים שתיווכו את כתבי הקודש לאנאלפבתים. הוא מזכיר שאנשים לא קוראים את קאנט אלא על קאנט, ומסכם במשפט המחץ הזה:
גם אם יביאו בינה מלאכותית שתסכם בכתב ועשרת אלפים להגנים שיסכמו בעל־פה, לא יעזור בית דין: מי שלא קורא ספרים ומאמרים דן עצמו לבערות, לצרות אופקים ומוחין ולמנעד רגשי ונפשי דל.
המאמר הזה מזכיר לי את מאבקיי כמורה לספרות לכפות קריאת פרוזה ארוכה על התלמידים, למנוע מהם קריאת סיכומים של יצירות, בזמני קראו לסיכומים האלה: דובדבני, כיום הכל נמצא במרשתת. אבל לעומת ניתוח הפודקאסט שכרמלי עורך, תלמידיי הקוראים שייכים למעמד הקוראים, על אף ה"סנוביזם" שלי.
אבל, לאחרונה מתגבשת אצלי יותר ויותר המחשבה שהאיום על התרבות האנושית, ולכן אני רואה בפרוייקט ה- ב"מ [AI] של משרה"ח סכנה גדולה, אם לא יבוצע כיאות, נמצא בעידוד עצלות המחשבה, דלות הלשון, מחיקת הספקנות. היסטורית תמיד היה אותו מעמד של אינטלקטואלים [נביאים, משוררים, פילוסופים, חוקרים, גם כוהני דת ] יודעי קרוא וכתוב ומעמד של "ההמון", הנבער מדעת, המסתפק בצעצועים [קליגולה ידע היטב מה רוצה ההמון], בחפצים נוצצים ובסיפוק צרכים מיידית. המון כזה הוא בר שליטה [ראה מפלגות הימין הקיצוני המתחזקות באירופה ומי הם תומכיהם, כמו גם בישראל], ומנווט על ידי בעלי הכוח האמיתי: אלה הקוראים, החושבים, המייצרים והיוצרים.
אבל כמו תמיד: האין הוא מגזים?
האין הוא שייך לדור בו הכתיבה והקריאה היו חלק מרכזי בסוציאליזציה של בני הנוער? האם בתי הספר לא מחנכים לקריאה ולכתיבה, גם היום? והרי הוא עצמו טוען, שמליוני ה-פודקאסטם בעולם מתנקזים לכדי כמה אלפים בודדים שמרביתם מנוהלים ומופקים ע"י נציגי הממסד או העיתונות הממסדית? ומה רע להקשיב להרצאה מורכבת על ביקורת התבונה הטהורה של קאנט, גם אם היא "על הדרך" ולא ממוקדת ממש? האם כולם ללא הכשרה קודמת יכולים לקרוא את קאנט? [אודה ואתוודה, שלקח לי זמן רב לקרוא את הספר ולהתגבר על העברית המנדרינית, על דרכי החשיבה המורכבות, ונעזרתי בהרבה עזרה פרשנית, בכתב ובעל פה]
נראה לי, שביטויי הזעם של כרמלי שייכים לאותם ביטויי זעם של אבותינו ואמהותינו מאז המהפיכה התעשייתית וההשכלה. הכעס על הטלפון, הרדיו, הטלוויזיה ושאר אמצעי התקשורת.
לכשעצמי - למדתי המון מפודקאסטים על התנ"ך, ואני לא מפסיק לקרוא את התנ"ך, לקרוא ספרים על התנ"ך ומדי פעם מקשיב להרצאות שוות במיוחד של מיטב החוקרים.
פודקאסט -
https://blog.rlive.co.il/podcasting-101/
