שלושה ימים וחצי, באמצע שבוע שגרתי לגמרי, למעט אצל מורי חט"ב וחט"ע נסענו לעיר הזו.
אין בה יופי מיוחד, אבל יש בה הרבה חרדים מישראל. לא ראינו אותם במהלך הטיול, אבל במטוס היתה נוכחות גבוהה. אחד אפילו עשה "דרמה", כי הוא לא יושב ליד אשה, לא פחות. מישהו התרצה ונתן לו מקומו.
מה יש בה, אתרי זכרון ליהדות שהיתה ואיננה, לעבר הקומוניסטי האפל ותקווה לעתיד אחר, מלא שמש ואור.
בעיקר הסתובבנו במרכז העיר, שהרדיוס שלו הוא בין 5 ל- 6 קילומטר. הלכנו בלי סוף. היינו בשני קניונים. הדמיון ביניהם לקניון בקרקוב ממש מביך. לא קנינו כלום.
היינו עם עוד 3 חברים, צעירים ממני לפחות ב- 20 שנים. 20 שנים קריטיות כשמגיעים לכושר הליכה. אבל, בוורשה יש שירות UBER מעולה, זול. כך משהרגשתי שאני "קורס", UBER ולמלון לנוח.
ד' עם כושר-על, וכך לא קלקלתי לאף אחד. גם לא עודדתי התענינות בשלומי, כי לא צריך. אני בסדר. ולכולם היה שמח.
בטח נצא לעוד טיולים משותפים.
הדובי היה בכניסה לחנות בובות גדולה, שיש לה תאומה בקרקוב, והבובה העגלגלה באחד הקניונים בחלון ראווה.
ציורי קיר. אחד מקצועי, הימני בשחור לבן, השני פרוע ומערער על מוסכמות בתוך קשקושי גראפיטי.
בצד שמאל "מגדלי ווארשה", התשובה הפולנית למגדלי ת"א המזעזים בכיעורם.
תמונת הפנתר השחור נלקחה מהמבואה למלון שלנו XYZ [כך שמו]. יש זוג שעומדים/שמוצבים בכניסה, אחד מימין ואחד משמאל. זה "השמאלני" כמובן ;-)
כדאי לראות בתמונה השמאלית את סמיכות בתי מגורים מהתקופה הקומוניסטית לזו שלאחר הצטרפות ל-גוש היורו. אגב, בנייני מגורים רבים מהתקופה הקומוניסטית עברו מתיחת פנים קוסמטית ראוייה, בצביעה או בחיפוי הקירות.
בית הכנסת היהודי, היחיד שנשאר. אגב, לאורך מרכז וורשה, היכו שהיו קירות הגטו, יש סימונים מתכתיים ברורים, כאן היתה חומת הגטו. נשארו גם שני קירות מהגטו המקורי שנשמרים. המשטרה שומרת באופן קבוע על בית הכנסת היהודי.
נכון, גם אכלנו מדי פעם. הזלוטי שווה ערך לשקל, אבל עדיין מחירי המנות הכי יקרות במסעדות הם חצי מהמחירים בתל אביב במסעדה בינונית ומטה, בתל אביב כלומר!.
ולסיכום - סדנת קעקועים, זה שמה:
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה