אני כותב שורות אלה, לאחר שיחה רגילה על כוס קפה עם המו"ל שלי ורעייתו ובתו.
יש להם מחסני מים ומזון בבית, והשיחה נסובה אודות התראות וסכנות ותחזיות נוראות.
הרגשתי איך החרדה לופתת אותי ומתחילה לייצר את התסריטים המשתקים. נוסף לכך, שמעתי ברדיו ביום שישי בלילה שאיזו חברת חדשות אמריקאית פרסמה שהאירנים מתכננים בסיום הרמאדאן גלי מטוסים, טילים בליסטיים - מאיראן ומעיראק, כנראה גם הח'ותים.
אז אני עדיין כאן.
אבל אני חרד.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה