‏הצגת רשומות עם תוויות רודוס. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות רודוס. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 21 ביולי 2024

389 - רודוס

 פעם בשנה אנחנו נוסעים לרודוס להירגע במשך שבוע. 

גם השנה נסענו, בשנה הבאה כנראה בספטמבר.

כך כתבתי על הטיילת הנהדרת בחאראקי, כפר דייגים שהפך לכפר נופש, בקיץ.

הטוב והרע, ואיך לנצח אותם.

בחאראקי, כפר דייגים שהפך לכפר נופש עם טיילת יפה ומפרץ גדול ונוח ברודוס, יש באותה טיילת שלל מסעדות וחנויות נוחות.
אנחנו נמצאים כאן בקביעות מדי שנה מאז 2018.
למדנו מהר מהי "המכולת" המתאימה לנו, וכן אצל מי לשכור דירה לשבוע.
שני ניסיונות גרועים עברנו רק כדי להבין באופן סופי, שאין לאכול באף מסעדה על הטיילת.
הניסיון הראשון היה "מנה לשניים" . כמויות אוכל בלתי נתפסות, איכות המזון בינונית ומטה. לילה מלא ייסורים.
זה הרע.
הניסיון השני: אוכל מעולה, באמת, אמ-מה שיפוד של 2 חתיכות קלאמרי, שני "בייבי שרימפס" וקצה זערער של זרוע דיונונית עלה 20 יורו. לא, אני לא מגזים. שני המתאבנים, אף הם מעולים, אך מחירם מוגזם בעליל.
לא היה קינוח מוצע ובחינם, ציפו בלי בושה לטיפ, לא היה טיפ. זה עסק משפחתי שלא מעסיק מלצרים.
אז זה היה הטוב שמרגיש מסעדת גורמה לפחות.
איך מנצחים אותם?
על הכביש המוביל לחאראקי ולמקביל לו יש מסעדות, מחירים סבירים כשמבינים שעבור 20 יורו אדם מקבל מזון משובח ובכמות המתאימה לאדם, ולא דגימת מזון.
זהו


יום חמישי, 21 ביולי 2022

181 - חאראקי ביצ' -

 לפני כחמש שנים הכרנו את ג'ורג'יה, גמלאית מערכת החינוך היוונית, בעלת מלון דירות קטן בכפר חאראקי ברודוס.

התאהבנו אהדדי.

וכך מדי שנה, למעט שנתיים בלתי נסבלות של הקורונה, אני מגיעים לאותו חדר על הגג. החופשה ברורה ביותר. הליכה משותפת באזור הכפרי והפרוע סביב הכפר, ארוחת בוקר. הזוגה פורשת לים ואני, סולד מים, חוף ים והטגנות בשמש, נשאר בחדר. קורא, כותב ומשלים שעות שינה.

בשעה 1600 לערך אני מתעורר, מכין לעצמי "מנה חמה", כוס קפה גדולה, בקבוק סודה קפוא למחצה וספר על הגג.

בתשע, 2100, לפעמים מוקדם יותר, אנחנו צועדים חמש דקות למסעדת זאגרופוס, שעם הבעלים יצרנו קשר עמוק עוד בפעם הראשונה. [יש לו חברים טובים מישראל, כך שהתקבלנו במאור פנים].

אחר כך, שוב קריאה, או כתיבה או משחק בנייד.

השנה גילינו מסעדה מקסימה חדשה [לא מגיעה לרגלי מסעדת הבית, אבל מוסבר לנו, בבלוג "מה הטעם", שטעם הוא ענין פסיכולוגי] ששמה  "מאנוליאוס". נהדרת. שתיהן אגב רחוקות מהטיילת.



זאגרופוס - מסעדת "הבית" וקשת הכניסה היפה.

החוף של חאראקי, מבט אל המצודה בראש ההר.
מאנוליס
מאנלויס, מהחצר לכיוון המצודה על חוף חאראקי

זו גם זאגרופוס הנהדרת, מבט על השולחן
חוף הים הנהדר, שאני לא בו