מאז שאנחנו נשואים, עד 2022 חיו אתנו כלבות. רובן מאומצות, מהרחוב ממש. אני מנסה להיזכר ב- 1991, מלחמת המפרץ, ודבר אינו עולה בזכרוני. אבל אם אינני טועה, לקחנו את הכלבה שלנו אתנו לירושלים, והיא בלתה שם יחד עם הכלבה של חותני וחותנתי.
במלחמה הנוכחית אין לנו כלב בבית, כך שהבעיה אינה בפתחנו. אבל מהכירי אותנו, היא היתה קופצת לזרועותינו ומקבלת מנות גדושות של אהבה.
הבן שלי מטפל קבוע בכלב שלהם, שהוא גם שותפו המקצועי. אמפיארטי כתבה על הקשיים של בתה המטפלת, קשיים דומים עוברים על בני ועל הכלב שלו, כי הוא מטפל אך ורק בילדים.
כמה אני רוצה כלב זעיר, לא גזעי. תינוק כזה.
אין בנמצא לאימוץ. תמורת 5000 אמצא, אין ספק.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה