השיחה שלי עם עדי תחת הפוסט שלה: פעם מזמן כשגרתי בושינגטון התפתחה לדיון אודות לבוש מורים, מהו "לבוש לעבודה", מהו לבוש נורמטיבי, וכך עלה המושג "האדם הסביר".
ב- QUARA התפתח דיון סביב המושג "אדם סביר" בעקבות שאלה שעלתה שם:
הניסוח ממש לא טוב.
הרשה לי לנסח מחדש -
מהו הציבור הנאור?
ציבור הטוען שערכיו בתנועה מתמדת מצד אחד ומצד שני טוען לערכים אוניברסליים שהם קבועים ולא משתנים.
במה שונה ציבור זה מהאדם הסביר?
בעיה אחת בשאלה היא ההקבלה בין ציבור נאור לבין האדם הסביר? האדם הסביר הוא מושג סטטיסטי, משפטי, אולי גם משמש כאיזה דגם התיחסות בסוציולוגיה, בטח לא בפסיכולוגיה. ציבור נאור זו הכללה מתודית, אידיאולוגית, תעמולתית, פוליטית שמשטיחה הבדלים בין בני האדם הפרטיים המרכיבים את "הציבור" [קבוצת אנושית/ קהילה אנושית], ולכן עפ"י אותו הגיון לא משווים בין יער לבין עץ בודד, למשל.
אי אפשר להשוות או אפילו ליצור הקבלה בין "ציבור" שהוא קבוצה של פרטים רבים לבין אדם בודד, הנקרא כאן משום מה "האדם הסביר".
הלאה - המתח בין שמרנות לשינוי הוא מתח אנושי - תרבותי מאז ומעולם. קח את אברהם אבינו, היחיד שמרד ב"ציבור" בין זמנו, ויצר תרבות חדשה. האם הציבור בו מרד היה הציבור הנאור והוא האדם הסביר? אני מביא דוגמה זו רק כדי להסביר את הקושי בסימון ציבור מסוים כנאור, כי זה סימון תלוי הקשר, ואני מניח שבתקופת אברהם במסופוטמיה יתכן והכוהנים של האלים השונים נחשבו כציבור נאור [ידעו קרוא וכתוב הניגוד להמונים, האדם הסביר].
חברה נאורה, או אדם נאור.. המילה נאור באה מתקופת הנאורות בהיסטוריה של התרבות המערבית, תקופת ההשכלה. המאה ה- 18 ואילך, אם כי יש הרואים ב-דה-קארט, אמצע המאה ה- 17 את אבי הנאורות, המעבר להתבוננות ביחיד, בנפרד מאלוהים, כחושב ומבקר את מוסדות החברה המלוכנית. גליליאו פעל רבות במאה ה- 17, הוא ריסק את הבסיס לפיזיקה האריסטוטלית ופתח עולם חדש, בו אלוהים אינו "שליט העולם", שכל היקום נע סביב ארץ וכו' - שינוי מחשבתי זה הוביל כמובן לערעור מעמד המלך, שהוא מעין "חיקוי אנושי של "האל". שייקספיר למשל, ברומאו ויוליה מעלה טרגדיה שעוסקת בעולם בו ליחיד/ה אין זכות לבחירה אירוטית עצמאית.
אבל, נאורות, השכלה תמיד היתה חלק מהתרבות האנושית. קרוא וכתוב בני אדם למדו לפני כ- 3000 שנים בערך, והמיומנות הזו נשמרה רק אצל המעמדות הגבוהים, השליטים וכוהני הדת השונים. יתכן שגם סוחרים או פקידי ממשל ידעוה. אגב, מלכים רבים לא ידעו מיומנות זו [אחשוורוש הוא דוגמה נהדרת.] כך, שיש הבדל בין נאורות שהיתה עד המאה ה- 16 לבין נאורות שמסמנת את התרבות המערבית מאז המאה ה- 16.
אם כך -
בימי הביניים האדם הנאור, המשכיל האמין שהעולם בנוי כך, שארץ היא המרכז, כל השאר הם מעגלים הסובבים אותו, ואלוהים מחוץ לעולם הזה ושולט בעולם. [ דימוי רווח הוא שעון וגלגליו והקפיץ. אלוהים הוא אותו קפיץ.. ;-) ]. במה האמין האדם הסביר, עפ"י שיטתך?
הוא האמין שהבת שלו חייבת לשכב עם הפריץ/הלורד/המלך עפ"י דרישת המלך, למשל. הוא האמין שעליו להחביא תוצרת חקלאית אם ברצונו להישאר בחיים, הוא האמין שיש סיכוי שייהרג במלחמה אם לא באיזו מגפה.
הציבור הנאור, בתרבות פלורליסטית, רואה ביחיד מוקד החיים החברתיים והתרבותיים וגם הכלכליים. אלה ערכים בני כ- 300 שנים בערך. קבועים? עד אשר יימצאו כללים/עקרונות אחרים. הספקנות, המחשבה הביקורתית והיכולת לקבל דעות אחרות הינה חלק מ"נאורות", כולל, הפלא ופלא, סתירת הנאורות. כלומר, המתח בין עקרונות קבועים לבין שינויים מתמידים לא פוסק, וההיסטוריה מצביעה על שינויים תכופים במה שנחשב "נאור".
והאדם הסביר - האדם הסביר הולך בדר"כ עם העדר. האדם הסביר הוא, כפי שכתבתי המצאה סטטיסטית-משפטית דרכה אפשר לראות את הנורמות של הזמן הנבדק, את "העדריות האנושית" ולפעמים לזהות את השינויים.
או
האדם הסביר בחברה נאורה הוא אדם נאור. האדם הסביר בחברה טוטליטרית הוא אדם שחי עפ"י החוקים הקובעים את חייו ע"י שכבה/מעמד חברתי עריץ ועשיר שקובע את החוקים, מעורר פחד ומאיים תדיר על חיי האדם הסביר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה