‏הצגת רשומות עם תוויות רמת גן. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות רמת גן. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 26 בינואר 2024

345 קרוב לבית

 השרביט החם מציע לגלות אתרי טיול קרובים לביתנו

אני הולך ברגל, לפיכך אני מטייל די הרבה בסביבת גבעתיים-רמת גן.
האמת, יש מה לראות חוץ מהגינות הקולוגיות עליהן כתבתי: 289, 290, 294
ומצאתי אחת נוספת, אך לא יצא ולא צולמה.

אני פונה ימינה בצומת "על פרשת דרכים - בגין" לכיוון הבורסה ואז נכנס לרחוב ארלוזורוב הענק עד רחוב ביאליק האהוב עליי במיוחד.
אני אוהב לראות את רחוב ביאליק כ"קניון באוויר הפתוח." הוא מזכיר לי את הקניון הפתוח ב"דנוור" לפני שנים, שם ראיתי בפעם הראשונה יליד אמריקני גבה קומה, שיער עד התחת ויפה תואר בצורה שלא תאומן כמעט.
אך, נחזור לרחוב ביאליק.
הכל יש בו, לכל כיס.
אמנם הוא בעלייה אם מגיעים מככר אורדע, אבל אם מגיעים מכופר הישוב, זו ירידה.
רק לפני כמה ימים קניתי שרוכים צהובים-זרחניים לנעליים שלי.

אפשרות אחרת לטיול, היא לפנות שמאלה לכיוון קניון עזריאלי [רחוב קפלן] ולהשתומם, ממש כך, ממה שקורה בין הבנינים הגבוהים. את הבריכה האקולוגית כבר צילמתי אבל יש גם כיכר קטנה, מלאה בירוק, מסעדות ומשרדים על משרדים, ונכון, גם מגדלי מגורים. יותר מזה אני אוהב להגיע לרחוב נוח מוזס, בו שכנה מערכת העיתון, ידיעות אחרונות, עד שהיגרה לראשל"צ, ולהתבונן בבנייה המואצת של מגדל עזריאלי החדש, "הספירלה" והאזור החדש של ה"דאון-טאון" תל אביב.

הליכה ברחוב נח מוזס מובילה כמובן לנחלת שבעה, למגדלי תל אביב, למגדלים אחרים שנבנים בקצב מסחרר, בין היתר, אם פונים ימינה בסוף נוח מוזס והולכים כחצי קילומטר, מגיעים לבנין, לדעתי, הכי יפה בתל אביב "מגדל TOHA", שנמצא על ציר יגאל אלון והצטלבות עם רחוב "תוצרת הארץ".

התמונה של המגדל אינה שלי, זה המקור - https://bst.co.il/projects/toha/

יום שבת, 15 במאי 2021

71 - שבת

 אתמול רויתי נחת.

ללא התרעה או התראה הוטסאפ צפצף, והנה תלמידה מתענינת לשלומי ובשלומי. לאחר שפטפטנו מעט חשבתי ביני לביני - לפני קרוב ל- 30 שנים, במלחמת המפרץ הרי הקפדתי להתקשר מדי יומיים לתלמידיי ולברר על מצבם, מצב משפחתם. אינני מחנך השנה, אז מה?!

וכך שלחתי לכולם הודעת ווטסאפ בה שאלתי לשלומם ושלחתי חיבוק ועידוד. לא שוחחתי טלפונית, כי מרב חרדה לא הצלחתי לדבר פיזית, לצערי. עם בת זוגי הצלחתי, וגם זה בקושי.

שלחתי הודעת SOS לחבר הטוב, והוא התקשר אליי והצליח איכשהו לדובב אותי מעט, מה שהקל על הלחץ.

הפגיעה ברמת גן היתה במרחק יריקה מהבנין בו חיה משפחת בתי. הם לא היו בבית, ובדיעבד די שמחו על כך. אם כי הדרך חזרה הביתה היתה רצופה בהיסטריה של הילדים, אבל הם צלחו אותה כמו גדולים.

ומילת הערכה לכרמל שאמה-כוהן, ראש עיריית רמת גן, שהצליח לגייס את כל המורים בעיר, בעיקר המחנכים להתקשר לילדי בתי הספר, לשוחח אתם ולהרגיע אותם. נכדתי זכתה לשיחה כזו מהמחנכת שלה, ובתי אומרת, שאחרי השיחה הילדה הצליחה לחזור לעצמה.