מאז ששבועות מותג בהצלחה רבה כחג הגבינות, הצרכן הישראלי הממוצע, שלא שמע מעודו עד אז על מאות סוגי גבינות בעולם התעורר לעולם חדש-מופלא-אמיץ.
רבים גם הבינו שמגבלות הכשרות כלכך מגוחכות אם באמת רוצים לאכול חת'כת גבינה מעולה. [בחיאת - העיזה מהונגריה, הבשר מארגנטינה ] רבים גם הבינו, שאנשים שומרי כשרות טסים לחו"ל על מנת להנות משפע הגבינות הלא כשרות שם. [ברור שישנם שטסים עם שימורים במזוודה. ]
אצלנו הוקמו מחלבות פרטיות, כאלה שמוכרות "גבינות בוטיק" מכל סוג אפשרי במחירים.. לא אדבר עליהם.
ואילו אני?
מאז ומעולם מגבלות כשרות לא הטרידו אותי או את הוריי. אבי ע"ה היה נוסע למקומות רבים בארץ, בטח לא כשרים, וקונה גבינות נהדרות. כך נהניתי מאוד מכריך עם נקניק טעים עליו [לא עניין ולא מעניין אותי מאיזו חיה יוצר] ועל הנקניק פרוסת גבינה. עליה פרוסת עגבנייה מלוחה מעט. זו היתה גם ארוחת הבוקר שלי בביה"ס, שמנעתי משומרי הכשרות שהתעניינו. [מה... לא מכירים את אלה שהסנדביץ' שלך מעורר בם סקרנות 😋 ]
עם השנים -
גבינות צרפתיות, עתירות כולסטרול, רכות, קשות בעלות ריח נעים או מסריחות כגרביים לא רוחצו, בעבר זכו בגרגרנותי. מאז הרבה מים עברו בירדן, גם באיילון, אגב ובעוד כמה נהרות צחיחים בישראל. טעמי השתנה. בהתחלה ויתרתי על החריפות [ כחולות קוראים להן ] מפאת חריפותן הבלתי נסבלת כיום עליי, אח"כ אלה בעלות הריח הנורא, לאחר שחוש הריח המרושע שירשתי מאמי חזר אליי, עת הפסקתי לעשן. היום נשארתי אוהב גבנ"צ בסגנון "נעם" "עמק" "טל העמק" ואמנטל, גאודה. "מת" על גבינות צאן, על "ברי" נטולת הריח ונשמרת זמן רב. בטח אוהב פרמז'ן, פקורינו. הפשטידות שלי מכילות, תמיד, פרמז'ן, שמנת, קמח עדשים/חומוס/שקדים ונקניקיה עסיסית מיובאת מרוסיה הרחוקה . לא לשכוח לעולם אגוז מוסקט, כן..
חג שמח
