זה הנושא החם בשרביט - אנטישמיות בעולם, דילמת כיבוש עזה ושאר תופינים
--
אני נוטה להימנע משיחות "על המצב". אתמול ביקרנו אצל חברים, והורי בת הזוג נכחו. אביה צופה בחדשות, מתעצבן. שאלתי אותו "מדוע בערב שבת הוא "מעצבן" את עצמו?"
השאלה שלי נראתה לו מוזרה, הוא לא הבין בהתחלה. אז הוספתי ושאלתיו: "האם יש ביכולתך לשנות את המצב? האם הידיעות והפרשנויות שאתה שומע משפרות את חייך?"
--
מכאן לענייני הנושא החם.
ברור שאי אפשר להיות בת יענה, גם אם ממש, אבל ממש, רוצים להכנס לבועה אטומה למתרחש בחוץ.
ברור לגמרי שאנחנו נמצאים תחת מתקפת תעמולה מעוותת, אכזרית שמטרתה יצירת ייאוש כבסיס להופעת מושיע מסוים.
מהי האמת?
מדוע אנחנו מקבלים מידע מעורר חרדה, משבית שמחות - עד כדי כך שיש אנשים שחושבים ש"אסור לשמוח" [ואינני מתכוון להורי החטופים ולצדקת כאבם-מאבקם.], מתנצלים על כל רגע שהם מחייכים?
לכן,
אפילו בחרתי להתיחס לנושא החם, לא אהיה כאחרון ה"מומחים", "הפרשנים", "יודעי הסוד" ואכתוב פרשנות, התיחסות כזו או אחרת.
מקווה שלהטו של קיץ יחליש מגמות תוקפניות.
שבוע טוב
https://saarbaron.co.il/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%98%D7%95%D7%91/
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה