501 - בוננות פנימית

 מתאים מאוד, שהפוסט הראשון במחצית השניה של האלף הראשון שלי יעסוק ב"בוננות פנימית". טליק מציע בשרביט החם את הנושא: 

למה פתחתם בלוג?

זו בהחלט הזמנה מפורשת למבט עמוק פנימה.

יש לי כמה וכמה תשובות:

1. בעבר, טרם התחלתי לכתוב בלוגים, היה נהוג לכתוב בפורומי נושא שונים, בקבוצת שיח שונות. הבלוג היה אז חדש וחדיש. בחרתי לעבור לכתוב בו, כי הוא זכה למבט רחב יותר והתיחסות מיותר אנשים.
2. פרסום שירים. אפילו היה לי בית לפרסם שירים, הבלוג משום-מה נראה לי טוב יותר, מגיע ליותר אנשים
3. התיחסות "מקצועית" לשירים, לספרות
4. כתיבה על נושאים שמוצאים חן בעיניי
5. יצירת דמויות-מסכה [ניק, אווטאר] ובדיקה עצמית - כלומר מעין מחקר עצמי
6. הכרות עם אחרים.ות ללא צורך במפגש ב-חיים [RL] אתם

האם פורום נושאי, למשל הפורומים שאני משתתף בהם ב'תפוז', רשתות חברתיות [אני חבר ב- 4] לא עונים על 6 הסיבות שכתבתי?

 התשובה היא כרגיל: כן/לא

https://images.unsplash.com/photo-1747253590504-3a17cd5a4f9c?q=80&w=1974&auto=format&fit=crop&ixlib=rb-4.1.0&ixid=M3wxMjA3fDB8MHxwaG90by1wYWdlfHx8fGVufDB8fHx8fA%3D%3D

498 - היחס לתגובות בבלוג

 נושא מעניין העלה מוטי בשרביט החם היחס שלכם לתגובות בבלוג / עורך מוטי אורגד

הנושא הזה  מתכתב עם הפוסט של שלי על "משתמש/ת אנונימי/ת"

אלא שהפוסט שלי ממוקד בבעיה ספציפית מאוד, תופעת ה"טרוליזם" ו"גבורת המקלדת", שבאמת קשה לי להבין אותה, ולפחות כשאני פוגש בה אצל עמיתיי, אני מגיב בחריפות.

מוטי מציג ארבעה מצבים של יחס כותב הבלוג אל תגובות לפוסטים שלו:

1. בלוגים חסומים לתגובות, 

2.יש אפשרות להגיב. 

3.התעלמות מתגובות בבלוג 

4.יש כאלה שמקפידים לענות לכל תגובה:

 א.  יש שמפתחים דיון של ממש בתגובות

 ב. יש כאלה שרק עונים בקצרה.

אתחיל ב"איך אני מרגיש" כשאני כותב תגובות. ישנם בלוגים רבים בנושאים רבים שמענינים אותי מאוד. אני משתדל מאוד להגיב בקצרה ולא באריכות, לענין החשוב לדעתי בפוסט, או לנושא שמעניין אותי בפוסט עצמו. [למשל, פוסטים שהם כמו "יומן אישי"].  ישנם כאלה שהתגובות צריכות לקבל אישור. לגבי אלה שרוצים לקרוא תגובות לפני פרסום, אני בעד. אישית אינני נוקט בדרך הזו, אבל אני יכול להבין את המניעים לכך.

ישנם שלא ישקפו אם ראו/לא ראו את התגובה. אני מכיר את התופעה הזו בצורה בולטת הרבה יותר בפורומי יצירה שונים, באתרי כתיבה, פרסום תמונות, בפורומים של תפוז[אנקדוטה - באחד הפורומים העלתי סטטוס שזכה ל- 5K צפיות ו- 0 תגובות!] וכו'.  אדם מפרסם, ואם מנהל האתר החליט להראות כמה צפיות היו ב-פרסום, אז יש סיכוי שלמפרסם תהיה איזו תחושה של נחת. [ עם זאת חשוב לזכור את התורה שקנקן התה לימד אותנו: יש הבדל בין הקלקה קצרה לבין התעניינות, שמשמעה שהייה זמן רב יותר באתר], אבל באתרים רבים אין האופציה הזו, וכך אתה רואה עמוד מודעות [מה שהיה האינטרנט לפני הבלוגים והרשתות החברתיות] בו יש עשרות פרסומים ללא תגובה אחת.

אישית, אני אוהב להגיב למגיבים בבלוג שלי. אני חושב שאם אדם טרח לקרוא ואף להגיב הוא זכאי בתגובה ממני. כתבתי באחת התגובות לעדי בפוסט שלה על "פרסומת", שהמאבק על המבט או "הארנק" של נמען הוא קשה בשוק פרוץ לגמרי, בו עשרות אם לא יותר פוסטים מתחרים על תשומת הלב שלנו, ואם זכיתי שיקראו, אני שמח ומודה באמצעות תגובה שלי.

466 - הפתעות

 הבלוג שלי, לא זוכה לכניסות רבות. בדר"כ הממוצע הוא בין 700 ל- 900 כניסות בחודש טוב.

מבחינתי זה בסדר, כי מהדורת ספר שירים כיום לא מונה יותר מ- 200 ספרים ומהדורה של ספר פרוזה שאינו "רב מכר" נעה סביב ה- 300 ספרים, במקרה הטוב. הצלחה תירשם אם מרכז הספריות הארצי יבחר לקנות ספר פרוזה, אז המהדורה תגדל, או אם במשרה"ח יחליטו שספר מסויים ראוי שילדי ישראל יקראו.

אבל בחודשיים האחרונים אני עד לכמות כניסות שמעולם לא היתה לי בבלוג. אני יודע שחלק מהכניסות הן קליקים חסרי משמעות, ובכל זאת - 3000 כניסות? זו הפתעה מבחינתי.

הבלוג השני שלי, ננו סיפור, שמוקדש עכשיו לרומן החדש שכתבתי על עדיה טביב, שבו הכניסות ממש מועטות, לכן הוא אבן בוחן בשבילי, גם בו קפצו הכניסות-הקלקות לכמעט 1800, לא יאומן.

האם התופעה המוזרה הזו מאפיינת גם בלוגים אחרים?

https://www.linkedin.com/pulse/%D7%9B%D7%99%D7%A6%D7%93-%D7%9C%D7%A0%D7%A6%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%9C%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%93%D7%90%D7%99%D7%9F-%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%91%D7%AA-%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%95%D7%A7-%D7%90%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%99%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9D-ziv-p978f/

234 - שאלון של מוטי

 1. ספר לנו על הרגע או האירוע שבו החלטת לפתוח בלוג. הרי זהו רגע מכונן בחייו של בלוגר (שלפניו היה "סתם" אדם). מה היה הטריגר או מי היה האדם שבזכותו הצטרפת לקהילת הבלוגרים?

תשובה

בשנת 1998 נחשפתי לראשונה לבלוג כאפשרות כתיבה. באחד מהפורומים, דמויי הצ'ט דאז, נשאלתי מה דעתי על בלוג. קצת הצחיק אותי, אבל הבלוג הראשון הראשון שפתחתי היה בישראבלוג. פתחתי קרוב לשלושה בלוגים, כל אחד עם שם משתמש אחר, שעסקו בנושאים שונים לגמרי זה מזה.

2. איך חשבת שהבלוג ייראה כשפתחת אותו? בוודאי הייתה לך תוכנית פעולה מסודרת... לכתוב בנושאים מסוימים, בקצב מסוים. האם אתה כותב על אותם נושאים או ששינית כיוון בדרך?

לא היו לי מחשבות בענין, אז. עד שהשתלטתי על כל האפשרויות. כן ידעתי שאני אוהב תמונות. אין לי תוכניות פעולה מסודרות לכלום בחיים שלי. אפילו בלוג הסיפור המד"בי שאני כותב עכשיו אינו פועל על פי תוכנית מסודרת.

 

3. לו היית מתחיל מחדש היום, כשאתה כבר יודע ומכיר את מערכת היחסים שלך עם הבלוג, האם היית משנה משהו? כותב אחרת?

בהיותי פותח בלוגים סידרתי [ רק בשלוש השנים האחרונות פתחתי כארבעה בלוגים בפלטפורמות שונות, באחת אפילו שילמתי קצת כסף], השינוי הוא שם המשחק אצלי.


4. איזה שיר כאילו נכתב ממש על הבלוג שלך ויכול לתאר אותו?

לא נכתב שיר שיצליח לתאר, SORRY


5. האם יש לך רשומה שבמבט לאחור התחרטת שפרסמת אותה? האם החלטת לבטל אותה בעקבות זאת, או שבחרת להשאיר את העבר במקומו?

באחד מהבלוגים של תפוז פרסמתי סיפור קשה מאוד, אח"כ התאכזבתי מעצמי, כי התחילו לשאול אותי אם זה אמת. בבלוג אחר, שנטשתי כתבתי איזה פוסט שגרר תגובות שנאה שלא יאומנו. אינני מוחק דבר, בטח בבלוגים הם, שלא נכתבו בשמי, שאין דבר שמקשר אותי אליהם, ובכל מקרה- אין לי דרך להכנס אליהם יותר.

6. כל בלוגר חווה משבר כתיבה. לפעמים מתרצים אותו בחוסר זמן, עומס בעבודה, בלימודים, במשפחה... ולפעמים זו פשוט המוזה שלוקחת חופשה. אם זה כבר קרה לך, אנחנו נשמח לדעת איך המשבר הגיע אליך ומה עשית כדי לצאת ממנו.

ממשבר למשבר כוחנו עולה. למדתי לתת לאנרגיה היצירתית שלי להתאסף ולהצטבר. קשה לי מאוד בימים שאני עובד להקדיש זמן לכתיבה, עקב חוסר פניות. לכן אני שוקל פרישה מלאה ולהקדיש עצמי לכתיבה.


7. כשאתה מדפדף אחורה בבלוג שלך ועובר על רשומות ישנות, האם יש לך רשומה מן העבר שהיית מפרסם היום שוב? למה?

"למה" זו שאלה לא לענין, לדעתי. למה? ככה.

8. איזו רשומה של בלוגר אחר שקראת, הרגשת כאילו היית יכול לכתוב אותה בעצמך?

כזה אגואיסט ואגוצנטרי אני, שאינני מאמין שמישהו יכול לכתוב עבורי! טוב ממני.

9. ושאלה אחרונה חביבה - פינת הפירגון: איזה בלוג אתה קורא בקביעות ולא מחמיץ אף רשומה שלו?

לא אנקוב בשמות מפאת חשש שאעליב. מי שאני קורא בקביעות, יודע שאני קורא. אני משאיר הערה או סימן, לייק.