שיר העבודה
מילים: נח שפירא
לחן: עממי מזרחי
כתיבה: תרנ"ה
לַעֲבוֹדַתְכֶם אָנָּא קוּמוּ!
יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי!
יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי!
יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי!
הָעוֹלָם עוֹמֵד עַל הָעֲבוֹדָה
הָרִיעוּ, שִׁירוּ בְּקוֹל תּוֹדָה!
יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי…
הָעֲבוֹדָה הִיא כָּל חַיֵּינוּ,
מִכָּל צָרָה תַּצִּילֵנוּ.
יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי…
מִטַּל שָׁמַיִם וּמִכָּל מֶגֶד,
לֶחֶם לֶאֱכֹל וְלִלְבֹּשׁ בֶּגֶד.
יָהּ חַי לִי, לִי הָהּ עֲמָלִי…
גמלי
לחן: מרדכי זעירא
כּוֹס עָמָל לוֹ וְלִי
צַוָּארוֹ מַה יָּפֶה
וּפַעֲמוֹנוֹ גַּם הוּא נָאֶה
אָהֳלִי הוּא בֵּיתִי
וְאֵתִי מִשְׁפַּחְתִּי
פַּת קִיבָר לִי נוֹתַר
מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם לְיוֹם מָחָר
קַר הַחֹרֶף, קַר
קַר הַחֹרֶף וְנִשְׁאָר
דּוֹלֵף הַגֶּשֶׁם וְנִגָּר
דּוֹלֵף, דּוֹלֵף
אַךְ אֵין דָּבָר, הַכֹּל חוֹלֵף
בֵּן לִי, בֵּן אוֹנִים
בֵּן לִי, בֵּן זְקוּנִים
וְעֵינַיִם לוֹ יוֹנִים
וְגַם בַּת לִי אַחַת
יְפֵהפִיָּה שְׁחֹרָה כַּדָּת
וְאִשְִּׁתִּי תִּפְאַרְתִּי
עַל פָּנֶיהָ חוּט שָׁנִי
יְרֻקָּה כַּדָּלִיָּה
וּכַגֶּפֶן פּוֹרִיָּה
טוּלוּלוּלוּלוּ טוּאוֹלוּ
טוּלוּלוּלוּלוּ טוּלוּלוּ
זַרְעִי וְטַפִּי יַרְבֶּה כַּחוֹל
גַּם יִרְעֶה וְגַם יִמְשֹׁל
עַל כָּל הַר, עַל כָּל גֶּבַע
מִנִּי דָּן וְעַד בְּאֵר-שֶׁבַע
טוּלוּלוּלוּלוּ טוּאוֹלוּ
טוּלוּלוּלוּלוּ טוּלוּלוּ
* - מחבר השיר "הגמל" כפי שתועד בעיבוד השמור בארכיון מרדכי זעירא בספרייה הלאומית. מכיוון שהשיר תועד במחברת של דוד מערבי (שנפטר ב1945), ספק אם זהו עמנואל זמיר.
אחד השירים הכי ידועים על "עבודה" הוא:
שיר העבודה והמלאכה שכתב ח"נ ביאליק
מילים: חיים נחמן ביאליק *
לחן: נחום נרדי, עממי בוכרי
כתיבה: 1932
מִי יַאֲכִילֵנוּ לֶחֶם רַב?
מִי יַאֲכִילֵנוּ לֶחֶם רַב?
וּמִי יַשְׁקֵנוּ כּוֹס חָלָב?
לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה?
לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!
מִי יִתֵּן לָנוּ כְּסוּת בַּקֹּר?
וּמִי בַּחֹשֶׁךְ יִתֵּן אוֹר?
וּמִי בַּחֹשֶׁךְ יִתֵּן אוֹר?
מִי יַעַל מַיִם מִן הַבּוֹר?
לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה?
לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!
וּמִי נָטַע עֵצִים בַּגַּן,
לִפְרִי וּלְצֵל, כָּל מִין וָזַן,
לִפְרִי וּלְצֵל, כָּל מִין וָזַן
וּבַשָּׂדוֹת זָרַע דָּגָן?
לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה?
לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!
מִי הֵכִין לָנוּ פִּנַּת גַּג,
גָּדֵר לַגַּן, לַכֶּרֶם סְיָג,
וּמִי טָרַח וּמִי דָּאַג
לִכְבוֹד שַׁבָּת, לִכְבוֹד הֶחָג?
לְמִי תּוֹדָה, לְמִי בְּרָכָה?
לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!
עַל כֵּן נַעֲבֹד, עַל כֵּן נַעֲמֹל
תָּמִיד, בְּכָל יְמֵי הַחוֹל.
כָּבֵד הָעֹל, נָעִים הָעֹל!
וּבְעֵת הַפְּנַאי נָשִׁיר בְּקוֹל
שִׁירֵי תּוֹדָה, שִׁירֵי בְּרָכָה
לָעֲבוֹדָה וְלַמְּלָאכָה!
שיר העבודה והמלאכה
שיר העבודה והמלאכה הוא שיר עבודה מאת המשורר חיים נחמן ביאליק שנכתב בארץ ישראל בשנת 1932, והיה ביטוי לקרבה המהותית בין המשורר לתנועת העבודה, ולתמיכה שביקש לתת למפעלהּ היישובי והחברתי בארץ ישראל.
השיר נעשה אהוב וצורף אל תוכנית הלימודים בגני הילדים ובבתי הספר של היישוב העברי החדש ומדינת ישראל. הוא הולחן על ידי נחום נרדי על פי נעימה עממית בוכרית, עובד על ידי גיל אלדמע[1] וזכה לביצועים רבים, בין השאר של הזמרת ברכה צפירה.[2]
השיר משבח את עבודת הכפיים ואת עמלו של האדם הלוקח את העול הכבד אך הנעים, כפי שמופיע בשיר, של פרנסתו מיגיע כפיו. המשורר מונה בשיר מגוון של בעלי מלאכה: החייט התופר את הכסות, החקלאי הזורע והנוטע, שואב-המים מן הבור, והבנאי הבונה בית וגדר; ואת כולם, העמלים בימי החול והשרים בעת הפנאי, קורא המשורר לשבח ולהלל.
