הנושא החם שלנו - תחביבים, בשרביט החם.
מוטי כתב כך:
"היו כמובן גם תחביבים אחרים, אבל לפחות מבחינתי הם לא נחשבו אז תחביבים אלא סתם פעילויות פנאי אהובות כמו לדוגמא לשחק כדוגל, לטייל, לקרוא ספרים, לצפות בסרטים וכמובן לישון."
התחביב שלי הקבוע היה קריאה. תולעת ספרים, "ראש ביצה" [אבי המחנך הדגול]. אהבתי לכתוב שירים.
מעבר לכך, לא זוכר שהיו לי תחביבים מהסוג שמוטי ציין. כן, אספתי ספרים, ל"א, שמרתי כל ספר שקניתי. אז אולי כן עסקתי באיסוף.
משהתבגרתי מינית ודעתי התיישבה - היה לי תחביב אחר, שלא אציינו כאן. זה היה תחביב בעל עוצמה בלתי רגילה, ריגושים אדירים, תחושה חזקה של "היות אדם", בלשון האקזיזטנציאליסטים.
בשנים האחרונות - צילום, בהחלט. קריאה של ספרי עיון מורכבים בתחומים מרובים, הקפדה על ספרי פילוסופיה ופסיכולוגיה וגם סוציולוגיה, אבל לא תראו אותי בורח מספרי מחקר על התנ"ך או ספרי היסטוריה, שהם מרתקים במיוחד.
אגב, קריאת ספרי עיון זה תחביב נושן וישן שלי. אני חושב, מאז שפתחתי את הספר הראשון, שלא היה סיפורת אלא עיון ונשביתי בקסמו, אני לא מניח קריאה זו לרגע.
היתרון בספרי עיון כפול עבורי:
הראשון, שחרור המחשבה והתודעה מהכאן ומהעכשיו לטובת מחשבה חופשית, משוחררת יותר, נטולת אחריות [למעט המסקנות שלי]
השני, ענין. ספרי עיון מעניינים פי אלף מסיפורת, בחיי. אמנם אני קורא פרוזה, אבל יותר קורא שירה, שמטבעה מעצימה את הנפש, המחשבה והרוח. ספרי עיון כנראה אצלי הם כמו קריאת שירה, אבל מצד אחר, מכיוון אחר.
תחביב נוסף שיש לי בשנים האחרונות הוא איסוף פסלוני חתולים. אמנם אינני מגדל חתולים, אבל פסלוני חתול "מטריפים" אותי.
אלה חלק מהחתולים שיש לי. יש ליד המיטה, ויש על כונניות הספרים, יש בשירותים, יחד עם שני פילים מתוקים.
