השרביט החם השבוע פונה ל"קטנות היומיום" קיטורים ותסכולי ביורוקרטיה
אפשר לענ"ד גם לקטר ללא קשר לביורוקרטיה, כמו למשל על מכונת מיחזור הבקבוקים בסופר, שעומד לידה תור גדול של ממחזרים. כל אחד מגיע עם עשרות בקבוקים, וממחזר. הבעיה היא - מותר מקסימום 50 בקבוקים לפעולה רציפה אחת. אבל הם מגיעים עם, לא ממש ספרתי, הרבה יותר מחמישים בקבוקים למחזור. המכונה כנראה לא רגילה לאקלים הישראלי, לחוסר הסבלנות המובנה בישראלים ומתקלקלת. עד כדי כך שיש עובד מיוחד שזה תפקידו, לתקן אותה.
מעצבן
כי אני בקושי ממחזר 20 בקבוקים בפעולת מחזור אחת.
מקבלים בתום המחזור קבלה, שאי אפשר להשתמש בה כזיכוי בזמן קנייה, אלא צריך לעמוד בתור ליד הקופה הראשית, שגם משמשת כקופה לתשלום עבור מספר מועט של קניות. משהגעת אל הקופאית אתה מקבל כסף מזומן. מחד גיסא טוב מאוד לכל הקבצנים, מחטטי הפחים המקצועיים ומאידך גיסא עבורי זו סתם טרחה, תנו לי זיכוי ואשתמש בו רק אצלכם.
אבל אם בביורקרטיה עסקינן, הדוגמה של טליק מצוינת. אם יש גוף, חוץ ממשרדי הממשלה שבולט בקיום אובססיבי לניירות זה הממסד הרפואי.
אני זקוק למכשירי שמיעה.
הלכתי כנדרש לרופא אא"ג, בדק ונתן הפנייה למכון - לבדיקת שמיעה ולקבלת מכשירי שמיעה. מה קל ופשוט מזה?
אבל, אי אפשר לקבוע תור ישירות עם המכון, רק דרך שירות קביעת תורים של קופ"ח. התור שם תמיד יהיה לעוד חודש או יותר.
קיבלתי טופס 17, שלשמחתי לא נדרש ממני להגיע למשרדי המרפאה, הכל דיגיטלי.
נעשתה הבדיקה, הפניית הרופא וטופס 17 נמסרו לפקידת הקבלה. נקבע תור להתאמת מכשירים. אבל, משהגעתי לפגישת התאמת מכשירי השמיעה:
סליחה אדוני, איפה הפניית הרופא?
נתתי לכם אותה כשהגעתי לכאן בפעם הראשונה. חיפשו חיפשו ולא מצאו, אלא מה?! מזל שהכל נשמר בענן ההוא של קופ"ח.
וזו דוגמה קטנטנה.
אני אומר לעצמי:
הלוואי ובימים המטורללים האלה, אלה תהיינה בעיותיי המרכזיות.
https://making-sense.co.il/%D7%91%D7%99%D7%98%D7%97%D7%95%D7%9F/easy-serving/
