‏הצגת רשומות עם תוויות כסף. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות כסף. הצג את כל הרשומות

יום ראשון, 21 ביוני 2026

646 - מתי משחררים אותם לגמרי?

 הדור שלי הוא דור שני לדור ש"הקים את המדינה", הוליד ילדים למדיניות הצנע, לקשיים כלכליים רבים ולתפיסות חינוכיות שחלקן איבד תוקף.

השרביט החם השבוע נוגע באחד מהשינויים הדרמטיים ביחסי הורים-צאצאים, היחסים הכלכליים, קרי - תשלומי הורים על/ל ילדיהם אחרי הצבא.

קראתי בענין את שלושת הפוסטים שפורסמו, את התגובות השונות, ונדמה לי שכנראה אנחנו, הכותבים, שייכים לאותה שכבה סוציו-אקונומית, שמחד גיסא חשבה וניסתה לחנך את ילדיה לעצמאות כלכלית, ברוח ההורים שחינכו אותנו ומאידך גיסא, בניגוד להורינו ממשיכה לתמוך בילדיה בין אם באופן קבוע ובין אם באופן ספוראדי, עפ"י הצורך.

הוריי והורי בת זוגי עזרו לנו מאוד בשנים הראשונות לחיי הנישואים שלנו. בורות כלכלית משוועת של בת זוגי ושלי, חיים ברמה מעבר להכנסות, הבנה לא נכונה של "היות עצמאי" הובילו אותנו לבור כלכלי רציני.

למזלנו שני זוגות ההורים לא שפטו, עזרו.

ההחלטה שקיבלנו בת זוגי ואני - כך אנחנו ננהג. לעולם לא יישמע מפינו: לא, רק כשאין לנו. עם זאת, שני ילדינו עבדו בחופשות הקיץ, קיבלו דמי כיס והשתמשו בהם באופן מושכל, שותפו בהחלטות כלכליות שונות ונכון - למדו לפתוח חשבון בנק, לכתוב צ'קים ולהיעזר בכרטיסי אשראי.

שניהם באופן לא מפתיע עזבו את הבית די מהר. הגדולה מייד אחרי צבא קבע עברה לגור עם בן זוגה, שניהם דאגו יחד לבניית עתיד כלכלי סביר, ולמעט השתתפות ברכישת הדירה הראשונה שלהם, מכסף שהגיע לה מקרן שאבי פתח עבורה, וקצת משלנו... נאדה. יש דיאלוג כלכלי בלתי פוסק, כיוון שחתני עצמאי, ואנחנו משתמשים במוצרים שהוא מוכר, ואני שונא לא לשלם, סביב קיזוז ;-)

רופא שיניים - הפרופסור שלנו - ממומן על ידינו כתוצאה מדרישה שלנו. [חמותי מימנה לבת זוגי רופא שיניים שנים רבות]. כשלנכדתי נוצרה בעייה ממשית בפה ובלסת עקב הזנחה של מרפאת קופ"ח, הודענו חד משמעית - עלינו.

חתני שונא את זה. לכן זכיתי לכיסא מנהלים משופרא דשופרא ממנו. 

הבן שנים ממש סירב לקבל מאיתנו כסף. הוא בניגוד אליי, אדם מחושב כלכלית, עבד וחסך המון כסף. את החתונה שלהם לא מימנו, נאסר עלינו. אבל, השתתפנו, לא הלוואה, בלמעלה משליש מחיר הדירה שהוא ובת זוגו רכשו. רופא שיניים, עלינו.

טלפונים, קופ"ח - כבר שנים שלא.

וכמו שהגבתי - הילדים שלי יודעים היטב שאנחנו רוצים להיניק יותר משהעגל רוצה לינוק. הם מקפידים להיעזר בנו רק כשהם צריכים.



יום רביעי, 13 בנובמבר 2024

431 - להיות ארנק

 "היות ארנק" הוא מצב שמוכר להרבה מאוד אנשים, בוודאי להרבה הורים. ברם, ביחס להורים, זה חלק מדיאלוג בלתי פוסק עם צאצאיהם, שלפעמים באמת נגמר בכך ש"הורים" הופכים רק לארנק, וכולם מייחלים שהוא יפתח כבר.

"היות ארנק" אחר הוא של צרכני מין או של גברים מזדקנים, ובימינו גם נשים מזדקנות שמחזיקים אנשים צעירים סביבם בתמורה לכסף או טובות הנאה אחרות. נסגר הארנק, נעלם הצעיר/ה.

אני, לצערי, גיליתי על בשרי את "היות ארנק" בהקשר אחר לגמרי. אין זה סוד שהוצאת ספרים לאור, במיוחד ספרי שירה איננה זולה בשנים האחרונות. אף פעם לא היתה זולה, אגב. ממה שאני קורא בהרבה ממוארים של משוררים, רבים גם בעבר משוררים וסופרים[מנדלי מוכ"ס, דוגמה מובהקת] שילמו מכיסם עבור הוצאת ספרם לאור, או גם בזנות :-( יש כמה וכמה סיפורים עצובים מתל אביב על כך, ולא אחזור עליהם.

אבל החוצפה של אנשים לדרוש סכומי כסף, דמיוניים, לפעמים משגעת.

יש לי חבר משורר, שאחת לכמה שנים מוציא ספר שירים. הוא משלם כ- 3000$, ומבחינתו זה בסדר. יש לו דרכים להפיץ את ספריו. אני נדרשתי לשלם סכום מסויים, שרק לאחר החוזה האחרון עם הוצאת ספרים, מכובדת מאוד, והוצאה קטנה אחרת, הבנתי איך עשקו אותי.

התחושה קשה.

 הידיעה שהרצון של אדם לפרסם את שיריו כלכך גדולה, שאפשר לבקש ממנו, והוא יסכים. לאחרונה הייתי בשיחות מקדמיות להוצאת ספרי "טמהארי" באנגלית לאמזון. לא אספר לכם מהם סכומי הכסף שביקשו ממני. זו השקעה? מי משקיע? נכון אני רוכש שירותים, אבל וכידוע, אין חובה לסוכן ספרותי באמאזון. שוב הרצון להרוויח על התשוקה.

זה מבחינתי להיות ארנק.

[מעולם לא קניתי סקס ולא החזקתי מהצד אף אחת. הילדים שלי מקפידים לא לבקש כסף, ואם כן בדחילו וברחימו.


יום שבת, 10 ביוני 2023

268 - מזל טוב, ותנחומים לילדים

 ניסן שור, בטורו הנשכני, בדר"כ, תוקף השבוע את ההורות המאוחרת של הגברים. הדוגמות שלו, הקיצוניות הן רוברט דה נירו[79] ואל פאצ'ינו [83] הראשון בת זוגו בת 45 והשני, בת זוגו בת 29.

ניסן שור, בטורו הקבוע ב"גלריה" סופ"ש, עיתון 'הארץ' כותב על אבהות מאוחרת, במיוחד כזו של דה נירו [79] ואל פאצ'ינו [83].
הוא פותח את הטוטר בסיטואציה משעשעת אך תמיד מביכה: האב המבוגר נשאל אם הוא סבא של הילד. או אז הוא מאפיין את גילאי האבות בגנים הציבוריים ולחא מפסיק לגחך עליהם, כן, גם על עצמו [בגיל 38 נולד לו בנו היחיד, לאחר שהוא וזוגתו עברו מסע ארוך של נסיונות להרות.]
הוא נותן כמה וכמה סיבות לכך, שגברים שיכלו כבר להיות אחרי גיל האבהות הופכים לאבות:
1. אינפנטיליות
2. תחושה כוזבת שניתן לדחוק את הקץ
3. פרק ב' או ג' של נישואין עם צעירות פוריות - מה תסרב לרצונן לאמהות?
הוא לא מציין סיבות רבות נוספות לגבר הממוצע והרגיל, למעט לחזור על ההחלטה להביא ילדים לאחר ש"מיצית את כל מה שאפשר למצות", "הגיע הזמן".
על שני החטיארים ההוליוודיים הוא כותב בסוף הטור:


"ההורות של דה נירו ופאצ'ינו מעלה עוד נקודה: הורות וזוגיות כהסדר משתלם לכל הצדדים... בכך אני לא רומז שהנשים של דה נירו [45] ושל פאצ'ינו [29] הן "גולדיגריות" ... אבל בוודאי היו להן השיקולים שלהן. ...זו עסקה משתלמת לכל הצדדים... האב הזקן, הכוכב, הידוען מראה שעוד כוחו במותניו ומוקדם מדיי להספיד אותו. הדימוי שלו, האאורה, עודם זוהרים. עובדה, הוא הצליח ליצור חיים חדשים. האם מצדה הבטיחה את העתיד החומרי של בנה או בתה. היא עשתה את שלה, כבר כשהיא בהריון היא הגשימה את תפקיגדנ כהורה מגוון ומפרנס. זה נורא ציני לחשוב על זה ככה, אבל ההורות לא מנותקת מהלך החשיבה הקפיטליסטי.. שיהיה במזל טוב לכולם ותנחומים לילדים."

מהי עמדתכן/כם?


Livia Kent with her dad, Charles.