יום ראשון, 5 בינואר 2025

449 - דת או לאום

 אחד מהדיונים האינסופיים שאני פוגש, בהרבה מקומות ברשת הינו ביחס ליהדות.

האם יהדות היא "לאומיות", כלומר מקרה חריג של התחברות דת ולאום או שהיהדות היא רק דת.

הסוגייה הזו רלוונטית החל מתחילת המחשבה הלאומית החילונית או מושפעת מהרומנטיקה האירופית בראשית המאה ה- 19 [אביב העמים].

לאום הוגדר כ: קרקע משותפת, שפה משותפת, היסטוריה משותפת וחזון משותף. הציונים הראשונים הבינו שאין קרקע ממשית משותפת, אבל יש עבר משותף, שפה משותפת [בערך] וחזון ברור - ימות המשיח וחזרה לישראל. הם קראו ללאומיות הזו "ציונות".

הציונות היתה שם הלאום החילוני היהודי, והרצל החכם הבין את סכנת הפיכת הדת היהודית לשוות ערך ל"לאום", לכן דרש במדינה העתידית שלו [אלט נוילנד] הפרדה בין הדת לבין המדינה.

 הדת היהודית, שמכנסת תחתיה עדות רבות, לאומים אחרים, ממש כמו הנצרות והאיסלם הפכה עצמה ל-לאום. מדינה של יהודים הפכה למדינה יהודית, עד כדי כניסה למגילת העצמאות: "מדינה יהודית דמוקרטית", כמו "יהודית" מסמלת לאום ולא אופי תרבותי.

וכאן קבור הכלב -

האם יהדות היא דת או תרבות? יש דת יהודית, שאפילו עליה זרמים בתוכה לא מסכימים ויש תרבות יהודית, שנקראת במליצה מופרזת: ארון הספרים היהודי, וגם בו אין הסכמה על איזה ספרים ייכנסו בו למעט התנ"ך והתלמוד.

מנקודת המבט שלי, כישראלי לא דתי או חופשי מדת [חילוני זה מושג דתי מובהק, שהתגלגל אל השפה הלאומית, לצערי], אין הבדל תהומי בין הנצרות, האסלם והיהדות מבחינת יחסן ללאומים שונים, לגזעים שונים או לעמים שונים.

רק אצל יהודים שמתי לב, כשאומרים ערבי או נוצרי חושבים שזה סימון לאומי. לכן הערבים בישראל והמוסלמים בקווקז ובאוזבקיסטן הם "אותו העם". 

כשאני חושב על הדת היהודית ומי מתכנס תחתיה, רוסים, הודים, סורים, לבנונים, עירקים, מצרים, ארצות המגרב, אנגלים, צרפתים, הולנדים וכו' וכו'- לכולם יש את אותה הדת, כמו לעמים/לאומים רבים באירופה, אשר על כן -

יכול להיות צרפתי יהודי וישראלי יהודי, כמו שיש צרפתי מוסלמי וישראלי מוסלמי.

היהדות היא דת, וככזו היא חלק ממאפייני הלאום הישראלי, אך לא הלאום הישראלי. לו קראו ל-ישראל יהודה, יתכן ואז היכולת להבחין בין השניים היה קשה יותר.

https://did.li/zU7lC

יום שבת, 4 בינואר 2025

448 - מה זה "אדם סביר"?

 השיחה שלי עם עדי תחת הפוסט שלה: פעם מזמן כשגרתי בושינגטון התפתחה לדיון אודות לבוש מורים, מהו "לבוש לעבודה", מהו לבוש נורמטיבי, וכך עלה המושג "האדם הסביר".

ב- QUARA התפתח דיון סביב המושג "אדם סביר" בעקבות שאלה שעלתה שם:

מהו הציבור הנאור? הוא טען שהערכים שלו נעים בתנועה מתמדת, ועם זאת הוא דוגל בערכים אוניברסליים (שהם אמורים להיות קובעים מן הסתם משום שהם אוניברסליים – זה הקטע שלהם, הם קבועים). ואיך זה שונה מהאדם הסביר?

כך עניתי לשאלה זו:

הניסוח ממש לא טוב.

הרשה לי לנסח מחדש -

מהו הציבור הנאור?

ציבור הטוען שערכיו בתנועה מתמדת מצד אחד ומצד שני טוען לערכים אוניברסליים שהם קבועים ולא משתנים.

במה שונה ציבור זה מהאדם הסביר?

בעיה אחת בשאלה היא ההקבלה בין ציבור נאור לבין האדם הסביר? האדם הסביר הוא מושג סטטיסטי, משפטי, אולי גם משמש כאיזה דגם התיחסות בסוציולוגיה, בטח לא בפסיכולוגיה. ציבור נאור זו הכללה מתודית, אידיאולוגית, תעמולתית, פוליטית שמשטיחה הבדלים בין בני האדם הפרטיים המרכיבים את "הציבור" [קבוצת אנושית/ קהילה אנושית], ולכן עפ"י אותו הגיון לא משווים בין יער לבין עץ בודד, למשל.

אי אפשר להשוות או אפילו ליצור הקבלה בין "ציבור" שהוא קבוצה של פרטים רבים לבין אדם בודד, הנקרא כאן משום מה "האדם הסביר".

הלאה - המתח בין שמרנות לשינוי הוא מתח אנושי - תרבותי מאז ומעולם. קח את אברהם אבינו, היחיד שמרד ב"ציבור" בין זמנו, ויצר תרבות חדשה. האם הציבור בו מרד היה הציבור הנאור והוא האדם הסביר? אני מביא דוגמה זו רק כדי להסביר את הקושי בסימון ציבור מסוים כנאור, כי זה סימון תלוי הקשר, ואני מניח שבתקופת אברהם במסופוטמיה יתכן והכוהנים של האלים השונים נחשבו כציבור נאור [ידעו קרוא וכתוב הניגוד להמונים, האדם הסביר].

חברה נאורה, או אדם נאור.. המילה נאור באה מתקופת הנאורות בהיסטוריה של התרבות המערבית, תקופת ההשכלה. המאה ה- 18 ואילך, אם כי יש הרואים ב-דה-קארט, אמצע המאה ה- 17 את אבי הנאורות, המעבר להתבוננות ביחיד, בנפרד מאלוהים, כחושב ומבקר את מוסדות החברה המלוכנית. גליליאו פעל רבות במאה ה- 17, הוא ריסק את הבסיס לפיזיקה האריסטוטלית ופתח עולם חדש, בו אלוהים אינו "שליט העולם", שכל היקום נע סביב ארץ וכו' - שינוי מחשבתי זה הוביל כמובן לערעור מעמד המלך, שהוא מעין "חיקוי אנושי של "האל". שייקספיר למשל, ברומאו ויוליה מעלה טרגדיה שעוסקת בעולם בו ליחיד/ה אין זכות לבחירה אירוטית עצמאית.

אבל, נאורות, השכלה תמיד היתה חלק מהתרבות האנושית. קרוא וכתוב בני אדם למדו לפני כ- 3000 שנים בערך, והמיומנות הזו נשמרה רק אצל המעמדות הגבוהים, השליטים וכוהני הדת השונים. יתכן שגם סוחרים או פקידי ממשל ידעוה. אגב, מלכים רבים לא ידעו מיומנות זו [אחשוורוש הוא דוגמה נהדרת.] כך, שיש הבדל בין נאורות שהיתה עד המאה ה- 16 לבין נאורות שמסמנת את התרבות המערבית מאז המאה ה- 16.

אם כך -

בימי הביניים האדם הנאור, המשכיל האמין שהעולם בנוי כך, שארץ היא המרכז, כל השאר הם מעגלים הסובבים אותו, ואלוהים מחוץ לעולם הזה ושולט בעולם. [ דימוי רווח הוא שעון וגלגליו והקפיץ. אלוהים הוא אותו קפיץ.. ;-) ]. במה האמין האדם הסביר, עפ"י שיטתך?

הוא האמין שהבת שלו חייבת לשכב עם הפריץ/הלורד/המלך עפ"י דרישת המלך, למשל. הוא האמין שעליו להחביא תוצרת חקלאית אם ברצונו להישאר בחיים, הוא האמין שיש סיכוי שייהרג במלחמה אם לא באיזו מגפה.

הציבור הנאור, בתרבות פלורליסטית, רואה ביחיד מוקד החיים החברתיים והתרבותיים וגם הכלכליים. אלה ערכים בני כ- 300 שנים בערך. קבועים? עד אשר יימצאו כללים/עקרונות אחרים. הספקנות, המחשבה הביקורתית והיכולת לקבל דעות אחרות הינה חלק מ"נאורות", כולל, הפלא ופלא, סתירת הנאורות. כלומר, המתח בין עקרונות קבועים לבין שינויים מתמידים לא פוסק, וההיסטוריה מצביעה על שינויים תכופים במה שנחשב "נאור".

והאדם הסביר - האדם הסביר הולך בדר"כ עם העדר. האדם הסביר הוא, כפי שכתבתי המצאה סטטיסטית-משפטית דרכה אפשר לראות את הנורמות של הזמן הנבדק, את "העדריות האנושית" ולפעמים לזהות את השינויים.

או

האדם הסביר בחברה נאורה הוא אדם נאור. האדם הסביר בחברה טוטליטרית הוא אדם שחי עפ"י החוקים הקובעים את חייו ע"י שכבה/מעמד חברתי עריץ ועשיר שקובע את החוקים, מעורר פחד ומאיים תדיר על חיי האדם הסביר.

https://meyda.education.gov.il/files/Pop/0files/amnuyot_itzuv_itzuv/Chativa-Elyona/fanzinim/11.pdf


יום שישי, 3 בינואר 2025

447 - אנשים שצריכים להרוג

 זה הנושא החם שלנו השבוע.

ההסבר שנותן טליק - האנשים המעצבנים האלה, המנהגים המעצבנים, שגורמים לנו לכעוס ממש.

חשבתי המון על כך, ונסיתי לחשוב האם יש התנהגויות אנושיות שגורמות לי לכעס רב כלכך, לדחייה קיצונית כזו.

הדוגמות שטליק מביא מרביתן לא מוכרות לי, למעט שתי דוגמות ממש בולטות:


אנשים שאתה אומר להם שקנית מוצר כלשהו והם אומרים:  פחחח.קניתי במקום אחר בזול יותר.

כאלה שעוקפים אותך בתור ברמזור קצר ומבקשים ממך או מסמנים לך : גבר תן להכנס.


 המשפט הזה: "אנשים שאתה אומר להם שקנית מוצר כלשהו והם אומרים:  פחחח.קניתי במקום אחר בזול יותר." אני פוגש אותו בעיקר אצל אנשים שמתגאים בהיותם קניינים מוצלחים, או כאלה שזו דרכם לומר לך: "שלי גדול יותר." [זה מתיחס לגברים ולנשים גם יחד]

למשל, גיסת ד', שתמיד היא מוצאת יותר זול. לצערה, היא גם מחליפה מוצרים הרבה יותר מהר מאתנו. קארמה, אמרתי?

דבר נוסף שעצבן אותי, ועמיתה שלי שנסעתי אתה הביתה שנים עברה עליו לסדר היום: "כאלה שעוקפים אותך בתור ברמזור קצר ומבקשים ממך או מסמנים לך : גבר תן להכנס.." אז היא אשה ולא גבר, לכן אולי לא ביקשו ממנה אלא נדחפו או ניסו להידחף. בעיקר זה מעצבן בפניות ימינה בצמתים עמוסים במיוחד. הם נוהגים במסלול ה"ישר", עוקפים את תור המכוניות הארוך הממתין לפנות ימינה, ואז מנסים בכוח להידחף. אלה אותם אנשים שמרמים בתור לרופא, לקולנוע וכו'

עלכך אוסיף את המתעלפות/ים בתור לרופא במרפאה ע"מ לזרז תורם/ן, את אלה שמפעילים "פרוטקציה" במרפאות, את אלה שמביאות תינוקות למרפאה ומסכנות חייהן/ם כדי לקצר תורים עבורן.