אני שוטה, אין לי ספק בכך.
כמו אותה בת יענה אומללה ומושמצת אני טומן ראשי בחול.
כשאני מוציאו ומתבונן בעולם אני מחפש את הביטחון, ששום אסון לא מתרגש עלינו באמת.
- יש תרופות
- חנויות המזון פתוחות
- חנויות אחרות פתוחות
- אני יושב זמן קצר יחסית במקלט
- אני מצליח ללכת למעלה מחצי שעה ללא התראות-אזעקות
אבל אי-פה אי-שם התחושה החזקה שאני חי במציאות הזויה, לא אמיתית.
אני שוטה
https://epoch.org.il/mind/551177/
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה